זכויות להט"ב בבורקינה פאסו
.svg) | |
| בורקינה פאסו | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז ומעולם |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין נתונים |
| שירות צבאי | אין נתונים |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד-מינית, קיימת הגבלה בחוקה של בורקינה פאסו שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1991 |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבורקינה פאסו מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית אינם חווים. אף על פי שפעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כחוקית בשטחי המדינה מאז ומעולם, מערכות יחסים בין זוגות חד-מיניים אינן מחזיקות באותן הכרות משפטיות שזמינות לזוגות הטרוסקסואלים מהמין השני שכן נישואים חד-מיניים או כל הכרה מוגבלת יותר בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) אינם מוכרים בחוק. כמו כן, לא ידועים נתונים אם קיימת הכרה משפטית בשינוי מגדר עבור טרנסג'נדרים בעלי דיספוריה מגדרית.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית בין גברים או נשים מוגדרת כחוקית מאז ומעולם בבורקינה פאסו, בעוד גיל ההסכמה הושווה בין זוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד בשנת 1996 לגיל 18 שנים.[1]
הכרה במערכות יחסים חד-מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורקינה פאסו אינה מכירה בנישואים חד-מיניים, וגם לא בכל צורה מוגבלת יותר של זוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור).
לצד אי הכרתה של בורקינה פאסו במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקה של המדינה שמגדירה נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 1991, באומרה: "המשפחה היא התא הבסיסי של החברה. המדינה חייבת לספק הגנה. נישואים מבוססים על הסכמה חופשית בין גבר ואישה. כל אפליה על בסיס גזע, צבע, דת, מוצא אתני, מעמד, מוצא חברתי או הון אסורה בנישואים. ילדים שווים בזכויות ובחובות ביחסים משפחתיים. להורים יש את הזכות והחובה הטבעית לגדל ולחנך את ילדיהם. הם חייבים להם כבוד וסיוע".[2] בכך, קיימת הגבלה חוקתית להכרה בנישואים חד-מיניים במדינה.
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות חד-מיניים לא רשאים לאמץ ילדים בבורקינה פאסו, הן באמצעות אימוץ חורג או משותף. לדברי מחלקת המדינה של ארצות הברית משנת 2013, "זוגות נשואים הטרוסקסואלים החיים משותפים ונשואים לפחות כ-5 שנים רשאים לאמץ ילד. מועמדים בודדים אינם מורשים כמעט אף פעם לאמץ ילדים בבורקינה פאסו".[3]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דו"ח מעמד זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בבורקינה פאסו לשנת 2011 מצא כי,[4]
"החוק אינו מפלה על בסיס נטייה מינית בתעסוקה ובעיסוק, דיור, חוסר אזרחות או גישה לחינוך או שירותי בריאות. עם זאת, אפליה חברתית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית נותרה בעיה. אמונות דתיות ומסורתיות עוינות כלפי לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) שכתוצאה מכך דווח כי היו קורבנות להתעללות מילולית ופיזית. לא היו דיווחים שהממשלה הגיבה לאלימות החברתית והאפליה נגד קורבנות אלה. לארגוני זכויות להט"ב שהתקיימו באופן לא רשמי לא הייתה הכרה חוקית במדינה. לא היו דיווחים על אלימות ממשלתית או חברתית נגד ארגונים אלה".
— דו"ח מעמד זכויות האדם של מחלקת המדינה של ארצות הברית בבורקינה פאסו לשנת 2011
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז ומעולם)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (18) | (מאז 1996)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד-מיניים | (קיימת הגבלה חוקתית שמכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1991)
|
| הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות |
|
| הכרה משפטית בשינוי מגדר |  אין נתונים
|
| לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא | אין נתונים
|
| איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 02_ILGA_State_Sponsored_Homophobia_2016_ENG_WEB_150516.pdf, ilga.org
- ^ "Article 23, Constitution du Burkina Faso", web.archive.org, 2010-07-27
- ^ BURKINA FASO | Intercountry Adoption, archive.ph, 2013-02-17
- ^ "2011 Country Reports on Human Rights Practices: Sudan, Bureau of Democracy, Human Rights and Labor, U.S. Department of State, p. 23", 2009-2017.state.gov
