זכויות להט"ב באוסטריה
.svg) | |
| אוסטריה | |
| מעמד בחוק | הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות משנת 1971[1] |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | טרנסג'נדרים מורשים לשנות את מגדרם ללא צורך בניתוח לשינוי מין[2] |
| שירות צבאי | להט"בים מורשים לשרת בצבא אוסטריה[3] |
| הגנה מפני אפליה | החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית[4] |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | נישואים חד־מיניים חוקיים משנת 2019[5] |
| אימוץ | זוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים משנת 2016[6] |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באוסטריה התקדמו משמעותית במאה ה־21. נישואים חד־מיניים חוקיים באוסטריה משנת 2019,[5] וזוגות חד־מיניים מורשים לאמץ ילדים החל משנת 2016.[6] כמו כן, חוקי המדינה אוסרים אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית.[4]
למרות השפעתה של הכנסייה הקתולית על המדינה, אוסטריה הפכה להיות ליברלית יותר בשנים האחרונות מבחינת דעת הקהל והחוקים העוסקים בנטייה מינית ובזהות מגדרית.
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות מינית של אנשים מאותו המין חוקית באוסטריה משנת 1971.[1]
בשנת 2002 התקבלה החלטה של בית משפט במדינה, שקבעה שגיל ההסכמה יהיה זהה עבור הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. בעקבות החלטה זו, גיל ההסכמה שונה מ־18 ל־14 עבור הומוסקסואלים, כדי להשוותו לגיל ההסכמה של הטרוסקסואלים.[7]
הכרה בזוגיות חד־מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות החלטה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 2003, אוסטריה הכירה בנישואי חוזה המעניקים לזוגות חד־מיניים זכויות זהות לאלו של זוגות הטרוסקסואלים. כמו כן, המדינה מכירה בזוגיות רשומה החל מ־1 בינואר 2010.[8]
לפני שבית המשפט החוקתי של אוסטריה קבע שנישואים חד־מיניים יהיו חוקיים, הממשלה לא חוקקה חוקים המכירים בנישואים כאלה עקב התנגדותה של מפלגת העם האוסטרית. עם זאת, מפלגת הירוקים העלתה הצעה בנושא לפרלמנט, ובשנת 2015 ארגון בשם "Ehe Gleich!" (מגרמנית: "שוויון בנישואים!") קרא לפרלמנט האוסטרי לשקול להפוך נישואים חד־מיניים לחוקיים. הוגשה גם עתירה נגד החוק, שלא הכיר בנישואים חד־מיניים, אולם עתירה זו נדחתה על ידי בית משפט.[9] ב־21 במרץ 2016 הוגשה עתירה נוספת בעיר לינץ,[10] אך ב־15 באפריל 2016 גם היא נדחתה על ידי בית משפט.[11]
ב־5 בדצמבר 2017 בית המשפט החוקתי של אוסטריה קבע שהאיסור על נישואים חד־מיניים במדינה אינו חוקתי.[12] בינואר 2018 אמר הקנצלר החדש של אוסטריה, סבסטיאן קורץ, שממשלתו החדשה תכבד את החלטת בית המשפט החוקתי ושנישואים חד־מיניים יהפכו לחוקיים במדינה עד 2019.[13] בעקבות פסיקת בית המשפט, נישואים חד־מיניים הפכו לחוקיים באוסטריה ב־1 בינואר 2019, וביום זה נערך טקס החתונה החד־מינית הראשונה במדינה.[5]
אימוץ והורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־19 בפברואר 2013 בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע שאזרח הנמצא בזוגיות חד־מינית זכאי לאמץ את הילד הביולוגי של בן או בת זוגו. ב־4 ביולי 2013 הפרלמנט האוסטרי העביר חוק המאפשר לזוגות חד־מיניים לאמץ את הילד של בן או בת הזוג. החוק נכנס לתוקף ב־1 באוגוסט 2013.[14]
בינואר 2015 בית המשפט החוקתי של אוסטריה קבע שחוקי האימוץ הקיימים אינם חוקתיים וקרא לשנותם עד 31 בדצמבר 2015, כך שיאפשרו גם לזוגות חד־מיניים לאמץ ילדים במשותף.[15] ב־30 באוקטובר 2015 שר המשפטים האוסטרי הודיע שאיסור האימוץ על ידי זוגות חד־מיניים לא ייאכף יותר החל מ־1 בינואר 2016, כך שהחלטת בית המשפט תמומש באופן אוטומטי החל ממועד זה.[6]
באוקטובר 2018 בית המשפט החוקתי של אוסטריה קבע שהנהלים העוסקים בסוגיית האימוץ במקרה של סיום מערכת יחסים יהיו זהים עבור זוגות חד־מיניים וזוגות הטרוסקסואלים. לפי קביעה זו, צריכה להיות הכרה מלאה באם המאמצת כהורה בהתאם לנוהלי האימוץ, ועליה לקבל את אותן הזכויות, את אותו היחס ואת אותן החובות שאב הטרוסקסואל היה מקבל, אפילו אם הזוג המאמץ נפרד. טובת הילד חייבת להיות מובטחת בכל הליכי האימוץ, והנהלים חייבים להיות זהים עבור זוגות חד־מיניים וזוגות הטרוסקסואלים.[16]
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קוד העבודה הפדרלי של אוסטריה כולל חוקים האוסרים אפליה על רקע נטייה מינית החל משנת 2004, בהתאם לחקיקת האיחוד האירופי. הגנה מפני אפליה על רקע זהות מגדרית אינה כלולה במפורש, אך ממומשת בפועל בהתאם לסעיף "מגדר".[4] בינואר 2017 אוסטריה תחתית הפכה למדינה האחרונה באוסטריה שעדכנה את חוקי האפליה שלה כך שיאסרו אפליה על רקע נטייה מינית באספקת מוצרים ושירותים. אפליה כזו אסורה בכל המדינות האחרות באוסטריה עוד מלפני כן.
ב־1993 נחקק חוק הקובע שעל המשטרה להימנע מכל פעולה שעלולה להתפרש כאפליה על רקע נטייה מינית. ב־1998 העיר בלודנץ אימצה הצהרה סמלית נגד אפליות, הכוללת אפליה על רקע נטייה מינית. החל משנת 2002, בעיר וינה קיים חוק המגן על בני נוער מפני אלימות או אפליה על רקע נטייתם המינית. החוקה הפדרלית של אוסטריה מגינה על כל האזרחים במידה שווה, אם כי מספר פסקי דין של בית המשפט החוקתי אימתו שההגנות הללו לא תמיד נאכפות.[17][18][19]
בשנת 2015 הפרלמנט האוסטרי אישר תיקונים לקוד הפלילי, שלפיהם אלימות והסתה על רקע נטייה מינית נחשבות לפשעי שנאה.[2] התיקונים נכנסו לתוקף ב־1 בינואר 2016.
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרנסג'נדרים באוסטריה מורשים לשנות את מגדרם החוקי כך שיתאים לזהותם המגדרית. אין חובה לעבור ניתוח לשינוי מין לשם כך.[2]
ב־14 במרץ 2018 בית המשפט החוקתי של אוסטריה קבע שאזרחים המגדירים עצמם כאינטרסקס (כלומר, אינם זכר ואינם נקבה מבחינה ביולוגית) יוכלו להשאיר את שדה המגדר בתעודת הלידה שלהם ריק, או לשנותו ל"אינטרסקס", "אחר" או "X". כמו כן, בית המשפט קבע שהתערבויות רפואיות במינם הביולוגי של תינוקות ושל ילדים אינן חוקתיות ושיש להימנע מהן ככל האפשר. לפי קביעה זו, התערבויות רפואיות כאלו יכולות להיות מוצדקות רק במקרים יוצאי דופן, למשל כאשר יש סכנה לחיים. פסק הדין הסופי פורסם ב־29 ביוני 2018 ונכנס לתוקף באופן מיידי.[20][21]
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
להט"בים מורשים לשרת בצבא אוסטריה באופן גלוי, כלומר מבלי שייאלצו להסתיר את נטייתם המינית או את זהותם המגדרית.[3]
החל משנת 2014, אוסטריה אפשרה לטרנסג'נדרים לשרת באופן גלוי בכוחות הצבא שלה.[22]
טיפולי המרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני ויולי 2018 ביקרה עמותת הלהט"ב "HOSI" זלצבורג את העמותה הנוצרית האולטרה-שמרנית "TeenSTAR" בטענתה כי "הומוסקסואליות נחשבת לבעיית זהות וסטייה". הקבוצה הציעה לקטינים טיפולי המרה בכך שלימדה אותם כי הנטייה המינית "ניתנת לשינוי" באמצעות שילוב של טיפול, קבוצות עזרה עצמית וטיפול פסטורלי, כפי שדווח בעיתון זלצבורגר נחריכן. חבר המועצה הלאומית מריו לינדנר (המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית) הגיש בקשה פרלמנטרית לתשובה משר החינוך לשעבר, היינץ פאסמן, על דברי העמותה. שאלה פרלמנטרית נוספת הושקה על ידי חברת המועצה אווה דיזזיץ' (מפלגת הירוקים).[23][24]
באוקטובר 2018 אסרה מנהלת החינוך בזלצבורג על קיום סדנאות טיפולי ההמרה של עמותת "TeenSTAR" עד לתוצאה של הסקירה. אף על פי שמשרד החינוך הודיע על איסור התאחדות העמותה, ועל צו עד חג המולד 2018, נכון לפברואר 2019, לא פורסם שום צו, והעמותה המשיכה לעבוד בבתי ספר.[25] באפריל נאסרה סופית התאחדותה.[26]
בדצמבר 2018 הוגשה לפרלמנט החלטה הקוראת לאסור על טיפולי המרה בקטינים על ידי מריו לינדנר.[27][28] תחילה נמנעה ועוכבה ההצבעה על ידי קואליציית מפלגת העם האוסטרית ושלטון מפלגת החירות האוסטרית. עם זאת, בהצבעה ב-13 ביוני 2019, המועצה הלאומית אישרה את ההחלטה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית, NEOS – אוסטריה החדשה והפורום הליברלי, מפלגת "JETZT", שני החברים העצמאיים ומפלגת העם האוסטרית הצביעו כולם להחלטה בעד ההצבעה כאשר מפלגת החירות האוסטרית התנגדה.[29] ב-2 ביולי 2019, המועצה הלאומית אישרה את ההחלטה בהצבעה סופית. בהצבעה זו הצביעה מפלגת החירות האוסטרית בעד גם כן בנימוק כי "תמיד יש לתת עדיפות לילדים ולמתבגרים". ההחלטה קראה לממשלת אוסטריה "להגיש באופן מיידי למועצה הפדרלית הצעת חוק ממשלתית האוסרת על שימוש בקטינים בטיפולי המרה וטיפול מתקדם" על ידי קביעת מועד לפני הקיץ.[30][31][32][33] כעת, איסור על טיפולי המרה ממתין לאישור.
סדר יום ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
.jpg)
בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־1995 בית הדין הבינלאומי לזכויות אדם יזם דיון פוליטי בנושא האפליה והרדיפה של להט"בים באוסטריה. לאחר מכן נערכו הדיונים הפרלמנטריים המשמעותיים הראשונים בסוגיה זו, ביוזמת מפלגת הפורום הליברלי שהתנגדה בתקיפות לאפליית הומוסקסואלים, שבה בעת הייתה קיימת בסעיף 209 של חוק העונשין האוסטרי. מפלגת הפורום הליברלי תמכה גם בשוויון מוחלט לאזרחים חד־מיניים, כולל נישואים ואימוץ ילדים. סעיף 209 בחוק העונשין האוסטרי קבע גיל הסכמה גבוה יותר לגברים הומוסקסואלים (18), בעוד שגיל ההסכמה עבור הטרוסקסואלים ולסביות היה 14. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית וכן מפלגת הירוקים הביעו גם הן תמיכה ביחס שווה לזוגות חד־מיניים.
לאחר שמפלגת הפורום הליברלי לא הגיעה לסף 4% האלקטורים בבחירות 1999, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת הירוקים החלו לקדם את הסוגיה הזו. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית קיבלה החלטה בסוגיית היחס השווה לזוגות חד־מיניים במהלך הכנס הדו־שנתי שערכה: הועלתה הצעה להסדרת זוגיות רשומה המתירה לזוגות חד־מיניים, בין היתר, לאמץ את הילד הביולוגי של בן או בת הזוג. בשנת 2004 מפלגת הירוקים הציעה לאפשר לזוגות חד־מיניים נישואי חוזה שיוסדרו באופן הדומה להצעתה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
עם זאת, ההתקדמות בחקיקת החוקים הייתה מצומצמת. בשנת 1998 אוסטריה החלה להכיר בזכותם של האזרחים להימנע ממסירת עדות נגד בן או בת הזוג שלהם, גם כאשר מדובר בזוגות חד־מיניים, בהתאם לתיקון הקוד הפלילי. ביוני 2002 בית המשפט החוקתי של אוסטריה ביטל את סעיף 209 בקוד הפלילי, מה שהוביל להוספת סעיף 207b כתחליף בעקבות הצעת הקואליציה של מפלגת העם האוסטרית ומפלגת החירות האוסטרית. סעיף 207b הוריד את גיל ההסכמה ל־14 עם הפרש גילאים שאינו גדול מ־3 שנים בין מקיימי יחסי המין. סעיף זה אוסר גם לקיים יחסי מין עם קטין מתחת לגיל 16 בתמורה לתשלום או לגמול. בעקבות החלטת בית הדין האירופי לזכויות אדם בשנת 2003, זוגות חד־מיניים החלו לקבל את אותן הזכויות של זוגות הטרוסקסואלים במסגרת נושאי חוזה. בשנת 2005 מפלגת הירוקים הביעה תמיכה נחרצת בזוגיות רשומה לזוגות חד־מיניים במהלך קמפיין הבחירות שערכה בווינה. ב־26 ביולי 2006 נישואים חד־מיניים הוכרו בפעם הראשונה על ידי המדינה, כאשר אנג'ליקה פראסל, אישה טרנסקסואלית עם שני ילדים, קיבלה אישור מבית המשפט החוקתי לשנות את מגדרה החוקי לנקבה, בעוד שהיא עדיין נשואה לאשתה.
קארין גסטינגר, שרת המשפטים האוסטרית וחברה לשעבר במפלגת הברית למען עתיד אוסטריה, נאבקה למען זכויותיהם של זוגות חד־מיניים בתחומי השיכון והטיפול הרפואי בדצמבר 2005. עם זאת, המאבק לא הצליח בסופו של דבר.
רוב התומכים בזכויות הלהט"ב באוסטריה התקשו להאמין שהקואליציה של השמרנים והסוציאל-דמוקרטים ב־2007 תוביל לצעדים משמעותיים ומהירים למען שוויון הזכויות. אף על פי ששרת המשפטים, מריה ברגר מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית, הצהירה על כוונתה לקדם את זכויות הלהט"ב במדינה, היא ציפתה להתנגדות כבירה מצד מפלגת העם האוסטרית השמרנית, משום שמצבה בממשלה היה זהה למצבה של שרת המשפטים הקודמת גסטינגר.
יתר על כן, מריה פקטר, שכיהנה כיו"ר הוועדה הפרלמנטרית של הרשות השופטת וכשרת הפנים מטעם מפלגת העם האוסטרית, הביעה מספר פעמים את התנגדותה לזוגיות רשומה עבור זוגות חד־מיניים. למרות ההתנגדות, זוגיות רשומה אושרה בדצמבר 2009 ברוב של 110–64 מחוקקים.[8]
מפלגות שמרניות, בהן מפלגת העם האוסטרית ומפלגת החירות האוסטרית, נוטות להתנגד לזכויות להט"ב.
פוליטיקאים להט"בים מוצהרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוסטריה, פוליטיקאים להט"בים מוצהרים כוללים את אולריקה לונאצק, מנהיגת מפלגת הירוקים לשעבר וסגנית נשיא הפרלמנט האירופי. לונאצ'ק נבחרה למועצה הלאומית בשנת 1999, ונשארה חברה בה עד 2009. בשנת 2009, היא הפכה לחבר הפרלמנט האירופי הלסבית המוצהרת הראשונה. היא פרשה מהפוליטיקה בשנת 2017. בשנת 2017 הפך מריו לינדנר (SPÖ) לפוליטיקאי ההומוסקסואל הראשון שנבחר למועצה הלאומית. גרלד גרוש, חבר המועצה הלאומית בין השנים 2008–2013 ומנהיג המפלגה של הברית לעתיד אוסטריה בין השנים 2013–2015, יצא מהארון כהומוסקסואל בשנת 2013 רגע לפני פרישתו מהפוליטיקה בשנת 2015. חברת המועצה הפדרלית אווה דזידזיץ' (מפלגת הירוקים) וחברת בקהילת Gemeinderat ו-Landtag של וינה פייקה אל-נגאשי (ירוקים) שתיהן לסביות. באפריל 2019 נבחר גאורג דג'ונדה (SPÖ) כראש העיר ההומוסקסואל הראשון באוסטריה, בעיר אוברנדורף ביי זלצבורג.[34][35]
ביוני 2019 יצאה מהארון שרת החינוך, המדע והמחקר איריס אליסה ראוסקאלה כלסבית והודיעה כי היא נשואה לאישה, ובכך, הפכה לשרה הלהט"בית הגלויה הראשונה בממשלת אוסטריה.[36]
מאז הבחירות הלאומיות 2019 שבעה פוליטיקאים במועצה הלאומית הם הומוסקסואלים מוצהרים. המפלגה הירוקה כוללת את המספר הגבוה ביותר של נציגי הלהט"ב עם ארבעה פוליטיקאים (אווה דזידזיץ', פייקה אל-נגאשי, דייוויד סטגמולר ומרי דיסוסקי). לצד יאניק שטי מהמפלגה הליברלית (NEOS), ישנם גם שני פוליטיקאים הומואים גלויים ממפלגת העם האוסטרית השמרנית, ניקו מרצ'טי ומרטינה קאופמן.
מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הועלו ספקולציות רבות באשר לנטייתו המינית של ירג היידר, ששלט במפלגת החירות האוסטרית הימנית בשנת 1986 ומאוחר יותר הקים את המפלגה "הברית למען עתיד אוסטריה", המתונה יותר ממפלגת החירות (אף על פי שגם היא שמרנית בנושאים חברתיים). המחלוקת נמשכה לאחר מותו של היידר בתאונת דרכים ב־11 באוקטובר 2008. בשנת 2009 בית משפט אוסטרי הוציא צו שאסר פרסומים בנושא בשל "הפרת זכויות אישיות והזכות לפרטיות של ד"ר ירג היידר", לאחר שפורסמו טענות שלפיהן היידר לא היה הטרוסקסואל.[37]
אירועי הקהילה הגאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה הגאה מפותחת בכל הערים הגדולות יותר במדינה כגון וינה, לינץ, אינסברוק, זלצבורג וגראץ. בכל שנה עיריית וינה מארגנת מצעד גאווה בשם, "Regenbogenparade" (מגרמנית: "מצעד הקשת").
ארגוני להט"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגוני הלהט"ב הגדולים במדינה כוללים את "HOSI Wien" שנוסד בשנת 1979 והוא העמותה הוותיקה והגדולה ביותר של אוסטריה,[38] פורם הלסביות, ביסקסואלים והומוסקסואלים האוסטרי (ALGF) שהיה פעיל מאז שנות ה-90 ואפרו קשת אוסטריה (ARA), הארגון הראשון של מהגרי להט"ב מאפריקה באוסטריה.[39]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קריטריון | כן / לא | הערות | |
|---|---|---|---|
| מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק | |||
| הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות |  |
משנת 1971[1] | |
| גיל ההסכמה שווה | |
משנת 2002[7] | |
| הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית | |
||
| הכרה בזוגיות חד־מינית | |||
| הכרה בנישואי חוזה | |
משנת 2003 | |
| הכרה בזוגיות רשומה | |
משנת 2010[8] | |
| הכרה בנישואים חד־מיניים | |
משנת 2019[5] | |
| אימוץ והורות | |||
| התרת אימוץ ללהט"בים יחידים | |
||
| התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג | |
משנת 2013[14] | |
| התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | |
משנת 2016[6] | |
| הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים | |
||
| גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות | |
משנת 2014[40] | |
| התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים |  |
בלתי חוקי עבור כל הזוגות, ללא קשר לנטייה מינית | |
| טרנסג'נדריות ושינוי מגדר | |||
| מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים | |
משנת 2009[2] | |
| הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים | |
משנת 2018[21] | |
| מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס | |
משנת 2018[21] | |
| הגנה מפני אפליה | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| חוקים נגד אפליה במקומות עבודה | |
|
משנת 2004[4] |
| חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים | |
|
בכל המדינות החל משנת 2017[2] |
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) | |
|
[2] |
| הגנה מפני אלימות | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| הגנה מפני פשעי שנאה | |
|
חוק פשעי השנאה של אוסטריה כולל פשעים שנעשו על רקע נטייה מינית החל משנת 2016[2] |
| שונות | |||
| להט"בים מורשים לשרת בצבא | |
[3] | |
| טיפולי המרה אסורים עבור קטינים | |
ממתין לאישור[1] | |
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם | |
מאז 2019 אפשרי לאחר תקופת דחייה של שנה[41] | |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 LGBT Rights in Austria, באתר equaldex.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Rainbow Europe: Austria (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Trump's Transgender Military Ban Leaves Only 18 Countries With Full LGBT Rights in Armed Forces, באתר ניוזוויק, 26 ביולי 2017 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Antidiskriminierungsgesetze in Österreich, באתר wien.gv.at (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 4 Austrian women celebrate country’s first same-sex marriage, באתר וושינגטון פוסט, 1 בינואר 2019 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 Homosexuelle dürfen künftig adoptieren – ohne Gesetzesnovelle, באתר derstandard.at, 30 באוקטובר 2015 (בגרמנית)
- ^ 1 2 החלטת בית המשפט (בגרמנית)
- ^ 1 2 3 Austria’s parliament legalises civil unions, באתר Pink News, 10 בדצמבר 2009 (באנגלית)
- ^ Verwaltungsgericht lehnt Klage gegen Eheverbot für LGBT ab, באתר thinkoutsideyourbox.net, 22 בדצמבר 2015 (בגרמנית)
- ^ Oberösterreich: Lesbisches Paar und Kind klagen gegen "Eheverbot", באתר diepresse.com, 21 במרץ 2016 (בגרמנית)
- ^ Österreich: Zweite Klage auf Ehe-Öffnung gescheitert, באתר queer.de, 16 באפריל 2016 (בגרמנית)
- ^ רויטרס, אוסטריה: אחרי פסיקת העליון - נישואים חד-מיניים יהיו חוקיים, באתר וואלה, 6 בדצמבר 2017
- ^ Kanzler Kurz: Wunderknabe oder politischer Scharfmacher?, באתר daserste.de, 17 בינואר 2018 (בגרמנית)
- ^ 1 2 Österreich führt Stiefkindadoption ein – Kirche poltert, באתר queer.de, 5 ביולי 2013 (בגרמנית)
- ^ Adoptionsverbot für homosexuelle Partner aufgehoben, באתר vienna.at, 14 בינואר 2015 (בגרמנית)
- ^ Verfassungsgerichtshof: Lesbe darf Kind der Ex adoptieren, באתר diepresse.com, 24 באוקטובר 2018 (בגרמנית)
- ^ החלטה של בית המשפט החוקתי מ־12 בדצמבר 2003 (בגרמנית)
- ^ החלטה של בית המשפט החוקתי מ־14 ביוני 2005 (בגרמנית)
- ^ החלטה של בית המשפט החוקתי מ־27 בספטמבר 2007 (בגרמנית)
- ^ Intersex persons have the right to adequate entry into civil register, באתר vfgh.gv.at, 29 ביוני 2018 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Austria: intersex genital mutilation not constitutional – immediate Third gender recognition ordered, באתר tgeu.org, 30 ביוני 2018 (באנגלית)
- ^ LGBT Military Personnel: a Strategic Vision for Inclusion | HCSS, web.archive.org, 2017-07-28
- ^ Paul Haller, Kein Platz für Homophobie an Schulen! | HOSI Salzburg (ב־)
- ^ PressReader.com - Your favorite newspapers and magazines., www.pressreader.com
- ^ Paul Haller, TeenSTAR: umstrittener Sexualpädagogik-Verein immer noch an Schulen tätig | HOSI Salzburg (ב־)
- ^ Paul Haller, TeenSTAR aus Schulen verbannt: Faßmann zieht Reißleine | HOSI Salzburg (ב־)
- ^ Lindner zur PRIDE-Woche: Verbieten wir endlich "Homo-Heiler", OTS.at (בגרמנית)
- ^ Schwulissimo - Antrag für Verbot von Homo-Therapien, web.archive.org, 2019-06-17
- ^ Österreich: Parlament will Verbot der "Heilung" homosexueller Jugendlicher, queer.de (ב־)
- ^ Österreich: Parlament einstimmig für Verbot von Homo-"Heilung", queer.de (ב־)
- ^ Alina Bachmayr-Heyda, Aus für "Homo-Heiler": Verbot von Konversionstherapie in Österreich, Kontrast.at, 2019-07-02 (ב־)
- ^ "Der Nationalrat hat ein Verbot von "Homo-Heilungen" beschlossen" (בגרמנית). 2019-07-03. נבדק ב-2021-07-14.
- ^ Lindner: Wir haben "Homo-Heiler" gestoppt!, OTS.at (בגרמנית)
- ^ derStandard.at, www.derstandard.at
- ^ Herwig Hakan Mader, HOSI Salzburg fordert Regenbogenquote bei Politikern, GGG.at, 2019-06-11 (ב־)
- ^ Rauskala kommt raus: Ministerin outet sich als lesbisch, queer.de (ב־)
- ^ Newspapers sentenced for "Gay Haider" reports, באתר aeryngillern.com, 19 בנובמבר 2009 (באנגלית)
- ^ Homosexuelle Initiative (HOSI) Wien | 1. Lesben - und Schwulenverband Österreichs, www.hosiwien.at (ב־Austrian German)
- ^ AfroRainbowAustria – afrorainbow.at (ב־)
- ^ Fortpflanzungsmedizingesetz im Ministerrat beschlossen, באתר ots.at, 10 בדצמבר 2014 (בגרמנית)
- ^ Rotes Kreuz: Wer darf Blutspenden?, באתר roteskreuz.at (בגרמנית)
