זכויות להט"ב בבלארוס
.svg) | |
| בלארוס | |
| מעמד בחוק | חוקי מאז 1994 |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים אינם רשאים לשרת בעוד הומוסקסואליות מוגדרת כמחלה פסיכיאטרית על ידי הכוחות המזוינים של בלארוס |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה בחוק מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית, בעוד ישנה הגבלה בחוקת המדינה המכירה בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1994 |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בבלארוס מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים ונשים חוקית במדינה מאז 1994, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הכרות משפטיות העומדת לרשות זוגות נשואים הטרוסקסואלים.
אף על פי נראות מסוימת במאה ה-21 של חברי הקהילה בבלארוס, זכויות להט"ב נותרו מוגבלות מאוד והומוסקסואליות נותרה בסטיגמה גבוהה בחברה הבלארוסית בעוד רבים מהאזרחים הקשורים לכנסייה האורתודוקסית מאמינים כי הומוסקסואליות היא מחלה פסיכיאטרית, אשר כתוצאה מכך, הומוסקסואלים וטרנסג'נדרים נוטים להסתיר את נטייתם המינית או זהותם המגדרית האמיתית בפומבי בעוד מי שמוגדר כ-"מחוץ מהארון" עלול להתמודד עם הטרדות, אלימות והתעללות פיזית.
במהלך ההפגנות בבלארוס בין השנים 2020–2021 נגד הנשיא אלכסנדר לוקשנקו אשר אופיינו בסמל המחאות - דגלה הקודם של המדינה (1991-1995) הן בבלארוס והן ברחבי העולם, פעילי זכויות להט"ב הפגינו לעיתים יחד עם דגל הגאווה לצידו עבור הפגנת סולידריות עם קהילת הלהט"ב הבלארוסית.
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
 |
ראו גם – זכויות להט"ב במדינות ברית המועצות לשעבר |
בעודה חלק מברית המועצות, בלארוס השתמשה בחוקים המשותפים לכל הרפובליקות הסובייטיות. ככזו, הומוסקסואליות נחשבה פלילית בשטחה. עם זאת, יחסים הומוסקסואלים בין נשים מעולם לא היו בלתי חוקיים בבלארוס אם כי לסביות היו עלולות להישלח למוסדות לחולי נפש אם התגלתה נטייתן החד מינית, בעוד שיחסים בין גברים הועמדו לדין לעיתים תכופות. מילים כמו הומוסקסואליות או גיי לא היו נוכחות בשום קוד סובייטי ומערכת המשפט הסובייטית השתמשה במונח "סדום" בעת העמדות לדין בנושא.
סעיף 1–119 לחוק הפלילי הקודם של בלארוס קבע כי גברים הומוסקסואלים המקיימים מגע מיני מרצון יורשעו לתקופות מאסר של עד חמש שנים. ב-1989 כמעט כ-50 אזרחים בלארוסים פוטרו בשל נטייתם החד מינית. בארגון הביון והמשטרה החשאית של ברית המועצות (ק.ג.ב.) הוקמה מחלקה מיוחדת למאבק בהומוסקסואליות. השירותים החשאיים השתמשו בסחיטה כדי לגייס סוכנים מקהילת הלהט"ב. קיומה מנעה את האפשרות של הופעת ארגון להט"ב כלשהו, או מדיה מודפסת שתוכננה במיוחד עבור חבריה.
_Equality_March_2020_in_Krak%C3%B3w_;_Belarus_flag_in_solidarity_with_protesters.jpg)
בשנת 1992 נוסד עיתון בשם "Sex-AntiAIDS-Plus" באמצעות עזרה של ארגון לא ממשלתי בשם "Stop-AIDS-Belarus". הגיליון השני של העיתון יורט על ידי פרקליט, ונגד העיתון נפתח תיק פלילי. העיתון הכיל מודעות אישיות להומואים ולסביות בעוד הפרקליטות ראתה את ההודעות הללו כ-"מתנות".
ב-1994 נמחק התיק הפלילי נגד העיתון. עם זאת, המייסד והעורך הראשי שלו, רוסלן ג'ניוש, מחשש לרדיפה, הפסיק את מאמצי הפרסום שלו. בשנת 1992 נרשם מגזין להט"ב בשם "Randez-vous", אשר החל לצאת לאור. המגזין התמקד בעיקר במודעות אישיות והכיל מאמרים שנכתבו על ידי פסיכולוגים, סקסולוגים ומכתבים והודעות של קוראים בקרב הקהילה בטור מיוחד בשם "סלון כחול". עם זאת, בשנת 1994 חדל המגזין להתקיים.
ב-1 במרץ 1994, הפרלמנט של בלארוס שינה את סעיף 1–119 בחוק הפלילי של בלארוס, ובכך הומוסקסואליות הועברה אי-הפללה והפכה לחוקית בעוד גיל ההסכמה השווה לזוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד לגיל 16 שנים.
הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלארוס אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור).
לצד אי הכרתה של בלארוס במערכות יחסים הומוסקסואליות, ישנה הגבלה בחוקת המדינה בסעיף 32 וחוק הנישואין והמשפחה (סעיפים 1 ו-12) המגדירים נישואים כאיחוד הטרוסקסואלי בין גבר לאישה בלבד מאז 1994.[1]
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוד העבודה (סעיף 14) אוסר על אפליה בתחום יחסי העבודה. עם זאת, נטייה מינית או זהות מגדרית נותרו מחוץ לרשימת המאפיינים החברתיים שעל בסיסם אפליה אסורה על פי החוק, לצד נושאים נוספים כגון מתן סחורות ושירותים, פשעי שנאה ודברי שטנה.
רדיפה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית אינן מוכרות מפורשות בחוק כעילה להענקת מעמד פליט, בעוד בני זוג מאותו המין אינם מוכרים למטרות הגירה. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי, בלארוסים רבים קיבלו מקלט מדיני מחוץ לבלארוס, על בסיס חשש מרדיפות הומופוביות. הסיבה השכיחה ביותר שצוינה הייתה הטרדה רשמית או בלתי רשמית מצד המשטרה. ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ורשת הלהט"ב הבלארוסית (AILGBT-Belarus) דיווחו על פליטים אשר קיבלו מקלט מדיני בצ'כיה, צרפת, הולנד ושוודיה.
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חופש הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספקית האינטרנט בלטלקום הנמצאת בבעלות מלאה של ממשלת בלארוס ומופעלת על ידי משרד התקשורת המחזיקה ברשת קווים של סיבים אופטיים, היא הספקית היחידה לטלפונים נייחים בבלארוס, אשר ניסתה לחסום את הגישה לאתרי להט"ב בשטחי המדינה, לפחות ממועדוני אינטרנט. משאבי אינטרנט עבור להט"ב בבלארוס פעלו לאחרונה ללא בעיות. עם זאת, נחסמה הגישה לאתרי אינטרנט בקרב חברי הקהילה הרוסית בהם "Gay.ru". חברה פרטית בבלארוס צנזרה מודעות אישיות של הומוסקסואלים באתר "Apagay.com", אתר אינטרנט בעל תכנים הומוסקסואלים, הידוע כיום בשם "Gay.by." בתגובה לתלונות, בעל האתר הסביר תחילה כי יש לו "זכות לערוך מודעות אישיות", אם כי לאחר מכן הצהיר שהאתר רק "מיישם המלצות", אך לא ציין מטעם מי.
המגזין היחיד לקהילת הלהט"ב בבלארוס, "Forum Lambda" פורסם על ידי הארגון "Lambda Belarus" ברוסיה והופץ בבלארוס משנת 1998 עד 2002. עם זאת, פרסומו נאסר מספר פעמים על ידי ועדת הפרסום הממלכתית.
המקור העיקרי למידע על החיים של קהילת הלהט"ב בבלארוס הוא "Gay.by." המוגדר כאחד מ-10 האתרים המתוירים ביותר בבלארוס עם קהל חודשי של למעלה מ-350,000 מבקרים. יוצרי האתר נתקלים בבעיות רבות כאשר מנסים להפיץ מידע על הומוסקסואליות. בדצמבר 2002, אוניברסיטת המדינה הבלארוסית במינסק אסרה גישה לכל משאבי האינטרנט עם תכנים הומוסקסואלים. במרץ 2003, הנהלת בית הקפה, "Soyuz Online", הגדול והפופולרי ביותר בקרב הומואים במינסק, חסמה את האתר גם כן. בינואר 2004, חברת אחסון האתרים הלאומית "N1.BY" סירבה להענקת שירותים עבור "Gay.by." מוקדם יותר בשנת 2003, מנהל המערכת של "Krasnaya Banernaya" אסר על "Gay.by." להשתמש בהחלפת באנרים.
ב-10 במאי 2003, האקר לא ידוע פרץ ל-"Gay.by." אשר מחק את כל הנושאים בפורום של האתר ופתח שרשור חדש המכיל פנייה לרצח הומוסקסואלים. בנוסף, בזמן הורדת עמוד הבית של "Gay.by." ההודעה "PIDARS MUST DIE" ו-"STOP PIDARS IN BELARUS" (מתרוממים חייבים למות, עצרו את המתרוממים בבלארוס - מילות גנאי כלפי הומוסקסואלים) הופיעה על המסך. פריצתו של ההאקר גררה שיחות טלפון לחברי הצוות של האתר באיומים באלימות פיזית. שורה חדשה של אתרים המסקרים את קהילת הלהט"ב בבלארוס מדווחים כמעודכנים בעוד "Sunshine.by", בלוג הלהט"ב הראשון בבלארוס, מספק תוכן על מצב חברי הקהילה במדינה.
אלימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין חוק בבלארוס המתייחס ספציפית למבצעי פשעים שמניעם הומופוביה. בחוק הפלילי, הומוסקסואלים נכללים רק כאשר הם "הנתינים" של פשע (כאשר הם המבצעים), ולא כאשר הם "הנתונים" (כאשר הם הקורבנות של הפשע). ארגונים משפטיים והמשטרה אינם מביעים נחישות לאסוף ראיות לגבי המניעים ההומפוביים של מבצעי הפשעים בעוד ששופטים אינם מחויבים לשקול מניעים אלו כהחמרה בנסיבות אשמה, או להטיל עונשים חמורים יותר כאשר קיימים מניעים הומופוביים. כתוצאה מכך, חברי קהילת הלהט"ב הבלארוסית נמצאים בסכנה להתמודד עם אפליה ואלימות ללא טיפול יעיל.
ב-18 באפריל 2001 נמצאה גופתו של אלכסנדר סטפנוביץ' בבירת בלארוס, מינסק בחצר ביתו אשר היה ידוע כהומוסקסואל גלוי בעוד גופתו זוהתה בחבלות מסכין. ב-16 במאי אותה שנה, אנדריי באבקין, פעיל ארגון הלהט"ב, "Lambda Belarus", הוכה קשות ונאנס בכניסה לדירתו. הוא פונה לבית החולים בעודו פצוע קשה.
ב-2 ביולי, המשטרה במינסק עצרה והכתה קשות את אנדריי שרבאקוב, ממייסדי "Lambda Belarus". למחרת נרצח איבן סוצ'ינסקי, הבעלים של מועדון הלהט"ב "אוסקר". המועדון נסגר על ידי השלטונות בפברואר 2000, בעוד לפני כן סוצ'ינסקי הגיש תביעות אזרחיות בשל פעולות בלתי הוגנות של המשטרה. ב-13 בנובמבר 2001 במולדצ'נו, הותקף מנהיג "Lambda Belarus", אדוארד טרלצקי, בעוד סבל מזעזוע מוח והצריך אשפוז של שבעה ימים.
ב-15 בפברואר 2002 בז'לובין (מחוז הומל) נמצא רואה החשבון ויקטור קוביל בן ה-34 מת בדירת הוריו. קוביל היה הומוסקסואל באופן גלוי הן בעבודה והן בפומבי. המשטרה סירבה למסור את פרטי הרצח לבן זוגו של קוביל, אלכסנדר, בעוד כי אחד מהשוטרים הגיב באומרו, "זה משרת אתכם נכון? מתרוממים!" (כינוי גנאי להומוסקסואלים).
ב-12 באפריל 2002 אירעו תקיפה וכליאה של גברים הומואים מחוץ למועדון הגאה "בבל". על פי העדים קבוצה של רעולי פנים אשר כללה 10 עד 12 גברים תקפה שלושה ממשתתפיו לפני שהמשטרה הגיעה. בין הקורבנות היה אדוארד טרלצקי, עורך ראשי של המגזין הגאה פורום למבדה ומנהיג "Lambda Belarus". ב-28 במאי 2008, טרלצקי הותקף שוב על ידי שלושה צעירים במינסק. הוא הצהיר כי אין בכוונתו לדווח למשטרה על הפיגוע בטענה כי "לא יעשו דבר" בנוגע לתקיפה.[2] בערב 2 באוקטובר 2002 הותקף טרלצקי מחוץ לכניסה לדירתו בדרכו לביתו בעוד ארבעה אלמונים שאלו אותו האם שמו הוא טרלצקי והחלו להכות אותו. באותו לילה פונה לבית החולים עם כתף שבורה ושלוש שיניים מנותקות. ב-18 בפברואר 2003 טרלצקי הוכה שוב על ידי אזרחים לא מזוהים ליד ביתו אשר לאחר מכן פונה לבית החולים כשהוא פצוע בראש עם חבלות על גופו. ב-29 במרץ של אותה שנה, סדרן במועדון הלילה "Budda-Bar" במינסק הכה את יוליה יוכנובץ, מתנדבת בארגון המייסד של מצעד הגאווה במינסק "Minsk Pride", לאחר שנישקה נערה במסדרון המועדון. היא פונתה לבית החולים שם אובחנה עם גולגולת פגועה.
ב-28 במאי 2008, אדוארד טרלצקי הותקף שוב על ידי שלושה צעירים במינסק. טרלצקי הצהיר כי אין בכוונתו לדווח למשטרה על התקיפה בטענה כי "לא תעשה דבר בקשר לאירוע".
באמצע ספטמבר 2008, שני גברים טרנסג'נדרים נאנסו במינסק. הקורבנות לא דיווחו למשטרה בשל כך שלדבריהם "לא היו בטוחים שתעזור להם".[3]
לאורך השנים דווח כי שוטרים בלארוסים מחפשים מידע בעל אופי אישי על הומוסקסואלים המוגדרים כקורבנות לאלימות אם כי מידע זה אינו רלוונטי לתביעה המבצעים את הפשעים נגד אותם קורבנות אלא עבור עצירתם. הארגון הלאומי "Vstrecha" הידוע כקבוצה למאבק ב-HIV בקרב גברים הומוסקסואלים דיווח על שיטות אלה בברסט ובהומל. שוטרים מסרבים לרשום מקרים של אכזריות שבוצעו נגד מיעוטים מיניים ואינם מנהלים חקירות שיובילו לאחריות פלילית כלפי מבצעי הפשעים שמניעם דעות קדומות על רקע הומופובי. "Lambda Belarus" דיווחו על מקרים רבים של אכזריות נגד לסביות והומואים ותגובה נייטרלית של המשטרה בכל אזורי המדינה בעוד שהמשטרה ביצעה פעולות נגד ברים הידועים בלקוחות הומוסקסואלים. "AILGBT-Belarus", "Vstrecha", Lambda Belarus" וקבוצת הלסביות הבלארוסית "YANA" דיווחו על קיום שיטות אלה בהומל ומינסק.
בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחוז גבוה של התאבדות נצפה בקרב לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים בלארוסים. עזרה פסיכולוגית מוסמכת בדרך כלל אינה זמינה. ברחבי מינסק, לשלוש האוניברסיטאות: אוניברסיטת בלארוס, האוניברסיטה הפדגוגית של בלארוס והאוניברסיטה האירופית למדעי הרוח - ישנם קורסי פסיכולוגיה מלאים בתוכנית הלימודים, אך אינן מטפלות בבעיות של מיעוטים מיניים בהם תושבי להט"ב.
אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמיכה גלויה בזכויות להט"ב אינה עמדה פופולרית בפוליטיקה הבלארוסית. ביולי 2001, הוועדה המארגנת של קונגרס הצעירים הבלארוסי הראשון, הצביעה נגד מתן אפשרות לחברי ארגון הלהט"ב "Lambda Belarus" להשתתף. במרץ 2002 פרסמו מספר כלי תקשורת את הצהרות החזית הצעירה (ארגון הנוער של החזית העממית הבלארוסית), שהכילו הצהרות הומופוביות. באופן ספציפי, מנהיג החזית הצעירה פאבל סיוויארינייץ' פרסם מכתב שבו כינה הומוסקסואליות כ-"חטא וסטייה הראויים למוות". לפי סיוויארינייץ', עובדת קיומם של הומוסקסואלים היא "תוצאה של קלקול וחטאים בעולם".
בתקרית אחרת, מיעוטים בהם תושבי להט"ב בלארוסים ניסו להצהיר הצהרת הזדהות רשמית עם קורבנות אסון צ'רנוביל. הניסיון יצר תגובת נגד, שהובילה לכך שמנהיג צעירי האופוזיציה, זמיצר דשקביץ', הצהיר בתוכנית הרדיו "ליל החירות" כי "בלארוס היא לא מקום להומואים" בעוד כי הם "אנשים חולים שהאופוזיציה לא תיכנס לדיאלוג איתם".
בספטמבר 2004, הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, הצהיר בנאום בפני מועצת הביטחון הבלארוסית כי "עלינו להראות לחברה שלנו בעתיד הקרוב, מה הם (האיחוד האירופי וארצות הברית) עושים כאן, איך הם מנסים להפוך את הבנות שלנו לזונות, איך הן מאכילות את האזרחים שלנו בסמים אסורים, איך הן מפיצים כאן סטיות מיניות, באילו שיטות הם נוקטים".[4] ב-4 במרץ 2012, יומיים לאחר שמנהיגי האיחוד האירופי כולל שר החוץ הגרמני, גידו וסטרוולה, הידוע כהומוסקסואל גלוי, קראו לצעדים חדשים של הטלת סנקציות על לוקשנקו בשל הפרות של זכויות אדם בבלארוס בפסגה בבריסל, לוקשנקו עורר מחלוקת דיפלומטית מגרמניה לאחר שהצהיר בתגובה כי "עדיף להיות דיקטטור מאשר הומו". בתגובה, וסטרוולה כינה אותו כ-"דיקטטור האחרון באירופה" במהלך הפגישה.[5][6]
בשנת 2018, שר הפנים איגור שונוביץ' השתמש בשפה פוגענית בטלוויזיה הלאומית לתיאור הומוסקסואלים.[4] פעילי זכויות אדם קראו לפתוח בתיק פלילי בגין הצהרותיו המפלות, אם כי הממשלה הודיעה כי לא מצאה בעיתיות כלשהי מצד הערותיו של שונוביץ'.[7]
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 2003, הנהלת האוניברסיטה האירופית למדעי הרוח במינסק אסרה על הצגתו של הסרט התיעודי "Outlawed" המציג תוכן הסוקר אפליה כלפי הומואים ולסביות ברחבי העולם. לטענת צוות האוניברסיטה, האיסור נעשה "בלחץ הכנסייה הרוסית האורתודוקסית".
צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי משרד ההגנה הבלארוסי והמרכז לחקר מיעוטים מיניים של אוניברסיטת קליפורניה, בלארוס אוסרת על תושבי להט"ב מוצהרים לשרת בצבא בעוד רשת הלהט"ב "AILGBT-Belarus" תיעדה לפחות כחמישה מקרים של הומוסקסואלים אשר לא הורשו לשרת בכוחותיו בשל נטיותיהם החד מיניות. לא מדווחים על מקרים של הטרדות הומופוביות בקרב חיילי הצבא, אך ייתכן שזו תוצאה של הומוסקסואלים אשר הסתירו את זהותם בפני הסביבה.
תנועות להט"ב ברחבי בלארוס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין ארגון רשמי המוכר בחוק בבלארוס שמציג שיפור למען מעמדם של זכויות להט"ב בעוד כול יוזמה בנושא פועלת מחוץ למסגרת החוקית. ארגון הגברים, "Vstrecha" איננו מוגדר כארגון להט"ב, אך מבצע עבודה רבה שמטרתה מאבק ב-HIV ואיידס בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM).
מספר ארגונים ועמותות העוסקות בשיפור מעמד זכויות תושבי הלהט"ב הלארוסים כוללים את:
- "Belarus Lambda League".
- "Belarusian initiative by sexual and gender equality".
- "GayBelarus - LGBT Human Rights Project".
- "Vstrecha".
- "Gay Alliance Belarus".
מצעדי גאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |
ראו גם – מצעד הגאווה במינסק |
לאחר מאמצים כושלים קודמים, בשנת 1999 אורגן פסטיבל גאווה על ידי הליגה הבלארוסית, "Lambda BLL" ומגזין הלהט"ב "Forum Lambda". תוכנית הפסטיבל כללה יום עיון לעיתונאים בנושא "לסביות וגברים הומואים בתקשורת", כנס בנושא זכויות להט"ב בבלארוס ובעולם, תערוכת צילומים וסרטים שצילמו חברי הקהילה, והתחרויות "מיסטר גיי בלארוס" "ו-"שידור". הפסטיבל נתמך על ידי תוכנית הפיתוח של האו"ם, סטודיו טטיאנה, דרך מאוחדת בלארוס, מועצת המחקר וההחלפות הבינלאומית, מועדון טיטניק ואורחים מאוקראינה. עם זאת, במהלך אחת ממסיבות ציון הפסטיבל, פשטה המשטרה על החגיגות ופיזרה את המשתתפים.
בשנת 2000 נקלעו מארגני הפסטיבל לקושי רב בהכנות לאירוע. לדברי אדוארד טרלטסקי, ראש הוועדה המארגנת, תחנת הרדיו "BA" שהייתה אמורה לסקר את האירוע ולהעניק את אולם הריקודים לאירועי ערב קיבלה צו מהממשל הנשיאותי שלא לעשות זאת. על פי הדיווחים תחנות רדיו אחרות סירבו לתמוך מאותה סיבה, וגם אירועים במקומות אחרים בוטלו. קבוצות הקשורות לכנסייה האורתודוקסית הפגינו במינסק נגד קיומו ב-9 בספטמבר, יום לפני שתוכנן. עצרת להט"ב אשר תוכננה לעבור דרך העיר נאסרה על ידי העירייה 24 שעות לפני שהייתה אמורה להתקיים, והרשויות פעלו במרץ תוך יום בלבד למניעת החגיגות. עיתונאים דיווחו על תוצאות היום לאחר מכן.[8][9] בשנת 2001, ממשלת בלארוס "אסרה לכאורה" על קיום הפסטיבל. ב-3 באוגוסט 2001 פרצו ונדליסטים לא מזוהים לדירתו של מנהיג הארגון למבדה בלארוס, אנדריי בבקין, שם הוחזקו פליירים, פוסטרים וחוברות של אירועי גאווה לשנת 2001. בשנת 2002, ימים לפני קיום האירועים, הוזעק מנהיג למבדה בלארוס, אדוארד טרלצקי, לתחנת משטרת מינסק שם נאמר לו שאם יתקיים מצעד גאווה, "המשטרה לא תיקח אחריות על אי סדר אפשרי" מצד מפגינים הומופובים.
בשנת 2004 בוטל הפסטיבל הבינלאומי הגאה בבלארוס. הוועדה המארגנת לשלב הסופי של "פסטיבל תרבות הירח הבינלאומי לזכויות אדם" והשלב הראשון של ועידת העולם הבינלאומית של "ILGCN" נאלצו לבטלו באוגוסט 2004 במינסק. הביטול התקיים לאחר שהרשויות הפחידו את המייסד למשוך את הבטחתו לארגן את האירוע. בנוסף, בשיחות טלפון מאיימות מצד הרשויות נאמר כי זרים המנסים להשתתף באירוע לסדנאות ודיונים "יגורשו מיד מהמדינה בהתאם למאמר ההתערבות בענייני פנים של הרפובליקה הבלארוסית".[10] ב-27 באוקטובר 2008, אותה קבוצה ביקשה רשות לערוך מחאה לתמיכה בזכויות להט"ב בסמוך לשגרירות רוסיה במינסק. שני האירועים לא קיבלו היתר. מכיוון שהמדינה אינה חברה במועצת אירופה, פעילים בלארוסים לא יכלו לפנות לבית הדין האירופי לזכויות אדם בנושא. עם זאת, הקבוצה החליטה לארגן יחד עם פעילי להט"ב רוסים אירועי "גאווה סלאבית" אשר מתוכננת להתחלף בחגיגותיה בין מוסקבה למינסק מדי שנה.[11]
בינואר 2009 תוכנן אירוע שכותרתו "הזכות לאהוב" ונועד להעלות את המודעות הציבורית לגבי הומופוביה ואפליה כלפי קהילת הלהט"ב הבלארוסית. עם זאת קיומו נדחה. פעיל הלהט"ב, רומן מנדריק, הגיש תלונה לבית המשפט ברובע המרכזי בהומל בתגובה להחלטה זו של מינהל עיריית הומל. בנוסח התלונה טען מנדריק כי החלטת מינהל עיריית הומל פוגעת בזכותו לחופש האספה כפי שמובטחת בסעיף 35 לחוקת בלארוס. הוא הוסיף כי תקנת 299 עצמה איננה חוקתית בכך שהיא מטילה נטל בלתי סביר על המבקשים לארגן כינוסים ציבוריים. המארגנים הודיעו כי הם מתכוונים להמשיך בתביעה זו עד שתיפתר בתקווה שיוכלו לארגן כינוס בשנת 2010.[12]
החודש נגד הומופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
"החודש נגד הומופוביה" היה קמפיין של פעילי להט"ב בלארוסים בין התאריכים 17 באפריל עד 17 במאי 2009 במינסק, גרודנו ולוניניץ אשר כלל מסעות פרסום ואירועים. החודש אורגן על ידי "Gayby.org", "Gay.by", חברי הארגון למבדה ומטה ארגון זכויות האדם הבינלאומי, אמנסטי אינטרנשיונל של בלארוס. למעלה מ-50 כלי תקשורת דיווחו על אירועי החודש שבהם החלו לדבר לראשונה על הומוסקסואליים ולסביות בגלוי במדינה. מטרתו העיקרית של קיום החודש הייתה להתנגד לכל סוג של אלימות פיזית וסמלית כלפי אנשים בעלי נטייה מינית וזהות מגדרית שונה, הבעת סולידריות עבור תושבי להט"ב בעולם שאינם מסוגלים להשמיע את קולם ולניהול מערכה רחבה יותר למען זכויות אדם.[13]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (מאז 1994)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (16) |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה | 
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד מיניים | (איסור חוקתי המכיר בנישואים הטרוסקסואלים בלבד מאז 1994)
|
| הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף של זוגות חד מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים |
|
| לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| זכות לשינוי מגדר בחוק |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות |
|
| טיפולי המרה אסורים בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ -The national legal Internet portal of the Republic of Belarus., web.archive.org, 2015-06-26
- ^ 2008 Human Rights Report: Belarus, web.archive.org, 2009-02-26
- ^ Pride! NEWS :: Gay and Lesbian news of Belarus :: Two transsexual guys had been raped in Minsk, web.archive.org, 2009-02-27
- ^ 1 2 Шуневич: «Дырявые» пользуются отверстиями не по назначению, Наша Ніва (ברוסית)
- ^ "Belarus's Lukashenko: "Better a dictator than gay"". Reuters (באנגלית). 2012-03-04. נבדק ב-2021-11-13.
- ^ World News - 'Better a dictator than gay,' Belarus President Alexander Lukashenko says, web.archive.org, 2012-03-05
- ^ Резкие выражения и форма НКВД. Почему ушел в отставку глава МВД Беларуси, BBC News Русская служба, 2019-06-11 (ברוסית)
- ^ ILGA | Threats from Belarusian Regime Force the Organisers to Cancel the Festival, web.archive.org, 2004-12-25
- ^ Gay Today: Top Story, gaytoday.badpuppy.com
- ^ Belarus News and Analysis | Minsk Gay Culture and Human Rights Conference Cancelled, www.data.minsk.by
- ^ Pride! NEWS :: Gay and Lesbian news of Belarus :: Euro MPs Get Tough Over Lack of Gay Rights in Belarus, web.archive.org, 2009-02-27
- ^ Pride! NEWS :: Gay and Lesbian news of Belarus :: LGBT rights activists, for the first time, appealing to courts to defend their constitutional right to freedom of assembly, web.archive.org, 2009-02-27
- ^ Belarusian Gay, Lesbi, Bisexual and Transexual Portal, web.archive.org, 2010-01-23
