מאיר פרוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר פרוש
מאיר פרוש
תאריך לידה 11 ביוני 1955
כ"א בסיוון ה'תשט"ו
כנסות 14 - 19
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
תפקידים בולטים

מאיר פֹּרוּשׁ (נולד ב-16 ביוני 1955) הוא חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ויו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1955 בירושלים, בנם של ברכה לבית פקשר והרב מנחם פרוש שכיהן כחבר הכנסת מטעם אגודת ישראל במשך 37 שנים, ונכדו של הרב משה גליקמן־פרוש שהיה עסקן בכיר באגודת ישראל בתקופת המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל.

פרוש למד בילדותו בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים, לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלובודקה בבני ברק. לאחר נישואיו עשה שירות צבאי "שלב ב'", ארבעה חודשי שירות חובה.

פרוש מנהיג את תת-הסיעה "שלומי אמונים" בתוך סיעת אגודת ישראל, סגנו הוא יהושע פולק. גם מערכת הכשרות של "אגודת ישראל" מצויה בשליטתו. ייסד יחד עם אביו, מנחם פרוש, את עיתון המבשר.

הוא נשוי לרחל‏[1] בתו של נחום יואל הלפרין, ואב ל-12 ילדים, ומתגורר בשכונת רוממה שבירושלים. בנו הבכור, ישראל (שרוליק) פרוש, מכהן כראש עיריית אלעד (נבחר בשנת 2013). בנו משה, הוא מנכ"ל עיתון המבשר אשר בבעלות המשפחה.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעמולה של פרוש על אוטובוס בירושלים במהלך המירוץ לראשות העירייה בשנת 2008

שימש כמנהל משרדי אגודת ישראל בירושלים. כיהן במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים. 7 שנים היה סגן ראש עיריית ירושלים, אחראי על תיק שיפור פני העיר, מנהל תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.

לאחר כהונתו של אורי לופוליאנסקי, נציג דגל התורה, כראש עיריית ירושלים, התמודד פרוש כנציג אגודת ישראל ביהדות התורה, על תפקיד ראש העירייה בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008[2], וזכה לתמיכת רוב הרבנים מהמגזר החרדי, ורוב הרבנים מהמגזר הדתי לאומי. אך עסקני חסידות גור ובראשם יעקב ליצמן, התנגדו למועמדותו, ובבחירות הפסיד פרוש לניר ברקת לאחר שזכה ב-43% מהקולות, מול 52% של ברקת. לאחר מכן, בכנסת ה-18 הביא פרוש לבחירתו של חבר הכנסת משה גפני מדגל התורה לראשות וועדת הכספים ובכך גרם להדחתו של יעקב ליצמן מתפקיד זה בו שימש ליצמן כנציג התנועה בעבר.

לאחר פטירת אביו מונה פרוש לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים.

בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוש כיהן כח"כ משנת 1996, ולמעשה החליף את אביו שכיהן כח"כ עד 1994. הוא שימש כסגן שר הבינוי והשיכון (בלא שר מעליו) בשנים 1996 - 1999, ובשנים 2001 - 2003 תחת השר נתן שרנסקי. נחשד כי בהיותו סגן שר הבינוי והשיכון פנה פרוש לנזקקים שזכו לסיוע בדיור ממשרד השיכון וביקש מהם לסייע להצלחת מפלגתו בטרם הבחירות בשנת 1999‏‏. בעקבות כך המליצה המשטרה להעמידו לדין בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות ובעבירה של מרמה והפרת אמונים‏‏[3]. החלטת הפרקליטות לסגור את התיק כנגדו נומקה בספקות שהתעוררו סביב "היסוד הנפשי שבעבירה".

במהלך הכנת תקציב המדינה לשנת 2003 פתח פרוש בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה אודות "גזירות תשס"ג" - הקיצוצים שממשלת ישראל ערכה בתקציב המדינה, שכללה פגיעה משמעותית בקצבאות הילדים ובשכבות החלשות באוכלוסייה ‏‏‏[4].

פרוש הוא נציג סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, סיעה המאגדת בתוכה כמה מהפלגים שבאגודת ישראל ולא את אלו שכבר יש להם נציג (חסידות גור, חסידות ויז'ניץ וחסידות בעלזא).

בין החוקים שיזם פרוש במהלך כהונתו בכנסת: חוק האוסר על מכירה ועל ייצור של דלק שאינו עומד בתקן, ומגביר את הפיקוח על תחנות הדלק, וכן חוק הקובע כי ספק שירותי טלפון שניתק מנוי מחמת אי תשלום, יחויב לאפשר למנוי להתקשר למוקדי החירום של משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי האש בחודשיים הראשונים שלאחר הניתוק.

בכנסת ה-18 כיהן פרוש כסגן שר החינוך, עד להתפטרותו מן הכנסת ב-6 בפברואר 2011 כחלק מהסכם הרוטציה הפנימי ביהדות התורה בין סיעתו שלומי אמונים לבין חסידות בעלזא. הוא נבחר מחדש לכנסת ה-19.

עמדתו המדינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת כהונתו כסגן שר הבינוי והשיכון יזם את הקמת הר חומה[5], ובעת שמפלגתו נכנסה לקואליציה של אריאל שרון סירב פרוש לקבל תפקיד ממשלתי עקב התנגדותו לתוכנית ההתנתקות. בעבר הזהיר פרוש כי ההצהרות על חלוקת ירושלים מעודדות ניסיונות השתלטות של הרשות הפלסטינית על קרקעות במזרח העיר‏‏[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסמך.
  2. ^ רונן מדזיני, מועמד החרדים לראשות עיריית י-ם: ח"כ פרוש, באתר ynet‏, 11 באוגוסט 2008
  3. ^ המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ח"כ פרוש, באתר ynet
  4. ^ שובת רעב על "גזירות תשס"ג´, באתר ערוץ 7, 15 במאי 2003
  5. ^ עלון התעמולה: "למי יש יותר נסיון"‏, אתר הבחירות של מאיר פרוש
  6. ^ ‏חה"כ פרוש, הצהרה לעיתונות‏, 28 באוקטובר 2007, אתר שלומי אמוני ישראל