זכויות להט"ב בטורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בטורקיה טורקיהטורקיה
טורקיה
טורקיה
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-1858
שירות צבאי הומוסקסואלים פטורים משירות צבאי, גברים הומוסקסואלים אינם רשאים לשרת בצבא באופן גלוי או בשירות ממשלתי כלשהו.
הגנה מפני אפליה הגנה חוקתית נוסחה, אך מעולם לא נחקקה
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה במערכות יחסים חד-מיניות

החוק בטורקיה מפלה להט"ב, שנאלצים להתמודד עם אתגרים משפטיים שאותם לא חווים במדינה אזרחים שאינם להט"ב.

יחסי מין חד מיניים הם חוקיים מאז האימפריה העות'מאנית - קודמתה של הרפובליקה הטורקית של ימינו - משנת 1858. בטורקיה המודרנית, פעילות הומוסקסואלית היא חוקית מיום הקמתה ב-29 באוקטובר 1923.[1][2] ללהט"בים יש זכות לבקש מקלט בטורקיה במסגרת אמנות ז'נבה מאז שנת 1951, אך לזוגות חד מיניים לא ניתנת אותה הגנה משפטית העומדת לרשות זוגות הטרוסקסואלים.[3]

באשר לטרנסג'נדרים, ניתוחים לשינוי מין הם חוקיים מאז 1988. אף על פי שההגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית נדונה באופן חוקי, עדיין לא חוקקו חוקים נגד אפליה זאת. דעת הקהל על הומוסקסואליות היא בדרך כלל שמרנית, ואזרחים להט"בים חווים אפליה, הטרדה ואף אלימות בשנים האחרונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חוסר סדר, תרגמת.

בשנות השמונים, הממשלה המכהנת התנגדה לקיומה של קהילת להט"ב גלויה. כאשר החשש מזנות לכאורה שימש כעילה להתנכלות להומוסקסואלים וטרנסג'נדרים. מקרה בולט מאותן שנים הוא עזיבתה של בילנט ארסוי אשר חזרה רק לאחר שינוי החוק.

עם זאת, מספר גברים הומואים מוצהרים הצליחו בקריירה שלהם בשנות השמונים. מורתן מונגן היה הומוסקסואל גלוי לאורך כל חייו המקצועיים כמשורר וסופר מצליח. עם זאת, גברים הומוסקסואליים וביסקסואליים רבים שחיו בתקופה זו אמרו מאז בראיונות כי הם חשים בפחד, מהעמדות החברתיות ומדיניות הממשלה, וכתוצאה מכך נאלצו לשמור בסוד על זהותם המינית.[4] בשנות השמונים הביעה המפלגה הירוקה הדמוקרטית הרדיקלית תמיכה בזכויות הומוסקסואלים, כולל במחאות של טרנסג'נדרים על אכזריות המשטרה כלפיהם. עם זאת, רק בשנות ה-90 החלו רבים מחברי קהילת הלהט"ב בטורקיה להתארגן ולמחות למען זכויות האדם שלהם.

בשנת 1993 הוקם הארגון למען זכויות להט"ב בטורקיה, "Lambda Istanbul" בשנת 1994, מפלגת החירות והסולידריות (SOL Parti) אסרה על אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית בתוך המפלגה והעמידה את דמט דמיר, כקול מוביל של הקהילה בפוליטיקה, שהפך בהצלחה למועמד הטרנסג'נדר הראשון לבחירות למועצה המקומית באיסטנבול.

ב-1993 נשלל ממארגנים אישור לערוך מצעד גאווה באיסטנבול. התנגדות דומה הביעה הממשלה ב-1995 וב-1996 לפסטיבל להט"בי ולכנס אקדמי. פקידי ממשל ציטטו חוקים מנוסחים במעורפל שנועדו להגן על המוסר הציבורי כהצדקה לסרב לאפשר לאירועים ציבוריים אלה להתקיים.

ב-1996 ביטל בית המשפט העליון את פסיקתו של בית משפט קמא והרחיק ילד מאמו הלסבית בטענה שהומוסקסואליות היא "לא מוסרית".

במהלך שנות התשעים, דיווחים של IHD, האגודה לזכויות האדם של טורקיה וכן ארגוני זכויות אדם בינלאומיים כמו אמנסטי אינטרנשיונל הצהירו כי טרנסג'נדרים הוטרדו והוכו לעיתים קרובות על ידי שוטרים טורקיים. מאמר אחד גם טען כי המשטרה הציתה דירות עם מספר רב של טרנסג'נדרים ששהו בהן.

דיווחים על הטרדות ואלימות נגד להט"בים עדיין מתרחשים במאה ה-21. בשנת 2008, סטודנט כורדי-טורקי הומוסקסואל, אחמט ילדיז, נורה מחוץ לבית קפה על ידי אביו ומת מאוחר יותר בבית החולים.[5] סוציולוגים כינו את הרצח כ-"הריגת הכבוד ההומוסקסואלית הראשונה של טורקיה".[6] משאלתה של ממשלת טורקיה להצטרף לאיחוד האירופי הפעילה לחץ מסוים על הממשלה להכיר רשמית בזכויות הלהט"ב כנהוג במדינות החברות באיחוד. ב-14 באוקטובר 2009 הוציאה הוועדה האירופית דו"ח על ההתקדמות בטורקיה לקראת ההצטרפות לאיחוד האירופי, בו נכתב:

"המסגרת המשפטית אינה מתואמת כראוי למדיניות של האיחוד האירופי... לאורך השנים, גרמה הומופוביה למקרים של אלימות פיזית ומינית כלפי להט"בים בטורקיה. הריגה של מספר טרנסג'נדרים וטרנסווסטיטים היא התפתחות מדאיגה. בתי משפט יישמו את עקרון "התגרות בלתי צודקת" לטובת מבצעי פשעים נגד טרנסג'נדרים וטרנסווסטיטים".

טורקיה הייתה המדינה הראשונה עם רוב מוסלמי בה נערך מצעד גאווה רשמי.[7] באיסטנבול (מאז 2003) ובאנקרה (משנת 2008) נערכות צעדות של קהילת הלהט"ב מדי שנה עם מספר גדל והולך של משתתפים. מצעד הגאווה באיסטנבול התחיל עם כ-30 אנשים בשנת 2003, ובשנת 2010 עלה ל-5,000. במצעדי הגאווה ב-2011 וב-2012 השתתפו יותר מ-15,000 משתתפים.

מצעד הגאווה באינסטנבול בשנת 2013 אשר במהלכו, השתתפו מעל 100,000 צועדים
סדף סקמאק, חברת מפלגת העם הרפובליקאית במהלך אירוע הגאווה, "Europride" בשוודיה בשנת 2018

ב-30 ביוני 2013, מצעד הגאווה באיסטנבול כלל כמעט כ-100,000 איש. לצועדים הצטרפו מפגני פארק גזי[דרושה הבהרה] והפכו את מצעד הגאווה בעיר בשנת 2013 לאירוע הגאווה הגדול ביותר שהתקיים עד אז בטורקיה.[8] מצעד הגאווה בעיר בשנת 2014 משך יותר מ-100,000 איש. מצעדי גאווה בשנים 2015, 2016, 2017 ו-2018 נאסרו על ידי הרשויות המקומיות, והמשתתפים בהם עמדו בפני התקפות המשטרה. ביוני 2013 התקיים מצעד הגאווה הראשון באיזמיר עם 2,000 משתתפים.[9] ב-3 ביוני 2018 התקיים בשלום מצעד הגאווה של איזמיר עם למעלה מ-50,000 משתתפים.[10] מצעד גאווה נוסף התרחש באנטליה.[11] פוליטיקאים ממפלגת האופוזיציה הראשית, מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) ומפלגת אופוזיציה נוספת, מפלגת השלום והדמוקרטיה (BDP) העניקו גם הם את תמיכתם הרבה למצעדים. מצעד הגאווה באיסטנבול אינו זוכה לתמיכה כלשהי של העירייה או הממשלה.[12]

בשנת 2009, שופט הכדורגל החובב חליל איברהים דינסדאג יצא מהארון כהומוסקסואל, לאחר מכן נאסר עליו לשפוט במשחקי כדורגל. בדצמבר 2015 חויבה התאחדות הכדורגל הטורקית לשלם 23,000 לירות לפיצוי דינסדאג בגין פיטוריו.[13]

ב-21 בספטמבר 2011, שרת המדיניות המשפחתית והחברתית פאטמה שאהין נפגשה עם ארגון להט"ב טורקי. לדבריה, הממשלה תעבוד באופן פעיל יחד עם ארגוני להט"ב. היא הגישה הצעה לקבלת אנשי קהילת הלהט"ב בחוקה החדשה אותה תכנן הפרלמנט לנסח בשנה הקרובה. היא קראה לחברי הפרלמנט לטפל בחיוב בהצעה. היא טענה כי "אם חופש ושוויון הם לכל אחד, יש לבטל את האפליה על רקע נטייה מינית ולהכיר בזכויותיהם של האזרחים הלהט"בים".[14]

ב־9 בינואר 2012 כתב סרדר ארסבן בעיתון איסלאמיסטי בשם ייני אקיט מאמר שקרא לאנשי להט"ב "סוטים". בית הדין לניסיון העניש את ייני אקיט בקנס של 4,000 ליות וסרדר ארסבן עם 2,000 ט.ל. בגין דברי שנאה[דרושה הבהרה].[15]

במאי 2012 מפלגת השלום והדמוקרטיה (BDP) מהאופוזיציה, ביקשה מכותבי החוקה הטורקית החדשה לכלול נישואים חד מיניים בה. היא נדחתה על ידי המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט הטורקי, ה-AKP, ומפלגת האופוזיציה, מפלגת התנועה הלאומית (MHP), ונתמכה על ידי מפלגת האופוזיציה הראשית, מפלגת העם הרפובליקאית (CHP).[16]

ב־29 במאי 2013 הוצעה ונדונה הצעת מחקר פרלמנטרית בנושא זכויות להט"ב בטורקיה. למרות תמיכת מפלגת השלום והדמוקרטיה (BDP) הפרו-כורדית, מפלגת העם הרפובליקאית והימנעות מפלגת התנועה הלאומית (MHP), ההצעה נדחתה בהצבעות ממפלגת השלטון, מפלגת הצדק והפיתוח (AKP). חבר מפלגתה, טורקאן דאגולו, ציטט את המאמרים המדעיים בנושא הומוסקסואליות שפורסמו בארצות הברית בשנת 1974 ואמר כי, "הומוסקסואליות היא חריגה. ייתכן שלא יתאפשרו נישואים חד מיניים. זה יגרום להידרדרות חברתית". על תנועת המחקר אמר חבר הפרלמנט הצ'ינפסיונאי, בינאז טופראק, "בשנות השבעים היו מדענים שהציעו שאנשים שחורים לא היו חכמים כמו אנשים לבנים בארצות הברית. מכאן מובן שהמדע של ימינו אינו מקבל את ממצאי התקופות ההם. האמירות שלך לא מקובלות".

ב-12 באוגוסט 2013 ועדת הפיוס החוקתית, אשר ניסחה חוקה חדשה של הרפובליקה הטורקית והורכבה מארבע מפלגות פרלמנטריות גדולות בהן כורדים, חילונים, איסלאמיסטים ולאומנים, הסכימה להעניק הגנה חוקתית מפני אפליה לאנשי קהילת הלהט"ב. הטיוטה בוטלה מאוחר יותר.[17]

ב-17 ביולי 2014 קבע בית המשפט העליון בטורקיה כי התייחסות להומואים כ-"מעוותים" מהווה פשע של דיברי שנאה.[18]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
 ראו גם – זכויות להט"ב במזרח התיכון

פעילות מינית הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה באופן פרטי אינה פלילית בטורקיה. גיל ההסכמה בטורקיה הוא גיל הרוב (נקבע על 18 שנים על פי סעיף 11 לחוק האזרחי הטורקי). על פי סעיף 104 לחוק העונשין הטורקי (Türk Ceza Kanunu), יחסי מין עם קטינים בני 15, 16 ו-17 יכולים להעמיד לדין רק על תלונה. עם זאת, אם העבריין הוא אדם שאסור לו להינשא לילד על פי חוק או שהוא אדם המחויב לטפל בילד עקב אימוץ או אומנה, אז התביעה אינה דורשת תלונה והעונש הוא מחמיר יותר.

סעיף 103 מסדיר כל סוג של פעילות מינית עם קטינים מתחת לגיל 15 (או קטינים מתחת לגיל 18 אשר חסרי יכולת להבין את המשמעויות החוקיות וההשלכות של פעולות מסוג זה) כעל התעללות מינית בילדים. בקוד הפלילי ישנם גם איסורים מנוסחים במעורפל על "אקסהיביציוניזם ציבורי" ו-"עבירות נגד מוסר ציבורי" שניתן להשתמש בהם כדי להטריד הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים. לעיירות וערים בודדות ניתן מרחב מסוים בחקיקת חוקים מקומיים שנועדו להגן על "מוסר ציבורי".

הכרה במערכות יחסים של זוגות חד מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורקיה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, באיגודים אזרחיים או בהטבות של שותפות מקומית בין בני זוג מאותו מין.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגין זכויות להט"ב במצעד הגאווה בלונדון בשנת 2012 מחזיק שלט עם הכיתוב, "זכויות להט"ב בחוקה הטורקית עכשיו!"

בטורקיה, שירות צבאי חובה חל על כל אזרחי טורקיה הגברים בין הגילאים 18 עד 41. עם זאת, הצבא הטורקי מפלה באופן גלוי הומוסקסואלים על ידי מניעתם מלשרת בצבא. במקביל, טורקיה - בניגוד להתחייבויותיה על פי האמנה האירופית לזכויות אדם - מונעת כל הכרה בהתנגדות מצפונית לשירות צבאי.[19] על חלק מהמתנגדים למדיניות להצהיר על עצמם כ-"חולים" - וחלקם נאלצו לעבור את מה שארגון זכויות האדם, "Human Rights Watch" מכנה, "בדיקות משפילות" כדי "להוכיח את הומוסקסואליות שלהם".[20][21] באוקטובר 2009 נכתב בדו"ח נציבות האיחוד האירופי כי,

"לכוחות המזוינים הטורקיים ישנה תקנת בריאות המגדירה הומוסקסואליות כמחלה "פסיכו-סקסואלית" ומזהה הומוסקסואלים כבלתי כשירים לשירות צבאי. חיילי חובה שמצהירים על עצמם כהומוסקסואלים צריכים להוכיח זאת בצילומים. מספר חיילים נאלצים לעבור בדיקות רפואיות משפילות".

בנובמבר 2015 הסירו כוחות הצבא הטורקיים את הסעיף לפיו נציג חייב "להוכיח" את הומוסקסואליות שלו. רופאים רשאים להחליט לחשוף את מיניותם באופן מילולי ולקבל דיווח של "לא ראוי" במהלך הבדיקה הרפואית הפוטרת אותם משירות, או איסור לחשוף את נטייתם המינית בשום צורה שהיא במשך שנה אם רופא צבאי מסכים להעניק להם "דוח התאמה" ומתיר להם לשרת. מי שמתגלה כהומוסקסואל מקבל דו"ח של "לא ראוי" שעלול להיות נתון לאפליה עתידית בחיים הציבוריים שלו, שכן התיעוד הצבאי של הומוסקסואלים בטורקיה בתהליך גיבושם, הביא למספר מקרים של דליפות ציבוריות.[22] הומוסקסואליות נותרה עילה לגירוש של קצינים ממונים, קציני משנה וסטודנטים צבאיים במסגרת חוק המשמעת של כוחות הצבא הטורקיים.[23] במחקר שנערך בשנת 2015 ושאל 1,300 קצינים "האם יש לאפשר להומוסקסואלים לשרת בצבא", 96.3% השיבו בשלילה.[24]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של זקי מורן, אחד הדמויות הבולטות של המוזיקה הקלאסית הטורקית שמעולם לא הגיב על נטייתו המינית, אך דעת הקהל הרחבה הייתה שהוא היה הומוסקסואל

עדיין לא קיימים חוקים בטורקיה המגנים על אנשי קהילת הלהט"ב מפני אפליה בתעסוקה, חינוך, דיור, שירותי בריאות, התאמות ציבוריות או בנקאיות. באוקטובר 2009 נכתב בדו"ח נציבות האיחוד האירופי כי,

היו כמה מקרים של אפליה במקום העבודה, שם עובדים להטב"ים פוטרו בגלל נטייתם המינית. הוראות החוק הפלילי הטורקי בנוגע ל-'אקסיבציוניזם ציבורי" 'ו-"עבירות נגד מוסר ציבורי" משמשות לעיתים להפליית אזרחים להט"בים. החוק על עבירות משמש לרוב להטלת קנסות כנגד טרנסג'נדרים.

בשנת 2011 הפכה אויקו אוורן אוזן, אישה טרנסג'נדרית מפרובינציית בורסה בצפון מערב, מועמדת לסגנית מפלגת האופוזיציה הראשית, מפלגת העם הרפובליקנית (CHP). היא הייתה המחוקקת הטרנסג'נדרית הראשונה של טורקיה במהלך הבחירות הכלליות.[25]

מפלגת האופוזיציה העיקרית, מפלגת העם הרפובליקנית הציעה להכליל זכויות הומוסקסואליות בפרלמנט הטורקי ב-14 בפברואר 2013.[26]

אזרחים לסביות, הומואים, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים (להט"ב) הם בין מבקשי המקלט והפליטים הפגיעים ביותר כיום בטורקיה.

באוגוסט 2013, ארבע מפלגות פוליטיות גדולות בפרלמנט ובהן כורדים, חילונים, שמרנים ולאומנים, הסכימו להעניק הגנה חוקתית מפני אפליה לאנשי להט"ב.[17] הטיוטה בוטלה מאוחר יותר בגלל אי-התאמות בנושאים אחרים בטיוטה החוקתית החדשה.[27]

קאן צ'וושולו, פעיל טורקי, פתח בקמפיין כמועמד הראשון לראשות העירייה הומוסקסואלית הגלויה לראשונה של טורקיה, צ'בושוגלו הודיע על הצעה להתמודד באזור הים השחור, בעיירה בשם בולאנקק, בגירסון, בה מתגוררים כ-60,000 איש, בחודש מרץ 2014 בחירות.[27]

בפברואר 2015, מפלגת מפלגת העם הרפובליקני (CHP) הציגה הצעת חוק לאיסור אפליה על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית במגזר הציבורי והפרטי. הצעת החוק מבקשת גיוס שכר, קידום, פיטורים במקום העבודה ורפורמות בקוד המשמעת של הצבא הטורקי שיאפשרו לאנשי הצבא לשרת באופן גלוי.[28]

בשנת 2015, המפלגה הכורדית הפרו-להט"בית, מפלגת העמים הדמוקרטית, הודיעה בפומבי כי יהיו להם מועמדים להט"בים ופמיניסטים. באריש סולו, המועמד השמאלני במפלגה, הפך לגבר ההומוסקסואל הראשון שרץ להתמודד בפרלמנט הטורקי.[29][30]

בינואר 2019 הוציא בית הדין ה-34 לעבודה באיסטנבול את פסק הדין הראשון בתיק משפטי סביב שלושה אנשי אספני אשפה שהודחו על ידי עירייה מעבודתם על פי החשד כי הם מנהלים מערכת יחסים הומוסקסואלית עם אחד מעמיתיהם לעבודה. בית המשפט פסק לטובת אחד התובעים, שזוהה כ-ר.ס, והגיע למסקנה כי חוזהו הופסק שלא בצדק. שלושה נהגי משאיות הזבל שבבעלות עיריית קגיתאנה באיסטנבול פוטרו על ידי מעסיקם לאחר שנטען בשנה שעברה כי הם מנהלים מערכת יחסים הומוסקסואלית עם אספן אשפה בן 27. אספן האשפה, שזוהה רק כ-מ.ס, אמר לרשויות כי הוא ניהל "מעת לעת" קשר מיני עם שלושת נהגי המשאיות. הנהגים, בני 43 עד 51, תבעו את העירייה ואת קבלן המשנה שלה באפריל 2018, וציינו את מה שהם תיארו כ-"סיום בלתי צודק של חוזהם".

בית הדין ה-34 לעבודה באיסטנבול פסק ב-29 בינואר לטובת אחד התובעים, שזוהה כ-ר.ס, והגיע למסקנה כי חוזהו הופסק שלא בצדק. פרקליטו אמר לבית המשפט כי לתובע "לא היה שום קשר לאירוע ההוא", בעוד שעורכי הדין של החברה טענו כי פיטוריו הם חלק מ-"סיום חוקי בשל הקשר המיני בעבודה". אם הפסיקה תאושר גם בהליך הערעורים, קבלן המשנה ייאלץ להחזיר את התובע למשרתו הקודמת או לפצות אותו. דיון באחד משני התיקים האחרים, שעדיין נמשך, נערך בפברואר 2019.[31][32]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורתן מונגן, אשר היה הומוסקסואל גלוי לאורך כל חייו המקצועיים כמשורר וסופר טורקי מצליח

אנשי להט"ב בטורקיה עלולים להתמודד עם אפליה, הטרדה ואף אלימות מצד קרוביהם, שכניהם, עמיתים לעבודה, בוסים, עובדים, מורים ואפילו אנשי משטרת טורקיה. הומוסקסואליות היא נושא הנחשב כטאבו ברחבי טורקיה, וניתן לראות את תרבות "הרג הכבוד" במשפחות החברה הטורקית שרוצחות את חבריהם (בדרך כלל נשים) העוסקות בהתנהגויות חד מיניות "לא מוסריות" הנחשבות כבלתי הולמות. רצח אחמט ילדיז, הומו כורדי-טורקי בן 26 מסאנליורפה, עשוי להיות הדוגמה הראשונה הידועה במדינה להריגת כבוד עם קורבן הומוסקסואל.[33] מחקרים בשנים 2007–2009 שנעשו על ידי פורום טורקיה הדמוקרטית הגרמנית מראים כ-13 הרוגים בשנת 2007, 5 בשנת 2008 ולפחות 4 הרוגים בשנת 2009 הקשורים לנטייתם המינית של הקורבנות. ב-21 במאי 2008 הארגון "Human Rights Watch" פרסם בניו יורק דו"ח שכותרתו "אנחנו צריכים חוק לשחרור". הדו"ח מתעד כיצד גברים הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים מתמודדים עם מכות, שוד, הטרדות שוטרים ואיום ברצח. הארגון מצא כי ברוב המקרים, תגובת הרשויות אינה מספקת אם בכלל קיימת. במקרה של רציחת שנאה נגד הומוסקסואלים, בתי המשפט מחילים את התנאי של "פרובוקציה כבדה" ועונשים קלים יותר בעבור הרוצחים.

מפגינים למען זכויות הלהט"ב בטורקיה במצעד הגאווה בסן פרסיסקו, ארצות הברית בשנת 2008

ב-20 באוגוסט 2018, במהלך משבר הלירה של 2018, דיווח העיתון הטורקי התומך ברג'פ טאיפ ארדואן "סבאח", כי ארצות הברית מתכננת "להטיל פצצות הומוסקסואליות" על מדינות אויביה אשר "ישנו את ההעדפות המיניות של אוכלוסיית אותה מדינה".[34]

בטורקיה דעות קדומות כלפי הומוסקסואלים נפוצות באזורים רבים.[35] בשל דעות קדומות נפוצות כלפי הומוסקסואלים, מאז תחילת שנות האלפיים, ביצעו מוסדות מינהליים נהלים מפלים רבים כגון פשיטות משטרה על ברים הומוסקסואליים, סגירת עמותות להט"ב, פשיטות על אנשים הומוסקסואליים בביתם וצנזורה על מגזינים ואתרים. באופן דומה, בשנות העשרים של המאה ה-20 נעשו איסורים על כל אירועי הלהט"ב במחוז.[36][37][38] על פי המחקר של "KAOS GL" כ-27% מאנשי קהילת הלהט"ב שלא הסתירו את זהותם המינית הופלו בתהליך גיוסם הצבאי בשנת 2017, 8% בשנת 2018, ו-11% בשנת 2019. המחקר קבע כי אנשי הקהילה, הסבורים כי המוסדות שהם פונים אליהם מושחתים, נוטים יותר להסתיר את זהותם המינית, ולכן שיעור האחוזים יהיה גבוה יותר אם המועמדים יהיו גלויים בפני המעסיקים.

מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורקיה, לא נאסרים סרטים בנושא להט"ב. הר ברוקבק, לדוגמה, נראה ביציאתו בבתי הקולנוע הטורקיים ללא שום צנזורה ממשלתית, כאשר כל בן 18 ומעלה יכול היה לקנות כרטיס לצפייתו. ניתן למכור באופן חוקי תקליטורי DVD בנושא להט"ב באופן חוקי בטורקיה, אם כי תקליטורי DVD עם תוכן מיני מפורש רשאים למכור רק לאנשים בני 18 ומעלה.

בשנת 2013, הואשם ספק טורקי במכירת תקליטורי DVD "לא מוסריים" מכיוון שבסרטי ה-DVD היו תכנים הומוסקסואליים מפורשים. השופט מחמוט ארדמלי מבית המשפט באיסטנבול ביטל את האישומים הפליליים. הוא קבע כי יחסי מין הומוסקסואלים הם "טבעיים", קבע שיש לכבד את נטייתו המינית של הפרט, והביא דוגמאות לנישואים חד מיניים מיבשות אירופה ואמריקה.[39]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר שערכה אוניברסיטת קדיר באיסטנבול בשנת 2016, 33 אחוז מהנשאלים אמרו כי להט"בים זכאים לשוויון זכויות. אחוז זה עלה ל-45 בשנת 2020.[40] סקר אחר של אוניברסיטת קדיר משנת 2018 מצא כי 55.3 אחוז מהנשאלים לא היו רוצים שכן או שכנה להט"בית. אחוז זה ירד ל-46.5 אחוז בשנת 2019.[41]

העמדות כלפי לגליזציה של איגודים חד מיניים בטורקיה מעורבות. סקר שנערך על ידי "Ipsos" משנת 2015 מצא כי 27% מהציבור הטורקי היה בעד לגליזציה של נישואים חד מיניים, ואילו 19% העדיפו במקום איגודים אזרחיים. 25% מהנסקרים היו נגד כל סוג של הכרה משפטית לזוגות חד מיניים ו-29% ציינו כי אינם יודעים באיזו אפשרות לבחור.[42]

על פי מחקר "Pew" מיוני 2020, 25% מהטורקים אמרו כי חייבים לקבל הומוסקסואליות בחברה, כאשר 57% התנגדו לקבלתה. הקבלה הייתה גבוהה יותר בקרב אנשים בעלי השכלה גבוה (41%) ואזרחים צעירים (34%).[43]

תוצאות סקר "Ipsos" בשנת 2015
קטגוריה הסכמה
"צריך לאפשר לזוגות חד מיניים להתחתן באופן חוקי" 27%
"יש לאפשר לזוגות חד מיניים לקבל הכרה משפטית כלשהי, אך לא נישואים" 19%
"אסור לאפשר לזוגות חד מיניים להתחתן או להשיג כל סוג של הכרה משפטית" 25%
"ללא החלטה" 29%
סך הכול 100%

ארגוני זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון זכויות האזרח המבוסס על הקהילה הלהט"בית הוא "KAOS GL", שהוקם בשנת 1994 באנקרה על ידי סטודנטים ביניהם יסמין אוז.[44] הארגון "Lambda Istanbul" וחברת "ILGA-Europe", שהוקמה בשנת 1993 באיסטנבול, נתבעה באשמת "פעולה נגד המוסר הציבורי".[45] הפרקליטות טענה ששמה ופעילותו "מנוגדים לחוק ולמוסר". פסק דין זה, שקיבל ביקורת חריפה על ידי הארגון "Human Rights Watch",[46] בוטל סופית על ידי בית המשפט העליון לערעורים במדינה ב-22 בינואר 2009.[47]

בראשית שנות התשעים נדחו הצעות הארגונים לשיתוף פעולה על ידי נציבות זכויות האדם הממשלתית. באפריל 1997, כאשר חברי "Lambda Istanbul" הוזמנו לקונגרס הלאומי בנושא איידס, זו הייתה הפעם הראשונה שארגון להט"ב טורק מיוצג ברמת הממשלה. בתחילת עשור שנות האלפיים החלו להיווצר ארגונים חדשים בערים שאיננה איסטנבול, כגון " Pink Life LGBT Association" באנקרה, "Rainbow Group" באנטליה ו-"Piramid LGBT Diyarbakır Initiative" בדיארבקיר.

בשנת 1996, ארגון להט"ב נוסף, "LEGATO", נוסד כארגון של סטודנטים, בוגרים ואקדמאים בטורקיה, עם משרדו הראשון באוניברסיטה הטכנית במזרח התיכון באנקרה. הארגון המשיך לצמוח עם סניפים אחרים במספר רב של אוניברסיטאות אחרות ודווח על 2000 חברים. במרץ 2007, סטודנטים להט"ב התארגנו לראשונה כמועדון סטודנטים ומועדון גוקקוסאגי אושר רשמית על ידי אוניברסיטת בילגי.

ביוני 2003 נערך בשדרת איסטיקלאל מצעד הגאווה הציבורי הראשון של קהילת הלהט"ב בתולדות טורקיה, שאורגנה על ידי "Lambda Istanbul". ביולי 2005 הארגון "KAOS GL" פנה למשרד לענייני פנים וזכה להכרה משפטית והיה לארגון הלהט"ב הראשון במדינה עם מעמד חוקי. בספטמבר אותה שנה הוגשה תביעה של מושל אנקרה לביטול מעמד משפטי זה, אך הדרישה נדחתה על ידי התובע. באוגוסט 2006 בוטל מצעד הגאווה בבורסה שאורגנה על ידי "Rainbow Group", שאושרה רשמית על ידי לשכת המושל, עקב מחאות ציבוריות רחבות בהיקף של קבוצת אזרחים מאורגנת.

מועדון הלהט"ב, "X Large" באיסטנבול

הארגונים משתתפים באופן פעיל בתוכניות חינוך למחלת האיידס ובמצעדים רשמיים של חודש מאי.

בספטמבר 2005 לשכת מושל אנקרה האשימה את "KAOS GL" בהקמת ארגון "הנוגד את חוקי ועקרונות המוסר".[46] כמו כן, לשכת המושל ניסתה ביולי 2006 לסגור את הארגון, "Pink Life LGBT Association". שני האישומים כלפי הארגונים בוטלו בסופו של דבר, שטענו וטוענים בפני התובעים כי העמותה מתנגדת ל-"מוסר ולמבנה המשפחתי".

בשנת 2006 גורשה "Lambda Istanbul" מחצריה מכיוון שבעלת הבית לא הייתה מרוצה מהעובדה שהארגון מקדם זכויות להט"ב. בשנת 2008 הושק משפט בבית המשפט לסגירת הארגון, ואף על פי שבית משפט קמא נמוך יותר בהיררכיה, תחילה הוחלט לטובת סגירתו אך ההחלטה נשללה על ידי בית המשפט החוקתי הטורקי והארגון נותר פתוח.[48]

ב-10 ביוני 2018 התקיים באלסנקק מצעד הגאווה השישית של איזמיר. במהלכו, כ-50,000 מחברי קהילת הלהט"ב, בעלי ברית ותומכי זכויות אדם השתתפו במצעד שנערך לאורך הרחוב על קו המים, קורדון. הוא התחיל ב-Kıbrıs Şehitleri Avune והסתיים מול מרכז התרבות טורקאן סיילן.[49]

באפריל 2019 ביטל בית המשפט באנקרה את איסור אירוע הלהט"ב בבירת טורקיה.[50] ביטל זה נוצר מאחר שהארגון "KAOS GL" הצליח לערער על ההחלטתה של הביטול לאחר שלא הצליח בשנה שעברה.[51]

מצעד גאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מצעד הגאווה באיסטנבול
מצעד הגאווה באיסטנבול בשנת 2008

מצעד הגאווה באיסטנבול היא צעדת גאווה של הפגנת להט"בים המתקיימת מדי שנה בעיר הגדולה ביותר בטורקיה, איסטנבול. האירוע התקיים לראשונה בשנת 2003 וכעת הוא מתרחש בכל שנה ביום ראשון האחרון של יוני או ביום ראשון הראשון ביולי, לציון סוף שבוע הגאווה באיסטנבול. כ-30 איש השתתפו במצעד הגאווה הראשון בעיר. המספרים גדלו באופן גורף מדי שנה, והגיעו לכ-5,000 איש עד שנת 2010. במצעד בשנת 2011 משך למעלה מ-10,000 איש, ובכך, הפך את מצעד הגאווה באיסטנבול לצעדה הגדולה ביותר בעולם המוסלמי.[52][53] צעדת הגאווה ב-2012, שהתקיימה ב-1 ביולי, משכה בין 10,000 ל-30,000 איש.

המשתתפים מתכנסים בכיכר טקסים לפני הצעידה לכל אורך שדרת איסטיקלאל. זוהי שדרה להולכי רגל רחבה ואחד המרחבים הציבוריים החשובים ביותר באיסטנבול, ביתם התכוף של בייראם ופסטיבלים אזוריים.


ב־30 ביוני 2013, מצעד הגאווה משך כ-100,000 איש.[54] למפגינים הצטרפו מפגני פארק גזי, והפכו את גאווה באיסטנבול 2013 לגאווה הגדולה ביותר שהייתה אי פעם בטורקיה.[8] המצעד של 2014 משך יותר מ-100,000 איש. ארגון האיחוד האירופי שיבח את טורקיה כי המצעד התקיים ללא כל הפרעה. ביום ראשון 29 ביוני 2015 דיווחה רויטרס כי משטרת טורקיה השתמשה בתותח מים לחסימת מצעד הגאווה בעיר. בשנת 2016 נאסרה צעדת הגאווה על ידי השלטון המקומי בטענה "למען בטיחות אזרחינו, בראש ובראשונה למשתתפים ולמען הסדר הציבורי". גם ארגוני להט"ב לא הורשו להצהיר הודעה בעיתונות. שליטת איסטנבול טענה שוב כי אסור ללהט"בים להתקבץ במקום אחד באומרה כי,

"במסגרת חוק מס '5442, בקשה זו לא אושרה עקב פיגועי הטרור שהתרחשו בארצנו ובאזור. משום שפעולות פרובוקטיביות ואירועים עשויים להתרחש כאשר לוקחים בחשבון את הרגישויות שעלו בחברה, ומכיוון שהוא עלול לגרום לשיבוש בסדר הציבורי ובעם - כולל משתתפי האירוע - שקט, ביטחון ורווחה".[55]

ב-2017 משרד מושל איסטנבול שוב אסר על מצעד הגאווה של הלהט"ב, תוך ציון החששות הביטחוניים והסדר הציבורי.[56]

בשנת 2018, זו השנה הרביעית ברציפות אשר משרד מושל איסטנבול אסר על מצעד הגאווה של הלהט"ב, וציין את החששות הביטחוניים והסדר הציבורי, אך כ-1,000 איש התנגדו לאיסור, הם נתקלו בכדורי גז מדמיע וגומי. 11 משתתפים נעצרו.[57][58]

2019, הפכה לשנה החמישית ברציפות, שבה אסרה לשכת מושל איסטנבול על מצעד הגאווה, תוך ציון חששות ביטחוניים וסדר ציבורי.[58] לאחר מכן הגיש חבר האופוזיציה של האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, סזגין טאנריקולו, ממפלגת העם הרפובליקנית (CHP), שאלה פרלמנטרית לסגן נשיא טורקיה, פואט אוקטאי, ושאל מדוע סגן מושל איסטנבול אסר על גאווה באיסטנבול. הוא גם שאל כמה חברי להט"ב נהרגו ב-17 השנים האחרונות, הזמן בו מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) שלטה בעיר, עקב דברי שנאה פרובוקטיביים, והעלה חשש מאפליית קהילת הלהט"ב.[59][60] ב-29 ביוני מאות אנשים התנגדו לאיסור, והם נתקלו בגז מדמיע, מגנים, גז פלפל וכדורי פלסטיק של המשטרה.[61][62][63]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 1858
גיל ההסכמה שווה כן מגיל 18 משנת 1858
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואי חוזה לא
הכרה בזוגיות רשומה לא
הכרה בנישואים חד־מיניים לא
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים כן אפשרות אימוץ ללא קשר לנטייה מינית משנת 1958
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג לא
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים לא
הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים לא
גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות לא
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה לא לא
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים לא לא
חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) לא לא
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא לא
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם לא

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב בטורקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמש מדינות מוסלמיות בהן להיות הומו זה חוקי, באתר הכל שקרים, ‏31 באוקטובר 2014
  2. ^ The Ottoman empire's secular history undermines sharia claims | Tehmina Kazi, the Guardian, ‏7 באוקטובר 2011 (באנגלית)
  3. ^ 5 Times Turkey Stood Up for LGBT People - LGBT Muslims, web.archive.org, ‏25 באוקטובר 2015
  4. ^ GAY IDENTITIES, www.qrd.org
  5. ^ Yücel, Deniz (2009-09-07). "Ehrenmord in der Türkei: "Jeder soll wissen, ich bin schwul"". Die Tageszeitung: taz (בגרמנית). ISSN 0931-9085. נבדק ב-2021-04-03.
  6. ^ Bilefsky, Dan (2009-11-26). "Soul-Searching in Turkey After a Gay Man Is Killed (Published 2009)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-12-04.
  7. ^ Yahoo! Celebrates Pride in 2010, web.archive.org, ‏2012-02-13
  8. ^ 1 2 Taksim'deki Onur Yürüyüşü'ne BBC yorumu: Bugüne kadar... - Milliyet Haber, web.archive.org, ‏2013-11-04
  9. ^ İzmir’de İlk Onur Yürüyüşünde Sokaklar Doldu Taştı | Kaos GL Gey Lezbiyen Biseksüel Trans Eşcinsel Haber Portalı, web.archive.org, ‏2014-11-10
  10. ^ Hornet Networks, It Does Turkish LGBTQ+ People No Favors to Pretend Turkey Is a Homophobic Nightmare, Hornet, ‏2018-07-08
  11. ^ Antalya ve İzmir, Onur Haftası’nı Yürüyüşle Selamlayacak, archive.ph, ‏2013-07-01
  12. ^ Gay rights in Turkey face uphill battle, web.archive.org, ‏2013-11-11
  13. ^ "Turkish Football Federation fined for sacking gay referee". BBC News (באנגלית בריטית). 2015-12-29. נבדק ב-2021-04-03.
  14. ^ LGBT gains recognition from government for first time, web.archive.org, ‏2015-05-21
  15. ^ "Biz Üskül’ü Eleştirdik Davayı Kaos GL Açtı!" | Kaos GL Gey Lezbiyen Biseksüel Trans Eşcinsel Haber Portalı, web.archive.org, ‏2014-08-12
  16. ^ BDP'nin eşcinsel evlilik isteği tartışılıyor - Timeturk Haber, www.timeturk.com (בטורקית)
  17. ^ 1 2 LGBT haklarına anayasada değil, gerekçede tahammül edebildiler - Gündem - T24, web.archive.org, ‏2013-12-11
  18. ^ lgbtinewsturkey, Constitutional Court of Turkey: Referring to gays as "perverts" is hate speech, LGBTI NEWS TURKEY, ‏2014-07-17 (באנגלית)
  19. ^ TURKEY: Conscientious objector Mehmet Bal beaten in prison, War Resisters' International (באנגלית)
  20. ^ Turkey: Homophobic Violence Points to Rights Crisis, Human Rights Watch, ‏2008-05-21 (באנגלית)
  21. ^ "Proving you're gay to the Turkish army". BBC News (באנגלית בריטית). 2012-03-25. נבדק ב-2021-04-03.
  22. ^ Gays seeking military exemption in Turkey no longer need to provide visual proof of their homosexuality, web.archive.org, ‏2017-10-24
  23. ^ Başbakanlık Mevzuatı Geliştirme ve Yayın Genel Müdürlüğü, www.resmigazete.gov.tr
  24. ^ Gays seeking military exemption in Turkey no longer need to provide visual proof of their homosexuality, web.archive.org, ‏24 באוקטובר 2010
  25. ^ Transsexual activist candidate to main opposition’s list for Bursa municipal assembly - Turkey News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  26. ^ Gay rights proposed to Turkish Parliament - Turkey News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  27. ^ 1 2 Can Cavusoglu wants to be Turkey's first openly gay mayor, The World from PRX (באנגלית)
  28. ^ Turkey’s main opposition proposed labor bill for LGBT people | Kaos GL News Portal, web.archive.org, ‏2015-08-19
  29. ^ Nick Robins-Early, Meet The Pro-Gay, Pro-Women Party Shaking Up Turkish Politics, HuffPost, ‏2015-06-08 (באנגלית)
  30. ^ Turkey now has its first ever gay parliamentary candidate, The Independent, ‏2015-05-25 (באנגלית)
  31. ^ Turkish man sacked for gay relationship wins legal battle, Ahval (באנגלית)
  32. ^ Turkish court issues first verdict in ‘gay garbage men case’ - Turkey News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  33. ^ Was Ahmet Yildiz the victim of Turkey's first gay honour killing?, The Independent, ‏2011-10-22 (באנגלית)
  34. ^ U.S. plans to drop ‘gay bombs’ on enemies, Turkish columnist says | Ahval, web.archive.org, ‏2018-08-21
  35. ^ Targeted by Erdogan, Turkey's LGBT+ community face 'tsunami of hate', www.rudaw.net
  36. ^ "Ankara Valiliği'nden LGBT etkinliklerine yasak". BBC News Türkçe (בטורקית). נבדק ב-2021-04-03.
  37. ^ Gazete Duvar, İzmir'de Onur Yürüyüşü'ne izin verilmedi, https://www.gazeteduvar.com.tr/gundem/2019/06/22/izmirde-onur-yuruyusune-izin-verilmedi, ‏2019-06-22 (ב־)
  38. ^ İstanbul Valiliği: Onur yürüyüşüne izin verilmeyecek, BBC News Türkçe, ‏2016-06-17 (בטורקית)
  39. ^ Staff Reports, Turkish Court says gay sex is ‘natural’ in ruling against pornography vendor, LGBTQ Nation, ‏2013-02-20
  40. ^ LGBT+ acceptance in Turkey, where a majority of the population is Muslim, is at an all-time high, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏24 במרץ 2020 (באנגלית בריטית)
  41. ^ Of 23 Countries Surveyed, Majority (65%) in 20 Countries Support Legal Recognition of Same-Sex Unions | Ipsos, web.archive.org, ‏3 ביוני 2016
  42. ^ Of 23 Countries Surveyed, Majority (65%) in 20 Countries Support Legal Recognition of Same-Sex Unions | Ipsos, web.archive.org, ‏2015-06-03
  43. ^ 1615 L. St NW, Suite 800Washington, DC 20036USA202-419-4300 | Main202-857-8562 | Fax202-419-4372 | Media Inquiries, Views of Homosexuality Around the World, Pew Research Center's Global Attitudes Project, ‏2020-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ Defending Human Rights in Turkey: Yasemin Öz - NHC, Netherlands Helsinki Committee, ‏2020-06-30 (באנגלית אמריקאית)
  45. ^ FREEDOM OF ASSOCIATION: "Public Morality" Disturbed by LTGB organization..., Bianet - Bagimsiz Iletisim Agi
  46. ^ 1 2 Turkey: Court Shows Bias, Dissolves Lambda Istanbul, Human Rights Watch, ‏2008-06-01 (באנגלית)
  47. ^ Hürriyet Daily News, Appeals court says gay rights unit is OK, www.hurriyet.com.tr (בטורקית)
  48. ^ Lambdaistanbul Lezbiyen Gey Biseksüel Travesti Transseksüel Dayanışma Derneği, web.archive.org, ‏2010-01-29
  49. ^ 6th İzmir Pride Parade: ‘We’ll Walk Up to Fear’, Bianet - Bagimsiz Iletisim Agi
  50. ^ In Turkey, Ankara Wakes Up to Court Lifting LGBTI Events Ban, Human Rights Watch, ‏2019-04-25 (באנגלית)
  51. ^ Court lifts ban on LGBT Pride events in Turkey's capital city, PinkNews - Gay news, reviews and comment from the world's most read lesbian, gay, bisexual, and trans news service, ‏2019-04-20 (באנגלית בריטית)
  52. ^ Stonewall’dan Bugüne | Kaos GL Gey Lezbiyen Biseksüel Trans Eşcinsel Haber Portalı, web.archive.org, ‏2011-07-01
  53. ^ 19. LGBTT Onur Haftası, Onur Yürüyüşü ile Sona Erdi | Kaos GL Gey Lezbiyen Biseksüel Trans Eşcinsel Haber Portalı, web.archive.org, ‏2011-07-01
  54. ^ Yosun Pare Yazıları - POPKEDİ, web.archive.org, ‏2016-03-04
  55. ^ T.C. İstanbul Valiliği | BASIN DUYURUSU, web.archive.org, ‏2018-12-14
  56. ^ Governor’s Office bans LGBT Pride March in Istanbul - Turkey News, Hürriyet Daily News (באנגלית)
  57. ^ Eleven arrested at Istanbul Pride as march goes ahead despite official ban, The Independent, ‏2018-07-02 (באנגלית)
  58. ^ 1 2 Sheena McKenzie CNN, Istanbul pride: Hundreds of LGBTI+ campaigners defy ban, CNN
  59. ^ SCF, Turkish opposition deputy questions gov’t over banning pride marches, Stockholm Center for Freedom, ‏2019-06-25 (באנגלית אמריקאית)
  60. ^ CHP MP SEZGİN TANRIKULU: ‘On What Grounds is Pride Parade not Permitted?’, Bianet - Bagimsiz Iletisim Agi
  61. ^ 17TH İSTANBUL LGBTI+ PRIDE PARADE: Police Attack with Shields, Pepper Gas After Pride Parade Statement Read, Bianet - Bagimsiz Iletisim Agi
  62. ^ Istanbul Police Disperse LGBT Pride March With Tear Gas | Time, web.archive.org, ‏2019-07-02
  63. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche, Istanbul police use tear gas to disperse gay pride march | DW | 30.06.2019 (באנגלית בריטית), נבדק ב-2021-04-03


זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי איחוד אזרחי • אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים • אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים • הורות להט"בית • התנגדות לזכויות להט"ב • טיפול המרה • טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט • נישואים חד-מיניים (מעמד משפטי) • צנזורה על נושאי להט"ב • שוויון הגירה • שינוי מגדר • שירות צבאי • תרומת דם • הומופוביה ברחבי העולם
בעולם
אוקיאניה אוסטרליה • איי שלמה • אי הפסחא • אי חג המולד • איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • איי קוקוס • איי קוק • גואם • הוואי • ואליס ופוטונה • ונואטו • טובאלו • טונגה • טוקלאו • מיקרונזיה • נאורו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • סמואה האמריקנית • פולניזיה הצרפתית • פיג'י • פיטקרן • פלאו • פפואה גינאה החדשה • קיריבטי • קלדוניה החדשה
אירופה אבחזיה • אולנד • אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אי מאן • איסלנד • איי פארו • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה • בולגריה • בוסניה והרצגובינה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גיברלטר • ג'רזי • גרנזי • גרמניה (גרמניה המזרחית) • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • טורקיה • טרנסניסטריה • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונטנגרו • מונקו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סבאלברד • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • סן מרינו • פולין • פורטוגל • פינלנד • צ'כיה • צרפת • קוסובו • קרואטיה • קזחסטן • קפריסין • קריית הוותיקן • קפריסין הצפונית • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ
אמריקה אורוגוואי • איי בהאמה • איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומים • איי הבתולה הבריטיים • איי טרקס וקייקוס • איי פוקלנד • אנגווילה • אנטיגואה וברבודה • איי קיימן • ארגנטינה • איי הבתולה של ארצות הברית • אל סלוודור • ארובה • ארצות הברית • אקוודור • בוליביה • בונייר • בליז • ברבדוס • ברזיל • ברמודה • גואטמלה • גוואדלופ • גיאנה • גיאנה הצרפתית • ג'מייקה • גרינלנד • גרנדה • דומיניקה • האיטי • האיים הקטנים המרוחקים של ארצות הברית • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • וונצואלה • טרינידד וטובגו • מונטסראט • מקסיקו • מרטיניק • ניקרגואה • סאבא • סורינאם • סנט אוסטטיוס • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט מארטן • סנט קיטס ונוויס • סן ברתלמי • סן מרטן • סן-פייר ומיקלון • פוארטו ריקו • פנמה • פרגוואי • פרו • צ'ילה • קובה • קולומביה • קוסטה ריקה • קוראסאו • קנדה
אסיה אבחזיה • אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה • איראן • אפגניסטן • אקרוטירי ודקליה • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה • האיים המלדיביים • הודו • הונג קונג • הפיליפינים • הרשות הפלסטינית • וייטנאם • טאיוואן • טג'יקיסטן • טורקיה • טורקמניסטן • טיבט • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור • מיאנמר • מלזיה • מקאו • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • צ'צ'ניה • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קירגיזסטן • קזחסטן • קטר • קמבודיה • קפריסין • קפריסין הצפונית • רוסיה • תאילנד • תימן
אפריקה אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בנין • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גמביה • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • דרום אפריקה • דרום סודאן • האיים הקנריים • הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת • הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מדיירה • מיוט • מוזמביק • מלאווי • מלייה • מצרים • מרוקו • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאוטה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סומלילנד • סיירה לאון • סיישל • סנגל • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • ראוניון • רואנדה • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית • תוניסיה
אחר הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית • זכויות להט"ב באיחוד האירופי • זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר • זכויות להט"ב במזרח התיכון • זכויות להט"ב בחבר העמים הבריטי
יחס הדת ללהט"ב אסלאם • הדת הבהאית • הומוסקסואליות ודת • הלכה • טרנסג'נדריות ודת • יהדות • יהדות קונסרבטיבית • נצרות • סיקיזם • תנ"ך
לקטגוריה • לפורטל
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=זכויות_להט%22ב_בטורקיה&oldid=38349988"