זכויות להט"ב ברומניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב ברומניה רומניהרומניה
רומניה (ירוק), האיחוד האירופי (ירוק בהיר)
רומניה (ירוק), האיחוד האירופי (ירוק בהיר)
מעמד בחוק חוקי מאז 1996
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית אין הכרה בזוגיות חד מינית
אימוץ אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים, רווקים רשאים לאמץ ללא קשר לנטייה מינית
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) ברומניה מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שאינם נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים. פעילות הומוסקסואלית מוגדרת כחוקית במדינה מאז 1996, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הכרות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים. אף על פי כן, רומניה ביצעה שינויים משמעותיים בחקיקת זכויות להט"ב מאז שנת 2000.

מאז תחילת שנות ה-2000, רומניה הציגה חוקים רחבי היקף נגד אפליה כלפי נטייה מינית, השוותה את גיל ההסכמה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד והנהיגה חוקים נגד פשעי שנאה מטעמים הומופובים.[1][2] חברי קהילת הלהט"ב הרומנית הפכו גלויים יותר בשנים האחרונות, כתוצאה מאירועים ציבוריים שנתיים כגון ציון מצעד הגאווה בבירה בוקרשט ופסטיבל לילות הסרטים הגאה של קלוז'-נאפוקה. בשנת 2006, רומניה הוכתרה על ידי ארגון זכויות האדם הבינלאומי "Human Rights Watch" כאחת מחמש מדינות בעולם שעשו "התקדמות למופת במאבק בפגיעה בזכויות על סמך נטייה מינית וזהות מגדרית". עם זאת, בשנת 2022, ארגון זכויות הלהט"ב האירופי, "ILGA-Europe" דירג את רומניה במקום ה-26 מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי במעמד הגנה על זכויות להט"ב, מאחורי כל מדינות הארגון מלבד פולין.[3]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק העונשין שהוכרז על ידי אלכסנדרו יואן קוזה בשנת 1864, בהשראתו בעיקר מחוק העונשין הצרפתי משנת 1810 (שבמשך הזמן ביטל את הפללתה של פעילות הומוסקסואלית),[4] לא התייחס ליחסים הומוסקסואלים באופן שונה מיחסים הטרוסקסואלים,[5] ולפיכך, הומוסקסואליות הייתה בלתי חוקית רק אם נעשתה על בסיס אי הסכמה. החל משנת 1878, הקוד הטרנסילבני-הונגרי המקביל העניש גברים הומוסקסואלים רק אם הם עסקו במעשים הומוסקסואלים אלימים, כגון אונס או ניסיון אינוס.[5] כמו כן, אזור בוקובינה העניש אונס הומוסקסואלי באמצעות סעיף 129 הישן של אוסטריה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה שני האזורים סופחו לרומניה וכתוצאה מך יצרה המדינה חוק עונשין לאומי חדש. בהשפעת חקיקה נגד הומוסקסואליות במדינות פשיסטיות טוטליטריות, חוק העונשין הרומני הפליל הומוסקסואליות במדינה לראשונה בשנת 1937. חוק זה (כתוצאה מדיון ציבורי על מיניות) אסר על הומוסקסואליות ציבורית בסעיף 431 אשר העניש "מעשים מיניים" שבוצעו בין גברים או בין נשים, אם עוררו "שערורייה ציבורית".[5] בשנת 1948, פרשנות הומוסקסואליות ציבורית זו הורחבה על ידי בית משפט, כך שכללה את כל המצבים הציבוריים או הפרטיים אשר "מעוררים שערורייה" ובכך, הפכה הומוסקסואליות למעשה פלילי. בחוק העונשין החדש של הרפובליקה העממית הרומנית, סעיף 431 החמיר את העונשים לעוברים על החוק למינימום של שנתיים מאסר ומקסימום של 5 שנים. בשנת 1957 הוסרה ההתייחסות ל-"שערורייה ציבורית" ומאתה ואילך כל קיום יחסים בהסכמה בין בני אותו המין הופלל.[5] לאחר עלייתו של ניקולאי צ'אושסקו לשלטון, בשנת 1968, הקוד הבסיסי תוקן שוב, הציג את סעיף 200 והעביר את אכיפת ההפרה לרשויות הפרטיות אשר הצהיר באומרו כי,[6]

  1. "יחסי מין בין בני אותו המין ייענשו במאסר בין שנה ל-5 שנים".
  2. "החוק האמור בפסקה 1, שנעשה נגד קטין, נגד מי שאינו יכול להגן על עצמו או להביע את רצונו, או בכפייה, דינו מאסר בין שנתיים ל-7 שנים".
  3. "אם המעשה האמור בסעיפים 2 ו-3 גורם לפגיעה חמורה בשלמות גופנית או בריאותית, העונש הוא מאסר בין 3 ל-10 שנים, ואם הביא למותו או להתאבדותו של הקורבן, העונש הוא מאסר של 7 עד 15 שנים".
  4. "הסתה או עידוד של אדם לקיים את המעשה האמור בפסקה 1, ייענש במאסר בין שנה ל-5 שנים".

הגבלות אלו על פי חוק העונשין הוגדרו כייחודיות בהחלט לרומניה ולשום מדינה אירופית אחרת. ההגבלות כללו רק מערכות יחסים בעוד רומנים שהגדירו את עצמם הומוסקסואלים לא נענשו אלא נחשבו כ-"חולי נפש".[7] בתחילת שנות ה-90, כאשר פעילי זכויות הומוסקסואלים, ארגוני זכויות אדם בינלאומיים והמועצה האירופית החלו ללחוץ על ממשלת רומניה להעביר אי-הפללה של פעילות הומוסקסואלית בהסכמה ולהבטיח שוויון זכויות לכלל אזרחיה, האליטות הפוליטיות השמרניות והכנסייה האורתודוקסית טענו כי "מיעוטים מיניים לא היו קיימים ברומניה לפני 1989" בעוד הומוסקסואליות היא "תוצר בלתי רצוי של הקפיטליזם", "אורח חיים שנגרם על ידי הדמוקרטיות המערביות" ולא חלק מהתרבות הרומנית ההטרונורמטיביות. בשנת 1995, רומניה הגישה בקשה לחברות בארגון האיחוד האירופי.[8] עם זאת, נכון ל-1995, הייתה עדיין אחת משלוש המדינות היחידות באירופה שהפלילו פעילות הומוסקסואלית בהסכמה. עקב לחץ בינלאומי חזק בעיקרו, בשנת 1996 תוקנה הפסקה הראשונה של סעיף 200 בעוד רק יחסים הומוסקסואלים שבוצעו בפומבי או כאלה שנחשבים מקור לשערורייה ציבורית נענשו בחוק.[9]

בשנת 2000 החלה רומניה במשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי. בעקבות זאת נאלצה המדינה להפגין התקדמות בהרמוניה של חוקיה עם מעמד החקיקה של האיחוד האירופי ובעיקר, הייתה צריכה להוכיח שזכויות אדם של מיעוטים מיניים לא הופרו על ידי המדיניות והחקיקה של המדינה. בינואר 2001, ממשלתו של אדריאן נסטאסה אימצה את פקודת החירום מס. 89/2001,[10] אשר ביטלה את סעיף 200 לחוק העונשין והתאימה סעיפים אחרים המתייחסים לעבירות מין.[11] פקודה זו נכנסה לתוקף בינואר 2002, לאחר שהנשיא יון איליאסקו חתם על החוק החדש.

מאז 2002, גיל ההסכמה הרומני הושווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד ל-15 שנים, אשר הועלה ל-16 שנים בשנת 2020 ללא הבדל מגדר או נטייה מינית.

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וגם לא בכל צורה של זוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור). נכון לשנת 2022, רומניה היא בין מדינות האיחוד האירופי היחידות שאינן מכירות בשום צורה של מערכות יחסים בין בני זוג מאותו המין.[12]

חוקת רומניה מגדירה את המונח משפחה כנישואים בהסכמה חופשית בין בני זוג באופן נייטרלי מבחינה מגדרית,[13]

"סעיף 48 – משפחה (1) המשפחה תהיה מושתתת על נישואים בהסכמה חופשית בין בני זוג, על שוויון מלא וזכותם וחובתם של ההורים להבטיח את גידולם, חינוך והוראתם של ילדים".

עם זאת, נישואים חד מיניים אסורים בסעיף 259 של תוכן החוק האזרחי,[14] בהיותו מכיר בנישואים בין בני המין השני בלבד באומרו,

"סעיף 259 – נישואין (1) נישואים יהיו איחוד בהסכמה חופשית בין גבר לאישה, הנכרת על פי החוק".

באפריל 2013, חבר הפרלמנט מטעם מפלגת הירוקים, רמוס סרנה, הכריז על הצעת חוק שתעניק לנישואים חד מיניים את אותן זכויות ההכרה לאלו של נישואים בין בני המין השני.[15] ב-7 ביולי 2013, הגיש סרנה את הצעת החוק בסנאט, בהמתנה לקבלת דוחות ואישורים מהוועדות הפרלמנטריות בדצמבר 2013.[16] ב-17 בדצמבר 2013, הצעת החוק נדחתה על ידי הסנאט. לאחר שנשלחה לבית הנבחרים, הצעת החוק נדחתה באופן סופי ב-11 ביוני 2014.[16]

מצעד הגאווה הראשון ברומניה, בוקרשט, 2005

ב-7 ביוני 2013, רומניה ניסתה לשנות את חוקתה באמצעות ועדה שתפקידה לשנות אותה אשר כללה הכרה בנישואים בין בני המין השני בלבד ובכך, אסרה דה יורה על הכרה בנישואים חד מיניים כאשר 15 חברי פרלמנט בוועדה הצביעו בעדה תיקון החוקה ו-3 נמנעו.[17] עם זאת, התיקון בוטל בעקבות תגובה פנימית ברומניה ובינלאומית שלילית כאחד.

באוקטובר 2014, רמוס סרנה הגיש הצעת החוק של הכרה בשותפות אזרחית לפרלמנט. באפריל 2015, הסנאט הצביע 49 נגד מול 8 בעד הצעת החוק.[18] בדצמבר 2015, הצעת החוק הגיעה לבית הנבחרים ושם נדחתה פעם נוספת.[18]

בשנת 2016 תביעה שיזם גבר רומני המבקש לקבל הכרה בנישואיו לגבר אמריקאי אשר נערכו בבלגיה, בה נישואים חד מיניים מוכרים משנת 2003, הגיעה לבית המשפט לחוקה, שהתייעץ עם בית הדין האירופי לצדק בעניין.[19] בית הדין קבע ביוני 2018 בעניין התובע כי לבני זוג חד מיניים "ישנה אותה זכות מגורים אם נישואיהם נערכו כחוק במדינה מטעם האיחוד האירופי בו חברה רומניה".

במרץ 2018, נשיא הסנאט וראש ממשלת רומניה לשעבר קלין פופסקו-טריצ'אנו ויושב ראש בית הנבחרים ליביו דראגניה הביעו את כוונתם להכשיר שותפויות אזרחיות לזוגות חד מיניים ברחבי המדינה.[20][21][22] בהקשר זה, המועצה הלאומית למאבק באפליה הציגה הצעת חוק שבאמצעותה זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד שאינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא, יוכלו לבחור בגישה לאיחוד אזרחי בהסכמה. כמו כן בשנת 2018, בית המשפט העליון ברומניה קבע כי "יש לתת לזוגות חד מיניים את אותן זכויות תושבות במדינה".[23] בספטמבר 2018, בית המשפט העליון פסק כי לזוגות חד מיניים "צריכות להיות אותן זכויות משפטיות כמו זוגות הטרוסקסואלים".[24][25]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, הפרלמנט הרומני חוקק חוק שאסר באופן מפורש אפליה על רקע נטייה מינית במגוון תחומים בהם: תעסוקה, אספקה וגישה לסחורות ושירותים, דיור, חינוך, בריאות, תכנות אור-קולי, מערכת המשפט, שירותים ציבוריים אחרים וביטוח לאומי.[26] החוק, אשר מוגדר כבין המקיפים ביותר באיחוד האירופי נגד אפליה, נבדק בהצלחה על ידי המועצה הלאומית למאבק באפליה (CNCD), גוף השוויון של רומניה, שקנס מספר יחידים וחברות בגין אפליה על רקע של נטייה מינית. דוגמה לפעולה זו הייתה כאשר טארום, חברת התעופה הלאומית של רומניה, נקנסה על כך שסירבה לאפשר לשותפים חד מיניים לנצל את ההנחות שלה לזוגות ביום הולנטיין לשנת 2005.[27] מלבד הטלת קנס, "CNCD" חייב את החברה לשנות את המצב.

הגנה חוקתית מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2013 הצביעה ועדה פרלמנטרית לבחינת החוקה על הכללת נטייה מינית כעילה מוגנת מפני אפליה בחוקה החדשה. אותה ועדה הצביעה, למחרת, לשנות את הטופס הנוכחי של חוק הנישואין, המתאר נישואין באופן נייטרלי מגדרית כ-"איחוד בהסכמה בין בני זוג" לצורה המגבילה יותר, הכוללת את המשפט "כאיחוד בין גבר לאישה בלבד" ובכך, אוסר על הכרה בנישואים חד מיניים באופן חוקתי.[17] נוכח שורה של תגובת נגד מצד החברה האזרחית וארגונים מקומיים ובינלאומיים, בהם "ACCEPT" ואמנסטי אינטרנשיונל, הוועדה חזרה בה משני התיקונים. עשרות ארגונים לא ממשלתיים מחו על המהלך עבור החזרת ההגנה החוקתית מפני אפליה על רקע נטייתם המינית בטענה כי "חברי הוועדה לתיקון החוקה שוללים את ההגנה של האזרחים שהכי זקוקים לה", "כמדינה חברה של האיחוד האירופי, חובה על רומניה ליישם את הוראות הדין הקהילתי בחקיקה הלאומית".[28] חבר הפרלמנט רמוס סרנה, תומך מופגן של חקיקת זכויות להט"ב ברומניה ומי שהציג הצעת חוק לסנאט על מנת להכשיר נישואים ושותפויות אזרחיות עבור זוגות חד מיניים, הצהיר על המהלך כעל "נסיגה דמוקרטית ברורה".[17]

חקיקת מניעת פשעי שנאה ודברי שטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק העונשין תוקן בשנת 2006 כך שיכלול הסתה כאפליה. אותו תיקון הכניס כוונה מפלה כנסיבות מחמירות בביצוע עבירה פלילית, אשר קובעת כי פשע אשר הונע על ידי הטיה הומופובית עשויה להוביל לעונש כבד יותר.

באותה שנה תוקן חוק העונשין על מנת להפליל הסתה לשנאה והטרדה על רקע נטייה מינית.

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוגות חד מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים ברומניה, הן עבור אימוץ חורג או משותף. עם זאת, רווקים רשאים לאמץ ללא קשר לנטייה מינית. חוק מס. 273/2004 על הליך האימוץ ברומניה אינו קובע כתנאי כי על המאמץ להיות בעל נטייה מינית הטרוסקסואלית. לפיכך ניתן להסיק כי הומוסקסואלים יחידים רשאים לאמץ.[29]

ברומניה ישנה הכרה בגישה לאמצעי הזרעה בסיוע (הפריה חוץ-גופית) לנשים רווקות, כולל לסביות. בשנת 2005 קבע בית המשפט לחוקה כי אין זה חוקתי לשלול רבייה בסיוע רפואי, כגון הפריה חוץ גופית, מיחידים או מי שאינם נשואים.

זהות מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1996, ישנה הכרה בשינוי מגדר עבור מי שביצעו ניתוח להתאמה מגדרית לשנות את מינם באופן חוקי במסמכיהם הרשמיים ברומניה. עם זאת, החוק המסדיר את יכולתם של טרנסג'נדרים לשנות את זהותם מעורפל ולא שלם, אשר כתוצאה מכך, נוצרת חוסר עקביות בפרקטיקה השיפוטית הנוגעת להכרה משפטית בזהותם המגדרית. במקרים מסוימים לאורך השנים שללו הרשויות הכרה בשינוי מגדר אלא אם התרחשה התערבות לשינוי מין. בשל ההליך המשפטי להכרה מגדרית, לרוב לא ניתנת גישה לטרנסג'נדרים לקבל מסמכים המשקפים את זהותם המגדרית, מה שמוביל לקשיים בכל השירותים הדורשים תעודות זהות (בריאות, כרטיסי תחבורה, שירותים בנקאיים).

חוקי נתוני רישום אזרחי והליכי מסמכי זיהוי מציעים הדרכה עקיפה לגבי הליך שינוי מגדר, שמות ונתוני זיהוי.[30][10] שינוי מעמד אזרחי מצריך החלטת בית משפט המבוססת, בפועל, על תעודה שהונפקה על ידי המכון הלאומי לרפואה משפטית.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בגלוי בכוחות המזוינים של רומניה. על פי מדיניות הגיוס של משרד הביטחון, "זכותו של כל אזרח רומני לקחת חלק במבנים הצבאיים של ארצנו, ללא קשר לנטייתם המינית". עם זאת, הומוסקסואלים ולסביות רבות מטעם הצבא בוחרים להישאר דיסקרטיים במקום שירותם לגבי נטייתם המינית בקרב סביבתם בשל חשש מתמשך לקבלת אפליה הומופובית.

תרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה אוסרת נכון לשנת 2022 על גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) לתרום דם, עקב סבירות גבוהה יותר על פי דיווחים עבור "הידבקות במחלות מין".[31] עם זאת, בספטמבר 2007, קבעה המועצה הלאומית של רומניה למאבק באפליה כי האיסור אינו חוקי, מהווה אפליה על רקע נטייה מינית ויוצר "אווירה עוינת, משפילה ופוגענית עבור הומוסקסואלים". המועצה, הידועה כ-"עורכת הדין של שוויון ברומניה", הורתה למשרד הבריאות לבטל את האיסור. בינואר 2008, על מנת לקיים את פסיקת המועצה, פרסם משרד הבריאות חוק חדש המבטל את האיסור על "MSM" לתרום דם. עם זאת בניגוד להצהרה, החוק טרם יושם.

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומוסקסואליות גלויה עדיין מוגדרת כנדירה מחוץ למרכזים עירוניים גדולים ברומניה, בעוד לסביות והומוסקסואלים כפריים מסתירים בדרך כלל סגורים את נטייתם המינית האמיתית בקרב סביבתם. סצנת קהילת הלהט"ב הרומנית הבולטת ביותר במדינה נוכחת בערים בוקרשט וקלוז'-נאפוקה בהן ישנם מספר מועדונים הומוסקסואלים ידועים ואירועי תרבות שונים. מצעד הגאווה בבוקרשט מתקיים מדי שנה מאז 2005, בעוד ציונו ה-15 ב-2020 הוביל למספר שיא של כ-10,000 מפגינים מאז היווסדותו.[32] קיום המצעד מאורגן על ידי "ACCEPT", ארגון זכויות הלהט"ב הגדול ביותר במדינה.[33]

ישנם מספר אירועים המתקיימים מדי שנה בקלוז'-נאפוקה המאורגנים על ידי "Be An Angel", ארגון זכויות להט"ב רומני נוסף הכוללים את פסטיבל לילות הסרטים הגאה (פסטיבל סרטי להט"ב בינלאומי), טקס הפרס הגאה (טקס פרסים להוקרה עבור תורמים לתרבות וזכויות להט"ב), ומיס טראוסטי רומניה, תחרות יופי המציגה קרוס-דרסינג. ב-18 בדצמבר 2005 הוקמה תחנת הרדיו "Radio Q" (תחת השם "2G") המשדרת עבור קהל חברי קהילת הלהט"ב הרומנית באמצעות שירות סטרימינג שונים כאשר עיקר שידוריה מורכבים ממוזיקה מסוגות משתנות עם התמקדות במוזיקה אלקטרונית וטראנס לצד מגוון תוכניות הדנות בתרבות וסוגיות להט"ב במדינה.

גישה מוגברת לאינטרנט בעשורים האחרונים הובילה לפיתוח של תקשורת ובלוגוספירת להט"ב תוססת.[34] מגזינים בקרב חברי הקהילה כללו את: "Angelicuss", "GayOne" ו-"Switch" אשר יצא לאור בשנת ב-1 ביולי 2005 ועסק רבות בארגון מצעד הגאווה הראשון במדינה. באוקטובר 2008 השיק הארגון "Be An Angel" את ערוץ הטלוויזיה הראשון ברומניה בקרב אזרחי להט"ב, "Angelicuss TV", אשר משודר באופן מקוון.[35] אף על פי שלבירה בוקרשט ישנם מספר אמנים, פעילים ועיתונאים הידועים כחלק מקהילת הלהט"ב הרומנית, פעילויות מחוץ לבירה נוטות להיות מוגבלות כתוצאה מדיכוי פוליטי, דתי וחברתי. למרות גישה רבה יותר לפעילות בסוגיות שונות בבוקרשט באמצעות מדיה חברתית, קיים פער רחב באיחוד הפעילים האזוריים עם אלו שבבירה.[36]

אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון מצעד הגאווה בבירה בוקרשט בשנת 2006

ב-28 במרץ 2007 העניקה המועצה הלאומית לאודיו-קולי קנס בסך 10,000 לאו רומני (3,000 אירו) לתוכנית סאטירת-קומדיה קרוניקה קרקוטאילור, בגין הערות הומופוביות. בשתי פרקים, מגישי התוכנית צחקו על מירצ'ה סולקנו, מנחה טלוויזיה של הערוץ "Pro 2" שיצא מהארון כהומוסקסואל. נשיא המועצה, ראלו פיליפ, נימק את הטלת הקנס בטענה כי "בלתי מתקבל על הדעת הדרך בה הם צוחקים על נטייה מינית בדרך זו, במיוחד מכיוון שמדובר בקולגה". זו הייתה הפעם הראשונה שתוכנית לאודיו-קולי נקנסה בגין הומופוביה במדינה, המבוססת על סעיף 46 לחוק האודיו-קולי, המונע מתוכניות להכיל אפליה כלשהי על רקע גזע, מוצא אתני, מגדר ונטייה מינית.[37] התקרית עוררה ויכוח ציבורי בנוגע לתופעת ההומופוביה ברומניה ולייצוג של אזרחי להט"ב בתקשורת המיינסטרים. אטילה גספאריק, סגן נשיא המועצה הלאומית לאודיו-ויזואלי, הצהיר כי קרוניקה קרקוטאילור, כמו גם תוכניות טלוויזיה מפורסמות אחרות, ימשיכו להתקיים תחת "התבוננות קפדנית".[38]

ב-7 בנובמבר שבעה צעירים הותקפו בבוקרשט בבית הספר הלאומי למדעי המדינה ומנהל ציבורי לאחר שהשתתפו בדיון אקדמי על ההיסטוריה של הומוסקסואליות ברומניה.[39]

בערב ה-20 בפברואר 2013 כ-50 מפגינים עצרו את הקרנת סרט הלהט"ב "הילדים בסדר" במוזיאון האיכר הרומני בבוקרשט, תוך כדי שהם צועקים סיסמאות הומופוביות ותוקפים מילולית את צופי התיאטרון.[40][41] קבוצת המפגינים כינתה את הצופים כ-"חיות", "חלאות" והצהירה את הקריאות "מוות להומוסקסואלים", "אנחנו לא רוצים אתכם כאן" ו-"אתם לא רומנים". לאחר מכן המשיכה הקבוצה לשיר את ההמנון הלאומי של רומניה ומזמורים אורתודוקסים נוצריים, והשתמשה בסמלים דתיים ופשיסטים (הצדעות נאציות).[42] בשנת 2021, בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע כי רומניה הפרה את סעיף 8 ו-11 של האמנה האירופית לזכויות אדם על רקע אי הגנה על חופש ההתאגדות של צופי הסרט על ידי עריכת חקירה יעילה כלפי המפגינים. בית המשפט קבע כי הרשויות הרומניות "הפלו את המבקשים לעשות זאת בשל נטייתם המינית".[43][44] במקרה מתוקשר אחר באותה שנה, רשת הטלוויזיה האמריקאית "CNA" העניקה קנס של 10,000 לאו רומני לרשת הטלוויזיה הרומנית "Antena 1" וקיבלה נזיפה מחברת הטלמנט הבריטית "FremantleMedia" המחזיקה ברישיון התוכנית "X Factor" ברחבי העולם, לאחר שצ'לו, שופט המהדורה הרומנית של התוכנית, קרא אמירות מפלות על רקע הומופובי כלפי מתחרה הומוסקסואל גלוי איטלקי.[45]

בעקבות סקר שערך הארגון "ACCEPT" בקרב אזרחי להט"ב רומנים, כ-68.2% מהנשאלים סבלו מאפליה או הדרות שונות בשל נטייתם המינית או זהותם המגדרית, מעל 50% נפגעו מאמירות הומופוביות, 30% היו מאוימים באלימות פיזית, 25% הודרו במכוון, ו-25% סבלו מהטרדה מינית כאשר שיעור הנשים שהוטרדו מינית גדול משיעור הגברים, בעוד שהטרדות המשטרה מתרחשות בשיעור גבוה יותר בקרב גברים הומואים.[46]

סקר שנערך על ידי סוכנות זכויות היסוד של האיחוד האירופי בשנת 2013 הראה כי רומניה ממוקמת במקום השלישי, אחרי קרואטיה ובולגריה, בין המדינות עם הרמות הגבוהות ביותר של התנהגות הומופובית בשטחן.[47] 21% מבני המיעוטים המיניים ברומניה הצהירו כי הותקפו או היו מאוימים באלימות ב-5 השנים האחרונות. מעשי האפליה והאלימות הוגדרו במגוון תחומים בהם: שכנים, מכרים, אחראים לאכיפת החוק, עמיתים לעבודה, מורים וחברים לכיתה.

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1996)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (מאז 2002)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 2000)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 2000)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 2006)
נישואים חד מיניים
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, מעמד ידועים בציבור) (מוצע)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים
אימוץ על ידי יחידים ללא קשר לנטייה מינית
לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא
זכות לשינוי מגדר בחוק (מאז 1996)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות (מאז 2005)
טיפולי המרה אסורים בחוק
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Hate crimes" în România. A fost lansat primul site de monitorizare a infracţiunilor împotriva grupurilor vulnerabile, România Liberă, ‏2012-12-12 (ב־)
  2. ^ Dan Littauer, Romania anti-gay assault on seven people, Gay Star News, ‏2012-11-09 (באנגלית בריטית)
  3. ^ Country Ranking | Rainbow Europe, www.rainbow-europe.org
  4. ^ Michael David Sibalis, The Regulation of Male Homosexuality in Revolutionary and Napoleonic France, 1789–1815, New York: Oxford University Press, 1996, ISBN 978-0-19-509303-2
  5. ^ 1 2 3 4 Legislaţia românească, www.suntgay.ro
  6. ^ Henry F. Carey, Romania Since 1989: Politics, Economics, and Society, Lexington Books, 2004, ISBN 978-0-7391-0592-4. (באנגלית)
  7. ^ Aart Hendriks, Rob Tielman, Evert van der Veen, The Third Pink Book: A Global View of Lesbian and Gay Liberation and Oppression, Prometheus Books, 1993, ISBN 978-0-87975-831-8. (באנגלית)
  8. ^ Dagmar Herzog, Sexuality in Europe: A Twentieth-Century History, Cambridge University Press, 2011-08-18, ISBN 978-1-139-50073-9. (באנגלית)
  9. ^ Legislaţia românească, www.suntgay.ro
  10. ^ 1 2 Indaco Systems, Autentificare - Lege5.ro, lege5.ro (ב־)
  11. ^ Edmond J. Coleman, Theo Sandfort, Sexuality and Gender in Postcommunist Eastern Europe and Russia, Routledge, 2014-05-22, ISBN 978-1-317-95559-7. (באנגלית)
  12. ^ Analiză. Au gay-ii căsnicii fericite în România?, România Liberă, ‏2011-07-25 (ב־)
  13. ^ Art. 48 – Familia – Constituția României (באנגלית אמריקאית)
  14. ^ Art. 259 Noul cod civil Căsătoria Dispoziţii speciale Încetarea persoanei juridice, LegeAZ (ב־)
  15. ^ DEZBATERE Legalizarea parteneriatelor civile între homosexuali. Parlamentarii oscilează între „nu“ şi „nu prea“, adevarul.ro, ‏1366259896 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 URMARIREA PROCESULUI LEGISLATIV, www.cdep.ro
  17. ^ 1 2 3 Romania’s New Constitution Bans Gay Marriage, Balkan Insight, ‏2013-06-07 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ 1 2 URMARIREA PROCESULUI LEGISLATIV, www.cdep.ro
  19. ^ Romania to consult with European court over same-sex marriage case, NBC News (באנגלית)
  20. ^ Referendumul pentru familie, probabil în mai, în paralel cu legiferarea parteneriatului civil, www.digi24.ro (ברומנית)
  21. ^ Dragnea anunţă urgentarea referendumului pentru familie şi dezbatere pentru parteneriatul civil/ Asociaţia ACCEPT îi răspunde liderului PSD, Mediafax.ro (ברומנית)
  22. ^ Tăriceanu: Suntem obligați să organizăm un referendum pe tema redefinirii familiei. România nu va deveni mai puțin liberală, www.hotnews.ro (ברומנית)
  23. ^ "Romania must give residency rights to same-sex spouses, court rules". Reuters (באנגלית). 2018-07-18. נבדק ב-2022-06-01.
  24. ^ OutrageMag com Staff, Romania’s highest court rules same-sex couples should have same rights as straight partners (באנגלית אמריקאית)
  25. ^ CCR: Relatia unui cuplu format din persoane de acelasi sex intra in sfera notiunii de "viata de familie", asemenea unui cuplu heterosexual, Ziare.com (ברומנית)
  26. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  27. ^ Associated Press in Bucharest, Valentine's deal 'left out gay people', the Guardian, ‏2005-03-01 (באנגלית)
  28. ^ admin, Sexual orientation should remain a protected ground in the Romanian Constitution!, Accept Romania, ‏2013-06-13 (ב־)
  29. ^ Despre casatoria si adoptia pentru homosexuali, CRISTI DANILEŢ - judecător, ‏2016-01-11 (ב־)
  30. ^ Legea 119/1996 cu privire la actele de stare civila, republicata 2012, www.dreptonline.ro
  31. ^ Wayback Machine, web.archive.org
  32. ^ Thousands Join Gay-Pride Parade In Romanian Capital, RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית)
  33. ^ "Thousands march in Romanian capital's pride parade". Reuters (באנגלית). 2019-06-22. נבדק ב-2022-06-01.
  34. ^ Shannon Woodcock, A Short History of the Queer Time of ‘Post-Socialist’ Romania, or Are We There Yet? Let’s Ask Madonna!, De-Centring Western Sexualities, 2016, עמ' 63
  35. ^ Gay online TV channel to launch in Romania, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2008-08-27 (באנגלית בריטית)
  36. ^ Vlad Viski, This is what the LGBTI community are facing in Romania, Gay Star News, ‏2016-02-05 (באנגלית בריטית)
  37. ^ CNA, web.archive.org, ‏2016-10-21
  38. ^ admin, Cui ii este teama de homosexuali?, Accept Romania, ‏2007-04-13 (ב־)
  39. ^ Dan Littauer, Romania anti-gay assault on seven people, Gay Star News, ‏2012-11-09 (באנגלית בריטית)
  40. ^ Scandalul de la Muzeul Ţăranului Român continuă. Organizaţiile creştine cer demiterea directorului MŢR. Niţulescu condamnă reacţiile HOMOFOBE ale protestatarilor ortodocşi | Romania Libera, romanialibera.ro (ברומנית)
  41. ^ ActiveWatch despre incidentul de la Muzeul Ţăranului Român: Statul este un partener neonazist al acestor grupări, Mediafax.ro (ברומנית)
  42. ^ VIDEO. Scandal la Muzeul Țăranului Român. Proiecția unui film premiat cu două Globuri de aur, întreruptă de un grup de homofobi care a intonat cântece religioase, Gândul, ‏2013-02-22 (ברומנית)
  43. ^ Romania Told to Compensate LGBT Group for Homophobic Attack, Balkan Insight, ‏2021-06-01 (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ ECHR rules against Romania over LGBT complaint, www.euractiv.com, ‏2021-06-02 (באנגלית בריטית)
  45. ^ X FACTOR: Lovitură! Cheloo riscă să fie exclus din juriul X Factor, Romania TV, ‏2013-12-12 (ברומנית)
  46. ^ Wayback Machine, web.archive.org, ‏2013-11-02
  47. ^ "EU LGBT survey: Poll on homophobia sparks concern". BBC News (באנגלית בריטית). 2013-05-17. נבדק ב-2021-08-17.