רפאל איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה עוסק ברמטכ"ל ומנהיג מפלגת צומת. אם התכוונתם לאיש "המוסד" ולק"ם, ראש רשימת הגמלאים, ראו רפי איתן.

רפאל איתן

תאריך לידה	11 בינואר 1929
תאריך פטירה	23 בנובמבר 2004
ממשלות	24, 27
כנסות	11, 12, 13, 14
סיעות	תחיה, צומת, הליכוד-גשר-צומת, ליכוד-צומת, סיעת יחיד
תפקידים בולטים	שר החקלאות סגן ראש הממשלה שר לאיכות הסביבה רמטכ"ל

רפאל איתן ("רָפוּל") (11 בינואר 1929 – 23 בנובמבר 2004) היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל.

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

נולד ב-1929 בתל עדשים, בן זקונים לאליהו איתן (קמצנקי) ומרים לבית אורלוב‏^[1]. אליהו היה מראשוני ארגון "השומר",‏^[2] ומרים נצר למשפחת קנטוניסטים.‏^[3] חמשת אחיו של רפאל איתן הם: שמואל איתן, ניצב במשטרה, מתתיהו, חבר בארגון "ההגנה", יוסף (נפטר בהיותו תינוק), נחמה וציפורה.

רפאל איתן גדל במושב תל עדשים, שבו בילה את מרבית חייו. אביו אליהו הקנה לכל ילדיו חינוך נוקשה וקפדני תוך שימת דגש על משמעת - דבר אשר ליווה את רפול ואחיו לכל אורך חייהם. נטען לא אחת שהמקור למשמעת הקפדנית שאותה תבע רפול בהיותו רמטכ"ל נבע מאותו חינוך שלו זכה בילדותו.

רפול נשא לאישה את מרים, אם חמשת ילדיו: יוחנן, נפטר בהיותו ילד מהתקף אסטמה. יורם, טייס חיל האוויר, נהרג כאשר מטוסו התרסק בתאונה, ימים ספורים לאחר נישואיו לאופיר, בתו של אלוף משנה זוריק לב.‏^[4] שלוש בנותיו - רותי, גליה ונורית. בתו רותי מקיימת אורח חיים דתי. בנה גיא הוא חרדי אברך כולל, ונשוי לנכדתו של יעקב בר-אור, מצאצאי הרב שמשון רפאל הירש מפרנקפורט.

שנים אחדות לפני מותו התגרש מאשתו מרים ונשא לאשה את עפרה מאירסון.

[עריכה] שירותו הצבאי

ב-1944, בגיל 15, הצטרף לפלמ"ח. הוכשר במחלקת הסיור של הפלמ"ח - מחלקת משמרות, על ידי חיים פוזננסקי (פוזה) שהשפיע עליו עמוקות. במלחמת העצמאות לחם בשורות חטיבת הראל. תחילה בגדוד הרביעי ולאחר מכן בגדוד העשירי. נלחם בקרב נבי סמואל ובקרב על מנזר סן סימון בירושלים שם נפצע קשה בראשו. לאחר המלחמה חזר למשקו בתל עדשים, אך לאחר תקופה קצרה התגייס שנית לצה"ל. בפשיטה על משטרת כונתילה ב-28 באוקטובר 1955 הסתער איתן בראש הלוחמים, בעודו מטפס על צוק תלול, מול אש האויב, וחיסל עמדת ירי אשר הפריעה להתקדמות הלוחמים. על כך הוענק לו עיטור העוז.

במבצע קדש עמד בראש גדוד הצנחנים 890, כאשר זה ביצע את הצניחה הקרבית הראשונה בתולדות צה"ל ("מבצע מכבש"), במעבר המיתלה בחצי האי סיני ב-29 באוקטובר 1956.

בשנות השישים עבר קורס טייס מקוצר על מטוסים קלים, כמו קצינים בכירים אחרים בצה"ל באותה תקופה. בתום קורס הוא זכה לענוד כנפי "ק", טייס קישור וסיור. מאוחר יותר (בתום שנות ה-70') הומרו כנפיים אלו בכנפי טיס רגילות.

בחודש אוקטובר 1966, בחג סוכות, קבע שיא ישראלי בדאייה, כאשר דאה ממנחת מגידו בעמק יזרעאל לנמל התעופה אילת‏^[5].

במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבת הצנחנים בקרבות בפתחת רפיח שברצועת עזה. בהמשך הלחימה נפצע קשה בראשו במבואות רומני שבצפון מערב סיני. לאחר החלמתו, התמנה למפקד חטיבת הבקעה וניהל את הלחימה בטרור בגזרה זו, שכללה מרדפים אחר מסתננים.

ב-24 ביוני 1968 מונה אל"מ רפאל איתן לקצין צנחנים ראשי במקום אל"מ אהרון דוידי. בתפקידו זה היה מפקד מבצע תשורה, שכלל פשיטה על שדה התעופה הבינלאומי ביירות, והשמדת מטוסי נוסעים של חברות תעופה לבנוניות שהיו בו. ב-7 בינואר 1969 הוקמה מפקדת קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי (קחצ"ר) ורפאל איתן הועלה לדרגת תת-אלוף והוצב בראשה. לאחר מכן מונה למפקד אוגדה 36 - אוגדת מילואים ברמת הגולן, ובתפקיד זה היה בין האחראים לבלימת הכוח הסורי שחדר לרמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. עם תום המלחמה, מונה לאלוף פיקוד הצפון, פיקד על כוחות צה"ל במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. אחד המבצעים הראשונים שיזם כאלוף פיקוד הצפון היה כיבוש שיא החרמון הסורי בידי כוח מסיירת מטכ"ל עליו פיקד עמירם לוין^[6]. כן היה איתן בין מקימי הגדר הטובה, ולאחר מכן באוגוסט 1977 לראש אג"מ. הוא מונה בהמלצת שר הביטחון עזר ויצמן לרמטכ"ל, ב-16 באפריל 1978, והחליף בתפקיד זה את מוטה גור.

[עריכה] כרמטכ"ל צה"ל

רפאל איתן
כינוי	רפוּ‏ל
השתייכות	פלמ"ח צבא הגנה לישראל
תקופת שירות	1948 - אפריל 1983
דרגה	רב אלוף
תפקידים צבאיים	מפקד חטיבת הצנחנים, קצין צנחנים וחי"ר ראשי, מפקד אוגדה 36, אלוף פיקוד הצפון, רמטכ"ל
מלחמות וקרבות	מלחמת העצמאות מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מבצע תשורה מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים	עיטור העוז
תפקידים אזרחיים	חבר כנסת, שר

כבר בתחילת שירותו בתפקיד הרמטכ"ל התבלט איתן בשורת צעדים בעלי משמעות סמלית, שנועדו כפי הנראה להכניס רוח של משמעת ויעילות לצבא שעדיין היה תחת הרושם הכבד של מלחמת יום הכיפורים. בין צעדים אלו ניתן למנות את ההוראה לחבוש את הכומתה על הראש, ההוראה לאסוף תרמילים משומשים לאחר מטווחי ירי, השוואת צבע מדי הבנות לזה של מדי הבנים, וקיצוץ משמעותי בלהקות הצבאיות, עד כדי ביטולן כמעט. כחלק מתפיסתו את תפקידי הצבא כחורגים מביטחון בלבד, דאג איתן לפיתוח פרויקט חיילי מקא"ם (שנודעו בכינוי "נערי רפול"), במסגרתו גויסו נערים משולי החברה במטרה לשלבם בחברה הישראלית.‏^[7] במקביל, קיבל רפול את הצעת פרופסור פליקס דותן ופרופסור שאול יציב מן האוניברסיטה העברית להקים את תוכנית תלפיות, שמטרתה לשלב את בוגריה ביחידות מחקר ופיתוח בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות.

כמפקד העליון של הצבא, המוסמך להעניק חנינות לחיילים, קיצר איתן, בצעד שנוי במחלוקת, את עונשם של שני חיילים שפגעו בערבים: סגן דניאל פינטו, חתנו של דני מט, שהורשע בהרג שבויים בלבנון, וישראל לדרמן, שהורשע ברצח פלסטיני בירושלים בהיותו חייל מילואים.

בשירותו כרמטכ"ל פיקד על פעולות הצבא ופריסתו מחדש במסגרת החזרת חצי האי סיני למצרים, ובין היתר על פינוי והריסת העיר ימית בסוף אפריל 1982.

[עריכה] מלחמת לבנון

ערך מורחב – מלחמת לבנון

ארגון אש"ף הקים בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 אזורי שליטה במדינת לבנון שכללו בסיסי צבא ומצבורי נשק. ריכוז המחבלים של ארגון אש"ף התקרב לעשרת אלפים לוחמים. כוחו המדיני בלבנון גדל ובחסות סוריה וחלק ממדינות ערב חומש הארגון והיווה סכנה לגבולה הצפוני של מדינת ישראל וליציבות המשטר בלבנון. ב-3 ביוני 1982 ניסה ארגונו של אבו נידאל להתנקש בשגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. בתגובה הפציץ חיל האוויר מטרות של אש"ף בלבנון, ואלו הגיבו בירי על יישובי הצפון במטחי קטיושות עזים שנפלו גם במרכז העיר קרית שמונה. ב-4 ביוני הורתה הממשלה על פתיחת "מבצע שלום הגליל", הוא מלחמת לבנון, שהחלה ב-6 ביוני. מטרות המלחמה, שתכניותיה נוסחו זה מכבר תחת שמות הקוד "אורנים גדול" ו"אורנים קטן", היו סילוקה של הישות הפלסטינית המזוינת מגבול הצפון. צה"ל מימש את מטרותיו הראשונות בסילוק אש"ף מלבנון ואף סילוק הסורים מלבנון. אחרי סילוק אש"ף מלבנון נשאר צה"ל בלבנון ופופולריות המלחמה החלה לרדת בציבור עקב הצטברות כמות נפגעים והרוגים במלחמה שהתמשכה. במהלך המלחמה התפטר של אל"מ אלי גבע מתפקיד מפקד חטיבה. מבחינה צבאית היה לצבא הישג מרשים בלבנון, סילוק אש"ף מלבנון, סילוק הסורים מלבנון, מבצע ערצב 19, הפלת 80 מטוסים סורים ללא אף מטוס קרב ישראלי שיורט על ידם. אך לאחר מכן אירעה שורת כשלים, אשר אחד החמורים בהם הוא הקרב בסולטאן יעקוב. תקופת התמשכות המלחמה בלבנון יצרה מחאה בשמאל שהגיע לשיאה בהפגנת השמאל כנגד אירועי סברה ושתילה.

[עריכה] פרשת סברה ושתילה

ערך מורחב – טבח סברה ושתילה

במהלך שהות צה"ל בבירת לבנון ביירות, בספטמבר 1982, ערך הארגון הלבנוני "הפלנגות הנוצריות" טבח במחנות הפליטים הפלסטיניים סברה ושתילה שבעיר. הטבח אירע לאחר רצח בשיר ג'ומייל, מנהיג הפלנגות, שנבחר בתמיכת ישראל לנשיא לבנון. בעקבות הרצח של ג'ומייל השתלט צה"ל על מערב ביירות, המאוכלסת במוסלמים (עד אז שלט רק בצד המזרחי, הנוצרי). טיהור מחנות הפליטים מלוחמים פלסטינים הוטל על ידי ישראל על כוחות הפלנגות. הפלנגות נכנסו למחנות הפליטים סברה ושתילה בערבו של 16 בספטמבר, ותוך זמן קצר החלו בהרג חסר הבחנה. הם יצאו מהמחנות בבוקר 18 בספטמבר על פי דרישת צה"ל, ורק במהלך היום החלו להתברר ממדי הטבח. אין ידיעה מדויקת על מספר הנספים בטבח, וההערכה היא שמדובר בכ-700 עד 800 איש.

בעקבות לחץ דעת הקהל בארץ ובעולם מונתה ועדת חקירה ממלכתית, ועדת כַּ‏הָ‏ן, לחקור את הטבח. הוועדה קבעה כי אכן לא הייתה מעורבות ישירה של צה"ל בטבח. אולם הוסיפה כי שר הביטחון אריאל שרון אחראי להתעלמות מהסכנה שהפלנגות יערכו במחנות הפליטים פעולות נקם על רצח מנהיגם.

[עריכה] הכניסה לפוליטיקה

איתן שובץ במקום ה-25 הסמלי ברשימת שלומציון לכנסת ה-9, אך פרש מהמשך דרכו הפוליטית, שרק החלה, על מנת להמשיך לתפקד כאלוף פיקוד צפון, ובעתיד - גם כרמטכ"ל. לאחר פרישתו מתפקידו באפריל 1983, והחלפתו על ידי רב-אלוף משה לוי, נכנס איתן לפוליטיקה בשנית. זה מכבר הייתה לו תדמית של "הישראלי השורשי". בעל רקע חקלאי, בעל תחביבים כנגרות, ודאייה בדאון (רפול היה אף בעל רישיון טיס), ובמיוחד בשל האופן הישיר והמשובש לעתים בו התבטא, נמשכו חוגים רחבים בציבוריות הישראלית אל דמותו. כן בלט בדאגתו לעניינים אקולוגיים - ידועה קריאתו "להתקלח בזוגות" לשם חיסכון במים. האמין גם, כי על האזרח לקחת כמה שיותר יוזמה בנושאים שונים (למשל, להיות "פועל הניקיון" של סביבתו) וכי יש לצמצם ולפשט את הבירוקרטיה בישראל. בתחום הכלכלי דגל בכלכלת שוק.

טיפוסית היא התבטאותו ב-12 באפריל 1983 בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לפיה יש להגיב לזריקת אבנים בכבישי יהודה ושומרון בתגובה ציונית הולמת של הקמת יישובים עד שהערבים יוכלו רק "להתרוצץ כמו ג'וקים מסוממים בבקבוק".‏^[8]

בתחילה היה פעיל במסגרת חוג עין ורד, חוג רעיוני בתחיה ולאחר מכן במסגרת מפלגה עצמאית בשם צומת. רפול ייצג קו מדיני ימני נוקשה ובלתי מתפשר מחד, וליברליות בנושאים הנוגעים לדת ולמדינה מאידך. הוא נבחר לכנסת ה-11, ובכנסת ה-12 שימש בתפקיד שר החקלאות בין השנים 1990–1991.

בבחירות לכנסת ה-13 הנהיגה מפלגת צומת תעמולת בחירות שמוקדה בדמותו של רפאל איתן, על פי סקרים שעשתה המפלגה בחודשים שלפני הבחירות. בסקרים אלו נמצא שעיקר התמיכה במפלגה נובעת מהערכה אישית לאיתן. תומכים מהמעמד הנמוך הדגישו במיוחד את עברו כרמטכ"ל, את התכניות החינוכיות שקידם בצבא ואת תמיכתו ברפורמה בחינוך. תומכים ממעמד הביניים הדגישו יותר את יושרתו, התנגדותו לכפייה דתית, תמיכתו בגיוס בחורי ישיבות ואת תמיכתו בשינוי שיטת המשטר. בנוסף נמצאה בסקרים קבוצה גדולה של מצביעים ששקלה להצביע עבור צומת בגלל עמדותיו הביטחוניות שכללו התנגדות לנסיגות ברמת הגולן וביהודה ושומרון ותגובה נוקשה נגד הטרור‏‏^[9].

בבחירות עצמן הצליחה תנועת צומת להשיג הישג יוצא דופן של שמונה חברי כנסת, אשר פרט לרפאל איתן לא היו ידועים במיוחד לציבור בפעילות קודמת. רפאל איתן השאיר את תנועתו באופוזיציה ולא הצטרף לממשלתו של יצחק רבין. איתן לא הצליח לשלוט בסיעתו החדשה, וחלק מאנשיה פרשו מהסיעה והקימו את סיעת יעוד שהצטרפה לממשלת יצחק רבין בינואר 1995.

בבחירות שהתקיימו בשנת 1996, שהיו לראשונה בחירות אישיות לראשות הממשלה, הייתה תמיכתו של רפול חשובה, שכן הבחירות הוכרעו לבסוף בהפרש של כאחוז מכלל הבוחרים. רפול החליט לרוץ עם מפלגת הליכוד, שרצה בבחירות אלו כתנועה מאוחדת עם מפלגתו "צומת" ועם מפלגת גשר שבראשות דוד לוי. לאחר ניצחון בנימין נתניהו בבחירות, הובטח לו תפקיד השר לביטחון פנים, אך עקב חקירה פלילית שהתקיימה נגדו על שימוש פוליטי בפרטים אישיים שהוצאו ממאגרים צבאיים (לאחריה הוא הועמד לדין וזוכה), הוא היה מנוע מלכהן בתפקיד זה. רפול קיבל את התפקיד של שר החקלאות ואיכות הסביבה, וכן מונה לסגן ראש הממשלה. הייתה זו תקופת כהונתו האחרונה בכנסת ובממשלה. השפעתו בתקופה זו הייתה שולית, והתמיכה הציבורית שלה זכה התמעטה והלכה. בבחירות בשנת 1999 רץ שוב באופן עצמאי, אך תנועתו לא עברה את אחוז החסימה.

[עריכה] הפרישה מהפוליטיקה ומותו

פסל של איתן בתיאטרון היהלום ברמת גן

בבחירות לכנסת שהתקיימו בשנת 2003 התמודדה תנועה בשם "צומת החדשה" בראשות משה גרין, שקיבלה את ברכתו של איתן, אך הוא לא שב להתמודד, ולמעשה פרש מעסקי הציבור. גם התנועה לא נכנסה לכנסת וזכתה רק בכמה אלפים בודדים של קולות.

ב-23 בנובמבר 2004 הגיע, כמדי בוקר בשלוש השנים האחרונות לחייו, עם מכוניתו לנמל אשדוד, מתוקף תפקידו בהנהלת החברה הקבלנית שזכתה במכרז להקמת "נמל היובל" כאחראי על הקמת שובר הגלים במקום. הוא יצא ממכוניתו על מנת לבדוק את נזקי הסערה שהתחוללה במקום בלילה הקודם, ואז ככל הנראה פגע בו נחשול מים, העיפו לים והטביעו. גופתו נמשתה מהמים לאחר זמן קצר על ידי אנשי חיל הים, והוא נקבר ביום המחרת בתל עדשים.

[עריכה] הנצחתו

קטע כביש 60 הנקרא על שמו של רפאל איתן

אחר מותו נקראו מספר פרויקטים מרכזיים בישראל על שמו. הנמל בו מצא את מותו נחנך באוגוסט 2005 ונקרא על שמו "נמל איתן". קטע כביש בכביש 60 העובר מצומת תל עדשים ומגיע עד למבואות נצרת עילית, כשהוא עובר בדרכו מעל גשר ודרך מנהרה שנחצבה בהר הקפיצה, נקרא אף הוא על שמו. הכביש נחנך בנובמבר 2008, אך כאשר הסתבר לראש עיריית נצרת, ראמז ג'ראיסי כי הכביש נקרא על שם איתן, נטש ג'ראיסי את הטקס.

עמותת "רפול" להנצחתו יזמה מספר רב של פעילויות - מפעל של מלגות שניתנות על שמו ופרס שנתי, הקמת אתר מבקרים בתל עדשים, הקמת מכון מחקר בנושא התיישבות וביטחון במכללת עמק יזרעאל ופעילויות נוספות ברוח זו. שמו של איתן הונצח ביום 28 באוקטובר 2010 בתיכון מקיף רמת גן הנקרא על שמו.

בשנת 2004 עם פטירתו, במסגרת הארגון החברתי מעשה הוקם גרעין התנדבות הקרוי על שמו של רפול, גרעין איתן, גרעין איתן הינו גרעין המיועד לצעירים מהמגזר היהודי בגילאי 22-18 תושבי פריפרייה גאוגרפית וחברתית. ייעוד הגרעין הינו מתן הזדמנות לצאת לשנת התנדבות ומסלול נח"ל לצעירים אשר עד כה לא ניתנה להם האפשרות. המסלול מהווה תשתית לתהליכי התפתחות והעצמה עבור חברי המסלול. הפרויקט מאפשר לצעירים לעשות שנת התנדבות מקצועית ויעילה ביישובי הפריפרייה, לפתח כישורי מנהיגות, לשפר השכלה ולהתגייס לצה"ל במסגרת מסלול הנח"ל לתפקידים משמעותיים.

בשנת 2010 נקרא בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים לכבודו של רא"ל רפאל איתן.