זכויות להט"ב באזרבייג'ן
.svg) | |
| אזרבייג'ן (ירוק) | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 2000 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין איסור בחוק על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באזרבייג'ן מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית חוקית במדינה מאז שנת 2000, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן ההכרות המשפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים, בעוד טרם חוקקו הגנות מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בנושאים שונים כגון תעסוקה, מתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה או דברי שטנה.
בכל שנה מאז 2015, הארגון האירופי "ILGA-Europe" דירג את אזרבייג'ן כמדינה הגרועה ביותר (49 מתוך 49) ביבשת אירופה בהגנה על זכויות להט"ב, תוך ציונו כי היא כוללת "היעדר כמעט מוחלט של הגנה משפטית" עבור חברי קהילת הלהט"ב האזרית.[1] בספטמבר 2017, הופיעו דיווחים שלפחות כ-100 מחברי הקהילה בבאקו נעצרו, לכאורה כחלק מפעילות נגד זנות בעודם היו נתונים למכות, מעשי אונס, חקירות, בדיקות רפואיות כפויות וסחיטה.[2][3][4]
בשנת 2012, החלו שמועות על מצעד גאווה שמתארגן בזמן לאירוויזיון 2012, אותו אירחה אזרבייג'ן אשר גרמו לחוסר הסכמה בחברה עקב דעות הומופוביות, אך זכו לתמיכה מפעילי זכויות האדם אזרים. נוכחות התחרות באזרבייג'ן גרמה גם למתיחות דיפלומטית עם איראן השכנה. אנשי הדת האיראנים איאתוללה מוחמד מוג'טאהד שבסטרי ואייתוללה ג'עפר סובאני גינו את אזרבייג'ן בגין "התנהגות אנטי-אסלאמית" וטענו כי אזרבייג'ן עומדת לארח מצעד גאווה. הדבר הוביל להפגנות מול שגרירות איראן בבאקו, שם נשאו המפגינים סיסמאות לועגות למנהיגי איראן. למרות השמועות, לא התקיים לבסוף מצעד במדינה.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר |
לאחר הכרזת עצמאותה מהאימפריה הרוסית ב-1918, לרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן לא היו חוקים נגד הומוסקסואליות. כאשר הפכה לחלק מברית המועצות ב-1920, הייתה כפופה לחוקים הסובייטיים אשר הפלילו פעילות הומוסקסואלית בין גברים בהסכמה אף על פי שלודימיר לנין העביר אי-הפללה של הומוסקסואליות ברוסיה הסובייטית באופן לא מפורש, לאחר שמערכת המשפט הצארית בוטלה אשר הפלילה "מעשי סדום", מגע מיני בין גברים אשר נקרא בטעות כ-"פדרסטיות" בחוקים, ולא לפי המונח המדויק טכנית כ-"סדום", הפך לעבירה פלילית ב-1923 ברפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של אזרבייג'ן,[5] בעוד דינו היה עד חמש שנות מאסר בין מבוגרים בהסכמה, או עד שמונה שנים אם היה כרוך בכפייה או איומים.[6]
בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.
אזרבייג'ן חזרה לעצמאותה ב-1991 לאחר התפרקות ברית המועצות, ובשנת 2000 ביטלה את חוק ההפללה של הומוסקסואליות מתקופת ברית המועצות. מהדורה מיוחדת של אזרבייג'ן, העיתון הרשמי של האספה הלאומית, שפרסם ב-28 במאי 2000, דיווח כי האספה הלאומית אישרה קוד פלילי חדש אשר כלל את ביטול סעיף ההפללה 121, וכי הנשיא היידר אלייב חתם על צו המקנה לו מעמד חוק החל מ-1 בספטמבר 2000. ביטול הסעיף הייתה דרישת מועצת אירופה מאזרבייג'ן עבור הצטרפותה לחברות במועצה.
גיל ההסכמה מוגדר כשווה לזוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד - 16 שנים.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזרבייג'ן אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים הן באופן חורג והן באופן משותף.[7]
זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאזרבייג'ן אין חקיקה המאפשרת לטרנסג'נדרים לשנות את מינם באופן חוקי במסמכים רשמיים. עם זאת, רשאים לשנות את שמם כך שיתאים לזהותם המגדרית המועדפת.
תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידוע אם גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם באזרבייג'ן. על פי החוק, אין קבוצות הנאסרות מנתינת תרומת דם מלבד אנשים הנגועים ב-HIV/איידס.
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזרבייג'ן היא במידה רבה מדינה חילונית עם אחת מאוכלוסיית הרוב המוסלמית הפחות מתרגלות את דת האסלאם ברחבי העולם.[8] הסיבות העיקריות מאחורי הומופוביה ברחבי המדינה נובעת בעיקר מחוסר ידע על מהי קהילת הלהט"ב, וכן בשל "מסורות הטרוסקסואליות".[9] משפחות של הומוסקסואלים לרוב אינן מסוגלות להשלים עם נטייתן המינית של בני משפחן, במיוחד באזורים כפריים, בעוד יציאה מהבית גורמת לעיתים קרובות לאלימות או לנידוי מצד אבות המשפחה או לקיום נישואים הטרוסקסואלים בכפייה.[10]
בשנת 2012, החלו שמועות על מצעד גאווה שמתארגן בזמן לאירוויזיון 2012, אותו אירחה אזרבייג'ן אשר גרמו לחוסר הסכמה בחברה עקב דעות הומופוביות, אך זכו לתמיכה מפעילי זכויות האדם אזרים.[11] נוכחות התחרות באזרבייג'ן גרמה גם למתיחות דיפלומטית עם איראן השכנה. אנשי הדת האיראנים איאתוללה מוחמד מוג'טאהד שבסטרי ואייתוללה ג'עפר סובאני גינו את אזרבייג'ן בגין "התנהגות אנטי-אסלאמית" וטענו כי אזרבייג'ן עומדת לארח מצעד גאווה.[12] הדבר הוביל להפגנות מול שגרירות איראן בבאקו, שם נשאו המפגינים סיסמאות לועגות למנהיגי איראן. עלי חסאנוב, ראש המחלקה לעניינים ציבוריים ופוליטיים בממשל נשיא אזרבייג'ן, הצהיר כי טענות לקיום מצעד הגאווה אינן נכונות, והזהיר את איראן "שלא להתערב בענייניה הפנימיים של אזרבייג'ן".[13] בתגובה, איראן החזירה את שגרירה מבאקו,[14] בעוד אזרבייג'ן דרשה התנצלות רשמית מאיראן על הצהרותיה בקשר עם אירוח האירוויזיון של באקו,[15] ובהמשך גם החזירה את שגרירה מטהראן.[16] למרות השמועות, לא התרחש מצעד גאווה במדינה.
בשנים האחרונות, חברי קהילת הלהט"ב האזרית זכו לנראות רבה יותר, באמצעות ראיונות שונים, פוסטים ברשתות חברתיות וסרטים. לרגל חודש הגאווה (יוני) בשנת 2019, מספר סלבריטאים אזרים שיתפו פוסטים ברשתות חברתיות התומכים בזכויות להט"ב, בהם הזמרת רויה, הסטייליסט ענר אגאקישייב וזוכה האירוויזיון לשנת 2011 אלדר גאסימוב.[17]
חברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמו ברוב המדינות הנוספות לאחר העידן הסובייטי, אזרבייג'ן נותרה מדינה בה הומוסקסואליות היא נושא המוקף בבלבול. אין כמעט מידע אובייקטיבי או נכון על ההיבטים הפסיכולוגיים, הסוציולוגיים והמשפטיים של הומוסקסואליות באזרבייג'ן. כתוצאה מכך, רוב החברה המבוגרת בפרט לא יודעת מהי הומוסקסואליות במדינה.[3] עם זאת, ישנה תנועת זכויות להט"ב קטנה במדינה, עם שלושה ארגונים הדוגלים בזכויות והגנה של חברי קהילת הלהט"ב האזרית.[18]
אף על פי שמעשים הומוסקסואלים בהסכמה הם חוקיים רשמית באזרבייג'ן, הדיווחים על התעללות משטרתית בתושבי להט"ב נמשכים. תוך כדי התלוננות על אלימות הומופובית כנגדם, הקורבנות מעדיפים להישאר בעילום שם מחשש לנקמה מצד המשטרה.[19] בינואר 2014 מת איסה שחמארלי, הומוסקסואל מוצהר מייסד ארגון הלהט"ב "AZAD LGBT" בהתאבדות בתלייה עם דגל הגאווה. בזמן מותו, דווח כי שחמארלי היה מנוכר ממשפחתו שראתה בו כאדם "חולה".[20] שחמארלי השאיר מכתב התאבדות בחשבונו בפייסבוק בו האשים את יחס החברה ההומופובי להומוסקסואליות במותו. זמן קצר לאחר מכן נמצא על ידי חבריו.[21] התאבדותו של שחמרלי עוררה עלייה בפעילות זכויות להט"ב באזרבייג'ן, ויום מותו סומן כיום הגאווה במדינה וזכה לכבוד בשנת 2015 עם פרסום מקוון.[22]
בשנת 2019, בית הדין האירופי לזכויות אדם גינה את המדינה כתוצאה מפשיטותיה בשנת 2017 בהן עצרה למעלה מ-80 תושבי להט"ב, אשר רבים מתוכם עונו על ידי המשטרה. דוח זכויות אדם ממשרד החוץ של ארצות הברית בשנת 2017 הצהיר כי הנעצרים ציינו כי המשטרה "איימה עליהם באונס", ובמקרים מסוימים "אנסה אותם באמצעות אלות".[23] הדוח הצהיר כי בחודש אוקטובר דיווחו ערוצי תקשורת ועורכי דין לזכויות אדם שמאז אמצע ספטמבר המשטרה עצרה ועינתה 83 גברים הנחשבים הומואים או ביסקסואלים. לאחר שהוחזקו במעצר, המשטרה הכתה את העצורים במכות חשמל עבור השגת שוחד ומידע על מציאתם של גברים הומואים נוספים במדינה. עד 3 באוקטובר שוחררו רבים מהעצורים לאחר שנגזרו עליהם 20–45 ימי מאסר, קנס של עד 200 מאנט או שניהם.[23]
באפריל 2019, ניסתה אלינה חג'יבה, ילדה לסבית בת 14 מבאקו, פעם נוספת להתאבד בגלל בריונות הומופובית בבית ספרה. אף על פי שאמה דיווחה על כך למנהלת בית הספר, לא היא ולא מורים אחרים נקטו כל פעולה בנושא. לאחר ניסיון התאבדותה, החזיקה המנהלת את חג'יבה במשרדה במשך שעה שבמהלכה ניסתה לשכנעה להטיל את האשמה בקשיים המשפחתיים ולא בנושאי בריונות הומופובית בבית הספר בעוד כי לא הזעיקה אמבולנס או אפשרה לאחרים לעשות זאת עבור סיוע.[24] חג'יבה נפטרה בבית חולים יומיים לאחר מכן. מנהלת בית הספר, המשנה למנהל ופסיכולוג בית הספר פוטרו מתפקידם בעוד שהמנהלת הועמדה לדין בגין רשלנות שגרמה למוות והשארת מישהו בסכנה ביודיעין. ב-24 באוקטובר 2019 נידונה על ידי בית המשפט המחוזי בבאקו לשלם 18,500 מאנט פיצוי כספי להורים ולשנתיים ו-2.5 חודשי הגבלת חירות,[25] אשר חייבו אותה לשהות בביתה בשעה 21:00.[26][27] המקרה עורר קמפיין מדיה חברתית בפריסה ארצית נגד בריונות. זוכת האירוויזיון 2011 האזרבייג'נית ניגר ג'מאל פרסמה סרטון בחשבונה באינסטגרם המופנה לנשיא אילהם אלייב ודחקה בגורמי הממשלה לפעול בנושא. משרד החינוך השיק תוכנית פעולה נגד בריונות ב-13 במאי, שעניינה מספר משימות להבטחת "סביבה בריאה במוסדות החינוך הכללי", לשיפור יחסי בית הספר והמשפחה והגנה על התלמידים מפני התעללות. כמו כן הוקם מוקד לסיוע בנושא.[28]
במאי 2019, אזרבייג'ן איירליינס פיטרה שלושה עובדים בגין פרסום מידע אישי של נוסעת טרנסג'נדרית ברשתות החברתיות, כולל תמונה של דרכונה.[29] ביוני 2019, חמש נשים טרנסג'נדריות הותקפו פיזית על ידי קבוצה של 15 גברים במרדקאן. ארבעה מהתוקפים נעצרו.[30] בספטמבר 2019, נער הומוסקסואל אזרבייג'ני הוכה, נאנס וגורש מכפרו יולצ'ובלי בשל נטייתו המינית. לאחר מכן דיווח למשטרה על האלימות. תוך זמן קצר תמונות של האונס שלו עלו ברשת.[31]
מדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר החדשות הראשון עבור חברי קהילת הלהט"ב באזרבייג'ן הושק על ידי רוסלן בלוחין ב-25 במאי 2011 תחת השם, "gay.az".
מגזין הלהט"ב האזרי המקוון הראשון "Minority Magazine" נוסד על ידי סמאד איסמאילוב בדצמבר 2015. המגזין עוסק בנושאי חינוך, בידור ואקטואליה על מעמד חברי הקהילה באזרבייג'ן וברחבי העולם. המגזין החל לתפקד כארגון לא ממשלתי מאוגוסט 2017.
סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמאד איסמאילוב, פעיל להט"ב ומייסד "Minority Magazine", יצר סרט תיעודי על טרנסג'נדר מאזרבייג'ן בשם סבסטיאן. סרטו התמקד באתגרים, הפחדים והחלומות של סבסטיאן לגבי העתיד. הסרט צולם באוהיו שבארצות הברית והופיע לראשונה בבאקו ב-25 בנובמבר 2017, בתמיכת שגרירות הולנד. כ-80 איש הגיעו לצפות בבכורתו ולהשתתף בדיונים על זכויות להט"ב לאחר סיומו.
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009, הסופר עלי אכבר הוציא לאור ספר מעורר מחלוקת בשם "Artush and Zaur", שהתמקד באהבה הומוסקסואלית בין ארמני לאזרי. לפי אכבר, "להיות ארמני או הומוסקסואל הם נושאי טאבו מרכזיים בחברה האזרית".[32]
בשנת 2014 פרסם הסופר האזרי אורחאן בהדירסוי רומן על אהבתם של שני גברים צעירים תחת הכותרת, "It is a sin to love you".[33]
ארגוני זכויות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Gender and Development" (מגדר ופיתוח) - נוסד בשנת 2007. הארגון מבצע פרויקטים מקומיים בנושאי בריאות בשיתוף משרד הבריאות האזרי.
- "Nefes LGBT Azerbaijan Alliance" (ברית נשימת להט"ב אזרבייג'ן) - הוקם בשנת 2012. הארגון מיישם פרויקטים, כולל חלק מסקר בינלאומי ומקיים באופן קבוע שיחות עם משלחת האיחוד האירופי לאזרבייג'ן ושגרירויות אירופיות נוספות בנוגע לקשיים של חברי קהילת הלהט"ב במדינה.
- "AZAD LGBT" (חינם להט"ב), הוקם בשנת 2012 על ידי איסה שחמרלי. הארגון מתרכז בחינוך וייצוג תקשורתי טוב יותר באזרבייג'ן עבור חברי הקהילה. בשנה הראשונה שלו, ניהל מספר פרויקטים, כולל ארגון ערבי סרטים הכוללים תוכני להט"ב בבירה באקו. בלילות הסרטים הללו השתתפו פסיכולוגים מקומיים אשר ענו על שאלות ותשובות לאחר ההקרנה. בשנת 2014, לאחר התאבדותה של איסה שחמרלי, הארגון הקים סדרה של פרויקטים הכוללים צילומים וסרטונים עבור הקהילה האזרית.[34] בשנת 2015, "AZAD LGBT" השיק אתר אינטרנט המספק כלי חינוך מקוונים בחינם.
בנוסף לארגונים הקיימים, ישנם קמפיינים או מגזינים מקוונים אזרים נוספים בהם,
- "Gay.az", פורטל המידע הראשון לקהילת הלהט"ב באזרבייג'ן.
- "Love Is Love", קמפיין צילום מקוון הנועד לספק תמיכה לחברי הקהילה.
- "Reng", לזכר יום הולדתה של הפעיל המנוח איסה שחמרלי, כולל גרסאות מאוירות של מספר מכתביו.
- מגזין "Minority Magazine", המסקר נושאי חינוך, בידור ואקטואליה בקרב חברי קהילה הלהט"ב ברחבי העולם ואזרבייג'ן בפרט.
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 2000)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים | (מאז 2000)
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק | (טרנסג'נדרים רשאים לשנות את שמם אך לא את מגדרם החוקי)
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Rainbow Europe, rainbow-europe.org
- ^ Civil Rights Defenders – Mass Arrests and Abuse of LGBT People in Azerbaijan, web.archive.org, 2018-03-25
- ^ 1 2 Outcry as Azerbaijan police launch crackdown on LGBT community, the Guardian, 2017-09-28 (באנגלית)
- ^ Azerbaijan: Anti-Gay Crackdown, Human Rights Watch, 2017-10-03 (באנגלית)
- ^ UNHCR | Refworld | Azerbaijan: Information on the treatment of homosexuals, web.archive.org, 2012-10-09
- ^ Russian .S.F.S.R.), Russian S.F.S.R, Russie, Soviet Criminal Law and Procedure: The RSFSR Codes, Harvard University Press, 1966. (באנגלית)
- ^ "Euro 2020: Uefa bans rainbow ads at two quarter-finals". BBC News (באנגלית בריטית). 2021-07-02. נבדק ב-2021-11-19.
- ^ Gallup Inc, Access Crucial Data for Your Research, Gallup.com (באנגלית)
- ^ GAY AND LESBIANS IN AZERBAIJAN / Azerbaijan / Country-by-country / Guide to Europe / Home / ilga - ILGA Europe, web.archive.org, 2012-11-02
- ^ Between Appearance and Reality in Baku: LGBT Rights in Azerbaijan | Heinrich Böll Stiftung South Caucasus - Tbilissi, web.archive.org, 2018-11-16
- ^ News.Az - Gay parade in Baku: to be or not to be?, web.archive.org, 2013-09-26
- ^ Azerbaijan: Pop Music vs. Islam | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
- ^ Azerbaijan: Pop Music vs. Islam | Eurasianet, eurasianet.org (באנגלית)
- ^ Iran recalls envoy to Azerbaijan ahead of Eurovision, Al Arabiya English, 2012-05-22 (באנגלית)
- ^ Azerbaijan Demands Apology From Iran Over Eurovision « VOA Breaking News (באנגלית)
- ^ Azerbaijan Recalls Iran Ambassador, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
- ^ Minority Azerbaijan - Azerbaijani celebrities support Pride Month, minorityaze.org (באנגלית)
- ^ Practicing LGBT Activism in Azerbaijan, muftah.org (באנגלית אמריקאית)
- ^ Outcry as Azerbaijan police launch crackdown on LGBT community, the Guardian, 2017-09-28 (באנגלית)
- ^ Gay Rights Activist Allegedly Takes His Own Life, Community Mourns, HuffPost, 2014-01-23 (באנגלית)
- ^ 25 LGBT-Themed Children's Books to Celebrate Pride Month, The New Civil Rights Movement, 2016-06-23 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Exploring Interventions for LGBT Caregivers: Issues and Examples, Routledge, 2014-09-19, עמ' 125–144, ISBN 978-0-203-06365-1
- ^ 1 2 Wayback Machine, web.archive.org, 2018-04-21
- ^ Elina Hajiyeva's Mother Calls on Court to Sentence Sevinj Abbasova to Heavy Punishment, turan.az (באנגלית)
- ^ Кавказский Узел, Family of schoolgirl who perished in Baku find sentence to teacher too soft, Caucasian Knot
- ^ Osservatorio Balcani e Caucaso, Azerbaijan: 2019, year of make-up, OBC Transeuropa (באיטלקית)
- ^ Baku school principal convicted in death of student – but isn’t going to prison, English Jamnews, 2019-10-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ‘Talk to me’ - Azerbaijani Ministry of Education launches campaign against bullying, English Jamnews, 2019-10-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Minority Azerbaijan - AZAL made a statement, minorityaze.org (באנגלית)
- ^ Minority Azerbaijan - Attack on transgender people in Mardakan, minorityaze.org (באנגלית)
- ^ Молодого гея из Сабирабада изнасиловали, а после изгнали из села, BAKU.WS - Новости Азербайджана, Баку (ברוסית)
- ^ UNHCR | Refworld | Armenian Gays Face Long Walk to Freedom, web.archive.org, 2012-10-10
- ^ Gənc yazardan homoseksuallara dəstək - FOTO, Publika.Az, 2014-06-23 (באזרית)
- ^ brian, Declaration of Nefes LGBT Azerbaijan – 22nd January date as ‘LGBT Pride Day In Azerbaijan’, OutRight Action International, 2014-01-24 (באנגלית)
