האימפריה האכדית
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| שפה נפוצה |
אכדית שומרית |
| עיר בירה | אכד |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אסיה  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 2334 לפניה"ס |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 2154 לפניה"ס |
| ישות קודמת |
הממלכה המארית השנייה אומה |
| ישות יורשת |
השושלת הגותית של סומר הממלכה המארית השלישית אבלה |
| שליטים בולטים |
סרגון (2334-2279 לפניה"ס) שו טורול (2170-2154 לפניה"ס) |
| דמוגרפיה | |
| דת | מסופוטמית עתיקה |
  | |
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד. במשך השנים, האכדים אימצו אט אט את התרבות ומערכת הכתב של השומרים. האימפריה התקיימה בין השנים 2350–2150 לפנה"ס לערך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שליטים בעלי שמות שמיים כבר היו קיימים בכיש. אחד מהם, בן זמנו של השליט השומרי האחרון, לוגל-זגה-סי, היה אלוסאריד (או אורומוס) ש"כבש את עילם ובראס". אך סרגון (שארו-קין), שניצח ושבה את לוגאל-זאגה-סי ולקח את האימפריה שלו, מפורסם בהרבה. כתובת ארוכה של בנו של סרגון, מנישטושו, נתגלתה בשושן על ידי ג'. די מורגן. סרגון מתוארך על ידי חוקרים מודרניים בערך ב-2300 לפנה"ס (אם כי ה"מלך הארכאולוג" של בבל, נבונאיד, חישב כי הוא חי בערך ב-3800 לפנה"ס).
סרגון היה בנו של ל'איבום או איטי-בל, ואגדה אחרת מספרת כיצד הוא נולד בסתר ונשלח לשוט על מימי החידקל בתיבה של סוף. כאן הוא ניצל בידי "אקי הכפרי"; אך בסופו של דבר הגיע היום בו מקורו האמיתי נודע. במקור הוא היה שר המשקים של מלך כיש עם שם שמי, אור זאבאבה. הוא פלש ארבע פעמים לסוריה וארץ ישראל, ובמשך שלוש שנים הכניע את ארצות "המערב" על מנת לצרף אותן יחד עם מסופוטמיה לאימפריה אחת.
פסלים שלו הוצבו לחופי הים התיכון כאות לניצחונותיו, וערים וארמונות נבנו בארצו בעזרת ביזת הארצות הכבושות. גם עילם והחלק הצפוני של מסופוטמיה נכבשו, ודוכא מרד בשומר עצמה.
שני בניו ויורשיו של סרגון, רימוש ומַנישְתוּסוּ לא היו עד כדי כך מוצלחים, ושניהם נרצחו; אך נכדו, נרם-סין, המשיך את ההצלחות הקודמות, כבש את מגן ושבה את מלכה. הוא אימץ את התואר המלכותי "המלך נרם-סין, של ארבעת הרוחות", וכמו סבו פנו אליו כ"האל של אכד", בדומה לכבוד האלים שניתן לפרעונים במצרים.
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תבליט שעליו מצויר נאראם-סין, שדומה מאוד לאמנות מצרית, נמצא בדיארבקר בטורקיה המודרנית. האמנות הבבלית כבר הגיעה לרמת מצוינות גבוהה; שני חותמות גליל מתקופת סרגון הם עבודת אמנות יוצאת דופן באבני חן.
האימפריה חוברה על ידי כבישים, שעליהם היה שירות דואר קבוע. על חותמות חמר ששירתו כבולים נכתבו שמותיהם של סרגון ובנו. נראה כי היו גם מפקדי אוכלוסין של תושבי האימפריה, ובמסמך אחד מצוין שאורו-מליכ, ששמו מראה על מוצאו הכנעני, היה המושל של ארץ האמורים, או 'אמורו' כפי שנקראה ארץ ישראל בפי האכדים. מסתבר כי אוסף התצפיות האסטרונומיות הראשונות נכתב עבור ספרייה שנוסדה בידי סרגון.
התמוטטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאראם-סין תיעד את המלחמות האכדיות כנגד העם הארמאני באררט. ארמן היה המנהיג של שבט שמאז נשא את שמו. לא ידוע האם סרגון, סבו של נאראם-סין גם כן לחם נגד עם זה.
לא ברור האם המלחמות עם הארמנים הם שהביאו להתמוטטות של האימפריה האכדית. אולם, היא כבר החלה להתפורר בתקופתו של שאר-קלי-שארי, בנו של נאראם-סין, ועד סוף תקופת מלכותו היא התמוטטה סופית תחת פלישה של ברברים מהזגרוס הידועים כ"גותים".
הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בד בבד עם ההתעצמות הצבאית/כלכלית החלה ממלכת אכד לפרוח מהבחינה האומנותית והתרבותית. אוצרות התרבות השומרית תורגמו לאכדית והחל תהליך עיצובם מחדש של אלי השומרים הקדומים על פי תבניתם של האכדים. לדוגמה האל אנו נהפך באכד ל אל - האל הראשי, איננה לאישתר, אנכי הפך לאאה: הירח הפך לסין. מאוחר יותר, לאחר פלישת הגותים, שבטי ההרים מהזגרוס בנו מקדש (זיגוראת) לאל ירח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
ההיסטוריה | ||
|
ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | ||
שומרים (מ בסגול), דף שער בספרייה הלאומית- סופה במדבר - סברה לפיה האימפריה האכדית התמוטטה בעקבות בצורת שפקדה אותה
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |
| בקרת זהויות |
|
|---|