זכויות להט"ב בהאיטי
.svg) | |
| האיטי | |
| מעמד בחוק | חוקי משנת 1791 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בהאיטי מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מוגדרת כחוקית משנת 1791, אך לא קיימים שום סעיפי חוקים שמכסים נטייה מינית או זהות מגדרית מפני אפליה מפשעי שנאה, דברי שטנה, מתן סחורות ושירותים, תעסוקה ועוד ולא קיימת אף הכרה בזוגיות חד מינית הן עבור נישואים חד מיניים והן עבור הכרה מוגבלת יותר כגון איחוד אזרחי בעוד אפליה נגד אזרחי להט"ב מוגדרת כנפוצה. כמו כן, אין הכרה בשינוי מגדר בקרב טרנסג'נדרים במסמכי זהות רשמיים.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק העונשין הצרפתי משנת 1791 (אנ'), שאושר בין ה-25 בספטמבר ל-6 באוקטובר 1791 על ידי האספה המחוקקת לאחר המהפכה הצרפתית, לא הפליל פעילות הומוסקסואלית והורחב לקולוניה הצרפתית סנטו-דומינגו (אנ'), שטחה של האיטי של ימינו, שהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית שלטה בה מאז 1659. לאחר שהאיטי הפכה לעצמאית מצרפת ב-1804, חוק העונשין עבר בירושה.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האיטי אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
באוגוסט 2017, הצעת חוק להפללת נישואים חד מיניים לעבירה פלילית שנושאת עונש מאסר ל-3 שנים עם קנס של 8,000 גורד האיטי עבור מורשעים, עברה בסנאט של האיטי אך מעולם לא הפכה לחוק.
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא קיימים חוקים המכסים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית בהאיטי.
ב-24 ביוני 2020 נקבע חוק עונשין חדש על ידי נשיא האיטי, שעתיד להיכנס לתוקף 24 חודשים לאחר מכן, אלא אם כן יידחה על ידי השבעת פרלמנט חדש לפני כן, שיפליל גילויי אפליה על רקע נטייה מינית.[1]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרוב האוכלוסייה בהאיטי ישנם קשרים חזקים לדתות הנצרות שרואות בהומוסקסואליות וקרוס-דרסינג כסימנים של "חוסר מוסריות". כחמישים אחוז מהאוכלוסייה היא קתולית, והקבוצות הדתיות השניות והשלישיות העיקריות בהאיטי, פנטקוסטליזם ואסלאם, נוטות גם כן להצהיר על דעות שליליות לגבי הומוסקסואליות.[2] כתוצאה מההשקפות הללו בקרב האוכלוסייה, אזרחי להט"ב האיטיים נאלצים לעיתים קרובות להיות דיסקרטיים לגבי נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית מחשש שיהיו מטרה לקבלת אפליה או אלימות על רקע זהותם.
במהלך קמפיין הבחירות של מועמדותה לראשות ממשלת האיטי בשנת 2008, מישל פייר-לואי, החלו שמועות שהיא לסבית. בכך, נשמעו גינויים פומביים מצד מחוקקים דתיים על כך שהיא "לא מוסרית" ולכן "לא כשירה לכהן בתפקיד ציבורי". עם זאת, פייר-לואי הפכה לבסוף לראש הממשלה, אך רק לאחר שאמרה הצהרה פומבית שכינתה את השמועות כשקריות ו-"עלבון לאופייה הטוב".
ביולי 2013 יותר מ-1,000 מפגינים דתיים השתתפו במחאה בבירה פורט-או-פרינס נגד יחסים הומוסקסואלים והצעה להכשיר נישואים חד מיניים בהאיטי. המחאה הפגישה שילוב של קבוצות דתיות פנאטיות שנשאו כרזות עם כיתובים הומופובים, והצהירו איומים לשרוף את הפרלמנט של המדינה אם חבריו יכשירו נישואים חד מיניים בהאיטי. ביוני 2017, הסנאט של האיטי השיק הצעת חוק עבור מי זכאי לקבלת "תעודה של התנהגות טובה". מעסיקים ובתי ספר רבים דורשים את התעודה עבור קבלת עובדים חדשים כבדיקת רקע של האדם. הומוסקסואליות מוגדרת כ-"פשע" המאפשר סיבה לשלילה של הענקת התעודה.[3]
תרבות להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 הוקם "Grasadis" כארגון המתמחה במאבק ב-HIV/איידס והענקת תמיכה עבור להט"ב האיטיים. הגברת הראשונה לשעבר מילדרד טרויו (אנ') הביעה תמיכה בגלוי בפעילותו של הארגון. "Kouraj" ידועה כקבוצת תמיכה עבור להט"ב בהאיטי. נשיאה, שרלוט ג'ודי, נמצא מת ב-25 בנובמבר 2019.[4]
מצעדי גאווה או מחאות להט"ב כלשהן אינן מתקיימים בהאיטי, בעוד לא נוכחים ברים או מועדוני לילה מכוונים עבור אזרחי להט"ב. לרוב, רמת החיים החברתיים של להט"ב האיטיים עדיין נמוכה ברובה, ובדומה לשאר המדינה, מחולקת לפי מעמד כלכלי.
בשנת 2002 שוחרר סרט תיעודי על הומוסקסואלים האיטיים בשם "Of Men and Gods" (בעברית: הגברים והאלים). הסרט בוחן את חייהם של מספר גברים הומוסקסואלים גלויים ואת האפליה העומדת בפניהם בחיי היום יום במדינה. במשך השנים מאז, כמויות משמעותיות של עבודה אקדמית על תרבות להט"ב בהאיטי הוצגה על ידי האקטיביסטיות והכתבות: אליזבת מקאליסטר, ארין דרבן-אלברכט, אומיסקה נטשה טינסלי, דאשה צ'פמן ומריו למות'ה.[5][6] בשנת 2015, הן הוצגו בכנס תקדימי על תרבות להט"ב בהאיטי שהתרחש באוניברסיטת דיוק.[7]
בשנת 2007, הוקמה בניו יורק האגודה "Haitian Lesbian and Gay Alliance" כדי לספק שירותים חברתיים לאזרחי להט"ב בהאיטי וכן למען קידום מעמד זכויות להט"ב במדינה.
בשנת 2008, כתריסר מפגינים בהם פקידים מטעם האו"ם והממשלה השתתפו בציון הפגנת זכויות הלהט"ב הראשונה בהאיטי בסנט מארק.[8]
קבוצת אזרחים היוצאת מן הכלל בהתייחסותה להומוסקסואליות וסוגיות להט"ב בהאיטי היא מאמיני דת התפוצה האפריקאית - הוודו ההאיטי (אנ') אשר כחלק מתרגולה ואמונתם הרוחנית, מאמיניה אינם מביעים רתיעה מהומוסקסואליות וקבוצתם כוללת מספר לא מבוטל של מאמינים הומוסקסואלים.
יחס משטרתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אזרחי להט"ב האיטיים שהם קורבנות לפשעי שנאה לרוב אינם זוכים לטיפול מקצועי מהמשטרה, שלעיתים קרובות אף חולקת את הגישות וההשקפות השליליות הנוגעות להומוסקסואליות בקרב תוקפים הומופובים. לאורך השנים נודע כי חברי המשטרה עוסקים בהתעללויות כלפי אזרחי להט"ב בעצמם. להט"ב האיטיים נתפסים לרוב על ידי המשטרה כמי שלא רק בלתי מוסריים, אלא מפרים כללים של "נורמליות" לגבי האופן שבו גברים ונשים צריכים להתנהג.
רעידת האדמה בהאיטי 2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010, 14 אזרחים נהרגו בזמן שהשתתפו בכנס קבוצת תמיכה לגברים הומוסקסואלים. בשבועות שלאחר רעידת האדמה, נשמעו דרשות ברדיו ובכנסיות, כמו גם דיבורים ברחובות שהאשימו את ה-"מאסיסים" (כינוי גנאי להומוסקסואלים בהאיטי) ו-"חוטאים" אחרים בכך שהם "עוררו את זעמו של אלוהים וגרמו לרעידת האדמה להתרחש". הומוסקסואל האיטי דיווח לוועדה הבינלאומית לזכויות אדם של הומוסקסואלים ולסביות (IGLHRC) כי גבר שקיים יחסים עם גבר אחר הוכה על ידי אספסוף זועם שאנשיו התעללו בו מילולית והאשימו אותו באחריות לרעידת האדמה. כשפול אמיל ארנסט, מנהל ארגון שירותי האיידס (ACCV) בפורט-או-פרינס נאבק לצאת מתחת להריסות משרדו שקרס, הוא שמע קריאות צהלה מגיעות מהשכנים שהתאספו בחוץ והצהירו, "תודה לך ישו, נשיא הפדופילים מת, מוות למאסיסי!". כמו כן היו גם התקפות מילוליות ופיזיות נגד מתרגלי הוודו ההאיטי בעקבות רעידת האדמה, שבוצעו על ידי אלה שסברו שבדומה להומוסקסואלים, הוודויסטים לא מוסריים ונושאים אחריות מסוימת להתרחשותה.
לאחר רעידת האדמה, גברים הומוסקסואלים וביסקסואלים דיווחו על כך שנאלצו להתנהג בצורה שמוגדרת כהטרונורמטיבית ו-"גברית יותר" בחברה ההאיטית מאז התרחשותה שכללה את שינוי הקול, היציבה וההליכה שלהם על מנת להימנע מהטרדה הן בתוך מחנות הפליטים והן מחוצה להם ובכך, לצמצם את הסיכויים לדחייה מקבלת גישה לדיור חירום, שירותי בריאות ו/או הרשמה לתוכניות "מזון עבור עבודה". לאחר רעידת האדמה, אזרחי להט"ב האיטיים רבים הביעו חוסר אמון ביכולת ובנכונות של המשטרה המקומית להבטיח את ההגנה ושמירה על שלטון החוק בכל הנוגע להגנה על חברי קהילת הלהט"ב במדינה. הומוסקסואל האיטי שהתראיין לוועדה הבינלאומית לזכויות אדם של הומוסקסואלים ולסביות דיווח כי "אני ואחי רבנו. הלכתי למשטרה וחיפשתי עזרה. כשאחי אמר להם שאני "מאסיסי" (הומוסקסואל), הם סטרו לי בפנים וצחקו, הם הכו אותי, אפילו יותר גרוע ממנו". קבוצה של נשים לסביות שרואיינו על ידי הוועדה דיווחה כי אלימות מינית ואונס מתקן היו "בהחלט בעיה במחנות הפליטים" לאחר התרחשות רעידת האדמה בעוד מקרי אונס של לסביות, טרנסג'נדריות וגברים הומוסקסואלים תועדו במחנות שונים או בקרבתן שכללו בין היתר אונס אכזרי של לסבית בת 24 על ידי שמונה גברים במחנה הפליטים של "שאנז דה מארס".
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1791)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Haiti's New Penal Code Under Fire, VOA (באנגלית)
- ^ Openly gay marchers debut at Haiti AIDS rally - USATODAY.com, usatoday30.usatoday.com
- ^ Human Rights Watch, Haiti: Events of 2017, 2018-01-05. (באנגלית)
- ^ Michael K. Lavers, Prominent Haitian LGBTQ activist found dead, Washington Blade: LGBTQ News, Politics, LGBTQ Rights, Gay News, 2019-11-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Rara!. (באנגלית)
- ^ Erin Leigh Durban-Albrecht, Postcolonial Homophobia: United States Imperialism in Haiti and the Transnational Circulation of Antigay Sexual Politics, 2015
- ^ "Nou mache ansanm" (We walk together): Performance, Gender and Sexuality in Haiti, web.archive.org, 2017-05-10
- ^ Gays in Haiti show their Pride during AIDS march - PinkNews.co.uk, web.archive.org, 2011-06-04
