זכויות להט"ב באמריקה
██ מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים
██ מדינות המכירות בנישואים חד מיניים שנעשו במדינות אחרות בלבד
██ מדינות המאפשרות סוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי
██ מדינות המאפשרות שותפות ביתית לא רשומה
██ ללא הכרה בזוגיות חד מינית / לא ידוע
██ ללא הכרה, הנושא בבחינה פוליטית / משפטית
██ ללא הכרה, איסור חוקתי על נישואים חד מיניים
██ ללא הכרה, איסור חוקתי על נישואים חד מיניים ואיחוד אזרחי
██ הומוסקסואליות בלתי-חוקית
הומוסקסואליות חוקית:
██ מדינות המאפשרות נישואים חד-מיניים
██ מדינות המאפשרות סוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי
██ מדינות המכירות בנישואים חד מיניים שנעשו במדינות אחרות בלבד
██ ללא הכרה בזוגיות חד מינית
הומוסקסואליות בלת-חוקית:
██ עונש קל
██ עונש כבד
██ מאסר עולם
██ עונש מוות
זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) באמריקה הן נושא מורכב ומשתנה בין חלקי היבשת והמדינות השונות. האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית, האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית אשר ייסדו את רוב מדינות אמריקה הביאו עמן את דת הנצרות ומנהגיה, ולאלה השפעה רבה על יחס המדינות ללהט"בים גם בימנו. גם הכנסייה הקתולית וגם הכנסייה המורמונית מתנגדות נחרצות לכל הכרה בזכויות ללהט"בים, ולהן השפעה פוליטית רחבת היקף כמעט בכל מדינות אמריקה.
נישואים חד מיניים אושרו בקנדה בשנת 2005, והם מוכרים באופן חלקי בארצות הברית ובמקסיקו. נישואים חד מיניים אשר נערכו בהולנד מוכרים בארובה ובאנטילים ההולנדיים. יתר על כן, מדינות רבות מאפשרות איחוד חד-מיני מסוג אחר כגון איחוד אזרחי המעניק חלק או את כל הזכויות המגיעות לזוגות נשואים, וחלק מהמדינות מתירות אימוץ על ידי זוגות חד מיניים ושירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות.
יחד עם זאת, מדינות רבות ובעיקר כאלו באזור האיים הקריביים אשר היו תחת קולוניאליזם של האימפריה הבריטית, ממשיכות להוציא הומוסקסואליות אל מחוץ לחוק: ברבדוס, טרינידד וטובגו, גיאנה ובמיוחד ג'מייקה, אשר ספגה ביקורת מהקהילה הבינלאומית על כך שבשטחה מתקיימת אלימות קשה והסתה גלויה כלפי להט"בים, אשר בגינה היא אף כונתה "המקום ההומופובי ביותר על פני כדור הארץ".[1]
בארצות הברית המשפט הפדרלי אינו מכיר בנישואי בני זוג מאותו המין. "החוק להגנת הנישואין" (DOMA) שנחקק ב-1996, מגדיר "נישואין" כאיחוד חוקי בין גבר אחד לאישה אחת ולמעשה אוסר על הכרה פדרלית בנישואין בין בני אותו מין. ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לעגן הגדרה שכזו למוסד הנישואין בחוקה הפדרלית עצמה נחלו עד כה כישלון. בנוסף, החוק האמור גם מאפשר למדינות השונות של ארצות הברית לסרב להכיר בנישואין שכאלה שנערכו במדינות אחרות שבהן ההליך אפשרי ומוכר על-פי החוק או הפסיקה המקומיים.[2]
בניגוד לאירופה, שבה באותן מדינות שבהן נפתח מוסד הנישואין לבני זוג מאותו מין נעשה הדבר ביוזמת המחוקק, הרי שבארצות הברית כמעט בכל המקרים בתי המשפט הם שפתחו פתח לנישואין שכאלה. במסצ'וסטס, קונטיקט, איווה הונהגו נישואין לבני זוג מאותו מין בעקבות פסיקה של בתי משפט, שקבעה כי הדרתם ממוסד הנישואין היא בבחינת הפליה הפוגעת בעיקרון השוויון. ורמונט היא למעשה המדינה הראשונה בארצות הברית שהנהיגה נישואים כאמור על-פי יוזמה של המחוקק ולא בעקבות התערבות שיפוטית.[2]
תוכן עניינים |
ציוני דרך היסטוריים [עריכה]
עד המאה ה-20 [עריכה]
ההרשעה הידועה הראשונה בצפון אמריקה בגין פעילות לסבית התרחשה במרץ 1649 כאשר שרה וייט נורמן (Sarah White Norman) הורשעה ב"התנהגות תאוותנית עם אחר במיטה" בגין יחסיה עם מרי וינסנט האמון (Mary Vincent Hammon) בעיירה פליימות' שממסצ'וסטס. האמון הייתה בת 16 ולכן לא הועמדה לדין.[3] בשנת 1655 קולוניית קונטיקט (קולוניה של האימפריה הבריטית אשר הפכה מאוחר יותר למדינת קונטיקט) העבירה חוק האוסר מעשה סדום, אשר כלל התייחסות גם לנשים.[4] בשנת 1779 נשיאה השלישי של ארצות הברית, תומאס ג'פרסון, הכין את טיוטת חוק העונשין של מדינת וירג'יניה, ובה הציע כי העונש על "מעשה סדום" יהיה סירוס:[5]
|
וכל הנמצא אשם באונס, פוליגמיה, או מעשה סדום עם גבר או אישה יישא בעונש: אם גבר אז על ידי סירוס, ואם אישה אז על ידי ניקוב חור בסחוס אפהּ בקוטר של חצי אינץ' לפחות |
||
| – חוק ויריג'יניה מספר 46, תומאס ג'פרסון, 18 ביוני 1779 | ||
בשנת 1830 הוציאה ברזיל אל מחוץ לחוק יחסים הומוסקסואלים, ופורטוגל עשתה כן ב-1852. בשנת 1871 נחקקו חוקים דומים גם בגוואטמלה ובמקסיקו.
המאה ה-20 [עריכה]
ב-21 בפברואר 1903 ערכה משטרת העיר ניו יורק את הפשיטה המתועדת הראשונה על מועדון מין הומוסקסואלי בשם " Ariston Hotel Baths". 26 גברים נעצרו ומתוכם 12 הובאו הועמדו למשפט באישומי מעשה סדום. על 7 מהנאשמים נגזרו עונשי מאסר של בין 4 ל-20 שנים בכלא.[6] בשנת 1910 החל השיח הגלוי על זכויות הומוסקסואלים, כאשר אמה גולדמן יצאה בגלוי כנגד הומופוביה ודעות קדומות לגבי הומוסקסואלים. אמונתה כי שחרור חברתי צריך לכלול גם הומוסקסואלים ולסביות הייתה למעשה חסרת תקדים בתקופתה, אפילו בקרב אנרכיסטים. [7] מגנוס הירשפלד כתב על גולדמן: "היא הייתה האישה הראשונה והיחידה, בטח שהאישה האמריקאית הראשונה והיחידה, שהגנה על אהבה הומוסקסואלית בפני כלל הציבור".[8] גוף התקשורת הראשון שהשתמש במילה "הומוסקסואליות" בפומבי היה העיתון ניו יורק טיימס, בשנת 1926.[9]
בשנת 1924 החלה לפעול בשיקגו החברה לזכויות אדם אשר פעלה במשך מספר חודשים עד שנסגרה על ידי המשטרה. באותה שנה המדינות פרו, פראגוואי ופנמה ביטלו חוקים האוסרים על הומוסקסואליות. עשר שנים לאחר מכן, ב-1934, בוטלו חוקים דומים גם באורוגוואי.
ב-11 בנובמבר 1950 התארגנה בלוס אנג'לס הקבוצה המבוססת הראשונה של הומוסקסואלים, "חברת מאטאצ'יין" ובה כ-190 חברים, והיא הייתה הגדולה ביותר מסוגה בארצות הברית.[10] קבוצת הלסביות "בנותיה של ביליטיס" הוקמה באותה העת בסן פרנסיסקו. באותה השנה, בעקבות "בהלת הלבנדר" פוטרו הומוסקסואלים רבים ממשרותיהם בשירות הציבורי האמריקני, ביניהם פרנק קמני אשר פוטר ממשרתו כאסטרונום בצבא ארצות הברית בוושינגטון די. סי.. פיטורים אלה דחפו אותו להיות אקטיביסט למען זכויות להט"ב.
בשנת 1961 הפכה מדינת אילינוי למדינה הראשונה בארצות הברית אשר הסירה "מעשי סדום" מרשימת החוקים הפליליים.[11] בשנת 1964 הוקם בקנדה הארגון ההומוסקסואלי הראשון, "ASK", ויחד איתו מגזין בעל שם זהה.[12] ב-28 ביוני 1969 פרצו בניו יורק מהומות סטונוול, סדרה של עימותים ספונטניים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועות ומתמשכות מצידה, כלפי הומואים וטרנסג'נדרים.
| ערך מורחב – מהומות סטונוול |
בשנת 1986 ניתן בבית המשפט העליון של ארצות הברית פסק דין באוורס נגד הארדוויק (Bowers v. Hardwick) אשר קבע כי חוק מדינת ג'ורג'יה, הקובע כי מין אוראלי או מין אנאלי בין שני בוגרים הומוסקסואלים הוא עבירה פלילית האסורה על פי חוק העונשין, אינו סותר את חוקת ארצות הברית. כמו כן קבע פסק הדין כי החוקה אינה מגינה על זכותם של הומוסקסואלים לקיים יחסי מין, וכי מעשה זה נוגד את המוסר הציבורי בארצות הברית, ועל כן מותר לאוסרו בחוק.
| ערך מורחב – פסק דין באוורס נגד הארדוויק |
המאה ה-21 [עריכה]
עד פסק דין באוורס נגד הארדוויק הייתה בארצות הברית מגמה של הרחבת ההגנה על הזכות לפרטיות, שהתבטאה בשורה ארוכה של פסקי דין, בדומה למגמה העולמית בנושא, ופסק דין זה עצר אותה במשך כמעט שני עשורים: ההלכה שנקבעה בפסק הדין נותרה בתוקפה עד שנת 2003, אז נהפכה בפסק דין לורנס נגד טקסס אשר קבע כי כל חוק האוסר על קיום יחסי מין הומוסקסואליים בין שני בוגרים בביתם סותר את חוקת ארצות הברית בשל הפגיעה בזכות לפרטיות. פסק הדין ביטל את כל ההחלטות שניתנו בנושא בארצות הברית זה קודם לכן.
| ערך מורחב – פסק דין לורנס נגד טקסס |
שירות צבאי [עריכה]
| קטע זה דורש עדכון קטע זה אינו מעודכן, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו. |
| ערך מורחב – אל תשאל, אל תספר |
מדיניות צבא ארצות הברית כלפי שירות של הומואים ולסביות עוגנה בחוק של הממשל הפדרלי ונקראה "אל תשאל, אל תספר" (Don't ask, don't tell) והיא יושמה במטרה למנוע חשיפת נטייה מינית של חיילים וחיילות על ידי הצבא, ואסרה על שירות צבאי של הומואים, לסביות וביסקסואלים שאינם מסתירים את זהותם המינית.
המדיניות גררה ביקורת ציבורית רחבת היקף, ונחשבת לנושא מרכזי בדיון הציבורי ובקמפיינים למערכות בחירות בארצות הברית. ארגוני שדלנות רבים קמו במטרה להביא לביטולה, ערכו הפגנות מחאה כגון הצעדה לשוויון לאומי, ידוענים ופוליטיקאים אמרקאיים רבים יצאו בפומבי נגד המדיניות והובילו צעדי מחאה, כנסים ונאומים. נגד המדיניות הוגשו מספר עתירות משפטיות במהלך השנים, ופסיקה משמעותית קבעה כי אכיפת המדיניות היא מעשה הנוגד את חוקת ארצות הברית. נשיא ארצות הברית ברק אובמה התחייב להביא לביטול המדיניות בתקופת כהותנו, וב-27 במאי 2010 החלו באופן פורמלי המהלכים לביטול המדיניות, אשר לוו בפסיקות משפטיות נגד המדיניות ובקמפיין ציבורי נרחב. בשלהי 2010 בוטלה מדיניות זו כליל.
זכויות להט"ב במדינות אמריקה [עריכה]
ניווט מהיר:
צפון אמריקה [עריכה]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בחוק של זוגיות חד-מינית |
נישואים חד-מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד-מיניים |
שירות צבאי של הומואים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | התייחסות לזהות מגדרית וטרנסג'נדריות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
(טריטוריה בריטית) |
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
כלל-ארצי החל משנת 2005 |
|||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
ברמה הארצית יחידים מורשים לאמץ[20] |
|||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
אין הגנה פדרלית. יש התייחסות ב-20 מדינות, ומעוגן בחוק פשעי השנאה החל מ-2009 | אין הגנה פדרלית. יש התייחסות ב-13 מדינות, ומעוגן בחוק פשעי השנאה החל מ-2009 | ||||
אמריקה המרכזית [עריכה]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בחוק של זוגיות חד-מינית |
נישואים חד-מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד-מיניים |
שירות צבאי של הומואים ולסביות | חקיקה המונעת אפליה על רקע נטייה מינית | התייחסות לזהות מגדרית וטרנסג'נדריות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
|||||||
|
|
(נמצא בתהליכים מדיניים) |
מדינה ללא צבא. להט"בים מורשים לשרת במשטרה | |||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
- | - | [23] |
|||
|
|
|||||||
האיים הקריביים [עריכה]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בחוק של זוגיות חד-מינית |
נישואים חד-מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד-מיניים |
שירות צבאי של הומואים ולסביות | חקיקה המונעת אפליה על רקע נטייה מינית | התייחסות לזהות מגדרית וטרנסג'נדריות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
(טריטוריה בריטית) |
|||||||
|
|
|||||||
|
(טריטוריה הולנדית) |
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
(טריטוריה של צרפת) |
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
(שטח חסות של ארצות הברית) |
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
- | - | |||||
דרום אמריקה [עריכה]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בחוק של זוגיות חד-מינית | נישואים חד-מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד-מיניים | שירות צבאי של הומואים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | התייחסות לזהות מגדרית וטרנסג'נדריות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
החוק אוסר על אפליה מכל סוג שהוא על בסיס זהות מגדרית [26] | |||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
חתומה על הצהרת האו"ם |
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית | ||||||
|
|
|||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
|
|
חתומה על הצהרת האו"ם |
||||||
ראו גם [עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל להט"ב | |||
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Tim Padgett, "The Most Homophobic Place on Earth?", TIME, 12/4/2006
- ^ 2.0 2.1 עו"ד ליאור בן דוד, הכרה משפטית ביחסי זוגיות בין בני זוג מאותו מין - סקירה משווה, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 27 במאי 2009
- ^ Borris, Kenneth (2004). Same-sex desire in the English Renaissance: a sourcebook of texts, 1470–1650. New York: Routledge. ISBN 0815336268. p.113
- ^ Foster, Thomas (2007). Long Before Stonewall: Histories of Same-Sex Sexuality in Early America. New York University Press.
- ^ Thomas Jefferson, The Writings of Thomas Jefferson, Andrew A. Lipscomb, ed. (Washington, Thomas Jefferson Memorial Association, 1904) Vol. I, pp. 226–27, from Jefferson’s “For Proportioning Crimes and Punishments.”
- ^ Chauncey, George (1995), Gay New York: Gender, Urban Culture, and the Making of the Gay Male World, 1890–1940 (Reprint ed.), Basic Books, ISBN 0465026214
- ^ Gay American History: Lesbians and Gay Men in the U.S.A.. New York City: Penguin Books, 376–380
- ^ Goldman, Emma (1923). "Offener Brief an den Herausgeber der Jahrbücher über Louise Michel" with a preface by Magnus Hirschfeld. Jahrbuch für sexuelle Zwischenstufen 23: 70. תורגם מגרמנית על ידי ג'יימס סטיקלי. לא ידוע אם מכתבה המקורי באנגלית של גולדמן עדיין קיים.
- ^ Fone, Byrne R. S. (2000). Homophobia: a history. New York: Metropolitan Books. ISBN 0805045597.
- ^ "Gay Rights Movement" , The Mattachine Society of New York Records, 1951-1976, Gale Group.
- ^ 1961 Ill. Laws 2044.
- ^ McLeod, Donald W.. A "Our Silver Anniversary: Canadians have been organizing for twenty five years!". Newsletter of the Canadian Gay Archives (National Archives for Lesbians and Gay Men) 7. June 1989.
- ^ Mary C. Hurley, "Sexual Orientation and Legal Rights", Law and Government Division, Library of Parliament Research Publications, 31 May 2007
- ^ Tanya Canny, "Same Sex Couple Adoption: The Situation in Canada and Australia", Law & Bills Digest Group, the Parliamentary Library of Australia, 11 April 2000
- ^ "Canadian Armed Forces", The Canadian Lesbian & Gay Archives, 24/6/1997
- ^ "Northwest Territories Human Rights Act, S.N.W.T. 2002, c.18. Section 5.
- ^ 17.0 17.1 17.2 17.3 17.4 17.5 17.6 17.7 17.8 17.9 State-sponsored Homophobia A world survey of laws prohibiting same sex activity between consenting adults
- ^ 18.0 18.1 Associated Press (4 March 2010). Mexico City’s gay marriage law takes effect. MSNBC. אוחזר ב־6 March 2010.
- ^ DAVID AGREN, "Mexican States Ordered to Honor Gay Marriages", The New York Times, August 10, 2010
- ^ Intercountry Adoption: Mexico. Office of Children Issues, U.S. Dept. of State.
- ^ International Gay and Lesbian Human Rights Commission (IGLHRC) (April 23, 2003). Mexico protects its gay and lesbian citizens with new law. אוחזר ב־November 27, 2009.
- ^ International Lesbian and Gay Association (ILGA) Trans (August 29, 2008). Mexico City extends official rights to transgender individuals. אוחזר ב־November 27, 2009.
- ^ Daniel Ottosson, "State sponsored Homophobia - A world survey of laws prohibiting same sex activity between consenting adults", ILGA, May 2008
- ^ 24.0 24.1 24.2 [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3920341,00.html " תקדים באמריקה הלטינית: נישואי גייז בארגנטינה"], ynet, 15/7/2010
- ^ AG magazine (2 March 2009). A New Argentina Overturns Gay Military Ban. Queerty. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ BOLIVIA, Corte Nacional Electoral, 2009
- ^ BBC News (5 March 2004). Brazilian go-ahead for gay unions. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ (בפורטוגזית) O Globo (3 July 2009). Gays comemoram ação no STF sobre união civil. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ Enézio de Deus (1 June 2006). Decisões judiciais favoráveis a adoção por gays. Gay Brasil. אוחזר ב־1 January 2010. (בפורטוגזית)
- ^ Patricia Silva Gadelha (March 2006). A prática da pederastia é crime militar. Jus Navigandi. אוחזר ב־1 January 2010. (בפורטוגזית)
- ^ Expresso da Notícia (13 January 2006). Justiça autoriza alteração no registro de transexual que trocou de sexo. Jus Brasil. אוחזר ב־1 January 2010. (בפורטוגזית)
- ^ Expresso da Notícia (25 December 2005). Justica autoriza mudança de sexo em documentos. Jus Brasil. אוחזר ב־1 January 2010. (בפורטוגזית)
- ^ "ICBF ordered to start proceedings for a lesbian to adopt her partner's daughter", Caracoltv.com, 23/1/2010 (בספרדית)
- ^ "Change of name is possible in Colombia", Manuel Velandia Mora, 21/2/2002 (בספרדית)
- ^ "Ecuador held the first de facto union between same-sex couples, sparking outrage from the Catholic Church", Dosmanzanas, 14/10/2009 (בספרדית)
- ^ 36.0 36.1 "Paraguay - Constitution", Part I About Basic Principles, Rights, Duties, and Guarantees, Adopted on: 20 June 1992, ICL Document Status: 1 May 2000
- ^ "The Constitutional Court of Peru believes that can not be excluded from the police or the army of homosexual persons", Dosmanzanas, 13/12/2009
- ^ Hilary Burke (18 December 2007). Uruguay OKs gay unions in Latin American first. Reuters. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ Reuters (9 September 2009). Lawmakers in Uruguay Vote to Allow Gay Couples to Adopt. New York Times. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ Rachel Weiner (15 May 2009). Uruguay Lifts Ban On Gays In The Military. Huffington Post. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ 41.0 41.1 (בספרדית) Congress of Uruguay (18 August 2004). Ley Nº 17.817. אוחזר ב־1 January 2010.
- ^ Free Speech Radio News (11 December 2009). Uruguay passes bill to allow citizens to choose gender identity. אוחזר ב־1 January 2010.