מזמור לתודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: חסרה התייחסות מחקרית למזמור. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פסוקי המזמור: תהלים ק

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ;
עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה;
דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא [וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ;
בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרֲכוּ שְׁמוֹ;
כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ;

"מזמור לתודה" הוא פרק ק' בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים זה פרק צ"ט). המזמור נאמר כתפילת הודיה וכן נאמר בבית המקדש בשעת הקרבת קרבן תודה. המזמור נאמר כמעט מדי יום בתפילת שחרית כחלק מפסוקי דזמרא.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור פותח בכותרת "מזמור לתודה", שהיא אחת מעשרה מאמרות של שבח שבהן נאמר ספר תהילים. גוף המזמור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון - על עבודת ה' בשמחה. החלק השני על ידיעת ה' והחלק השלישי על הודיה לה'.

"מזמור לתודה" - על דרך הפשט הוא מזמור של דברי הודיה (רד"ק). פירוש נוסף - זהו מזמור שהושר בעת הבאת קרבן תודה.

במזמור ישנם שבעה ציוויים: הריעו, עבדו, בואו, דעו, בואו, הודו, ברכו. לאחר הציווי הרביעי והשביעי בא מענה "הקהל". "הוא עשנו ולא אנחנו, עמו וצאן מרעיתו". ו-"כי טוב ה' לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו".

תוכן שלושת הציוויים הראשונים עניינם הוא עבודת ה' בשמחה: הריעו, עבדו...בשמחה, בואו... ברננה. הציווי הרביעי "דעו", הינו הציווי האמצעי הבא בפסוק בפני עצמו המהווה את אמצעו של המזמור. הוא הציווי לדעת את ה'. בכך הוא רומז שזה העיקר בעבודת ה'. קודם לו הציווי בואו ולאחר בא שוב הציווי בואו כרומז שרק היודעים את ה' יכולים לבוא לפניו.

בחלק השלישי שלושה ציוויים עניינם הוא הודיה לה': בהן נקראים להודות, להלל ולברך.

יש המסבירים את סדר שלושת החלקים הללו כשלושה שלבים. הרגשת הלב, המחשבה, הדיבור והמעשה.

קיים דמיון לשוני רב בין מזמור ק' לבין מזמור צ"ה - מזמור לכו נרננה. יש אומרים שאלו חטיבה אחת של שישה מזמורים. אשר מזמור צ"ה הוא הפותח אותה ומזמור ק' המסיימה.

ייחוס המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסורת היהודית מקובל לייחס את תוכן המזמור אל משה רבינו כפי שמובא בשם רש"י:

"מזמור לתודה תקנו משה רבנו, דהוא ממזמורים הנאמרים על ידו, דכל המזמורים שבספר תהילים הכתובים אחר תפילה למשה איש האלוהים ולא נזכר בהם שדוד אמרם, תדע דמשה אמרם. ונראה הדבר שלכן לא הרבה בו יותר מד' פסוקים, כנגד ארבעה מיני לחמי תודה, ופסוק ראשון אינו אלא דברי סופר, ומ"עבדו את ה' בשמחה" מתחיל המזמור...".

סידור רש"י סי' תי"ז

דברים אלו מפורשים כבר בדברי התלמוד ירושלמי:

"רבי תנחומא בשם ריש לקיש: בשעה שאמר לו הקב"ה למשה והתודה עליו וגו', התחיל ואמר מזמור לתודה...".

– תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות פרק א', הלכה ה'

עם זאת ישנם גם דעות המייחסות את המזמור לאדם הראשון או לדוד המלך.

בפסוקי דזמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור לתודה נאמר כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית שבימי החול. ומובא בשו"ע שיש לאומרו בנגינה מפני שהוא מיוחד אף ממזמורים אחרים.

"מזמור לתודה יש לאומרה בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".

שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן נ"א סעיף ט'

בשיבולי הלקט מובאים שני מנהגים הפוכים לגבי אמירת מזמור לתודה - פרק ק' מתהילים. מנהג אחד, המבוסס על המסורת שמזמור זה הושר בעת הקרבת קורבן התודה, ולכן יש לאומרו בכל יום חול, אך לא בשבת, בה אין מקריבים קורבן זה (על סמך דעה זו כותב הלבוש כי יש לשיר מזמור זה).

הדעה השנייה גורסת כי יש לומר את המזמור דווקא בשבת ולא בחול, משום שהשבת היא "יום הודאה" (כדוגמת הפסוק "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות ...").

דעה שלישית מובאת באבודרהם ולפיה אומרים מזמור לתודה בכל יום, בין בשבתות וחגים, ובין ביום חול, ומסתבר שכך נהגו בספרד בתקופתו.

למעשה נהוג ברוב הנוסחים (אשכנז, ספרד, ספרדים ותימן) לומר שיר זה ביום חול בלבד, ובשבת הוא מוחלף ב"מזמור שיר ליום השבת". לעומת זאת האיטלקים נוהגים לאומרו רק בשבתות ולא בימות החול.

יש שכתבו שאין לאומרו גם בערב פסח, משום שגם אז לא הוקרב קורבן תודה (משום שהוא מוקרב עם חמץ, ובאותו יום אסור להשהות חמץ מאמצע היום). כן יש הסוברים שאין אומרים מזמור זה בערב יום כיפור, מחמת שזמן אכילת קרבן תודה הוא יום ולילה, ואסור להקריב קרבן תודה בערב יום כיפור משום שממעט בזמן אכילתו. כפי דעה זו נוהגים האשכנזים וחלק מן הספרדים, אם כי רוב הספרדים נוהגים לאומרו גם בימים אלו.

עבדו את ה' בשמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהיסודות העיקריים ב-תורת החסידות הינה עבודת ה' בשמחה. בשל כך הפך פסוק זה לאחד המשפטים המובלטים והמודגשים של תורת החסידות. ביטוי מוכר לכך הינו השיר העממי‏[1]:

"רבי נחמן מברסלב, כך אומר: אסור להתייאש, לא להתייאש אסור להתייאש. אם הגיע זמן קשה רק לשמוח יש, רק לשמוח יש".

– עממי

להיגד "עבדו את ה' בשמחה, בואו לפניו ברננה" חוברו מנגינות רבות והוא מושר תדיר באירועי שמחה רבים כמו גם בימים טובים ומועדים שונים.

יצירות וביצועים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור תהילים ק' (המופיע לעתים קרובות בשמו הלטיני "Jubilate Deo") שימש מלחינים רבים ביצירות שונות, מהם ביותר מיצירה אחת.

כמה מן היצירות הנודעות ביותר חוברו על ידי המלחינים הבאים:

מוזיקה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 נכלל השיר "מזמור לתודה" באלבום "הללו" של הזמר סגיב כהן. כהן הלחין את הפרק בעצמו ושר אותו בהגייה תימנית.

לפסוק "עבדו את ה' בשמחה" ישנם לחנים רבים. המפורסם שבהם, לחן עממי, מושר רבות בגני ילדים ובתי ספר במגזר הדתי והחרדי. לחן נוסף הוא של חסידות ברסלב המושר גם על ידי ישראל דגן. לחנים נוספים מופיעים בתקליט "ואני בחסדך" של מרדכי בן דוד ובתקליט "סך הכל" של יונתן רזאל.

אף לפסוק "בואו שעריו בתודה" ישנם מספר לחנים. אחד מהם הוא לחנו של הרב פנחס פרידמן מחסידות בעלז, שהולחן לכבוד בר מצווה של נכד האדמו"ר.

לחן מפורסם נוסף הוא ניגון ריקוד של אליהו אייזנבך מחסידות בעלז שהופיע בתקליט "השיבנו", המותאם למילים "עבדו את ה'... וצאן מרעיתו".

ספרים בשם זה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים תורניים אחדים נושאים את השם "מזמור לתודה". לרוב הם עוסקים בענייני הודיה לה' של היחיד או הציבור חלקם נקראים כך משום שהם כתובים בסגנון של שירה או עוסקים בענייני שירה. להלן כמה מהם:

  • "מזמור לתודה" מאת שמואל אריפול הודפס בוונציה בשנת של"ו 1576.‏[2]
  • "מזמור לתודה", מאת דוד בן מנחם הכהן. אמסטרדם, 1644. עיבוד מחורז של התורה וחמש המגלות ביהודית אשכנזית.
  • "מזמור לתודה" מאת מרדכי בן יהושע חיים עפשטיין הודפס בווילנא בשנת תרס"ז 1907.‏[3] מבאר מאמר חז"ל: "ארבעה צריכין להודות", ופסוקי תהלים אשר מהם נובע מאמרם זה ...
  • "מזמור לתודה", מאת אליהו בן יצחק ביטון. ביריה, תשס"ד, 2004. קובץ מאמרים ושיחות מדברי רבותינו... בעניין הכרת טובה ותודה.
  • "מזמור לתודה", מאת דניאל יעקב בן פסח טרביס. ירושלים תשס"ז, 2007. על חנוכה הלל והודאה: עיונים על ברכת הנס וקונטרס מעשה נסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]