זכויות להט"ב בהולנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בהולנד הולנדהולנד
ירוק (הולנד), ירוק בהיר (האיחוד האירופי)
ירוק (הולנד), ירוק בהיר (האיחוד האירופי)
מעמד בחוק חוקי מאז 1811
טרנסג'נדריות ישנה הכרה בשינוי מגדר ללא חיוב העברת ניתוח או טיפול הורמונלי מאז 2014, ישנה הכרה במגדר שלישי
שירות צבאי לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת
הגנה מפני אפליה הגנה מוחלטת מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית ישנה הכרה בחיים משותפים מאז 2000 ונישואים חד-מיניים מאז 2003
אימוץ ישנה הכרה באימוץ משותף על ידי זוגות חד מיניים מאז 2006
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

זכויותיהם של לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנסג'נדרים (להט"ב) בהולנד מוגדרות כשוות לתושבים הטרוסקסואלים ומהמתקדמות ביותר בעולם.[1] פעילות הומוסקסואלית הפכה לחוקית בשטחי המדינה ב-1811 לאחר שצרפת פלשה לשטחה והתקינה את "קוד נפוליאון" וביטלה את כל "חוקי הסדום" שנותרו ולא נחקקו יותר לאחר שהמדינה קיבלה עצמאות. גיל הסכמה שווה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד נקבע בשנת 1971.

במהלך סוף המאה ה-20, המודעות סביב הומוסקסואליות בהולנד גדלה והחברה הפכה לבעלת קבלה רחבה כלפי תושבי להט"ב, מה שהוביל לביטול סיווגה כמחלת נפש ב-1973 והחלת איסור על אפליה על רקע נטייה מינית בצבא. חוק יחס השוויון משנת 1994 אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה, בדיור, בהתאמות ציבוריות ובתחומים נוספים בעודו הוארך בשנת 2019 כדי לכלול בתוכנו אפליה על בסיס זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין.[2] לאחר שהמדינה החלה להעניק לזוגות חד מיניים הטבות לשותפויות במשפחה מאז 1998, הולנד הפכה למדינה הראשונה בעולם המכשירה נישואים חד מיניים בשנת 2001.

הולנד מוגדרת כאחת המדינות הליברליות ביותר בעולם מבחינה תרבותית,[3] כאשר סקרים בשנים האחרונות בהם "Eurobarometer" משנת 2019 קובעים כי 97% מההולנדים מאמינים כי הומוסקסואלים וביסקסואלים אמורים ליהנות מאותן זכויות שוות של הטרוסקסואלים בעוד 92% תמכו בהכשרת נישואים חד-מיניים ברחבי יבשת אירופה. בירת המדינה, אמסטרדם, מוכתרת לעיתים קרובות כאחת הערים הידידותיות ביותר ללהט"ב בעולם, המפורסמת בזכות מקומות הלינה הרבים שלה הנוגעים ספציפית לחברי הקהילה, לרבות ברים ההומוסקסואלים רבים, בתי מרחץ, מלונות ומקומות בהם "Pink Point", המספק מידע ומזכרות להט"ב, וההומומונומנט הלאומי, שהושלם בשנת 1987 והיה לאנדרטה הראשונה בעולם להנצחת הומוסקסואלים שנרדפו בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.[4]

מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – זכויות להט"ב בסאבא, זכויות להט"ב בארובה, זכויות להט"ב בסנט מארטן
הפגנת הזכויות הראשונה למען הומואים ולסביות בהולנד, ביננהוף, 21 בינואר 1969

בין השנים 1730 ל-1811, קיום "מעשי סדום" אשר נחשבו לפעילות הומוסקסואלית בין היתר, נידונו לפשע מוות על ידי הרפובליקה ההולנדית, והביאה לפאניקה נרחבת ברחבי הולנד ולרדיפה של מאות הומוסקסואלים.[5]

לאחר שהצרפתים פלשו לשטחי הרפובליקה והתקינו את קוד נפוליאון ב-1811, בוטלו כל החוקים נגד פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בעוד לאחר שההולנדים קיבלו עצמאות ב-1813, לא הוזכרו שוב. עם זאת, המפלגות הפוליטיות הנוצריות-שמרניות חוקקו את סעיף "248bis" של חוק העונשין בשנת 1911, אשר העלה את גיל ההסכמה באופן לא שוויוני בין זוגות הומוסקסואלים ל-21 בעוד שגיל ההסכמה בין זוגות הטרוסקסואלים היה ל-16 שנים בעוד לעיתים קרובות נעשה שימוש בחוקים המצטטים מה מוגדר כ-"מגונה ציבורית" נגד הומוסקסואלים.

במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבושה של הולנד, הנאצים הכניסו את סעיף 175 לחוק ההולנדי, שאסר כל פעילות הומוסקסואלית בהסכמה. החוק בוטל לאחר תום המלחמה.

במהלך אמצע המאה ה-20, פסיכיאטרים ואנשי דת הולנדים החלו להסתכל על הומוסקסואליות בביקורתיות פחותה ובשנת 1973, הומוסקסואליות לא יוחסה עוד כמחלת נפש מה שהחל להתיר להומוסקסואלים לשרת בצבא באופן גלוי. סעיף "248bis" בוטל ב-1971, ובכך, השווה גיל ההסכמה בין זוגות הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד ל-16 שנים.

הכרה במערכות יחסים חד מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני גברים מתחתנים בעיר אמסטרדם בחודש הראשון לאחר שנפתחה האפשרות להינשא לזוגות מאותו המין בשנת 2001 בהולנד ובכך, הפכה למדינה הראשונה בעולם שעושה זאת בכל הזמנים

החוק ההולנדי החל להעניק לזוגות חד מיניים הטבות של שותפויות במשפחה ב-1 בינואר 1998 כחלופה לנישואים. בשנת 2001, הולנד הפכה למדינה הראשונה בעולם המכשירה נישואים חד מיניים, כאשר החוק נכנס לתוקף ב-1 באפריל.[6] באותו היום, יוב כהן, ראש עיריית אמסטרדם, חיתן כארבעה זוגות חד מיניים.[7] הצעת החוק עברה בבית הנבחרים ברוב של 109 קולות בעד מול 33 נגד.[8] אף על פי שניתן לערוך נישואים חד מיניים בטריטוריה האירופית של הולנד ובטריטוריות הקאריביות של בונייר, סנט אוסטטיוס וסאבא, נישואים חד מיניים המבוצעים בארובה, קוראסאו וסנט מארטן, שהן המדינות המרכיבות את ממלכת ארצות השפלה, אינם תקפים רשמית. כתוצאה מסעיף 40 של האמנה לממלכת הולנד (מכשיר משפטי הקובע את היחסים הפוליטיים בין ארבע המדינות המרכיבות את הממלכה), יש להכיר בנישואים חד מיניים המבוצעים בכל מקום אחר ברחבי הממלכה.[9] באוקטובר 2021, הובהר כי כול תושבי "החברות במשפחת המלוכה ההולנדית" יכולים באופן חוקי להיכנס לנישואים חד-מיניים בתוקף מאז 1 באפריל 2001 - מבלי לאבד תארים, זכויות או הרשאות כלשהן.[10]

לפני שנת 2014, עובדי מדינה יכלו לסרב לחתן זוגות חד מיניים כל עוד העירייה דאגה שעובדי מדינה אחרים יהיו זמינים לערוך את הנישואים. בשנת 2014 התקבל חוק שהפך את המעשה ללא חוקי לכל מנהלי הנישואים לסרב בשירותיהם עבור זוגות חד מיניים.[11]

הורות ואימוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימוץ בקרב זוגות חד מיניים אושר לצד הכשרתם של נישואים חד-מיניים ב-2001, הכוללים אימוץ משותף וחורג. בשנת 2009, הפרלמנט ההולנדי החל לאפשר לזוגות חד מיניים לאמץ ילדים מעבר לים.[12] זוגות לסביות רשאיות לגשת לטיפולי הפריה חוץ-גופית כמו גם הזרעה בסיוע במקרה של אי פוריות היא מכוסה על ידי ביטוח בריאות, בין אם מדובר בנשים רווקות, זוגות הטרוסקסואלים או זוגות לסביות.[13]

פונדקאות אלטרואיסטית היא חוקית בהולנד אם כי פונדקאות מסחרית אינה (עבור הטרוסקסואלים גם כן). אף על פי שפונדקאות אלטרואיסטית היא חוקית, ישנם בתי חולים בודדים המבצעים את ההסדרים הללו, בעוד ישנם כללים נוקשים בנושא. כתוצאה מכך מרבית הזוגות בוחרים לעבור את הליכי הפונדקאות שלהם מחוץ להולנד.[14]

בשנת 2019, לפחות כשתי מרפאות הפריה חוץ-גופית בהולנד החלו להציע שירותי פונדקאות לזוגות חד מיניים, אחת בלידרדורפ העוזרת בהפריה של ביציות האם הפונדקאית, בעוד השנייה בגמרט-בקל העובדת עם בני הזוג להתאמה גנטית טובה יותר.[15]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת הומומונומנט, האנדרטה הראשונה שנוסדה בעולם להנצחת הומוסקסואלים שנרדפו בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה

הפרלמנט ההולנדי חוקק במרץ אותה שנה את חוק יחס השוויון 1994, האוסר (בין היתר) על אפליה על רקע נטייה מינית בתעסוקה, דיור, מקומות לינה ציבוריים ופרטיים כאחד.[16] לפני מרץ 2019, זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין לא הוזכרו במפורש, אך בכל זאת נאסרה אפליה על בסיס הגדרות אלה דה פקטו בעוד היו מקרים שבהם המכון ההולנדי לזכויות אדם קבע כי טרנסג'נדרים מוגנים על פי הסעיף של "מגדר" בתוכנו. ב-16 בינואר 2017 הוגשה הצעת חוק להוספת מאפייני מין, זהות מגדרית וביטוי מגדרי לרשימת העילות האסורות באופן מפורש. הצעת החוק אושרה על ידי בית הנבחרים ברוב של 127 קולות בעד מול 23 נגד ב-3 ביולי 2018 ועל ידי הסנאט (64–11) ב-12 במרץ 2019.[17][18][19] בנוסף, התקבלה הצעה (123–27) שביקשה מממשלת רוטה לבדוק האם ניתן להחליף את המונח "נטייה הטרוסקסואלית או הומוסקסואלית" במונח "נטייה מינית" כדי לכלול את כל נטיות המין האנושי, כולל אנשים ביסקסואלים וא-מיניים.[20]

בשנים האחרונות תוקנה פרצה בחוק השוויון 1994 בעוד לפני כן, בתי ספר דתיים במימון ממשלתי לא הורשו לפטר או לשלול קידומים ממורים על סמך "עובדה אחת" של נטייתם המינית. עם זאת, חלק מבתי ספר אלו פירשו זאת כך שיוכלו לפטר מורה בגלל התנהגויות מחוץ למתקן שנוגדות את "אתוס בית הספר". פרשנות זו הביאה לפיטוריו של מורה בשנת 2005 בשל היותו במערכת יחסים חד מינית.[21] הצעת חוק שתסיר את תוכן ה-"עובדה האחת" ותבטיח כי לא ניתן לדחות תלמידים ומורי להט"ב בשל נטייתם המינית נדונה בפרלמנט ב-2014. ב-27 במאי 2014 אושרה הצעת חוק זו על ידי הרוב המכריע של בית הנבחרים (141–9) וב-10 במרץ 2015 אושרה הצעת החוק על ידי הסנאט (72–3). ההצעה נכנסה לתוקף מלא ב-1 ביולי 2015.[22]

באפריל 2017, זוג חד מיני הותקף על ידי קבוצת צעירים מרוקאים בעיר ארנהם. לאחר הפיגוע, פוליטיקאים, שוטרים, כמרים ורבים אחרים הפגינו את התנגדותם לאלימות נגד להט"ב על ידי החזקת ידיים בפומבי. תצוגות אלה התרחשו גם במדינות אחרות, בהן הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ואוסטרליה.[23][24] על פי קבוצת "LGBT COC", כ-400 עד 600 התקפות נגד להט"ב התרחשו בין השנים 2011-2017.[25]

הצעה להוספת נכות ונטייה מינית כעילות אסורות לאפליה לסעיף 1 של חוקת הולנד אושרה בבית הנבחרים ב-30 ביוני 2020 (124–9) ובסנאט ב-9 בפברואר 2021 (58–15). ההצעה דורשת כעת את אישור הבית והסנאט ברוב של שני שלישים לאחר הבחירות במרץ 2021.[26][27]

סקר משנת 2018 של הולנד הסטטיסטית הראה כי 11.4% מבני הנוער בקרב קהילת הלהט"ב התמודדו עם בריונות והטרדה מקוונת, נתון אשר היה גדול פי שניים מצעירים הטרוסקסואלים.[28] סקר של מכון הידע "Movisie" הראה שיש בהולנד כ-900 עד 2000 צעירי להט"ב חסרי בית בשנת 2020, בעוד לצעירי להט"ב היה סיכוי גבוה פי שלושה להיות חסרי בית מאשר לצעירים הטרוסקסואלים. בסקרו "Movisie" הצהיר כי "צעירי להט"ב נדחים לעיתים קרובות בביתם ומתקשים לקבל את עצמם".[29]

זהות מגדרית ואינטרסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירת אינטרסקס משתתפת במהלך מצעד הגאווה של אוטרכט, 16 ביוני 2018

בדצמבר 2013, הפרלמנט ההולנדי אישר ברוב הצעת חוק המאפשרת לטרנסג'נדרים לשנות את מינם באופן חוקי בתעודות לידה ובמסמכים רשמיים אחרים מבלי חיוב להעברת ניתוח להתאמה מגדרית או עיקור.[30] החוק נכנס לתוקף בשנת 2014. בפברואר 2020, הוגשה תובענה ייצוגית נגד ממשלת הולנד עבור הענקת פיצויים על דרישות עבר של חיוב העברת עיקור רפואי בקרב טרנסג'נדרים על מנת להכיר בשינוי מגדרם. התנצלות רשמית פורסמה על ידי המדינה בדצמבר 2020,[31] ותוכנית להענקת פיצויים לקורבנות העיקורים (5,000 אירו לכל אחד ממספר הקורבנות המוערך - 2,000) יושמה באותו החודש.[32][33]

מאז 1993 ילד בעל מאפייני מין אמביוולנטיים (בעלי סמני מין זכריים ונקביים כאחד) יכול לרשום את מינו כ-"לא ניתן לקביעה". ב-28 במאי 2018, בית המשפט המחוזי בלימבורג פסק לטובת אזרח הולנדי שעתר להיות מוכר ב-"מגדר שלישי" בתעודת הלידה שלו. על אף שהחוקים הנוכחיים אינם קבעו אפשרות להירשם כ-"מגדר שלישי", השופט אכן נעתר לבקשה לנוסח "לא ניתן לקביעה". בית המשפט דחק במחוקקים לספק אפשרויות רחבות יותר מהאפשרויות הגנריות היחדיות הקיימות של "זכר" (גבר) ו-"נקבה" (אשה), בעוד היעדר אופציה "נייטרלית מגדרית" (א-בינארי) מהווה "פגיעה בחיים הפרטיים, בזכות להגדרה עצמית ואוטונומיה אישית עבור אנשים טרנסג'נדרים ואינטרסקסים כאחד".[34] ממשלת הולנד בוחנת כעת את ההשלכות המשפטיות של פסק הדין.[35] התובע בתיק, ליאון זיגרס, קיבל דרכון הולנדי עם סימון מגדרי "X" באוקטובר 2018. אף על פי מתן פסק הדין, מאחר שחקיקה מוסדרת בעניין לא חוקקה נכון לשנת 2021, התרת מתן סימון מגדרי נייטרלי של "X" נותרה כעת עניינים של בתי משפט. האדם השני, ננואה סטרוק, שהוגדר על פי סימון מגדרי נייטרלי "X", עשה זאת ביולי 2019. על פי המשרד לתכנון חברתי ותרבותי של הולנד, במדינה ישנם כ-80,000 תושבים אינטרסקסים נכון לשנת 2018.[36] ביולי 2020, הוכרז כי הולנד שוקלת לבטל את סימוני המגדר במסמכי זהות רשמיים מ-2025.[37][38][39] ביולי 2021, בית משפט מחוזי העניק ואישר תעודת לידה נייטרלית מגדרית ל-"אדם המגדיר עצמו כא-בינארי".[40] תושבים הולנדים א-בינאריים רשאים כעת להשתמש בתעודת לידה נייטרליות מבחינה מגדרית. מאז דצמבר 2021, סימוני מגדר "X" הפכו לזמינים מבחינה חוקית ומיושמים בהולנד בקרב דרכונים על ידי פסיקת בית משפט, ללא חיוב הצגת בירוקרטיה ודחיות נוספות.[41]

בדצמבר 2019 אימץ בית הנבחרים פה אחד הצעה שהוצגה על ידי ורה ברגקאמפ וקירסטן ואן דן הול הקוראת לממשלת הולנד לחקור את היקף ההתערבויות הרפואיות הבין-מיניות בקרב תינוקות אינטרסקסים המנסות לשנות את מאפייני המין שלהם ברחבי המדינה.[42] ארגוני זכויות אדם רואים יותר ויותר בניתוחים אלה כלקויים, אשר לטענתם, יש לבצעם רק אם הפונה הוא מסכים לביצוע הניתוח על ידי דחיית ההתערבויות הרפואיות עד שיהיה רשאי להסכים לביצועם.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי קרן הכוחות המזוינים ההומוסקסואלים (SHK) ביוני 2020

מאז 1973, לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בכוחות המזוינים של הולנד, ומאז 2014 עבור טרנסג'נדרים.

בשנת 1987 הוקמה קרן הכוחות המזוינים ההומוסקסואלים (Stichting Homoseksualiteit Krijgsmacht), הארגון המקצועי הוותיק בעולם הפונה לתמיכה בשירות צבאי בקרב להט"ב ובני משפחותיהם במסגרת כוחות ההגנה ההולנדים המציע ייעוץ, טיפול נפשי, תנאים סוציאליים ועוד. הארגון זכה לתשומת לב בינלאומית בעודו היה לראשון בעולם אשר חתר להתרת שירות צבאי עבור חיילי להט"ב מוצהרים בקרב מדינות העולם. מדי שנה, חברי הארגון מקיימים פעילויות שונות בהן קיום כנסים שנתיים, עריכת מחקרים והצגת המלצות, השתתפות במצעד הגאווה באמסטרדם (משנת 2009), ציון יום זיכרון שנתי מול אנדרטת הומומונומנט ב-4 במאי להנצחת מיעוטים מיניים שנרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה לצד גילויי הומופוביה, אפליה ואלימות בהיסטוריה ובהווה, השתתפות בריצת המכשולים "Grebbeberg Masters" המהווה אירוע ספורט עבור חיילים פצועים (מאז 2019), ציון יום היציאה מהארון הבינלאומי ב-11 באוקטובר על ידי פעילויות שונות במוקדי הגנה שונים כדי להסב את תשומת הלב לקבלה חברתית של חיילי להט"ב, הצגת סיפורים אישיים מאת חיילים ועוד.[43]

טיפול המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הגאווה מונף על כנסיית ווסטרקרק בשנת 2016 במהלך ציון אירועי "Europride", אמסטרדם

ארגונים בהולנד המציעים "טיפול המרה", טכניקה פסאודו-מדעית של ניסיון לשנות נטייה מינית מהומוסקסואלית להטרוסקסואלית או זהות מגדרית של אדם טרנסג'נדר לסיסג'נדר, באמצעות התערבויות פסיכולוגיות או רוחניות כגון גירוש שדים, אינם זכאים לסבסוד בעוד מאז יוני 2012, חסומים לכיסוי על ידי ביטוח בריאות.[44][45]

ב-17 במאי 2019, לאחר תוכנית הטלוויזיה Ewout & homogenezing, ששודרה ב-RTL 5 ב-23 באפריל 2013, הראתה שכמה ארגונים, כולל קבוצות דתיות פנטקוסטליות ובפטיסטיות הולנדיות, מציעות טיפול המרה, מפלגת הלייבור (PvdA) והדמוקרטים 66 (D66) ביקשו לחקור את ההאשמות. במאי 2019, שר הבריאות, הרווחה והספורט, הוגו דה יונגה, הודיע לבית הנבחרים כי אינו ראה "צורך חריף" לאסור טיפולי המרה בהולנד, והוסיף כי אינו מתכנן להורות על חקירה "מעמיקה ועצמאית" עד כמה צעירים בהולנד נחשפים לפרקטיקות אלה.[46]

ב-22 במאי 2019, בית הנבחרים אימץ הצעה לחקור את היקף תרגול טיפולי ההמרה בהולנד. ההצעה נתמכה על ידי המפלגות "D66", "GroenLinks" ו-"PvdA", בעוד שהמפלגות השמרניות "ChristenUnie", המפלגה הפוליטית הרפורמית (SGP) והמפלגה למען החירות (PVV) הצביעו נגד.[47] ב-29 במאי אימץ בית הנבחרים הצעה נוספת הקוראת לשר המשפטים והביטחון, פרדיננד גראפרהאוס, ליצור הצעת חקיקה לאסור במפורש על קיום טיפולי המרה במדינה. חברי הפרלמנט כינו 'טיפולים' כאלה כ-"בלתי ניתנים לעיכול" ו-"מזיקים". ההצעה הוצעה על ידי מפלגת העם לחופש ודמוקרטיה (VVD), ונתמכה על ידי חבריה, "D66", "GL", "PvdA" והמפלגה הסוציאליסטית (SP), בעוד המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, "CU", "PVV" והפורום לדמוקרטיה (FvD) הצביעו נגד. ההצעה אשר התקבלה, אינה קובעת לוח זמנים.[48]

בריאות ותרומת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהולנד, כמו במדינות רבות אחרות, גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM) לא היו רשאים בעבר לתרום דם.[49] באפריל 2012, הצביע בית הנבחרים על הצעה שתסיים את האיסור ותהפוך "התנהגות בסיכון מיני" לקריטריונים לתרומת דם. בתגובה, ביקשה הממשלה מבנק הדם סנקווין ומאוניברסיטת מאסטריכט לחקור האם יש לאפשר לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים לתרום דם. הדו"ח שהוצג ב-6 במרץ 2015 הראה שיש יסודות מדעיים רפואיים להתאים את מדיניות בחירת התורמים סביב גברים שקיימו יחסים עם גברים אחרים בעודו הסיר את הטיעון העיקרי של סיכוני הבטיחות. ב-28 באוקטובר 2015 הודיע משרד הבריאות, הרווחה והספורט כי דחייה של 12 חודשים בתרומת דם תחליף את האיסור הקיים לכל החיים.[50][51] בפברואר 2019, בנק הדם "Sanquin" קיצר תקופה זו ל-4 חודשים.[52]

ב-1 באוגוסט 2019, ממשלת הולנד הציגה סיקור מלא של "PrEP" וטיפול קשור אחר לגברים הומוסקסואלים וביסקסואלים. התרופה היא זמינה בכל משרדי שירותי הבריאות העירוניים (GGD) במדינה, בעודה מפחיתה באופן דרסטי את הסיכון להידבק ב-HIV. בנוסף, המהלך עתיד לחסוך כ-33 מיליון אירו בטיפולי HIV.[53]

מאז ספטמבר 2021, גברים הומוסקסואלים במערכות יחסים מונוגמיות בהולנד יכולים לתרום דם באופן חוקי ללא תקופות דחייה, אם כי גברים הומוסקסואלים בתוך מערכות יחסים לא מונוגמיות עדיין צריכים לעבור באופן חוקי תקופת המתנה של 4 חודשים.[54]

תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מצעד הגאווה באמסטרדם
חנות המוכרת סחורות להט"ב ברוטרדם

הברים ההומוסקסואלים הראשונים בבירה אמסטרדם נפתחו בתחילת המאה ה-20 בעוד המקום העתיק ביותר שקיים עד היום הוא הפאב "Café 't Mandje", שנפתח ב-1927 על ידי הלסבית הגלויה בית ואן בארן בעוד המגזין "Wij" (אנחנו) פורסם בתקופה זו.[55] בשנת 2017, זכתה ואן בארן לתואר כבוד על ידי עיריית אמסטרדם כאשר גשר תעלה שונה לכבודה במלאת 90 שנה לפאב.[56] רבים מהברים והמפעלים הללו נסגרו במהלך הכיבוש הגרמני-נאצי של הולנד, ועם הכנסת סעיף 175 לחוק ההולנדי אשר הפליל פעילות הומוסקסואלית. לאחר תום המלחמה, הוקם ארגון מועדון שייקספיר אשר מטרתו הייתה אמנציפציה חברתית והצעת תרבות ובילוי להומואים ולסביות. הוא שינה את שמו למרכז לתרבות ופנאי ("Cultuur - en Ontspanningscentrum") ב-1949 ובסופו של דבר ל-"COC Nederland" ב-2017. זהו ארגון הלהט"ב הוותיק ביותר הקיים בעולם. במהלך המהפכה המינית של שנות ה-60, נפתחו ברים ומועדוני להט"ב רבים בערים הולנדיות, בעוד הקבלה החברתית עבור חברי הקהילה החלה לצמוח. מחאת זכויות ההומואים והלסביות הראשונה בהולנד התקיימה ב-21 בינואר 1969 בביננהוף.[57] בשנת 1977 החלו קבוצות להט"ב לארגן צעדות שנתיות תחת השם שבת ורודה ("Roze Zaterdag") אשר התרחבו למדינות שכנות בהן בלגיה. בשנת 1987 נוסדה אנדרטת הומומונומנט הלאומי, והייתה לראשונה בעולם להנצחת הומוסקסואלים שנרדפו בגרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה.[4]

מצעד הגאווה באמסטרדם, 2008

הולנד מכונה לעיתים קרובות כאחת המדינות הידידותיות ביותר ללהט"ב בעולם,[58][59] בשל אימוצה המוקדם בעולם של חקיקת זכויות להט"ב ותפיסת קבלה עבור הקהילה בעוד על פי פרסומים שונים בהם עיתון האינדיפנדנט אמסטרדם מונתה כאחת מבירות הידידותיות בקרב חברי הקהילה בעולם.[60] מצעד הגאווה השנתי של העיר הידוע לעיתים כפסטיבל מתקיים בכול שנה מאז 1996 בעודו מוגדר כאחת מהאירועיים הגדולים במדינה. אמסטרדם הייתה גם העיר המארחת של המשחקים הגאים בשנת 1998 עם כ-14,700 משתתפים ביוהאן קרויף ארנה ואירועי הגאווה האירופיים "Europride" פעמיים בשנים 1994 ו-2016 בה משכה מעל 560,000 מבקרים. ב-2017, היוותה את אזור הכינוס של פורום האינטרסקס הבין-לאומי אשר במהלכו, כ-40 משתתפים, כולל נציגי ארגונים אינטרסקסים ותומכים עצמאיים, הגיעו מכלל יבשות העולם בהם אפריקה, אסיה, אירופה, אמריקה הלטינית והאיים הקריביים, צפון אמריקה, אוקיאניה ומדינות פוסט-סובייטיות.[61] מלבד אמסטרדם, ישנן סצנות להט"ב רחבות ברוטרדם, אוטרכט, האג וסכוונינגן.[62]

בספטמבר 2019, המלך וילם-אלכסנדר קרא לעצרת הכללית של האו"ם לתמוך בזכויות להט"ב. בנובמבר 2019 הודיעה ממשלת הולנד כי "תמשיך לתמוך בקבוצות זכויות להט"ב ברחבי העולם" בעוד בית הנבחרים הצביע בעד הצעה המבקשת שזכויות להט"ב יהיו אחד משלושת העדיפויות של חברות הולנדית במועצת זכויות האדם של האו"ם. שרת סחר החוץ ושיתוף הפעולה למען הפיתוח, סיחריד קאח, הודיעה על תמיכת הולנד בקבוצות למען זכויות להט"ב בינלאומיות לצד ארגונים העוסקים במסע הסברה למען ביטחון תזונתי, טבע ואקלים, זכויות נשים וחופש הביטוי. עם תמיכה הולנדית, ארגוני הלהט"ב המקומיים במדינות האפריקאיות איי סיישל ובבוטסואנה הצליחו במאבקיהם בכך שחוקי הסדום נגד פעילות הומוסקסואלית בהסכמה מהתקופה הקולוניאלית בוטלו בשטחן.[63] ביולי 2020, העיר ההולנדית ניווחיין, כמו גם העיר דואי הצרפתית, סיימו את הסכמי הערים התאומות שלהן עם פולאווי הפולנית בשל הכרזת ההצהרה "אזור חופשי מלהט"ב" אשר נוספה בשטחה באותה תקופה.[64][65]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הומוסקסואלית חוקית (מאז 1811)
גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים (14) (מאז 1971)
חוקים נגד אפליה בתעסוקה (מאז 1994)
חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים (מאז 1994)
חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) (מאז 1994)
חוקים נגד אפליה הכוללים זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין (מאז 2019)
נישואים חד מיניים (מאז 2001)
הכרה בזוגיות חד מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) (שותפות מקומית מאז 1998)
הורות אוטומטית בתעודות לידה לילדים לזוגות לסביות (מאז 2014, מאת תורם זרע אנונימי עד יום הולדתו ה-16 של הילד)
הורות אוטומטית לשני בני הזוג לאחר לידה בהליך פונדקאות / (מאז 2020, חקיקה סופית ממתינה לאישור)
אימוץ משותף בינלאומי על ידי זוגות חד מיניים (מאז 2009)
אימוץ משותף של זוגות חד מיניים (מאז 2006)
אימוץ ילד חורג על ידי זוגות חד מיניים (מאז 2006)
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא (מאז 1973 עבור לסביות, הומואים וביסקסואלים, מאז 2014 עבור טרנסג'נדרים)
זכות לשינוי מגדר בחוק (ללא חיוב העברת ניתוח או טיפול הורמונלי מאז 2014)
הכרה במגדר שלישי (בלידה: מאז 1993 ילד בעל מאפייני מין אמביוולנטיים יכול לרשום את מינו כ-"לא ניתן לקביעה" בעוד ההורים רשאים לבחור באפשרות "X" עד שלושה חודשים לאחר הלידה, לאחר לידה: אפשרות מגדר מסוג "X" זמינה לאחר עתירה מוצלחת לבית משפט)
גישה להפריה חוץ-גופית לזוגות לסביות (מאז 2003)
טיפולי המרה אסורים בחוק (מוצע)
פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים (לא חוקי עבור זוגות הטרוסקסואלים גם כן)
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם (מאז 2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זכויות להט"ב בהולנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gallup Inc, European Countries Among Top Places for Gay People to Live, Gallup.com, ‏2015-06-26 (באנגלית)
  2. ^ Senaat stemt voor verbod op discriminatie trans - en intersekse personen, COC Nederland, ‏2019-03-12 (בהולנדית)
  3. ^ Welzijn en Sport Ministerie van Volksgezondheid, Ministerie van Volksgezondheid, Welzijn en Sport - Rijksoverheid.nl, www.rijksoverheid.nl, ‏2010-02-18 (ב־)
  4. ^ 1 2 Gay Amsterdam | Amsterdam.info, www.amsterdam.info
  5. ^ Timothy Murphy, Reader's Guide to Lesbian and Gay Studies, Routledge, 2013-10-18, ISBN 978-1-135-94234-2. (באנגלית)
  6. ^ World's first legal gay weddings | WORLD | NEWS | tvnz.co.nz, web.archive.org, ‏2010-02-05
  7. ^ "Dutch gay couples exchange vows" (באנגלית בריטית). 2001-04-01. נבדק ב-2021-12-31.
  8. ^ Press, The Associated (2000-09-13). "Dutch Legislators Approve Full Marriage Rights for Gays". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-12-31.
  9. ^ Ministerie van Binnenlandse Zaken en Koninkrijksrelaties, Statuut voor het Koninkrijk der Nederlanden, wetten.overheid.nl (בהולנדית)
  10. ^ "Dutch royals can marry same-sex partner and keep throne, prime minister says". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2021-12-31.
  11. ^ Initiatiefvoorstel-Pia Dijkstra en Schouw Gewetensbezwaren ambtenaren van de burgerlijke stand (33.344), www.eerstekamer.nl (בהולנדית)
  12. ^ Ministerie van Binnenlandse Zaken en Koninkrijksrelaties, Wijzigingswet Burgerlijk Wetboek Boek 1, enz. (verkorting adoptie-procedure en adoptie door echtgenoten van gelijk geslacht), wetten.overheid.nl (בהולנדית)
  13. ^ Kunstmatige inseminatie blijft vergoed, Telegraaf, ‏2019-04-27 (בהולנדית)
  14. ^ International Surrogacy Laws, www.familylaw.com.ua
  15. ^ Homostellen met draagmoeder kunnen volgend jaar terecht bij IVF-klinieken, RTL Nieuws, ‏2018-11-13 (בהולנדית)
  16. ^ Ministerie van Binnenlandse Zaken en Koninkrijksrelaties, Algemene wet gelijke behandeling, wetten.overheid.nl (בהולנדית)
  17. ^ Initiatiefvoorstel-Bergkamp, Van den Hul en Özütok Wet verduidelijking rechtspositie transgender personen en intersekse personen (34.650), www.eerstekamer.nl (בהולנדית)
  18. ^ Senaat stemt voor verbod op discriminatie trans - en intersekse personen, Transgender Netwerk Nederland, ‏2019-03-12 (בהולנדית)
  19. ^ Transgender en intersekse mensen worden vanaf nu beschermd tegen discriminatie, www.vice.com (בהולנדית)
  20. ^ Voorstel van wet van de leden Bergkamp, Van den Hul en Özütok tot wijziging van de Algemene wet gelijke behandeling ter nadere invulling van het verbod om ongeoorloofd onderscheid te maken op grond van geslacht (Wet verduidelijking rechtspositie transgender personen en intersekse personen), www.tweedekamer.nl (בהולנדית)
  21. ^ Leaked Dutch report says schools can ban gay teachers, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2009-06-12 (באנגלית בריטית)
  22. ^ Initiatiefvoorstel-Bergkamp, Van Ark, Yücel, Jasper van Dijk en Klaver Annuleren enkele-feitconstructie in de Algemene wet gelijke behandeling (32.476), www.eerstekamer.nl (בהולנדית)
  23. ^ Coalition negotiators condemn anti-gay violence after attack in Arnhem, DutchNews.nl, ‏2017-04-03 (באנגלית בריטית)
  24. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), Dutch men hold hands against anti-LGBT violence | DW | 05.04.2017, DW.COM (באנגלית בריטית)
  25. ^ Van onze verslaggever Bart Dirks, Christelijke stichting verliest toch homo-subsidie, de Volkskrant, ‏2009-01-08 (ב־)
  26. ^ Initiatiefvoorstel-Bergkamp, Özütok en Van den Hul Handicap en seksuele gerichtheid als non-discriminatiegrond (32.411), www.eerstekamer.nl (בהולנדית)
  27. ^ The Netherlands Move To Put LGBTQ+ Rights in Constitution, www.out.com, ‏2020-07-08 (באנגלית)
  28. ^ Centraal Bureau voor de Statistiek, Meisjes vaker dan jongens last van online stalken of laster, Centraal Bureau voor de Statistiek (ב־)
  29. ^ Dak - en thuisloze LHBTI-jongeren zijn driedubbel kwetsbaar, COC Nederland, ‏2020-06-18 (בהולנדית)
  30. ^ A Huge Breakthrough For The Dutch Transgender Community, HuffPost, ‏2013-12-19 (באנגלית)
  31. ^ Trans woman wants an apology from Netherlands government after she was forced into being sterilised, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2020-02-17 (באנגלית בריטית)
  32. ^ "Netherlands to compensate trans victims of forced sterilisation". Reuters (באנגלית). 2020-12-01. נבדק ב-2021-12-31.
  33. ^ The Netherlands finally apologises after years of forcing trans people to undergo sterilisation, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2020-12-02 (באנגלית בריטית)
  34. ^ ECLI:NL:RBLIM:2018:4931 (בהולנדית), נבדק ב-2021-12-31
  35. ^ Dutch Court Signals Need for Gender Neutral Option, Human Rights Watch, ‏2018-06-01 (באנגלית)
  36. ^ Geen M of V, maar X: voor het eerst paspoort veranderd in genderneutraal, nos.nl (בהולנדית)
  37. ^ Netherlands Sees No Role for Gender Marker on ID Documents, Human Rights Watch, ‏2020-07-08 (באנגלית)
  38. ^ Alex Bollinger, Netherlands plans to remove gender from ID cards entirely, LGBTQ Nation
  39. ^ "M, F, nothing? Netherlands mulls erasing gender from ID cards". Reuters (באנגלית). 2020-07-09. נבדק ב-2021-12-31.
  40. ^ NU.nl, www.nu.nl
  41. ^ Court rules non-binary person can be X, without providing expert opinion, DutchNews.nl, ‏2021-12-23 (באנגלית בריטית)
  42. ^ Onderzoek naar onvrijwillige behandeling intersekse kinderen - COC Nederland COC Nederland, www.coc.nl (בהולנדית)
  43. ^ SHK - Het LHBT+ netwerk van Defensie, Ministerie van Defensie (ב־)
  44. ^ Robin de Wever, 'Alleen stoppen met vergoeding homotherapie is niet genoeg', Trouw, ‏2012-06-07 (ב־)
  45. ^ Van onze verslaggever Bart Dirks, Christelijke stichting verliest toch homo-subsidie, de Volkskrant, ‏2009-01-08 (ב־)
  46. ^ Weer geen verbod op 'homogenezing' | GaySite.nl, www.gaysite.nl (בהולנדית)
  47. ^ Toch onderzoek naar 'homogenezing' | GaySite.nl, www.gaysite.nl (בהולנדית)
  48. ^ Kamer wil verbod op 'homogenezing' | GaySite.nl, www.gaysite.nl (בהולנדית)
  49. ^ Hiv: risicofactoren voor mannen | Sanquin Bloedvoorziening, web.archive.org, ‏2015-04-06
  50. ^ Netherlands ends liftime blood ban on gay and bisexual men, PinkNews | Latest lesbian, gay, bi and trans news | LGBT+ news, ‏2015-10-29 (באנגלית בריטית)
  51. ^ Ban lifted on gay male blood donations; Advocates critical of new restrictions, NL Times (באנגלית)
  52. ^ Gay men couldn't donate blood in the Netherlands?, DutchReview, ‏2019-02-15 (באנגלית בריטית)
  53. ^ Vanaf 1 augustus PrEP bij GGD, COC Nederland, ‏2019-06-28 (בהולנדית)
  54. ^ Wedia, Gay men in a monogamous relationship can donate blood from September, IamExpat (באנגלית בריטית)
  55. ^ Amsterdam Bar Culture, web.archive.org, ‏2005-03-06
  56. ^ 'Een brug is een mooier eerbetoon dan een lintje' - AT5: de nieuwszender van Amsterdam en omgeving, web.archive.org, ‏2017-02-27
  57. ^ Veel bereikt sinds eerste LHBTI-demonstratie in 1969, COC Nederland, ‏2019-01-20 (בהולנדית)
  58. ^ Rebecca Baird-Remba, 13 Countries That Are More Gay Friendly Than America, Business Insider (באנגלית אמריקאית)
  59. ^ Wedia, The Netherlands is one of Europe's most gay-friendly nations, IamExpat (באנגלית בריטית)
  60. ^ The Ten Best Places In The World To Be Gay, The Independent, ‏2008-09-16 (באנגלית)
  61. ^ 4th International Intersex Forum Statement, interACT: Advocates for Intersex Youth, ‏2017-04-27 (באנגלית אמריקאית)
  62. ^ Outside Amsterdam: Gay Guide, www.holland.com, ‏2016-03-17 (ב־)
  63. ^ Steun aan buitenlandse LHBTI-organisaties topprioriteit voor minister Kaag, COC Nederland, ‏2019-11-19 (בהולנדית)
  64. ^ Dutch town ends ties with Polish twin declared 'gay-free zone', the Guardian, ‏2020-07-16 (באנגלית)
  65. ^ Francuskie Douai zawiesza współpracę z Puławami za strefę anty LGBT, oko.press