זכויות להט"ב בבולגריה
.svg) | |
| בולגריה | |
| מעמד בחוק | הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-1968 |
|---|---|
| שירות צבאי | לסביות, הומואים וביסקסואלים מורשים לשרת בצבא בולגריה |
| הגנה מפני אפליה | החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | נישואים חד־מיניים אינם חוקיים במדינה |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | בעד |
תושבים להט"בים בבולגריה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים. פעילויות מיניות חד-מיניות הן חוקיות בבולגריה מאז 1968, אבל זוגות מאותו המין ומשקי בית שבראשם זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות העומדות לרשות הזוגות שאינם חד-מיניים. אפליה על רקע נטייה מינית נאסרה מאז 2004, כאשר האפליה על בסיס "שינוי מגדרי" הוצאה מחוץ לחוק מאז 2015. ביולי 2019, הכיר בית משפט בבולגריה בנישואים חד מיניים שנערכו בצרפת בפסק דין שמביא לציון דרך במאבק להכרה בנישואים חד-מיניים בבולגריה.[1]
בולגריה, כמו רוב המדינות במרכז ומזרח אירופה, מחזיקה בעמדות שמרניות מבחינה חברתית בכל הנוגע לנושאים כמו הומוסקסואליות.
ב-2019 דירג הארגון ILGA-Europe את בולגריה במקום ה-36 מתוך 49 ממדינות אירופה מבחינת חקיקת זכויות להט"ב.[2]
חוקיות של פעילות מינית מאותו המין[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני עצמאות בולגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההומוסקסואליות הייתה חוקית ב-1858 בכל חלקי האימפריה העות'מאנית, אולם לאחר עצמאותה של בולגריה, אומצה חוקה חדשה ב-1879 שביטלה את חוקיות ההומוסקסואליות בבולגריה.
1878–1968[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עצמאות בולגריה ב-1878, חוק העונשין של המדינה נכנס לתוקף ב-1 במאי 1896, ומעשים הומוסקסואלים בין גברים מעל גיל 16 הפכו לעונש של לפחות שישה חודשי מאסר.[3] תיקון חוק העונשין שבוצע ב-13 במרץ 1951, הגדיל את העונש לעד שלוש שנות מאסר.[4] חוק העונשין המתוקן של 1 במאי 1968 הסיר את הסעיפים המתייחסים למעשים הומוסקסואליים.
המשפט ביולי 1964[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1964, נעצרו 26 גברים והואשמו כי הם ”קיימו יחסים הומוסקסואליים”. כמה מהנעצרים היו השחקן הנודע גאורגי פרצלב (אנ') ואחד מהזמרים הבולגרים האהובים ביותר, אמיל דימיטרוב (אנ').[5] מומחים טוענים כי ”המעצרים היו מסווגים לציבור כך שאנשים יבינו עד כמה התרבות המערבית היא דקדנטית”. בשנות ה-60 של המאה ה-20, היו עוד כמה מקרים דומים, בהם שוב חלק מהאליטה של בולגריה נעצרו.
מאוחר יותר, ב-1966, בעת עיון בחוק העונשין, קבוצת מומחים החליטה כי מעשים הומוסקסואליים לא יחשבו עוד כפשע משום שלסביות והומואים ”הם אנשים חולים, שאסור להעניש אותם בגלל הסבל שהם כבר עוברים (בגלל מחלתם)”.[5] ב-1 במאי 1968, תוקן חוק העונשין והומוסקסואליות הפכה לחוקית.
מאז 2002, גיל ההסכמה הוא 14 ללא קשר לנטייה המינית.
הכרה בזוגות חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז 1991, סעיף 46 בחוקת בולגריה (אנ') הגדיר את הנישואים כאיחוד בין גבר לאישה, ולכן הוא אוסר על נישואים חד-מיניים.[6]
ב-2012, בשאלה אם לזוגות חד מיניים יהיו בקרוב זכויות נוספות כמו הזכות להינשא או לאמץ ילדים, אמר ראש ממשלת בולגריה, בויקו בוריסוב: ”כדי שמשהו [כזה] יקרה, החברה צריכה להיות מוכנה לזה.”[7] התקיימו מספר ויכוחים בשאלה האם להכיר באיגודים אזרחיים או בשותפויות רשומות, אשר יעניקו לזוגות מאותו המין חלק מהזכויות והיתרונות של הנישואים, כולל הזכות לרשת, לקבל החלטות רפואיות, להחזיק ברכוש יחד; שכולם מוכרחים כרגע לזוגות מאותו המין.
ב-2017, זוג בולגרי מאותו המין, שהתחתן בבריטניה, הגיש תביעה על מנת להכיר בנישואיהם.[8] בית המשפט המינהלי בסופיה דחה את עניינם בינואר 2018.[9] עם זאת, עורכי דין מארגון הלהט"בי הבולגרי Deystvie (Действие) ערערו על ההחלטה הזו. הארגון החל לאסוף פומבית חתימות לטובת ערעורם.[10]
בתביעת קומן ואחרים נגד המפקח הכללי להגירה ומשרד הפנים (אנ'), מקרה שמקורו ברומניה בו קבע בית הדין האירופי לצדק כי יש לזכות בזוגות חד-מיניים יש זכויות תושבות מלאות בכל מדינות האיחוד, בית המשפט בסופיה העניק אותו דבר לזוג חד-מיני הזכות להתגורר בבולגריה ב-29 ביוני 2018. הזוג, אישה אוסטרלית ובת זוגה הצרפתייה, התחתנו בצרפת ב-2016, אך נשללו מהתושבות בבולגריה שנה לאחר מכן כשניסו לעבור לשם.[11]
אימוץ והורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסור לזוגות מאותו המין לאמץ ילדים בבולגריה. עם זאת, אנשים רווקים ללא קשר לנטייה מינית מורשים לאמץ, אם כי לעיתים רחוקות מתקבלות בקשות מצד רווקים. לזוגות לסביות אין גישה להפריה חוץ-גופית והזרעה מלאכותית, מאחר שהיא זמינה רק לזוגות הטרוסקסואלים נשואים. אף על פי כן, מאז 2004, לנשים לסביות חד-הוריות קיבלו גישה ל-הפריה חוץ-גופית.[2]
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאז ה-1 בינואר 2004, חוק ההגנה מפני אפליה מ-2003 (בבולגרית: Закон за защита от дискриминация) אסר אפליה ושנאת דיבור על בסיס נטייה מינית בכל התחומים (תעסוקה, מתן סחורות ושירותים, חינוך, שירות צבאי, שירותי בריאות וכו').[12] על פי החוק, נטייה מינית מוגדרת ”[כ]נטייה הטרוסקסואלית, הומוסקסואלית או ביסקסואלית”.
ב-2015, תיקנה האספה הלאומית הבולגרית את ההגדרה ”מין” בחוק כך שתכלול מקרים של שינוי מגדרי.[13] טרנסג'נדרים שלא עברו שינוי מגדרי חוקי, יוכלו להשתמש ”[ב]מגדר” מרשימת העילות המוגנות. ביטוי מגדרי וזהות מגדרית אינם מוזכרים במפורש בחוק המתוקן.[14]
פשעי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשעי שנאה נגד הקהילה הגאה אינם נדירים בבולגריה, ולעיתים קרובות הרשויות מתעלמת ולא בודקת את המקרים. ב-2008, סטודנט בן 25 נהרג באכזריות בפארק בסופיה מאחר שהוא נתפס כהומו. במהלך החקירה, איש העיד כי שני החשודים היו חלק מקבוצה שהתכוונה ”לנקות” את הפארק מהומואים.[15]
בינואר 2014, התחייבה הממשלה להוציא אל מחוץ לחוק פשעי שנאה נגד הקהילה הגאה.[16] עם זאת, בעקבות הבחירות לאספה הלאומית הבולגרית באוקטובר 2014 (אנ'), הממשלה שהוקמה שתקה בנושא.[15] נכון להיום, חוק העונשין של בולגריה עדיין לא מגן על הלהט"בים מפני פשעי שנאה.[17][18]
זהות מגדרית וביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק המסמכים האישיים הבולגריים (בבולגרית: Закон за българските лични документи), שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 1999, היה החוק הראשון בבולגריה שהסדיר שינויי מין.[2] אין נתונים רשמיים על מספר הבולגרים ששינו חוקית את מגדרם. כאשר אדם עובר ניתוח לשינוי מין, הוא יכול לשנות את הדרכון, רישיון הנהיגה, תעודת הזהות האישית, תעודת הלידה ומספר תועודות אזרחיות אחידות נוספות כדי להתאים למגדר החדש שלהם. אי אפשר לעבור ניתוח לשינוי מין, אלא אם כן ללכת לבית המשפט ולקבל החלטה חיובית בבית המשפט. דרישות אחרות כוללות גיל 18 לפחות ועיקור.[19] יתר על כן, נהלים כאלו אינם מכוסים על ידי המדינה, ולכן הם יכולים להיות יקרים מאוד.[20] מבלי לעבור ניתוח לשינוי מין, אדם לא יכול לשנות את מינו החוקי באף מסמך רשמי. עם זאת, ב-2016 הורשו 3 נשים טרנסג'נדריות לשנות את מגדרן מבלי לעבור ניתוח.[21]
סקר של יורוברומטר (אנ') ב-2015 מצא כי רק כ-29% מהבולגרים הסכימו עם ההצהרה כי אנשים טרנסג'נדרים צריכים להיות מסוגלים לשנות את המסמכים האזרחיים שלהם כדי שיתאימו לזהותם המגדרית הפנימית.[22]
לאחר הכרעת הדין של בית המשפט החוקתי (אנ') על אמנת איסטנבול, בה גינה בית המשפט את הניסיונות להכניס לחקיקה את ההכרה המגדרית לאחר שבקשתה של אישה טרנסג'נדרית לשינוי מגדר נדחתה על ידי בית משפט אזורי.[23]
זכויות אינטרסקס[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינטרסקסים בבולגריה הם אפילו יותר שוליים ובלתי נראים בחברה מאשר הקהילה הטרנסג'נדרית. אין נתונים על מספר התינוקות האינטרקסיים שנולדו במדינה.[24] הנוהל הסטנדרטי במקרה של לידת ילדים אינטרסקסים הוא הסרת איברי המין הזכריים בשל העובדה שמדובר בפעולה קלה יותר מזו שמסלקת את איברי המין הנשיים. לעיתים רחוקות, מתבשרים ההורים על הנזקים שעלולים לגרום בהמשך לזהותו המגדרית של הילד.[24] אין חוקים הנוגעים לאינטרסקסים.
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק ההגנה נגד אפליה הבולגרי מ-2003 מגן על אנשים מפני אפליה על רקע נטייה מינית ביחס לגיוס לצבא.[25]
תרומות דם[עריכת קוד מקור | עריכה]
גברים הומואים וביסקסואלים לא נאסרים במפורש לתרום דם בבולגריה, אך אנשי מקצוע רבים בתחום הרפואה, במיוחד מחוץ לסופיה, לא יאפשרו להם אם יידעו על נטייתם המינית. עם זאת, טופס בקשת תורם הדם, הנדרש לפני תרומת דם כלשהי, אינו מבקש מהמבקש לחשוף מידע זה, אלא מחייב אותם לאשר כי לא השתתפו בפרקטיקות (כלולות מיניות) המגבירות את הסיכון ל-HIV או מחלות מין אחרות. טופס ההסכמה נמצא בתקנה שהוציא משרד הבריאות הבולגרי ב-19 ביולי 2004.[26]
דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
סקר של Pew Global Attitudes Project מ-2002 רשם כי כ-63% מהבולגרים היו ”הומופוביים באופן גלוי [והיו נגד הקהילה הגאה]”. סקר של Pew Global Attitudes Project מ-2007 רשם כי ההסכמה לקיום הקהילה הגאה בבולגריה עלתה לכ-39%.[27]
סקר של האיחוד האירופי מ-2006 הראה כי כ-15% מהבולגרים תמכו בנישואים חד-מיניים, כאשר כ-65% מהבולגרים התנגדו לכך.[28][29] בסקר אחר של האיחוד האירופי מ-2015, המספרים הללו נותרו כמעט זהים, כאשר כ-17% מהבולגרים תומכים בנישואים חד-מיניים וכ-68% מהבולגרים התנגדו.[30]
על פי סקר שנערך ב-2007 על ידי Skala, סוכנות סוציולוגית, כ-42.4% מהבולגרים לא היו רוצים שיהיה להם חבר או קולגה להט"בי. כ-46% מהם ענו שלא יקבלו אם ילדם שלהם יהיה להט"בי.[31] סקר של יורוברומטר (אנ') ב-2015 מצא כי רק כ-9% מההורים הבולגרים יקבלו את ילדיהם אם ימצא במערכת יחסים חד-מינית.[32]
על פי סקר שנערך ב-2008, שנערך ב-15 בתי ספר ברחבי סופיה, וארנה ופלובדיב, כ-10.5% מהתלמידים הגדירו את עצמם כביסקסואלים, ואילו כ-1.8% מהתלמידים הגדירו את עצמם כהומואים וכ-87.7% מהתלמידים הגדירו את עצמם כסטרייטים. מבין התלמידים הללו, כ-15% אמרו שהם לא ירצו חבר להט"בי וכ-29% אמרו שהם יסרבו מכל וכל לשבת ליד חבר לכיתה להט"בי. רק כ-5% מהתלמידים השיבו כי הם יהו בריונים לבני כיתתם הלהט"בים, ואילו כ-39% מהתלמידים אמרו שהם יגנו עליהם מפני בריונות.[33]
סקר מ-2012 הראה כי מספר האנשים שלא היו רוצים שיהיה להם קולגה להט"בי ירד לכ-38%. בנוסף, הסקר הראה גם כי הבולגרים היו סובלניים יותר כלפי לסביות מאשר גברים הומואים, וכ-26% מהנשאלים לא היו שוכרים את דירתם לזוגות לסביות.[34]
מחקר של מרכז המחקר פיו שפורסם במאי 2017 הראה כי כ-18% מהבולגרים היו בעד נישואים חד מיניים, בעוד כ-79% התנגדו לכך. התמיכה הייתה גבוהה יותר בקרב נוצרים אורתודוקסים (כ-19%) ובני 18–34 (כ-26%), בניגוד למוסלמים (כ-12%) ואנשים מגיל 35 ומעלה (כ-15%).[35]
תנאי החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוב חיי הגייז בבולגריה נקבעים בעיקר בסופיה. ישנם מוסדות להט"ביות בפלובדיב, וארנה ובלגואבגרד. מחוץ לערים הגדולות, הנושא הוא טאבו ולעיתים רחוקות מתקבל בברכה או מרגישים שהוא רלוונטי או אמיתי. מאחר שזהו עדיין נושא שנוי במחלוקת מאוד בבולגריה, לא ניתן להשיג נתונים מדויקים בגלל אי-נכונותם של חלק או מרבית האנשים המזהים כלהט"בים לאשר את עצמם באופן חופשי מחשש לרדיפה, ביקורת או הטרדה ציבורית.
בדצמבר 2018, הושחתו שלטי חוצות שקידמו סובלנות כלפי זוגות מאותו המין, שהוצבו בערים שונות בבולגריה כמו וארנה ובורגס.[36][37]
מצעדי גאווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעד הגאווה היחיד שהתרחש עד כה בבולגריה הוא מצעד הגאווה בסופיה (אנ'). המצעד הראשון התקיים ב-2008 ומשך אליו כ-150 משתתפים שהותקפו בבקבוקי תבערה, סלעים ובקבוקי זכוכית. יותר מ-60 חוליגנים נעצרו.[38] מצעדי הגאווה בשנים שלאחר מכן נמשכו בשלווה והחלו למשוך יותר משתתפים כמו גם את התמיכה של מפלגות פוליטיות, עסקים מקומיים ושגרירויות. במצעד של 2017, נכחו למעלה מ-3,000 משתתפים ונתמכו על ידי 18 משימות דיפלומטיות. שבוע הגאווה כלל גם תוכנית קולנוע ופסטיבל אמנות.[39] במצעד של 2019, צעדו בסביבות 6,000 משתתפים. המצעד נתמך על ידי 25 דיפלומטים ונציגי ארגונים וקרנות בינלאומיים.[40][41]
הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית מתנגדת בתוקף לחופש האספה לקהילה הגאה ובכל צורה של ביטוי כמו מצעדי גאווה, מכנה אותם ”הפגנת חטא” וגם ”חטא מעשה סדום”.[42] לפני קיום מצעד הגאווה בסופיה ב-2012, כומר מסליבן, אמר בריאיון לעיתון מקומי כי ”צריך להכות הומואים באבנים”.[43] ההתנגדות הלאומית, קבוצת הימין הקיצוני, דגלה בשימוש במטאטאים ובאתים כדי לתקוף אנשים במצעדי גאווה.[44]
מפלגות כמו המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית, הירוקים (אנ'), השמאל הבולגרי (אנ') ו-DSB (אנ') תמכו בזכותם של מארגני המצעד לקיים את מצעד הגאווה. עם זאת, ב-2014 רק הירוקים והשמאל הבולגרי שלחו הצהרות תמיכה במצעד הגאווה.[45][46] ג'ורג'י קדיייב, המועמד לשעבר לראשות העיר מטעם המפלגה הסוציאליסטית הבולגרית לסופיה, השתתף בתמיכה במצעד הגאווה ב-2011.[47] מספר מפלגות, כמו מפלגת התקפה הלאומנית של הימין הקיצוני, מתנגדות בתוקף למצעדי הגאווה, במחאה נגדן, כמו כן בחוקיות ההומוסקסואליות באופן רחב יותר.[46][48]
ארגונים להט"בים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר ארגונים להט"בים בבולגריה:
- ביליטיס (בבולגרית: Билитис) - הוקמה ב-2004 והיא מגנה על זכויותיהם של לסביות, נשים ביסקסואליות ואנשים טרנסג'נדרים. לביליטיס יש פרויקטים ברחבי הארץ.
- להט"ב דייסטוויה (בבולגרית: ЛГБТ Действие) - הוקמה ב-2010 ושומרת על זכויות הלהט"ב במדינה, אשר מבוססת בסופיה.
- קרן GLAS (בבולגרית: Фондация ГЛАС).
- שלב יחיד (בבולגרית: Сингъл Степ) - הוקמה ב-2016, והיא עוזרת לבני הנוער הלהט"בים, למשפחותיהם, ידידיהם ובני בריתם בבולגריה בתהליך ההכרה, היציאה ולאישור נטייתם המינית וזהותם המגדרית. היא השיקה את צ'אט התמיכה המקוון המורשה הראשון במדינה באוקטובר 2017.
- להט"ב פלובדיב (בבולגרית: ЛГБТ Пловдив) - ארגון להט"בי קטן שמוקם בפלובדיב ובאזור.
המקרה בפאזארדז'יק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 2009, המועצה המחוזית של פאזארדז'יק הצביעה בעד תיקון, האוסרת על ”הפגנה ציבורית של נטייה מינית או כל נטייה אחרת”."[49] הארגונים הלהט"בים תקפו את החלטת המועצה וטענו שהיא מפלה.[50] באוקטובר 2010, בית המשפט המינהלי של המחוז ביטל את ההחלטה, תוך ציטוטם של השגיאות הפרוצדורליות בעברו.[51] החלטת בית המשפט אושרה גם בערעור לבית המשפט המינהלי העליון ביולי 2011.[52]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קריטריון | כן / לא | הערות | |
|---|---|---|---|
| מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק | |||
| הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות |  |
משנת 1968 | |
| גיל ההסכמה שווה | |
משנת 2002 | |
| הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית | |
||
| הכרה בזוגיות חד־מינית | |||
| הכרה בנישואי חוזה |  |
||
| הכרה בזוגיות רשומה | |
||
| הכרה בנישואים חד־מיניים | / |
איסור חוקתי משנת 1991; נישואים חד מיניים שנערכו באיחוד האירופי שהוכרו למטרות תושבות מאז 2018 | |
| אימוץ והורות | |||
| התרת אימוץ ללהט"בים יחידים | |
לעיתים רחוקות, גברים להט"בים יחידים מורשים לאמץ ללא קשר לנטייה המינית | |
| התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג | |
||
| התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | |
||
| הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים | |
||
| גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות | |
רק לזוגות נשואים או לנשים יחידות | |
| התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים | |
לא חוקי עבור כל הזוגות ללא קשר לנטייה המינית[53] | |
| טרנסג'נדריות ושינוי מגדר | |||
| מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים | |
משנת 1999 | |
| הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים | |
||
| מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס | |
||
| טרנסג'נדריות אינה מסווגת כהפרעה נפשית | |
||
| הגנה מפני אפליה | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| חוקים נגד אפליה במקומות עבודה | |
|
על רקע נטייה מינית משנת 2004 על רקע זהות מגדרית משנת 2015 |
| חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים | |
|
על רקע נטייה מינית משנת 2004 על רקע זהות מגדרית משנת 2015 |
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) | |
|
על רקע נטייה מינית משנת 2004 על רקע זהות מגדרית משנת 2015 |
| הגנה מפני אלימות | |||
| על רקע נטייה מינית | על רקע זהות מגדרית | ||
| שונות | |||
| להט"בים מורשים לשרת בצבא | |
משנת 2006 | |
| טיפולי המרה אסורים עבור קטינים | |
||
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם | |
||
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Bulgaria court recognises same-sex marriage in landmark ruling". PinkNews. 25 ביולי 2019. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-26 ביולי 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Rainbow Europe: Bulgaria
- ^ "Bulgarian Penalty Code of 1896". אורכב מ-המקור ב-2020-05-22. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Наказателен кодекс от 1951 г. ( Особена част – Престъпления против личността / Престъпления против личната собственост )". 8 בספטמבר 2009. ארכיון מ-2019-06-22. נבדק ב-2020-08-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "СЕКСОЛОГЪТ ТОДОР БОСТАНДЖИЕВ: ЦОЛА ДРАГОЙЧЕВА МОЛИ ТАТО ДА НЕ ГОНИ ГЕЙОВЕТЕ" [Sexologist Todor Bostandjiev: Tsola Dragoycheva pray Tato do not evict gays] (בבולגרית). Blitz. 30 באוגוסט 2006. ארכיון מ-2018-12-21. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "National Assembly of the Republic of Bulgaria - Constitution". National Assembly of the Republic of Bulgaria. 6 בפברואר 2008. אורכב מ-המקור ב-2020-06-07. נבדק ב-14 ביולי 2014.
Matrimony shall be a free union between a man and a woman.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Бойко не наднича под юргани" [Boyko does not stare under the quilts]. BGVesti (בבולגרית). b2b media. 14 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Woman sues Bulgarian authorities for recognition of same-sex marriage (אורכב 13.09.2018 בארכיון Wayback Machine) The Sofia Globe, 5 December 2017
- ^ "The Court did not Recognize a Marriage Between Bulgarian Women in the UK". novinite.com. 12 בינואר 2018. ארכיון מ-2018-07-27. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Права за еднополовите партньори и техните семейства". deystvie (בבולגרית). ארכיון מ-2019-12-27. נבדק ב-2019-12-27.
- ^ Bulgarian Court Backs Same-sex Couple's EU Residence Rights (אורכב 28.07.2018 בארכיון Wayback Machine), VOA News, 4 July 2018
- ^ "Lex.bg - Закони, правилници, конституция, кодекси, държавен вестник, правилници по прилагане". www.lex.bg. ארכיון מ-2020-07-05. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Закон за изменение и допълнение на Закона за защита от дискриминация - Указ №49" [Law amending and supplementing the Protection against Discrimination Act - Decree №49]. State Gazette (בבולגרית). ארכיון מ-2020-07-05. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Laws being revised by Bulgaria's Justice Ministry; on 09.04.2012 is the new Criminal Code project". אורכב מ-המקור ב-1 ביוני 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Bulgaria must investigate and prosecute hate crimes to end climate of fear (אורכב 10.12.2018 בארכיון Wayback Machine) Amnesty International, February 2015
- ^ "Преди обед, bTV: Първи детайли около София Прайд 2012" [Interview about the organization of Sofia Pride 2012 and the fight for gay rights in Bulgaria] (בבולגרית). 9 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-06-25. נבדק ב-2012-05-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Open letter from Bulgarian NGOs on Bulgaria's candidacy to host the European Medicines Agency | News | Български хелзинкски комитет". www.bghelsinki.org. ארכיון מ-2018-07-28. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Lex.bg - Закони, правилници, конституция, кодекси, държавен вестник, правилници по прилагане". www.lex.bg. ארכיון מ-2020-07-05. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Trans Rights Europe & Central Asia Map & Index 2019". Transgender Europe. 17 במאי 2019. ארכיון מ-2020-06-01. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ILGA-Europe 2011 Annual Report - Bulgaria section". אורכב מ-המקור ב-17 במאי 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Una pareja de mujeres lleva por primera vez ante los tribunales de Bulgaria el derecho al matrimonio igualitario". dosmanzanas - La web de noticias LGTB. ארכיון מ-2019-06-29. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-10-17. נבדק ב-2016-02-19.
{{cite web}}: (עזרה) Eurobarometer survey results; pages 66-67 - ^ ""Annual Review 2018"" (PDF). ILGA. בדצמבר 2018. ארכיון (PDF) מ-2019-07-04. נבדק ב-4 ביולי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Смяна на пола в България - дискусия в Червената къща" [Discussion about transsexuality and intersex in Bulgaria] (בבולגרית). 22 בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-2014-03-23. נבדק ב-2013-02-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ United Nations High Commissioner for Refugees. "Refworld - Bulgaria: Situation of homosexuals; protection available to victims of harassment or violence; organizations offering assistance or support to sexual minorities (March 2005 - August 2006)". Refworld. ארכיון מ-2019-04-06. נבדק ב-2020-07-05.
- ^ "НАРЕДБА № 29 ОТ 19 ЮЛИ 2004 Г. ЗА УСЛОВИЯТА И РЕДА ЗА СЪСТАВЯНЕ, ОБРАБОТВАНЕ, СЪХРАНЯВАНЕ И ПРЕДОСТАВЯНЕ НА ИНФОРМАЦИЯТА ОТ РЕГИСТЪРА ПО ЧЛ. 36 ОТ ЗАКОНА ЗА КРЪВТА, КРЪВОДАРЯВАНЕТО И КРЪВОПРЕЛИВАНЕТО И ЗА ФОРМИТЕ НА ДОКУМЕНТАЦИЯТА" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2017-02-26.
- ^ "WORLD PUBLICS WELCOME GLOBAL TRADE – BUT NOT IMMIGRATION" (PDF). אוקטובר 4, 2007. אורכב מ-המקור (PDF) ב-פברואר 8, 2012. נבדק ב-דצמבר 2, 2012.
- ^ "EUROBAROMETER 66 FIRST RESULTS" (PDF). TNS. European Commission. בדצמבר 2006. p. 80. ארכיון (PDF) מ-2016-03-06. נבדק ב-6 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Eight EU Countries Back Same-Sex Marriage". angusreid. 24 בדצמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-5 בספטמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-10-17. נבדק ב-2016-02-19.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The social situation concerning homophobia and discrimination on grounds of sexual orientation in Bulgaria" (PDF). במרץ 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-10-17. נבדק ב-2016-02-19.
{{cite web}}: (עזרה) Eurobarameter results; page 55 - ^ "Един от десет ученици е бисексуален". Plovdiv24.bg. 30 ביוני 2008. ארכיון מ-2018-09-05. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Angelova, Polina (10 בינואר 2012). "Българинът не ще гейове и роми за колеги!" [The Bulgarian will not be gay and Romani for colleagues!]. Razkritia (בבולגרית). אורכב מ-המקור ב-2013-08-13. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Religious Belief and National Belonging in Central and Eastern Europe". Pew Research Center. ארכיון מ-2017-05-10. נבדק ב-11 במאי 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Controversy in Bulgaria over billboards promoting tolerance towards same-sex couples". The Sofia Globe. 14 בדצמבר 2018. ארכיון מ-2020-07-05. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lotto Persio, Sofia (14 בדצמבר 2018). "Bulgaria: Bullboards featuring LGBT couples vandalised". PinkNews. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ About 60 arrested at Bulgaria's first gay parade (אורכב 24.12.2018 בארכיון Wayback Machine) Reuters
- ^ Марков, Марко. "3000 КРАСИВИ ХОРА ОЦВЕТИХА СОФИЯ В ЦВЕТОВЕТЕ НА ДЪГАТА – HUGE.BG". ארכיון מ-2020-07-07. נבדק ב-2020-08-18.
- ^ "Thousands turn out for Sofia Pride 2019". The Sofia Globe. 9 ביוני 2019. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dimitrov, Martin (9 ביוני 2019). "Love is the Theme at Twelfth Sofia Pride". BalkanInsight. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-2020-07-05.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Светият Синод атакува предстоящия гей парад в София" [The Holy Synod attacks the upcoming gay parade in Sofia]. Actualno.com (בבולגרית). 22 ביוני 2010. אורכב מ-המקור ב-21 ביולי 2013. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Отец зове: Пребийте гейовете с камъни" [Father calls: Beat the gays with stones]. vsekiden.com (בבולגרית). 12 ביוני 2012. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2014. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Sofia LGBT Pride Should Showcase a Tolerant Bulgaria (אורכב 28.06.2018 בארכיון Wayback Machine) Human Rights Watch, 5 June 2017
- ^ "Костов подкрепи гей-парада" [Kostov supported the gay parade] (בבולגרית). BNews. 24 ביוני 2010. ארכיון מ-2016-03-05. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "ILGA-Europe". אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2014. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bulgaria's Sofia Pride Gay Parade Goes Smoothly, Only 'Family NGO' Protests". Novinite.com. Sofia News Agency. 18 ביוני 2011. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "7th Sofia Pride march blocked by Bulgarian nationalist protesters". Gay Star News. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ОБЩИНСКИ СЪВЕТ Пазарджик: РЕШЕНИЕ №211". ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Гейове и лесбийки лепят устите си в знак на протест" [Gays and lesbians stick their mouths in protest]. DarikNews.bg (בבולגרית). 2 במרץ 2010. ארכיון מ-2020-07-06. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Административният съд в Пазарджик отмени чл.14, който дискриминира гейовете" [The Administrative Court in Pazardjik repealed Article 14, which discriminated against gays]. DarikNews.bg (בבולגרית). 9 בנובמבר 2010. ארכיון מ-2016-03-05. נבדק ב-23 באוגוסט 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Поредна гилотина за вече мъртвия Член 14" [Another guillotine for the already dead Article 14]. Младежка ЛГБТ организация "Действие" (בבולגרית). אורכב מ-המקור ב-23 ספטמבר 2015. נבדק ב-23 אוגוסט 2015.
- ^ "SURROGACY IN BULGARIA". אורכב מ-המקור ב-2018-04-29. נבדק ב-2017-11-24.
