אשנונה

מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: קטנה, ימחד, מארי, אשנונה ובבל
המקדש המרובע בתל אסמר -ממלכת אשנונה
המקדש הסגלגל בחפג'ה - ממלכת אשנונה
פסל מתפלל אשר נמצא במקדש המרובע בתל אסמר תקופת השושלת הקדומה (2750 -2600 לפנה"ס)

אֵשְנוּנָה הייתה ממלכה זעירה, שתחילתה בשומר בתקופת הממלכה הקדומה באלף השלישי לפנה"ס. שרידי ממלכת אשנונה נמצאו במספר אתרים, תל אסמר (Tel-Asmar) שבו שכנה עיר הבירה של אשנונה השוכן כ- 50 ק"מ צפונית-מזרחית לבגדאד. אתר חָפָגֶ'ה, ותל חַרְמַל, האתר של העיר העתיקה שדופום, שבה נמצאו לוחות חרס אשר כללו את חוקי אשנונה. הממלכה שכנה בעמק נהר דיאלא – אחד היובלים של החידקל בחלקה הצפוני של מסופוטמיה הדרומית אשר בעיראק של היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאפיין את האתרים הוא המשכיות שומרית של תרבויות דרום מסופוטמיה – תרבות ג'מדט נאסר וארך. העיר הייתה מאוכלסת בתקופת ג'מדט נאסר. העיר הייתה עיר גדולה בתקופת הממלכה הקדומה בשומר. עם עליית האימפריה של אכד התנדנדה ממלכת אשנונה בין תקופות של עצמאות ותקופת של שליטת אחרים בה כגון השושלת השלישית של אור ואיסין. אשנונה שלטה בנתיבי הסחר ושימשה לעיתים כשער מעבר בין התרבות של מסופוטמיה ועילם. דרכי הסחר נתנו לאשנונה גישה לסחורות כגון נחושת, בדיל, אבנים יקרות וסוסים. בתקופה הבבלית הקדומה הגיעה העיר לחשיבות, השפיעה על בבל וכבשה את אשור ואת אכלתום. הכיבוש הביא לבריחתו של שמשי אדד הראשון מאכלתום לבבל.

ממלכת אשנונה אבדה את מעמדה כממלכה עצמאית עם כיבושה על ידי חמורבי במאה ה-18 לפנה"ס. בתקופת שלטונו של שמשו-אילונה בנו של חמורבי, ניסתה אשנונה להשתחרר משלטונה של בבל יחד עם ערים נוספות שמרדו בבבל. שמשו הצליח לחסל את המרד בצפון, ואת לוני (Iluni) מלך אשנונה העביר לבבל שם הוצא להורג בחנק. בשנה ה-20 לשלטון שמשו-אילונה, פרץ מרד נוסף באשנונה שלא השלימה עם שליטתה של בבל עליה. הוא יצא עם צבאו להביס את המרד, במסגרת מאבקו הוא הקים גם מבצר בשם "דור-שמשו אילונה" כדי למנוע מאשנונה למרוד שוב. כנראה שבניית המבצר סייעה להשקיט את רוחות המרד. לאחר מכן מתועד במסמכים שהוא תיקן את התשתיות באשנונה והקים מחדש את תעלות המים.

חשיבות הממלכה באה לידי ביטוי בהכרזת כורש. הכתובת בממצא הארכאולוגי מזכירה את ארץ אשנונה יחד עם שושן, אכד ואשור אשר מלכיהם הביאו אליו את מנחתם ונשקו את רגליו.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתרים נחפרו בין השנים 1930 ו-1936 על ידי צוות מהמכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו בראשותם של הנרי פרנקפורט, סיטון לויד וטורקילד יקובסן (Thorkild Jacobsen). הממצאים כללו כ-1500 לוחות חרס בכתב יתדות. למרות שעבר זמן רב מאז החפירה פרסום הממצאים מהאתר נמשך עד היום. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 חפרה בתל-אסמר משלחת עיראקית, ממצאיה עדיין לא פורסמו.

המקדש המרובע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש המרובע שנמצא בתל-אסמר מתוארך לתקופת השושלת הקדומה. נמצא מקדש שלם שכלל בתוכו אזורים פולחניים ספציפיים כולל במות. המקדש נבנה ללא כל פלטפורמה גבוהה. הממצא המפורסם מהמקדש הוא 21 פסלים אשר נמצאו מתחת לרצפה באחד מחדרי המקדש. הפסלים עשויים מטין בגדלים שונים. הגדול שבהם גובהו 76 ס"מ, ובראשו עיניים בוהות וזקן. אחת ההערכות הייתה שפסל זה הוא אל. אחד המאפיינים של הפסלים הוא ידיים אוחזות על החזה בתנוחה שדמתה לתפילה. מבנה הפנים דומה, אפים בולטים במסורת הפיסול השומרית. השונות בין הפסלים היא בלבוש ותספורת. הפסלים כללו פסלי זכרים ונקבות אשר ייצגו את האוכלוסייה. פסלי הכוהנים היו לרוב חסרי שיער. העיניים היו מלאפיס לאזולי. השערת החוקרים הייתה שהפסלים הובאו על ידי אנשים למקדש כמנחות והם נשמרו בגניזה מתחת לרצפה.

המקדש הסגלגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקדש נמצא בחָפָגֶ'ה, מתוארך לשושלת הקדומה. המקדש היה מוקף גדרות סגלגליות ומכאן שמו. המקדש היה מקדש שלושה מרחבים (סטיו, אולם, סטיו), זאת בדומה למקדשים שנמצאו בארידו, ארך וכיש בתקופות קדומות יותר. שטח האזור בתוך הגדרות החיצוניות כ-70 דונם. המקדש בנוי לבנים שמחזיקות מעמד בגלל מיעוט הגשמים באזור. השטח בין הגדרות כלל אזורי מגורים לכוהנים, בתי מלאכה שעסקו בנחושת וברונזה. הפיסול נעשה בשיטת השעווה הנעלמת, נמצאו ניטים (סוג של מסמר) אשר מחברים את שני חלקי התבנית שבהם מייצרים את הפסלים.

חוקי אשנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חוקי אשנונה

בשדופום שהייתה המרכז האדמיניסטרטיבי של הממלכה, כיום תל אבו חַרְמַל ליד בגדאד, במסגרת חפירות ארכאולוגיות שנערכו באתר על ידי משלחת בראשותו של הארכאולוג העיראקי טהא באקר, נמצאו בשנים 1945 ו-1947 שני העתקים של קובץ חוקים של דארושה המלך האחרון של אשנונה. אלה החוקים הקדומים ביותר שנמצאו בעולם התרבות השמית.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אשנונה בוויקישיתוף