זכויות להט"ב בסנגל
.svg) | |
| סנגל | |
| מעמד בחוק | פלילי, עונש: בין 1–5 שנות מאסר וקנס של 100,000 עד 1,500,000 פרנק CFA מערב אפריקני |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד-מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה) |
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסנגל כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית ועלולה לשאת עונש של שנה עד 5 שנות מאסר וקנס של 100,000 עד 1,500,000 פרנק CFA מערב אפריקני.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית בסנגל על רקע סעיף 319 בקוד הפלילי שקובע באומרו כי:
"מבלי להיות מורשע בעונשים החמורים יותר הקבועים בפסקאות הקודמות או בסעיפים 320 ו-321 לקוד זה, מי שיבצע מעשה פסול או לא טבעי עם אדם מאותו המין, ייענש במאסר של בין שנה ל-5 שנים ובקנס של 100,000 עד 1,500,000 פרנק CFA מערב אפריקני. אם המעשה בוצע באדם מתחת לגיל 21, יחול תמיד העונש המרבי".
בשנת 2016 הצהיר נשיא סנגל מאז 2012, מאקי סאל, כי לא יכשיר בחוק פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בסנגל באומרו, "לעולם, תחת סמכותי, הומוסקסואליות לא תהיה חוקית באדמת סנגל".[1]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2008 מהדורת המגזין "Icone" בבירה דקר דיווח ופרסם תמונות של נישואים חד-מיניים לכאורה שהתקיימו בבית פרטי בסנגל. עורך המגזין, מנצור דיינג, טען כי הוא קיבל לאחר מכן איומי מוות. חמישה גברים שנכללו בתמונות נעצרו לאחר מכן אך שוחררו ללא כתב אישום. לא ברור אם המעצרים נבעו מחוקי סנגל נגד הומוסקסואליות או מאיומי המוות.[2]
ב-19 בדצמבר 2008 תשעה גברים נעצרו באשמת קיום פעילות הומוסקסואלית בדירה פרטית בדקר, לאחר שהמשטרה קיבלה עזרה עבור מציאתם מאדם אנונימי לכאורה. אחד העצורים היה דיאג'י דיוף, בעל הדירה ופעיל סנגלי ידוע העומד בראש העמותה "AIDES Senegal" שמספקת עזרה במאבק במחלות ה-HIV/איידס לגברים שמקיימים יחסי מין עם גברים בסנגל. הגברים עונו שוב ושוב כשהגיעו לתא המעצר במשטרה, גם לאחר שהודו בהיותם הומוסקסואלים.[3] ב-6 בינואר 2009 הורשעו כל תשעת הגברים ב-"התנהגות מגונה ומעשים לא טבעיים" (5 שנות מאסר) ובגין "היותם חברים בקבוצה פלילית" (3 שנות מאסר) עונש שהצטבר ל-8 שנות מאסר.[4][5] השופט שפסק את פסק הדין הצהיר כי "AIDES Senegal" היא "כיסוי לגיוס או ארגון פגישות להומוסקסואלים בתחפושת של מתן תוכניות למניעת HIV/איידס". עם זאת, בעקבות עתירת הגברים, בית המשפט לערעורים ביטל את ההרשעות שלהם באפריל 2009 והורה על שחרורם המיידי. בזמן היותם כלואים בתא המעצר, הם הוחזקו במגורים מיוחדים בגלל איומים הומופובים מצד אסירים אחרים.[6] זמן קצר לאחר מכן, האימאם וחבר הפרלמנט מבאי ניאנג ארגן עצרת כדי למחות נגד הומוסקסואליות ועל התערבות בית המשפט לערעורים שאפשר את שחרור הגברים.[7]
בינואר 2009 תיאר פעיל זכויות הלהט"ב הסנגלי קארי אלן ג'ונסון במהלך השתתפותו בכנס של הוועדה הבינלאומית לזכויות אדם של הומוסקסואלים ולסביות "הפרות עקביות של זכויות אדם בסנגל" נגד אזרחי להט"ב ותיאר את סנגל כ-"סכיזופרנית" בגישתה כלפי הומוסקסואליות. עם זאת, אלן ציטט בנוסף אירוע שהתרחש לאחרונה בבירה דקר שכלל כנס גדול בנושא מאבק באיידס ומחלות המועברות במגע מיני, שבו "צורכיהם של גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים הוצגו בצורה בולטת". ג'ונסון הוסיף כי "ישנה תנועה לעבר תרבות מתקדמת ומכילה אבל בו זמנית גם קיימות תנועות מאוד מאוד חזקות לעבר דיכוי, במיוחד כלפי נושאי מיניות".[8]
באמצע 2009 קבוצת מוסלמים יצרה את "החזית האסלאמית להגנה על ערכים אתיים" שדגלה בהעמדת הומוסקסואלים בפני עונש מוות. באותה תקופה, היו מספר דיווחים על קבוצת אזרחים שהוציאו את גופותיהם של "גור-ג'יגן" (כינוי גנאי סנגלי לגברים נשיים) שנפטרו בבתי קברות. העיתונות המקומית והבינלאומית דיווחה במאי 2009 כי גופתו של אדם שנחשב כהומוסקסואל הוצאה פעמיים מבית קברות מוסלמי בצ'אס. בפעם הראשונה, הגופה הושארה על יד הקבר. לאחר שמשפחתו קברה אותה מחדש, הגופה פורקה על ידי אותה קבוצה בפעם השנייה ואיבריה הושלכו מחוץ לבית משפחתו.[9]
במרץ 2010 קבוצת העבודה של האו"ם לגבי מעצרים שרירותיים (אנ') מצאה כי המשטרה הלאומית של סנגל עצרה אזרחים על רקע טענה שביצעו "מעשים מיניים לא טבעיים" שהוגדרו בפועל כיחסי מין הומוסקסואליים. הקבוצה המליצה למדינה "להקדיש תשומת לב מיוחדת למעצרים על רקע פגיעה בהגינות או במוסר ציבורי, במטרה להימנע מכל אפליה אפשרית של אנשים בעלי נטייה מינית שונה".
2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
דו"ח מעמד זכויות האדם בסנגל לשנת 2011 שפורסם על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית מצא כי,
"בעבר הלא רחוק, לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) התמודדו לעיתים קרובות עם תביעות פליליות ואפליה נרחבת, חוסר סובלנות חברתית ואלימות. התקשורת לא הצליחה לדווח על פשעי שנאה או אלימות נגד להט"ב. בנובמבר 2010, פרסם "Human Rights Watch" דו"ח שכותרתו "פחד מהחיים: אלימות נגד הומוסקסואלים וגברים הנתפסים כהומוסקסואלים בסנגל". הדו"ח דן במקרים של אלימות נגד גברים הומוסקסואלים והסביבה המשפטית והתרבותית שטיפחה אלימות מסוג כזה. בעוד שהמקרים שצוינו בדו"ח היו משנת 2009 ואילך, משקיפים מטעם ארגונים לא ממשלתיים שיערו כי הירידה במספר המקרים שדווחו במהלך השנה נבעה מכמה גורמים. ראשית, אלימות נגד הומוסקסואלים ולסביות עשויה לגרום לאזרחי להט"ב רבים במדינה לרדת למחתרת. שנית, תשומת לב בינלאומית מוגברת עלולה הייתה לגרום לממשלה לצמצם את התביעות ואפליה רשמית אחרת. דו"ח של מכון פאנוס (אנ') במערב אפריקה שפורסם ב-20 ביולי מצא שהתקשורת המקומית תרמה ליחסים חברתיים שליליים נגד אזרחי להט"ב. לבסוף, מקרה של תביעה משפטית מוצלחת נגד החוק המשמש להעמדה לדין של הומוסקסואלים ולסביות בגין פעילות מינית בהסכמה סביר להניח שסייע לצמצם את השימוש בו על ידי התובעים".
2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
דו"ח מעמד זכויות האדם בסנגל לשנת 2012 שפורסם על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית מצא כי,[10]
"אזרחי להט"ב נתקלו לעיתים קרובות במעצרים, אפליה נרחבת, חוסר סובלנות חברתית ומעשי אלימות. ארגונים סנגלים לא ממשלתיים עבדו באופן פעיל בנושאי זכויות להט"ב, אבל בגלל החוקים הקיימים נגד פעילות הומוסקסואלית וסטיגמה חברתית, הם שמרו על פרופיל נמוך במיוחד. התקשורת כמעט ולא דיווחה על פשעי שנאה או אלימות שהתקיימה נגד להט"ב. ארגוני זכויות אדם מקומיים דיווחו כי אזרחי להט"ב עדיין מתמודדים עם הטרדות תכופות על ידי המשטרה, כולל מעצרים המבוססים רק על רקע דיווחים אנונימיים וקבלת יחס לקוי במעצרם בשל נטייתם המינית. בינואר 2012 נעצרו שתי נשים בעקבות הפצת סרטון שהראה אותן מתנשקות. התקרית סוקרה בהרחבה בעיתונות והמדיה המקוונת. הנשים הוחזקו במעצר ושוחררו בערבות מספר ימים לאחר מכן, ולא הואשמו רשמית בביצוע פשע. באוקטובר גזר בית משפט בדקר על תסמיר יופיטר נדיאיי 4 שנות מאסר וקנס אותו ב-200,000 פרנק CFA מעקב אפריקני בגין הפרת חוקים האוסרים על "פעולות נגד הטבע" לאחר שסירב לכאורה לשלם לגבר אחר, מטר דיופ (שנידון ל-3 שנות מאסר) עבור שירות מיני שהעניק לו בנוסף לאישומים נוספים של החזקת נשק בלתי חוקי".
בדצמבר 2012 זוג הומוסקסואלים הוכו באכזריות ליד הבירה דקר על ידי אחד ההורים של הזוג לאחר שנתפסו מקיימים יחסי מין.[11]
2013[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת ביקורו בסנגל ביוני 2013, קרא נשיא ארצות הברית ברק אובמה למדינות אפריקה להעניק לאזרחי להט"ב בשטחן שוויון זכויות בחוק. נשיא סנגל, מאקי סאל, הגיב באומרו כי "אנחנו עדיין לא מוכנים לבטל את ההפללה של הומוסקסואליות". סאל התעקש על כך שסנגל מוגדרת כ-"מאוד סובלנית" והוסיף כי אי הכשרתה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה בחוק "לא מעידה על כך שאנחנו הומופובים".[12] הוא אמר שמדינות "מקבלות החלטות בנושאים מורכבים בזמן שלהן, וציין שסנגל "הוציאה מחוץ לחוק את עונש המוות על פעילות הומוסקסואלית בעוד שמדינות אחרות לא". "הומוסקסואלים אינם נרדפים, אבל לעת עתה הם חייבים לקבל את הבחירות של סנגלים אחרים" אמר. הארגון אמנסטי אינטרנשיונל דחק בעבר בנשיא אובמה להשתמש במסע הביקורים שלו ברחבי אפריקה כדי להתבטא נגד איומים שמופנים נגד אזרחי להט"ב ביבשת שלדבריו "הגיעו לרמות מסוכנות". לפני מסעו ליבשת, ממשל אובמה אופיין כמי שנוקט בגישה "זהירה" לקידום זכויות להט"ב באפריקה כדי למנוע "הצתת תגובה נגדית שעלולה לסכן פעילים מקומיים".
2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר 2018 ארבעה אזרחים סנגלים, שני גברים ושתי נשים, נעצרו בבירה דקר על ידי המשטרה המקומית בגין ביצוע פעילות הומוסקסואלית בהסכמה לאחר שמקומיים בשכונה שלהם הפיצו סרטונים שבהם נראו עוסקים ביחסים מיניים, כחלק מ-"מסע פרסום של הפחדה לפני הבחירות לנשיאות סנגל 2019 (אנ') כדי שמתמודדים לא יוצגו כמי שבעד חקיקת זכויות להט"ב" לדבריי פעילי זכויות להט"ב מקומיים.[13]
סקירות תקופתיות אוניברסלית על ידי ועדת זכויות האדם של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
2009[עריכת קוד מקור | עריכה]
ועדת האו"ם לזכויות אדם השלימה באוקטובר 2009 את הסקירה התקופתית האוניברסלית (אנ') שלה בנוגע למעמד זכויות האדם בסנגל. בסיומה, ההמלצות הבאות הועברו לסנגל על ידי מדינות שונות:
- "לתקן את הקוד הפלילי בביטול הפללה של פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בתיאום עם הסעיפים 2 ו-26 של האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות" (הממלכה המאוחדת, בלגיה, קנדה).
- "להסיר את סעיף הקוד הפלילי המפליל פעילות מינית שאינו תואם את האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות" (הולנד).
- "לסקור את החקיקה הלאומית הגורמת לאפליה, העמדה לדין וענישה של אזרחים אך ורק בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית" (סלובניה).
- "לשים קץ לאיסור החוקי של פעילות הומוסקסואלית בין בני אותו המין בין מבוגרים בהסכמה, לשחרר אסירים שנאסרו על בסיס האיסור" (צ'כיה).
- "לשחרר את כל האסירים הכלואים על רקע נטייתם המינית" (בלגיה).
- "לפתוח בדיון לאומי לגבי העברת אי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית" (אירלנד).
- "לאמץ צעדים לקידום סובלנות בקרב האוכלוסייה כלפי סוגיות הומוסקסואליות מה שיאפשר גם תוכניות חינוכיות יעילות יותר למניעת HIV/איידס" (צ'כיה).
הוועדה סיכמה את תגובות משלחת סנגל להמלצות כדלקמן:
"בתגובה להצהרות הנוגעות להעמדה לדין של אנשים בשל נטייתם המינית, ראש המשלחת אמר כי הומוסקסואליות היא עניין פרטי, עם היסטוריה ארוכה בסנגל, ואינה כשלעצמה מהווה עילה להעמדה לדין. התביעות שהוזכרו התרחשו רק כאשר היחסים ההומוסקסואלים התקיימו בפומבי והיו בעלי אופי פולשני, ובכך הציבו אותם בסתירה דתית ומוסרית. לגבי אי-הפללה, המשלחת אמרה כי יש צורך לקחת בחשבון את התרבות הסנגלית ולהימנע מהחרפת הדחייה של הומוסקסואלים ומסכנת חייהם. בנוגע להומוסקסואליות, המשלחת נזכרה שהיא כבר מסרה את הפרטים הדרושים והצהירה כי ביטול הפללה של פעילות הומוסקסואלית בסנגל היא סוגיה מורכבת שתדרוש זמן ושיקול דעת זהיר בגלל הגורמים החברתיים הספציפיים המעורבים".
מדיקה ניאנג, שר החוץ של סנגל, הגיב בשם המשלחת הסנגלית ב-6 בפברואר 2009 למסקרנות הוועדה באומרו:
"אנשים בסנגל אינם עומדים לדין על רקע נטייתם המינית. נטייה מינית בסנגל היא עניין פרטי לחלוטין. זה עניין פרטי, לא יותר מזה. כבר שנים רבות אנו רואים הומוסקסואליות במדינה שלנו וזה מעולם לא הוביל למצבים שבהם הומוסקסואלים מוטרדים, נרדפים או עומדים לדין. מה שקרה הוא שהיו מצבים שבהם התנהגות מזעזעת שעמדה בסתירה לאמונות הדתיות שלנו ולמוסר אשר [באופן בלתי מובן] מעניש יחסי מין לא טבעיים. אבקש מכם להבין את המציאות החברתית של המדינה שלנו. זה נושא שהוא מאוד מורכב. זה נושא מאוד מסובך בסנגל. הרשו לי לומר שוב שבסנגל הומוסקסואלים חופשיים... אפילו הייתה לנו רפובליקה פדרלית שאישרה לגבר לשנות את שמו לשם של אישה. איש לא הזדעזע כאשר נשיא הרפובליקה אישר לאותו אדם לאמץ את שם האישה. אבל כשהומוסקסואליות הופכת לפומבית באופן בוטה זה מוביל למצבים מביכים. אתם צריכים להבין שאנחנו מדינה עם צורה סובלנית במיוחד של אסלאם. ובגלל זה עלינו להימנע מהתפתחות הפונדמנטליזם. עלינו להבטיח לכידות חברתית. עלינו גם לנקוט באמצעים כדי להגן על חייהם של הומוסקסואלים. לכן אני מבקש מכם לזכור את החברה שלנו, את המציאות הסוציולוגית שלנו. זהו נושא מסובך לחלוטין עבורנו שבו יש כמה בעיות אבל אנחנו מודעים להן. ברצוני לחזור לנושא חשוב מאוד. כולנו נאבקים על עצמאות השופטים שלנו, על עצמאות מערכת המשפט שלנו. אם בתי המשפט נותנים החלטה, אינך יכול לומר שהממשלה אחראית להחלטת בית המשפט. מערכת המשפט העצמאית נותנת החלטה. וזה מה שעשו בתי המשפט במקרה של המשפטים של ההומוסקסואלים האלה. ואני חייב לומר, במשך 25 שנה הייתי עורך דין בלשכה. אני מכיר את מערכת המשפט הסנגלית מבפנים, במהלך השנים הללו היו שלושה מקרים שבהם הובאו הומוסקסואלים בפני בתי המשפט. המקרה הראשון היה נישואים הומוסקסואלים מאורגנים עם הרבה מהומה והרבה פרסום. המשטרה עצרה אותם והתיק הוביל לזיכוי. המקרה השני של הומוסקסואלים התייחס לאזרח זר שכבר היה מבוגר למדי שנישא לנער סנגלי צעיר, ואני רוצה להזהיר אותכם... שאם קשיש מתחתן עם נער צעיר, הנער הצעיר עושה זאת כדי שיוכל להגר ולהיכנס לגור בצרפת או במדינה אחרת בחו"ל, זה האינטרס של הצעיר בחתונה. הדבר הוביל להרשעה והוגש ערעור על ההרשעה והקשיש הזר יצא מהמדינה לאחר שזוכה בערעור. והמקרה השלישי הוא המקרה של הומוסקסואלים ששוב חברו יחד לצד הרבה מהומה וביצעו פעולות שהובילו להתפרעות בשכונה. השכנים התלוננו והמשטרה פעלה. זה כבר נדון בערכאה הראשונה, ועל פסק דין זה הוגש ערעור, ומערכת המשפט מטפלת כעת בתיק זה באופן עצמאי בערעור".
באוקטובר 2013 ועדת האו"ם לזכויות אדם השלימה שוב את הסקירה התקופתית האוניברסלית שלה בנוגע למעמד זכויות האדם בסנגל. בסיומה, ההמלצות הבאות הועברו לסנגל על ידי מדינות שונות:
- "לתקן חקיקה שגורמת לאפליה, העמדה לדין והענשה של אנשים בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית, לאמץ מסעות חינוך ומודעות לקידום סובלנות חברתית" (אורוגוואי).
- "לאמץ אמצעים הכרחיים עבור השגת אי-אפליה, הגנה ושילוב של אוכלוסיית הלהט"ב" (ארגנטינה ).
- "ליישם ביעילות את עיקרון אי-האפליה, כולל על רקע של נטייה מינית" (אוסטריה ).
- "לתקן את הקוד הפלילי בביטול ההפללה של פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה" (אירלנד, בלגיה, גרמניה, הולנד, מקסיקו).
- "לאמץ אמצעים עבור הבטחת בטיחותם של אזרחי להט"ב מפני רדיפה מכל סוג שהוא" (ברזיל).
- "לבטל את החוקים המפלים נטייה מינית וזהות מגדרית ולנקוט אמצעים קונקרטיים להגנה על מיעוטים מיניים" (יוון).
- "לקדם את כיבוד זכויות האדם של כל הקבוצות המופלות בגלל נטייתן מינית" (פרגוואי).
- "להבטיח יחס שווה ואי-אפליה עבור לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים" (תאילנד).
- "לקבוע מורטוריום דה פקטו על סעיף 319 בקוד הפלילי ולוודא שהוא אינו מהווה בסיס למעצרים שרירותיים על ידי המשטרה" (גרמניה).
- "להיאבק ברדיפת אנשים על בסיס נטייתם המינית או זהותם המגדרית" (אירלנד).
- "להתחיל דיאלוג לאומי על קבלה חברתית של הומוסקסואליות" (הולנד).
- "לתקן את הקוד הפלילי כדי לכבד, להגן ולאכוף את הזכות לאי-אפליה ללא התייחסות לנטייה מינית" (שווייץ).
- "להפליל אלימות הנעשית נגד אנשים על סמך נטייתם המינית" (מקסיקו).
משלחת סנגל סירבה לקבל את ההמלצות והסבירה בתגובה כי "עצם היותו של אדם הומוסקסואל אינו מהווה פשע אף על פי שפעילות הומוסקסואלית בין זוגות מאותו המין כן". סידיקי קאבה (אנ'), שר המשפטים של סנגל, הגיב בשם המשלחת הסנגלית ב-21 באוקטובר 2013 למסקנות הוועדה באומרו:
"אין הפללה של הומוסקסואליות בסנגל. סעיף 319 מדבר על מעשים מנוגדים לטבע. העובדה שאדם הומוסקסואל בסנגל איננה מוגדרת כפשע, ולא הייתה כל העמדה לדין או משפט של אנשים שהם הומוסקסואלים על פי הקוד הפלילי".
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (עונש: בין 1–5 שנות מאסר וקנס של 100,000 עד 1,500,000 פרנק CFA מערב אפריקני)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד-מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות |
|
| הכרה משפטית בשינוי מגדר |
|
| לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Macky Sall : » jamais, sous mon magistère, l’homosexualité ne sera légalisée sur le sol sénégalais « ., Senego.com, 2016-03-01 (בצרפתית)
- ^ "Senegal 'gay wedding' men freed" (באנגלית בריטית). 2008-02-07. נבדק ב-2022-11-29.
- ^ Senegal: Land of impunity, Amnesty International (באנגלית)
- ^ Nine Men Convicted of Homosexual Acts in Senegal, www.advocate.com, 2009-01-10 (באנגלית)
- ^ Senegal's judicial doublespeak and homosexuality - Afrik-news.com : Africa news, Maghreb news - The african daily newspaper, www.afrik-news.com
- ^ "Senegal gay convictions quashed" (באנגלית בריטית). 2009-04-20. נבדק ב-2022-11-29.
- ^ Patrick Awondo, Peter Geschiere, Graeme Reid, Homophobic Africa? Toward A More Nuanced View, African Studies Review 55, 2012, עמ' 145–168
- ^ "Shock at Senegal gay jail terms" (באנגלית בריטית). 2009-01-08. נבדק ב-2022-11-29.
- ^ "'Gay man' disinterred in Senegal" (באנגלית בריטית). 2009-05-04. נבדק ב-2022-11-29.
- ^ SENEGAL 2012 HUMAN RIGHTS REPORT, state.gov
- ^ Senegal: Gay Couple Brutally Assaulted by Parents, archive.globalgayz.com
- ^ Obama clashes with Senegalese president who says criminalizing homosexuality doesn't make the country homophobic - RYOT News, web.archive.org, 2015-07-13
- ^ 4 anti-gay arrests in Senegal as 2019 election approaches – Erasing 76 Crimes, 76crimes.com
