מחסום Watch
מחסום Watch (או בשמו הרשמי נשים למען זכויות אדם) הוא ארגון נשים ישראלי המתנגד להצבת מחסומים על ידי צה"ל בשטחי יהודה ושומרון ולהמשך שליטת ישראל בשטחים אלה.
הארגון הוקם בינואר 2001 על ידי שלוש נשים: רוני יגר, עדי קונצמן ויהודית קשת, בעקבות דיווחים בעיתונות על פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים העוברים במחסומי צה"ל בשטחי יש"ע והרצאתה של עמירה הס בעניין זה. הפעילות הראשונות של הארגון גויסו מקרב תנועת נשים בשחור. על פי אתר האינטרנט של התנועה, מטרות הארגון הן: מעקב אחר התנהגות החיילים והשוטרים במחסומים ועל הנעשה בבתי משפט צבאיים, שמירה על זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים והקלת מעברם במחסומים, רישום הנעשה במחסומים ודיווח לציבור על כך והשפעה על דעת הקהל בישראל ובעולם, כדי להביא לסיום את הכיבוש.[1]
הארגון מאוגד משפטית כחברה לתועלת הציבור.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] האידאולוגיה של הארגון
המאחד את חברות הארגון הוא התנגדות למצב שבו מתקיים לטענתן: "דיכוי שיטתי של בני העם הפלסטיני ושלילת זכותם לנוע בחופשי בשטחיהם"[1]. חברות הארגון מממשות אידאולוגיה זו ביחסן למחסומי צה"ל. הארגון טוען שקיומם של מחסומי כתר, שמטרתם אינה לחצוץ בין השטחים לישראל, אלא בין אזורים שונים של השטחים, מהווה פשע מלחמה נגד הפלסטינים, שכן הם ממוקמים בשטחי העם הפלסטיני, לטענתם, שלצה"ל אין זכות מוסרית לשהות בהם. עוד טוען הארגון, כי צה"ל איננו פועל על פי החוק הבינלאומי, משום שחייליו מתעמרים באוכלוסיית העוברים במחסומים באמצעות עיכובם במשך זמן רב, השפלתם ולעתים אף הכאתם.
הארגון רואה את קובעי המדיניות שלפיה פועל צה"ל, כאחראים לפגיעה בזכויות האדם בשטחים [3].
לטענת הארגון[דרוש מקור] אין תועלת ביטחונית במחסומי הכתר, שכן הם אינם מגינים על גבולות המדינה, כי אם על ההתנחלויות (שלטענת הארגון, קיומן איננו מוסרי מלכתחילה). יש אף האומרות[דרוש מקור] שמטרתם האמיתית של המחסומים היא למרר את חיי הפלסטינים, כדי שייאלצו להגר, ואף מנמקות טענה זו בטענה נוספת, כי במהלך השנים האחרונות עזבו עשרות אלפי פלסטינים את השטחים מסיבה זו [4].
[עריכה] פעילות הארגון
פעילות הארגון מתמקדת בשני מישורים: תצפית ופיקוח על התנהגות החיילים במחסומים, והסברה. הנשים הפעילות הן מתנדבות. תורמיו העיקריים של הארגון הם: הקרן החדשה לישראל שהעבירה בין השנים 2010-2006 כרבע מיליון דולר,[5] האיחוד האירופי שהעביר בין היתר 311,650 יורו עבור השנים 2005 ו-2008[6] ו-77,632 יורו עבור השנים 2011-2010, ממשלות נורווגיה ובריטניה, קרן המכון לחברה פתוחה של ג'ורג' סורוס וקרן סמואל סבה.[7][8]
[עריכה] תצפית ופיקוח על התנהגות החיילים
נשות הארגון מגיעות מדי יום לחלק ממחסומי הכתר בשטחים, צופות בהתנהגות החיילים, מתעדות את כל המתרחש במחסומים, ומנסות לתווך בין הפלסטינים לחיילים וללחוץ על החיילים על מנת שיאפשרו את מעבר הפלסטינים במהירות האפשרית, להקל על המתנתם ולגרום לכך שהחיילים יתייחסו אליהם ביתר כבוד. לטענת הארגון, החיילים מתייחסים טוב יותר לאוכלוסייה כשנשות הארגון נוכחות במקום, לכן עצם נוכחותן שם תורמת לשיפור מצבם של הפלסטינים העוברים במחסומים.
[עריכה] הפצת מידע
נשות הארגון מתעדות את כל המתרחש בחלק מהמחסומים מדי יום ביומו ומפרסמות באתר האינטרנט של הארגון, המופיע בעברית ובאנגלית, דו"חות יומיים, חודשיים ושנתיים על התנהגות החיילים במרבית המחסומים. בנוסף לדו"חות השוטפים, הארגון כתב בעבר דו"חות מיוחדים בנושאים כגון המנהל האזרחי [9], ועורך תערוכות צילומים.
[עריכה] אות אמיל גרינצוויג
בשנת 2003 קיבל הארגון את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח, עבור עבודתו למען זכויות האדם של הפלסטינים במחסומים.
[עריכה] טענות נגד הארגון
יש עדויות של חיילים הטוענים שנשות מחסום Watch מפריעות לעבודתם בשמירה על הנעשה במחסומים, מטרידות אותם, מונעות מהם לבצע את תפקידם ותועד מקרה בו מתנדבת קיללה חייל.[3][10]
ב-18 באפריל 2004 התראיין לגלי צה"ל אביו של החייל כפיר אוחיון, שנהרג בפיגוע התאבדות במעבר ארז, והאשים את נשות מחסום Watch במות בנו. לטענתו, אחת מנשות הארגון התלוננה עליו בעקבות בדיקה שערך לפלסטיני חשוד ואיימה עליו, ובעקבות תלונה זו הוא חשש לבצע בדיקה למחבל שנשא את חגורת הנפץ מספר ימים מאוחר יותר.
בפברואר 2006 הוחלט שגדוד נחשון, המאייש מחסומים באזור טול כרם, יקבל הרצאה מפעילת מחסום-Watch, למרות מחאות מצד אמהות החיילים. במהלך ההרצאה עמדה נציגת הארגון בפני תגובות קשות מצד החיילים. בעקבות ההרצאה חתמו לוחמי הגדוד על מכתב לרמטכ"ל דן חלוץ ובו מחאה על "הכנסת פוליטיקה למרחב הצה"לי" והרצאות מצד "ארגון שמאל קיצוני"[11]. בתגובה מסר דובר צה"ל כי הרמטכ"ל לא ידע על קיום ההרצאה לחיילים, והנחה שלא יינתנו עוד הרצאות לחיילים מפי נשות "מחסום Watch".
כתגובת-נגד לארגון הקימה פעילת הימין נדיה מטר את ארגון נשים בכחול לבן, שפעילותיו הגיעו תקופת מה למחסומים כדי לתמוך בחיילים, להתעמת עם נשות "מחסום Watch", ואף להתלונן בפני המשטרה על פעילותן.[12]
[עריכה] קישורים חיצוניים
- האתר של מחסום Watch
- ערוץ הפליקר של מחסום Watch, פליקר
- תולדות "מחסום-watch", באתר הארץ
- מיכאל הנדלזלץ, "זה מה שראיתי", באתר הארץ
- אורלי פופר, גיבורים על שמאלניות, באתר ynet, 31 בינואר 2006 , טענות הכותבת, עיתונאית ב-ynet ואשת הארגון, על האשמות שווא מצד כוחות הביטחון
- חנן גרינברג, עימות בשטחים: "נשים בירוק" נגד נשות מחסום WATCH, באתר ynet, 4 במאי 2005
- ג'קי חורי, שיחת היום - "סוזן לורנסו, האם מחסום חווארה הוסר בזכותכן?", באתר הארץ, 13 בפברואר 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אודותינו, באתר ארגון "מחסום Watch"
- ^ קרן נשים למען זכויות אדם בע"מ, מס' תאגיד: 513573139, באתר משרד המשפטים
- ^ 3.0 3.1 חנן גרינברג, תלונה: פעילת מחסום ווטש כינתה חייל "נאצי", באתר ynet, 22 במאי 2006
- ^ אתר מחסום ווטש, בית איבא, ג'ית, יום ה' 4.12.08, אחה"צ: "אלפי אנשים עוכבו שעות. הסיבה האמיתית: מתנחלים מיצהר, מקדומים, משבי שומרון ומהתנחלויות נוספות מסביב לשכם זרקו אבנים על מכוניות של תושבים פלסטינים"
- ^ http://www.nif.org/about/general/51-financial-statements-index-page
http://www.nif.org.il/?id=1358&file_loc=357&btnmain=11010 - ^ רועי שרון, האיחוד האירופי תרם מיליארד שקל לעמותות שמאל, באתר nrg מעריב, 18 במאי 2009
- ^ http://www.ngo-monitor.org/article.php?id=127
- ^ http://www.machsomwatch.org/en/en/donations
- ^ דו"ח: ביורוקרטיה בשירות הכיבוש, מאי 2004, דו"ח משותף של מחסום Watch וארגון "רופאים לזכויות אדם", 1 במאי 2004

- ^ דוד בדין, דו"ח בדין: שומרות המחסום, באתר ערוץ 7, 2 במרץ 2006
- ^ אפרת וייס, מחאה נגד הרצאת נשות "מחסום ווטש" בפני חיילים, באתר ynet, 22 בפברואר 2006
- ^ חנן גרינברג, עימות בשטחים: "נשים בירוק" נגד נשות מחסום WATCH, באתר ynet, 5 במאי 2004