זכויות להט"ב באריתריאה
.svg) | |
| אריתריאה | |
| מעמד בחוק | פלילי, עונש: 10 ימים עד 3 שנות מאסר |
|---|---|
| טרנסג'נדריות | אין הכרה בשינוי מגדר |
| שירות צבאי | לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים לא רשאים לשרת |
| הגנה מפני אפליה | אין הגנה מפני אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית |
| זכויות משפחה | |
| הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד-מינית |
| אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים |
| הצבעה על הצהרת האו"ם | נגד (תמכה בהצעה הנגדית מטעם סוריה) |
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באריתריאה כפופות לרדיפה ואפליה רשמית, בעודם מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שלא נתקלים בהם תושבים הטרוסקסואלים בעלי תחושת התאמה לזהותם המגדרית. פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית בשטחי המדינה ועלולה לשאת עונש של 10 ימים עד 3 שנות מאסר. אזרחי להט"ב אריתריאים דווחו לאורך השנים כמי שמובאים לדין באופן קבוע על ידי הממשלה ומתמודדים עם סטיגמטיזציה רחבה בקרב האוכלוסייה על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית.[1]
מעמד בחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה מוגדרת כעבירה פלילית באריתריאה על פי סעיף II (סטיות מיניות) של הקוד הפלילי משנת 1957 שעבר בירושה לאריתראה מאתיופיה ומוגדר כמורשת בריטית אירופאית בכך שהוטל בכל רחבי הקולוניות לשעבר של האימפריה הבריטית.[2] על פי סעיף 600 לקוד ניתן להעניש "עבירות גשמיות לא טבעיות" במאסר של בין 10 ימים ל-3 שנות מאסר. בפועל, מעט ידוע על השימוש בסעיף, שכן העיתונות האריתראית שבשליטת המדינה אינה מדווחת כלל על העמדה לדין נגד הומוסקסואליות אם הן מתקיימות בפועל או לא.[2] עם זאת, שגרירות הממלכה המאוחדת באסמרה דיווחה שאנשים שנמצאו כמשתתפים בפעילות הומוסקסואלית מובאים לדין בקביעות ונמצאים אשמים.[2][3] לדבריה, הממשלה מבצעת מעצרים באופן שגרתי בגין קיום פעילות הומוסקסואלית בהסכמה, ועוסקת מעת לעת בסקירות של לסביות והומוסקסואלים מוכרים או חשודים במדינה.[4][3] במקרים רבים, לא מוגשים כתבי אישום ומשפחותיהם של ההומוסקסואלים הנאשמים מנועים מקבלת מידע על מצבם או היכן הם מוחזקים.[5] מערכת המשפט האריתראית הוגדרה כ-"אטומה" בנושא ולעיתים קרובות שרירותית בהתמודדות עם האשמות בפעילות הומוסקסואלית.[6] התעללות, עינויים והכאות של אסירים הוגדרו כ-"דבר שבשגרה",[7] וחלקם דיווחו שאסירים מוצאים להורג באופן בלתי חוקי. למרות זאת, משרד החוץ וחבר העמים דיווח כי עונש המוות במדינה לא הופעל ב-2013.[6]
בשנת 2003 נעצרו שישה הומוסקסואלים בחדר שירותים ציבורי באסמרה ולאחר מכן הועברו למתקן הכליאה עדי אביטו, הידוע בשיכון של אסירים פוליטיים.[5]
משלחת אריתריאה דחתה את ההמלצות של מדינות שונות לבטל את ההפללה הקיימת של פעילות הומוסקסואלית בין מבוגרים בהסכמה בקוד הפלילי שלה בסיום הסקירה התקופתית האוניברסלית (אנ') של מעמד זכויות האדם בשטחה על ידי מועצת זכויות האדם של האו"ם ב-2007 בטענה כי המעשה מוגדר "בניגוד ישיר לערכים ולמסורות של העם האריתראי".[3]
תנאי מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נציבות האו"ם לפליטים קבעה כי קיים "טאבו חברתי חזק" כלפי הומוסקסואליות בתוך אריתריאה.[8] באופן דומה, מחלקת המדינה של ארצות הברית דיווחה שהומוסקסואלים ולסביות מתמודדים עם "אפליה חברתית חמורה" במדינה.[7] באופן כללי, הנושאים הללו אינם נדונים בגלוי במדינה וזכויות להט"ב לא נחשבות לנושא עבור דיון ציבורי.[2] קיימת מודעות ציבורית מוגבלת לקיומם של מיעוטים מיניים ומגדריים במדינה למעט רשויות אכיפת החוק המופקדות על מאבק בהומוסקסואליות.[2] לאורך השנים לא נודע על קבוצות או ארגונים למען קידום זכויות להט"ב שפעלו במדינה.[7] בדו"ח שפרסם הארגון "Freedom House" (אנ') נמצא באופן דומה שהפללה של פעילות הומוסקסואלית הביאה לאפליה חברתית ומשפטית כאחד.[9] ממשלת אריתריאה טענה פעמים רבות כי הומוסקסואליות "מנוגדת לערכים ולנורמות המסורתיות במדינה" אשר בנוסף, בתחילת שנות ה-2000 שידרה מספר תוכניות רדיו וטלוויזיה בתחנות ממשלתיות שפירטו את "הסכנות של הומוסקסואליות".[10]
הומוסקסואלים ולסביות שמשרתים בצבא אריתריאה דיווחו כי "היו נתונים להתעללות חמורה" אם כי דיווחים אלה נותרו ללא אישור רשמי.[7] מבקש מקלט הומוסקסואל אריתראי בממלכה המאוחדת מ-2002 דיווח שהוא ובן זוגו, ששירתו בכוחות המזוינים של אריתראה, "סבלו מהתעללות פיזית, מילולית ואיומים, הן מצד הממונים והן מצד עמיתיו לשירות".[11]
אפליה חברתית נגד אנשים שחיים עם HIV/איידס הוגדרה כ-"תחום דאגה" בדו"ח מחלקת המדינה של ארצות הברית על מעמד זכויות האדם באריתריאה.[7] האיגוד הבינלאומי "ILGA" ומספר קבוצות למאבק ב-HIV/איידס גינו את ההפללה הקיימת של פעילות הומוסקסואלית על ידי סעיף 600 לאורך השנים, בטענה שהיא "מערערת את יעדי בריאות הציבור" ובכך, הופכת תוכניות מניעה שמכוונות לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים ל-"קשות מאוד לביצוע".[9]
לאורך השנים, ממשלת אריתריאה האשימה שוב ושוב את מדינות המערב ב-"קידום הומוסקסואליות בתוך המדינה כדי לערער את יציבות המשטר".[7] מתנגדים או חשודים למתנגדי המשטר תויגו כ-"הומוסקסואלים, בוגדים, אנסים, פדופילים וסוחרים" בניסיונות לדכא מתנגדים ולקיים דה-לגיטימציה לביקורת על הממשלה.[4]
בשנת 2004, שלושה עובדי בתי מלון גורשו מאריתריאה על רקע הומוסקסואליות כאשר לפחות אחד מהעובדים תואר כהומוסקסואל גלוי.[2]
בשנת 2010, יחד עם מספר מדינות אפריקאיות אחרות, דחתה אריתריאה את עקרונות יוגיאקרטה (אנ'), אשר קראו ליישם סטנדרטים מפותחים של זכויות אדם בנושאים של נטייה מינית וזהות מגדרית.[12]
בשנת 2013 פאולו מנינה, אזרח איטלקי הומוסקסואל גלוי, פוטר מעבודתו כפרופסור לספרות בבית ספר טכני באסמרה וגורש מאריתריאה.[13] מנינה הסכים לעזוב על פי הדיווחים מחשש לביטחונו. לא ניתן הסבר רשמי לגירושו מהמדינה, אך ממשלת אריתריאה הצהירה כי מנינה הוא "אדם מסוכן שעלול לערער את היציבות לסדר המוסרי ולציבור של המדינה".[14][13] בחקירה לאחר מכן של פקידים איטלקיים, ממשלת אריתריאה הבהירה כי למרות היעדר אזכור של נטייה מינית בחוזים של בתי ספר איטלקיים הפועלים במדינה,[13] הגירוש "מוצדק על בסיס סעיף 7 להסכם על בתי ספר טכניים איטלקיים באריתריאה".[15] ההסכם מחייב ציות לחוקים המקומיים, והממשלה טענה כי סעיף 600 לקוד הפלילי של אריתריאה נכלל בתוכנו. פקידים דיפלומטיים איטלקיים גינו את גירושו של מנינה.[15]
טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פעילות הומוסקסואלית חוקית |  (פלילי, עונש: 10 ימים עד 3 שנות מאסר)
|
| גיל הסכמה שווה לזוגות הטרוסקסואלים |
|
| חוקים נגד אפליה בתעסוקה |
|
| חוקים נגד אפליה במתן סחורות ושירותים |
|
| חוקים נגד אפליה בכל התחומים האחרים (כולל אפליה עקיפה, דברי שטנה) |
|
| נישואים חד-מיניים |
|
| הכרה בזוגיות חד-מינית (איחוד אזרחי, נישואי חוזה, ידועים בציבור) |
|
| אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים |
|
| אימוץ ילד חורג בקרב זוגות חד-מיניים |
|
| גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות |
|
| הכרה משפטית בשינוי מגדר |
|
| לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים מוצהרים רשאים לשרת בצבא |
|
| איסור על ביצוע טיפול המרה בחוק |
|
| פונדקאות מסחרית לזוגות גברים הומוסקסואלים |
|
| גברים המקיימים יחסי מין עם גברים רשאים לתרום דם |
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Eritrea - Country of Concern, GOV.UK (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Paulocanning, Eritrea questioned over anti-gay laws, LGBT Asylum News, 2010-04-02
- ^ 1 2 3 United Nations High Commissioner for Refugees, Refworld | Eritrea: Legislation and legal protection available to homosexuals; their treatment by society and government authorities, Refworld (באנגלית)
- ^ 1 2 Eritrea: US State Department Report on Human Rights for 2011, [AIM] Asmarino Independent Media (באנגלית בריטית)
- ^ 1 2 Gay Eritrea News & Reports, archive.globalgayz.com
- ^ 1 2 Eritrea | Human Rights and Democracy 2012, web.archive.org, 2014-02-19
- ^ 1 2 3 4 5 6 Eritrea, U.S. Department of State
- ^ United Nations High Commissioner for Refugees, Refworld | UNHCR Eligibility Guidelines for Assessing the International Protection Needs of Asylum-Seekers from Eritrea, Refworld (באנגלית)
- ^ 1 2 ILGA: UPR Statement on LGBTI health in Eritrea, web.archive.org, 2014-05-05
- ^ Gay Eritrea News & Reports, archive.globalgayz.com
- ^ United Nations High Commissioner for Refugees, Refworld | YF (Homosexuality - Not Legal but No Real Risk) Eritrea v. Secretary of State for the Home Department, Refworld (באנגלית)
- ^ Majority of GA Third Committee unable to accept report on the human right to sexual education | International Service for Human Rights, web.archive.org, 2013-05-15
- ^ 1 2 3 Italian educator working in North Africa deported for being gay, Gay Star News, 2013-05-13 (באנגלית בריטית)
- ^ Italian citizen kicked off Eritrea because of his homosexual orientatio / Italy / Country-by-country / Guide to Europe / Home / ilga - ILGA Europe, web.archive.org, 2015-04-17
- ^ 1 2 Italian Foreign Affairs commitments on the rights of LGBTI people / Italy / Country-by-country / Guide to Europe / Home / ilga - ILGA Europe, web.archive.org, 2014-08-29
