זכויות להט"ב בבוסניה והרצגובינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכויות להט"ב בבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה
בוסניה והרצגובינה
בוסניה והרצגובינה
מעמד בחוק הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות מ-2003
שירות צבאי לסביות, הומואים וביסקסואלים מורשים לשרת בצבא בוסניה והרצגובינה
הגנה מפני אפליה החוק אוסר אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית
זכויות משפחה
הכרה בזוגיות חד־מינית נישואים חד־מיניים אינם חוקיים במדינה
הצבעה על הצהרת האו"ם בעד

תושבים להט"בים בבוסניה והרצגובינה מתמודדים עם אתגרים משפטיים שלא חווים תושבים שאינם להט"בים. פעילויות מיניות חד-מיניות הן חוקיות בבוסניה והרצגובינה מאז 2003, אבל זוגות מאותו המין ומשקי בית שבראשם זוגות חד-מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות העומדות לרשות הזוגות שאינם חד-מיניים.

בוסניה והרצגובינה היא מדינה חילונית המורכבת בעיקר ממוסלמים ונוצרים (קתולים ואורתודקסים). בעוד שהמדינה מוגדרת רשמית כחילונית, הדת ממלא תפקיד חשוב בחברה הבוסנית. ככאלה, עמדות כלפי חברי הקהילה הגאה נוטות להיות שמרניות למדי, בדומה למדינות אחרות במזרח אירופה.[1] אירועים להט"בים רבים, ובמיוחד פסטיבל הקווירי בסרייבו 2008, הסתיימו באלימות, לאחר שהרדיקלים האסלאמיים תקפו את ההמונים ודיברו ביטויים קיצוניים. על פי סקר שנערך ב-2015, 51% מהבוסנים הלהט"בים דיווחו על אפליה כלשהי המופנית כלפיהם, כולל התעללות מילולית, הטרדה ואפילו אלימות פיזית.[2]

עם זאת, העמדות משתנות. ב-2016, אישרה הממשלה (אנ') חוק מקיף נגד אפליה, האוסר על אפליה בגלל נטייה מינית, זהות מגדרית ומאפייני מין. יותר ויותר ברים ומקומות גאים נפתחו, במיוחד בעיר הבירה סרייבו.[1] רצונה של בוסניה והרצגובינה להצטרף לאיחוד האירופי מילא גם תפקיד חשוב בגישה של הממשלה לזכויות הלהט"ב.[3]

ב-2019 דירג הארגון ILGA-Europe את בוסניה והרצגובינה במקום ה-22 מתוך 49 ממדינות אירופה מבחינת חקיקת זכויות להט"ב.[4]

חוקיות של פעילות מינית מאותו המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוסניה והרצגובינה מנוהלת על ידי שתי ישויות פוליטיות, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה ורפובליקה סרפסקה. לגליזציה של קיום פעילות מינית מאותו המין חוקקה בפדרציה של בוסניה והרצגובינה ב-1996 וברפובליקה סרפסקה ב-1998 על ידי אותם שני גורמים שאימצו חוקים פליליים משלהם.[5] מחוז ברצ'קו אישר את הלגליזציה של קיום פעילות מינית מאותו המין רק ב-2003.[6] גיל ההסכמה הוא 14, ללא קשר לנטייה המינית (קיום יחסי מין עם אדם מתחת לגיל 14 נחשב כאונס סטטוטורי).[7]

הכרה בזוגות חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין הכרה חוקית של זוגות חד-מיניים ברמה לאומית או תת-לאומית. חוקת בוסניה והרצגובינה (אנ') שותקת באשר לזכאות מגדרית לנישואין, ובקנה מידה תת-לאומי, שני הגופים, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה והרפובליקה סרפסקה, מגבילים את הנישואים לזוגות הטרוסקסואלים, כפי שנקבעו בקודים המשפחתיים שלהם.[8]

ב-19 באוקטובר 2018, אימצה הפדרציה של בוסניה והרצגובינה בקשה לגליזציה של איגודים אזרחיים. ראש הממשלה, פאדיל נובאליץ' (אנ'), אמר כי ”הסעיף האמור עלה על סדר היום של הפרלמנט והוא אומץ באותה צורה שהוצעה. כעת תקים הממשלה קבוצת עבודה שתנתח את ההצעה, שתצטרך לאמץ אותה מאוחר יותר על ידי הפרלמנט”.[9] על פי מחקר שבוצע, כ-80% מהזוגות החד-מיניים בבוסניה והרצגובינה רוצים שיכירו במערכת היחסים ביניהם.[דרוש מקור]

הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 12 בחוק שוויון המינים (בבוסנית: Zakon o ravnopravnosti spolova), שאומץ בתחילת 2003, אוסר על אפליה על רקע מגדר ונטייה מינית.[10] עם זאת, נטייה מינית לא הוגדרה במפורש.

חוק העבודה של הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אוסר גם במפורש על אפליה על רקע נטייה מינית, וכך גם חוק העבודה של מחוז ברצ'קו.[3]

החוק נגד אפליה (בבוסנית: Zakon o zabrani diskriminacije) אומץ ב-2009, והוא אוסר על אפליה על רקע מין, ביטוי מגדרי ונטייה מינית. יתר על כן, החוק אוסר על הטרדה והפרדה על בסיס נטייה מינית.[11] סעיף 2 לחוק קובע כדלקמן:[12]

אפליה, מבחינת חוק זה, תהיה כל טיפול שונה לרבות כל הרחקה, מגבלה או העדפה המבוססת על נימוקים אמיתיים או נתפסים כלפי כל אדם או קבוצת אנשים, קרוביהם או אנשים הקשורים להם באופן אחר, על רקע גזע, צבע עור, שפה, דת, שיוך אתני, נכות, גיל, רקע לאומי או חברתי, קשר למיעוט לאומי, אמונה פוליטית או אחרת, רכוש, חברות באיגוד המקצועי או כל עמותה אחרת, חינוך, מעמד חברתי ומין, מיני אוריינטציה, זהות מגדרית, מאפיינים מיניים, כמו כן כל הנסיבות האחרות המשרתות את המטרה או גורמות למניעה או הגבלה של כל אדם מהנאה או ממימוש, על בסיס שווה, של זכויות וחירויות בכל תחומי החיים.

ביולי 2016, אימץ הפרלמנט (אנ') את הצעת חוק המתנה את חוקי האפליה לאיסור מפורש על רקע נטייה מינית, זהות מגדרית ומאפייני מין.[13][14]

החוקים נגד אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2016, הפדרציה של בוסניה והרצגובינה אישרה תיקונים לחוק הפלילי שלה על ידי הוצאת פשעי שנאה על בסיס נטייה מינית וזהות מגדרית. החוק פורסם בגיליון הרשמי ב-15 ביוני 2016. איסורים דומים כבר היו ברפובליקה סרפסקה ובמחוז ברצ'קו.[15][16][17]

זהות מגדרית וביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרנסג'נדרים עשויים לשנות את מגדרם החוקי בבוסניה והרצגובינה לאחר שעברו ניתוח לשינוי מין וטיפולים רפואיים אחרים.[3][4]

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מעט ארגונים עמלו על זכויות להט"ב בבוסניה והרצגובינה. ארגון Q ‏(Udruženje Q) היה הארגון הלהט"בי הראשון שנרשם בבוסניה והרצגובינה. ארגון Q פועל למען ”קידום והגנה על תרבות, זהויות וזכויות אדם של אנשים קווירים”, והוקם בספטמבר 2002. הוא נרשם רשמית בפברואר 2004.[5]

בתחילה, הארגון Logos נרשם בסוף 2005 בשם ”היוזמה לחשיפה של מוסלמים קווירים” (IIVQM), אך זמן קצר לאחר מכן, השם שונה לשם הנוכחי ונרשם מחדש ב-2006.[5] הארגון Equilibrium נרשם באמצע 2009 והיה הארגון הראשון שעבד בבאניה לוקה. שני הארגונים נסגרו לאחר שנתיים של פעילות.[3]

ארגונים אחרים כוללים את Okvir וגם את Simosyon, שנרשמו שניהם ב-2011, Viktorija, המרכז הפתוח של סרייבו (סרייבסקי אוטורני סנטר), BUKA (האגודה של באניה לוקה של פעילים קווירים; בבוסנית: Banjalučko Udruženje Kvir Aktivista) שנרשמה ב-2013, עמותת LibertaMo, אשר התחילה לעבוד ב-2015 והמרכזים הפתוחים של מוסטר וטוזלה.[3][5]

אירוע הגאווה הראשון במדינה נערך ב-9 בספטמבר 2019 בבירה סרייבו.[18] כ-2,000 איש צעדו במצעד הגאווה הראשון של בוסניה והרצגובינה, והפכו את המדינה לאומה היוגוסלבית האחרונה לשעבר שקיימה אירוע גאווה.[19]

התקרית בפסטיבל הקווירי בסרייבו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-12 אנשים הותקפו בסוף היום הראשון של הפסטיבל הקווירי בסרייבו ב-24 בספטמבר 2008. על פי הדיווחים, שמונה אנשים, כולל שוטר אחד, נפצעו לאחר שקבוצה גדולה של פונדמנטליסטים וחוליגנים אסלאמיים תקפו את המבקרים ואת ההמונים. לטענת מארגני האירוע שארך למשך 4 ימים, המשטרה איפשרה הפגנות ללא אישור ולמחות נגד הומואים קרוב יותר מדי לאולם ובכך לסכן את המשתתפים.[20]

הפסטיבל, שאורגן על ידי ארגון Q, נפתח באקדמיה לאמנויות יפות במרכז סרייבו. ההתקפות אילצו את המארגנים להפוך את שאר הפסטיבל לאירוע פרטי ולבטל אותו כעבור יומיים. אף על פי שהארגון Q ארגן בעבר מספר אירועים ציבוריים, פסטיבל זה היה האירוע התרבותי הראשון מסוג זה בהיסטוריה של סרייבו.[20]

ב-2014, בית המשפט החוקתי קבע כי הרשויות לא הצליחו להגן על חופש האספה של משתתפי הפסטיבל הקווירי בסרייבו 2008.[3]

התקרית בפסטיבל מרלינקה 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2014, 14 גברים רעולי פנים הסתערו על פסטיבל מרלינקה וצעקו עלבונות הומופוביים. שלושה משתתפים נפצעו. המשטרה הגיעה ממש לאחר שהתוקפים עזבו, וביקרו אותה כי עשו מעט מאוד במציאת התוקפים וההעמדה לדין.[21] הפסטיבל נמשך למחרת, ללא שום אירוע מיוחד, כאשר ישנה הגנה מלאה של כוח המשטרה.[4]

דעת קהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקר שנערך ב-2015 מצא כי כ-44% מהבוסנים ינסו לרפא את ילדם אם יצאו מהארון. כ-11% נוספים הצהירו כי יפסיקו לתקשר עם ילדם לחלוטין. עוד נמצא כי כ-30% מאוכלוסיית בוסניה והרצגובינה תמכו בהענקת זוגות מאותו המין זכויות הקשורות לנישואים, כמו זכויות כלכליות וחברתיות.[3]

על פי סקר Pew Research שפורסם ב-2017, כ-13% מהנשאלים בבוסניה והרצגובינה תמכו בנישואים מאותו המין, כאשר כ-84% מתנגדים. בנוסף, כ-82% מהבוסנים האמינו כי אין לקבל את ההומוסקסואליות על ידי החברה.[22][23]

על פי סקר שפורסם ב-2019, לפני מצעד הגאווה הראשון בסרייבו, כ-33% מהנשאלים תמכו במצעד, עם כ-58% נגד. כ-14% מהנשאלים הצהירו כי הם תומכים בלגליזציה של נישואים חד מיניים, כאשר כ-81% מתנגדים. הסקר עצמו נערך בסרייבו, ולא כיסה את שאר חלקי הארץ.[24]

טבלת סיכום[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריטריון כן / לא הערות
מעמדם של הומוסקסואלים ושל לסביות בחוק
הומוסקסואליות ולסביוּת חוקיות כן משנת 2003
גיל ההסכמה שווה כן משנת 2003
הומוסקסואליות אינה מסווגת כהפרעה נפשית כן
הכרה בזוגיות חד־מינית
הכרה בנישואי חוזה לא
הכרה בזוגיות רשומה לא
הכרה בנישואים חד־מיניים לא
אימוץ והורות
התרת אימוץ ללהט"בים יחידים כן חוקי עבור כל היחידים ללא קשר לנטייה המינית
התרת אימוץ ילד של בן או בת הזוג לא
התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים לא
הכרה בהורות משותפת בתעודות הלידה של ילדים של זוגות חד־מיניים לא
גישה להפריה חוץ־גופית עבור זוגות לסביות לא
התרת פונדקאות לזוגות הומוסקסואלים לא
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר
מתן אפשרות לשינוי המגדר במסמכים ממשלתיים כן
הכרה במגדר שלישי במסמכים ממשלתיים לא
מניעת התערבויות רפואיות במינם הביולוגי של ילדים המוגדרים כאינטרסקס לא
טרנסג'נדריות אינה מסווגת כהפרעה נפשית לא
הגנה מפני אפליה
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
חוקים נגד אפליה במקומות עבודה כן כן משנת 2003
חוקים נגד אפליה באספקת מוצרים ושירותים כן כן משנת 2003
חוקים נגד אפליה בכל התחומים (כולל אפליה בלתי ישירה והסתה) כן כן משנת 2009
הגנה מפני אלימות
על רקע נטייה מינית על רקע זהות מגדרית
שונות
להט"בים מורשים לשרת בצבא כן
טיפולי המרה אסורים עבור קטינים לא
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים מורשים לתרום דם כן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Bedford, Sam. "What's it Like to Be LGBT in Bosnia?". Culture Trip. ארכיון מ-2018-06-15. נבדק ב-2020-06-30.
  2. ^ "Gays in Bosnia still living life in the closet | DW | 27.10.2016". Deutsche Welle. ארכיון מ-2016-10-28. נבדק ב-2020-06-30.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 BOSNIA AND HERZEGOVINA (אורכב 26.06.2018 בארכיון Wayback Machine), LGBTI Equal Rights Association for Western Balkans and Turkey
  4. ^ 1 2 3 Rainbow Europe: Bosnia and Herzegovina
  5. ^ 1 2 3 4 "Gay Life in Bosnia and Herzegovina". www.globalgayz.com. ארכיון מ-2018-06-15. נבדק ב-2020-06-30.
  6. ^ Bojan Bilić. LGBT Activism and Europeanisation in the Post-Yugoslav Space: On the Rainbow Way to Europe, Springer, 30 June 2016
  7. ^ "Age of consent by country in Europe". ארכיון מ-2018-06-15. נבדק ב-2020-06-30.
  8. ^ "Cultural norms/beliefs about gender/sexuality that might lead to human rights violations, including discrimination" (PDF). Lib.ohchr.org. ארכיון (PDF) מ-2016-03-03. נבדק ב-2016-05-25.
  9. ^ "FBiH adopts request for legalisation of same-sex marriages". N1 BA. ארכיון מ-2020-02-16. נבדק ב-2020-06-30.
  10. ^ "LAW ON GENDER EQUALITY IN BOSNIA AND HERZEGOVINA" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2016-03-06. נבדק ב-2020-07-01.
  11. ^ "ZAKON O ZABRANI DISKRIMINACIJE" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2016-10-20. נבדק ב-2020-07-01.
  12. ^ "LAW ON PROHIBITION OF DISCRIMINATION". Organization for Security and Co-operation in Europe. ארכיון מ-2020-07-01. נבדק ב-2020-07-01.
  13. ^ "Better protection of LGBTI persons through the amendments to the Anti-discrimination Law of BiH". Soc.ba. 14 ביולי 2016. ארכיון מ-2019-05-03. נבדק ב-4 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Anti-discrimination law updated – great step forward in Bosnia and Herzegovina - ILGA-Europe". Ilga-europe.org. ארכיון מ-2016-08-08. נבדק ב-4 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Federation of BiH finally adopts hate crime regulation". Sarajevski Otvoreni Centar. 1 ביולי 2016. ארכיון מ-2016-08-07. נבדק ב-2020-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "CRIMINAL CODE OF THE FEDERATION OF BOSNIA AND HERZEGOVINA" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2018-06-15. נבדק ב-2020-07-01.
  17. ^ "THE CRIMINAL CODE OF REPUBLIKA SRPSKA" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2017-01-10. נבדק ב-2020-07-01.
  18. ^ "Solidarno za slobodu – slobodu okupljanja, slobodu identiteta i slobodu ljubavi! | Povorka Ponosa". ארכיון מ-2019-09-25. נבדק ב-8 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Mladen, Lakic (8 בספטמבר 2019). "Bosnian Capital Hosts First-Ever Pride March". Balkan Insight. Sarajevo. ארכיון מ-2020-07-03. נבדק ב-2020-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 "Eight injured as Sarajevo Queer Festival attacked". www.amnesty.org. ארכיון מ-2018-06-15. נבדק ב-2020-07-01.
  21. ^ "Bosnia and Herzegovina: Attack on LGBT Activists". Human Rights Watch. 4 בפברואר 2014. ארכיון מ-2016-07-31. נבדק ב-2020-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Religious Belief and National Belonging in Central and Eastern Europe" (PDF). ארכיון (PDF) מ-2017-10-14. נבדק ב-2020-07-01.
  23. ^ "Social views and morality". Religious belief and national belonging in Central and Eastern Europe. Pew Research Center. 10 במאי 2017. ארכיון מ-2019-09-13. נבדק ב-2020-07-01. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Ekskluzivno objavljujemo: Povorku ponosa podržava trećina građana Sarajeva, većina je ipak protiv". klix.ba (בבוסנית). 6 בספטמבר 2019. ארכיון מ-2019-09-15. נבדק ב-2020-07-01. {{cite web}}: (עזרה)