זכויות להט"ב ביפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עיינו גם בפורטל

P rainbow flag.png

פורטל הלהט"ב הוא שער לכל הערכים בוויקיפדיה העברית הקשורים בלסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

זכויות להט"ב ביפן אינן מוגבלות, יחסית לאזורים אחרים בעולם ובאסיה, לא קיימים חוקים בהם מוגדרת ההומוסקסואליות כעבירה פלילית, ואין בנמצא חוקים המוציאים אותה מחוץ לחוק. אמנם קיימים תחומים בהם אין התייחסות חוקית שווה לזוגות בני אותו מין, לדוגמה, אין הכרה בנישואים חד-מיניים. אך ככלל, לתרבות היפנית ולדתות העיקריות במדינה אין רקע היסטורי של אפליה או עוינות כלפי קהילת הלהט"ב.

חקיקה בדבר גיל ההסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיל ההסכמה ביפן עומד על 13 שנים. אף על פי כן, לכל אחד ממחוזות יפן יש חוקים מסוימים, כמו "החוק להגנת צעירים" של טוקיו, האוסר על קיום יחסי מין עם צעירים מתחת לגיל 17. אין איסור דתי מובהק כנגד הומוסקסואליות במסורת הדתית של יפן: שינטו, בודהיזם וקונפוציאניזם. חוק שהוציא מעשי סדום אל מחוץ לחוק נחקק ב-1873, בראשית ימי תקופת מייג'י, על מנת לקרב את יפן למערכות החוקים המערביות, אך שבע שנים לאחר מכן בוטל החוק, בהתאם לקוד נפוליאון. מאז אין ביפן חוקים כנגד הומוסקסואליות, ולכן יחסי מין בהסכמה בין שני בגירים, בפרטיות, נחשבים חוקיים, ללא התחשבות בנטיות המיניות או במינם של המשתתפים.

זכויות אזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטייה מינית אינה מעוגנת בחוקי זכויות האזרח, ולכן חברי קהילת הלהט"ב היפנית מנועים מבחינה משפטית מלטעון לאפליה על רקע זה במקומות עבודה, בדיור, במערכת הרפואית, בבנקאות וכו'.‏[1]

אף על פי כן נותרים מקרי האפליה על רקע העדפה מינית נדירים יחסית ביפן. הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים שעבדו במערכת החינוך ויצאו מהארון לא נתקלו בבעיות. בנוסף, גם כוחות ההגנה העצמית של יפן הכריזו שהם אינם רואים בנטייה מינית נושא לדיון, וכל עוד אינה מעוררת בעיות, אין הגבלה על קבלת חברי קהילת הלהט"ב לכוחות ההגנה.‏[2]

חוקת יפן מבטיחה שוויון זכויות ואוסרת על אפליה מכל סוג. עם זאת, ישנם חוקים, כמו חוק הדיור הציבורי, שלמעשה מונעים מזוגות חד-מיניים גישה לדיור ציבורי. בנוסף, הומוסקסואלים, לסביות וטרנסג'נדרים אינם זוכים להגנת החוק במקרים של התעללות, שכן גם החוק למניעת אלימות בתוך המשפחה והגנת הקורבנות אינו כולל את חברי הקהילה.‏[3]

בשנים האחרונות אכן השתנה נוסח החוק לשוויון הזדמנויות מספר פעמים על מנת שיטפל בנושא האפליה וההטרדה על רקע מיני, אך הממשלה סירבה להרחיב את החוק לכלול גם אפליה על רקע זהות מינית או זהות מגדרית.

ב-2008 נחקק חוק ביפן המאפשר לאנשים שעברו ניתוח לשינוי מין לשנות את מינם ברשומות המדינה.

תמיכה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכויות הלהט"ב כמעט שאינן עולות בשיח הציבורי ביפן, וההמפלגות הפוליטיות אינן נוקטות עמדה רשמית בנושא. ב-2001 המליצה המועצה לקידום זכויות האדם, תחת משרד המשפטים, על שיני החוק האזרחי כך שיטפל בנושא הנטייה המינית, אך הדיאט לא קיבל את ההמלצה.

ב-2003 הייתה איה קמיקאווה לפוליטיקאית הטרנסג'נדרית הראשונה שנבחרה למשרה ציבורית ביפן, האסיפה הציבורית של טוקיו. הפוליטיקאית קנקו אוצוג'י, חברת האסיפה הציבורית של מחוז אוסקה, יצאה מהארון במהלך מצעד הגאווה בטוקיו ב-2005.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק האזרחי ביפן מגדיר נישואים כברית בין בני זוג ממין שונה בלבד. בני זוג חד-מיניים אינם רשאים להינשא, ולפיכך נמנעות מהם זכויות הנובעות מנישואים. אולם, ב-2009 אישר משרד המשפטים לזוגות חד-מיניים להינשא במדינה שבה לנישואים אלה מעמד חוקי, והממשלה תכיר בנישואים אלה.‏[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jun Hongo, Gay scene: Tolerance, legal limbo, Japan Times, December 23, 2008.
  2. ^ Lunsing, עמ' 147.
  3. ^ GayJapanNews, עמ' 2-1.
  4. ^ סוכנות הידיעות הצרפתית, Japan allows its citizens same-sex marriage abroad, ‏27 במאי 2009.