זכויות להט"ב בסורינאם
.svg) | |
| סורינאם | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1869 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בהתאמה מגדרית (פסיקת בית משפט ממתינה לאישור) |
| שירות צבאי | אין נתונים |
| הגנה מפני אפליה | הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסורינאם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים היא חוקיות בסורינאם מאז 1869 בעוד קיימת הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית דברי שטנה, מתן סחורות ושירותים ותעסוקה מאז 2015. עם זאת, נישואים חד-מיניים ואיחודים אזרחיים בין זוגות חד מיניים אינם מוכרים בחוק. אף על פי אי הכרתן של מערכות יחסים חד מיניות בחוק, סורינאם מחויבת משפטית לפסיקת בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם מינואר 2018, שקבעה כי הכרה בנישואים חד מיניים היא זכות אדם המוגנת על ידי האמנה האמריקאית לזכויות אדם עליה חתומה.
במאי 2015, "PlanetRomeo", רשת להט"ב חברתית, פרסמה את אינדקס האושר הראשון שלה (GHI) בו גברים הומוסקסואלים מלמעלה מ-120 מדינות נשאלו על איך הם מרגישים לגבי השקפת החברה על הומוסקסואליות, איך הם חווים את הדרך שבה הם מתקבלים על ידי אנשים אחרים ועד כמה הם מרוצים מחייהם. סורינאם דורגה במקום ה-46 עם ציון "GHI" במקום ה-48. בעוד שהומוסקסואליות הוחשבה בעבר כטאבו בחברה הסורינאמית, מחקרים לאורך השנים מצאו כי הגישות החברתיות במדינה מוגדרות במגמת עלייה ברמת קבלת חברי הקהילה בשנים האחרונות.[1]
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית הפכה לחוקית בסורינאם מאז 1869. עם זאת, גיל ההסכמה איננו מוגדר כשווה בין זוגות הטרוסקסואלים (16) להומוסקסואלים (18).[2]
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
סורינאם אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור או שותפות).
ב-9 בינואר 2018, בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם (IACHR) קבע כי מדינות החתומות על האמנה האמריקאית לזכויות אדם (בהן סורינאם) מחויבות לאפשר לזוגות חד מיניים להינשא.[3][4] הפסיקה, שקבעה תקדים מחייב למדינות רבות באמריקה הלטינית, קובעת כי,
"המדינה חייבת להכיר ולהבטיח את כל הזכויות הנגזרות מקשר משפחתי בין בני אותו המין בהתאם להוראות הסעיפים 11.2 ו-17.1 של האמנה האמריקאית. (...) בהתאם לסעיפים 1.1, 2, 11.2, 17 ו-24 של האמנה האמריקאית, יש צורך להבטיח גישה לכל הדמויות הקיימות במערכות המשפט המקומיות, לרבות הזכות להינשא. (...) להבטיח את ההגנה על כל הזכויות של משפחות שנוצרו על ידי זוגות חד מיניים, ללא אפליה ביחס לאלו המורכבות על ידי זוגות הטרוסקסואלים".
— פסיקת בית הדין האינטר-אמריקאי לזכויות אדם, 2018
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2015 הציגה הממשלה חקיקה עבור דברי שטנה הכוללת נטייה מינית כאיסור על אפליה. סעיפים 175, 175א ו-176 של חוק העונשין של סורינאם עודכנו כך שיכללו נטייה מינית בתוכנם לאחר מכן.[5] עבירה על חוק זה עלולה לגרור עונש מאסר של עד שנה או קנס. בנוסף, סעיפים 176ג ו-500א אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה ובמתן סחורות ושירותים.
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2017, בית משפט מחוזי העניק לאישה טרנסג'נדרית את הזכות לשנות את מגדרה באופן רשמי בלשכה המרכזית לעניינים אזרחיים והורתה למרשם לשנות רשמית את הרישום שלה כדי לשקף את מעמדה.[6] איגוד הכנסיות הפנטקוסטליות בסורינאם (VVPES) והאגודה האסלאמית של סורינאם (SIV), שמחו נגד מתן זכות להכרה בהתאמה מגדרית עבור טרנסג'נדרים ציינו כי "יקבלו את פסק הדין".[7][8] בפברואר 2017 ערערה הלשכה המרכזית לעניינים אזרחיים על פסיקת בית המשפט.[9]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעד זכויות הלהט"ב הציבורי הראשון של סורינאם התקיים ב-11 באוקטובר 2011 (יום היציאה מהארון הבינלאומי) בפרמריבו, בעקבות הערות הומופוביות מטעם חבר הפרלמנט רוני אסבינה נגד הומוסקסואליות. שני חברי האספה הלאומית, בהם חריש מונורת', השתתפו באירוע.[10] ציונו אורגן בחלקו על ידי "Suriname Men United", ארגון הגברים ההומואים הגדול במדינה.
קבוצות למען זכויות להט"ב נוספים במדינה כוללות את "PAREA" ו-"LGBT Platform Suriname" אשר מארגנות לעיתים סמינרים עם המשטרה בנושאי זיהוי אלימות נגד להט"ב, והכרה משפטית בזוגות חד מיניים.[1][11]
בסוף 2016, שרת המשפטים ג'ניפר ואן דייק-סילוס ארגנה מספר דיונים ציבוריים עבור זכויות להט"ב בשיתוף החברה האזרחית בסורינאם.[5]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1869)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | 
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | (מאז 2015)
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים | (מאז 2015)
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שנאה) | (מאז 2015)
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגות חד מיניים (איחוד אזרחי, שותפות לחיים) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאיים לשרת בצבא |  אין נתונים
|
| זכות להתאמה מגדרית בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים | (לא חוקי עבור הטרוסקסואלים גם כן) |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאיים לתרום דם | אין נתונים
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Gay Life in Suriname – Parea Suriname (באנגלית אמריקאית)
- ^ Suriname Age of Consent & Statutory Rape Laws, www.ageofconsent.net
- ^ "Latin American human rights court urges same-sex marriage legalization". Reuters (באנגלית). 2018-01-10. נבדק ב-2021-12-02.
- ^ Inter-American Court endorses same-sex marriage; Costa Rica reacts, The Tico Times | Costa Rica News | Travel | Real Estate, 2018-01-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Boris Dittrich and Faisel Tjon-A-Loi, Suriname Should Do the Right Thing on LGBT Rights at the UN, PassBlue, 2016-12-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ SRU-K1-2017-2 - Hof van Justitie, 2019-05-02 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yvanna Hilton mag als vrouw door het leven - DWTonline.com, web.archive.org, 2017-01-12
- ^ Transgender wins case for sex change recognition, web.archive.org, 2017-01-13
- ^ Suriname appeals transgender verdict, web.archive.org, 2017-11-01
- ^ Suriname holds first gay rights march, News24 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Suriname Debates Equal Rights, Human Rights Watch, 2017-11-06 (באנגלית)
