נורית הירש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נורית הירש

נורית הירש (נולדה ב-13 באוגוסט 1942 בתל אביב) היא מוזיקאית ומלחינה ישראלית. היא קנתה לעצמה אחיזה בולטת בזמר העברי בזכות למעלה מאלף לחנים שחיברה לטובי הפזמונאים והמשוררים בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורית הירש ושרהלה שרון

נורית הירש נולדה וגדלה בתל אביב. היא סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני א' בעיר. מגיל צעיר עבדה כפסנתרנית בתיאטרון "החמאם" ביפו, בתיאטרון "הבימה" ובסטודיו לבלט, וליוותה בנגינה זמרים של האופרה הישראלית ואת רביעיית מועדון התיאטרון.

את שירותה הצבאי עשתה בלהקת גייסות השריון וב-1962 השתתפה בתוכניתה החמישית של הלהקה "זמר לשריון". לאחר שחרורה מהצבא, החלה בהלחנת שירים.

הירש הינה בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין במגמה לפסנתר, שם למדה פסנתר אצל אלכסנדר בוך, הלחנה אצל מרדכי סתר, יחזקאל בראון ויצחק סדאי, ניצוח אצל לסלו רוט ותזמור אצל נועם שריף. בנוסף, ניגנה בכיתתו של עדן פרטוש מוסיקה קאמרית ולמדה גם לנגן בקלרינט אצל יעקב ברנע. לאחר מכן, יצאה הירש ללימודים בארצות הברית, שם למדה הלחנה בניו יורק והשתלמה בהלחנה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בתחומי מוזיקה לסרטים ומוזיקה אלקטרונית.

הירש הייתה נשואה בעבר לאיש העסקים יורם רוזנפלד, בנו של העתונאי שלום רוזנפלד. לזוג שני ילדים: רותי רוזנפלד, זמרת אופרה המתגוררת בגרמניה, ודני רוזנפלד, מוזיקאי ג'אז בישראל. בן זוגה הנוכחי של הירש הוא משה לינדן.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה הראשון שהתפרסם היה "פרח הלילך", שהלחינה ב-1965 למילותיו של אורי אסף. השיר הוקלט לראשונה על ידי שלישיית שריד. שיר זה התפרסם לאחר מכן בביצוע הזמרת חוה אלברשטיין, שהקליטה אותו לאלבומה הראשון מ-1967. שירה המצליח השני היה "כחולה כחלום" שבשנת 1965 ביצעה שלישיית גשר הירקון בתוכניתה השנייה.

בין כותבי המלים עמם הרבתה הירש לשתף פעולה, נמנה אהוד מנור. היא הלחינה את שיריו "הבתים שנגמרו ליד הים", "בשנה הבאה", "ללכת שבי אחרייך" ועוד עשרות שירים שהפכו ללהיטים גדולים. גם עם יורם טהרלב יצרה הירש להיטים גדולים כמו "מלאך מסולם יעקב" (צוות הווי נח"ל), "בפרדס ליד השוקת" (יהורם גאון), "אתה לי ארץ" (ירדנה ארזי) ו"חשמל בכפות ידיך" (רותי נבון). הזמרת אילנית הירבתה לבצע את שיריה של הירש, בהם היו "אל הדרך", "אהבתה של תרזה דימון", "כבר אחרי חצות", "ושוב איתכם" ו"נחמה".

הירש הגיעה להשגים עולמיים כאשר שיריה זכו להצלחה באירוויזיון. בשנת 1973, כאשר השתתפה ישראל לראשונה באירוויזיון, היא יוצגה בשיר "אי שם" שהלחינה הירש למלותיו של אהוד מנור ובוצע על ידי אילנית. השיר הגיע למקום הרביעי כשהירש מנצחת על התזמורת שלוותה את השיר. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאישה ניצחה על תזמורת האיריוויזיון. שיא הצלחתה באירוויזיון היה בשנת 1978, כשזכתה במקום הראשון עם ביצועו של הזמר יזהר כהן לשיר "אבניבי", למלותיו של מנור. בעקבות הזכייה תורגם השיר לשפות נוספות והיה ללהיט עולמי.

הירש פעלה גם בתחום הזמר היהודי-מסורתי. לחנה ל"עושה שלום במרומיו" נכתב במקורו לפסטיבל הזמר החסידי הראשון, שנערך ב-1969, אולם בבתי כנסת ובקהילות יהודיות רבות בחרו מאז להכליל אותו כלחן תפילה.

הירש הלחינה נעימות ופזמונים למספר סרטי קולנוע ישראלים, כשהבולטים ביניהם היו "בלדה לשוטר", שיר הנושא של הסרט "השוטר אזולאי" של אפרים קישון, שבוצע על ידי אושיק לוי ו"תני לי יד", שיר הנושא של הסרט "מאחורי הסורגים" בביצועו של בועז שרעבי. הירש כתבה גם את הלחנים למחזמר "סאלח שבתי", אף הוא של אפרים קישון, בתיאטרון "הבימה". אחד השירים במחזמר, "אח יא ראב", הפך ללהיט גדול שהושר על ידי כוכב ההצגה, זאב רווח. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה - ביניהם זה של הסדרה "קרובים קרובים".

היא תרמה להיטים גם ללהקות הצבאיות בהם: "לצפון באהבה", "לאחד החיילים", "רק בישראל", "אל הנחל" ו"בוא בשלום".

הירש הלחינה גם שירי ילדים רבים, חלקם לפסטיבל שירי ילדים ולפסטיגל. בין הנודעים מביניהם ניתן למנות את "ברבאבא" ו"אני ג'ינג'י" בביצוע ציפי שביט וכן את "הדרך אל הכפר" ו"חלקת אלוהים" בביצוע רבקה זוהר. חוה אלברשטיין ביצעה חלק משירי הילדים של הירש ובייחוד נודעו שיריה "מקהלה עליזה", למילותיה של לאה נאור ועץ הכוכבים היידי במקור. הירש הלחינה גם פתיחים לתוכניות טלוויזיה לילדים כמו "פרפר נחמד", "הבית של פיסטוק" ו"דלת הקסמים". בשנת 1992 הפיקה הירש יחד עם מיכל חזון קלטת וידאו עם שירי משחק וריקודים לילדים בשם "דיג דיג דוג". הקלטת זכתה להצלחה גדולה כשנמכרה במאות אלפי עותקים, ועל פיה הועלה מופע לילדים שזכה גם הוא להצלחה. הירש וחזון הפיקו בהמשך עוד שלוש קלטות המשך בשם זה.

ב-2014 הלחינה הירש עבור טקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל שהיה בסימן זמן נשים שיר לפסוקיי שירת דבורה שבוצע על ידי אסתר רדא.

נורית הירש מרבה להופיע עם שיריה במקומות שונים, ומוכיחה את עצמה גם כאישיות בימתית כשהיא שרה עם הקהל ומלווה את האירועים בנגינה בפסנתר.

זכתה במספר פרסים. ביניהם, פרס אקו"ם בהלחנה בתחום הזמר העברי (2001), אשת השנה מליונס ישראל (2006), פרס על מפעל חיים מאוניברסיטת בר-אילן (2006)ופרס רוזנבלום על מפעל חיים. (2014).

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נורית הירש ואהוד מנור - 50 להיטים - ידיעות אחרונות וספרי חמד - 1969
  • נורית הירש - רק בינתיים - משכל (ידיעות אחרונות וספרי חמד) - 1990
  • נורית הירש - ללכת שבי אחרייך - ידיעות וספרי חמד - 1999
  • נורית הירש - מקהלה עליזה-משכל (ידיעות אחרונות וספרי חמד) - 2007

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמר שכזה - השירים היפים של נורית הירש - 1982
  • נורית הירש - נורית הירש - 1992
  • נורית הירש - בעקבותייך - 1997
  • אילנית ונורית הירש - הנה ימים באים - 2003
  • נורית הירש - המיטב - 2006
  • נורית הירש - מקהלה עליזה - 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]