מכינה קדם-צבאית
מכינה קדם-צבאית היא "מסגרת חינוכית המיועדת בעיקרה למיועדים לשירות ביטחון וליוצאי צבא, ושמטרותיה הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית".[1] בני הנוער המצטרפים למכינה דוחים את שירותם ומתגייסים לצה"ל כשנה מאוחר מבני גילם. בשנת 2008 הוסדרה פעולתן של המכינות בחוק המכינות הקדם–צבאיות, התשס"ח-2008.[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] סוגי המכינות
המכינות מתחלקות לשלושה סוגים:
- מכינה קדם-צבאית דתית.
- מכינה קדם-צבאית חילונית.
- מכינה קדם-צבאית לדתיים וחילונים.
ניתן גם להבחין בשימוש בביטוי "מכינה קדם-צבאית כללית". ביטוי זה משמש בדרך-כלל להתייחס למכינה לדתיים וחילוניים, שלהן אין לא צביון דתי מובהק ולא צביון חילוני מובהק, ומפה השם "כללית". למרות זאת, לעתים הביטוי משמש לתיאור של כל מכינה שאינה דתית, כולל החילוניות.
מתוך כ-36 מכינות קדם צבאיות יש כיום (2011) כ-17 מכינות דתיות לבנים דתיים ומכינה קדם צבאית לבנות דתיות , 10 מכינות כלליות מעורבות, 6 מכינות חילוניות, מכינה רפורמית ומכינה דרוזית.
[עריכה] מכינה קדם-צבאית דתית
מכינה קדם-צבאית דתית היא מסגרת שנועדה לבוגרי ישיבות תיכוניות או בוגרי בתי ספר תיכוניים, ובאה להכשירם מבחינה נפשית ופיזית, במשך שנה או שנה וחצי, לשירות בצה"ל. במיוחד באה המכינה למנוע מצב שבו המפגש של הנער הדתי עם העולם החילוני במסגרת השירות הצבאי יגרום לו לנטישת החברה הדתית. בהתאם לכך מושם דגש מיוחד במסגרת זו על לימודי הגות ומחשבה, בשילוב עם הכנה פיזית לצבא הכוללת אימוני ספורט, שבוע גדנ"ע. המכינה שמה דגש על חשיבות השירות בצה"ל ומעודדת את החניכים לשירות קרבי. בנוסף מכשירות המכינות את חניכיהן למנהיגות על ידי הרצאות ושיעורים של אישי ציבור וקצינים בכירים בצבא בעבר ובהווה.
המכינה הקדם-צבאית הראשונה היא המכינה הקדם צבאית בני דוד, שהוקמה בשנת 1988 ביישוב עלי שבשומרון על ידי הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין.
[עריכה] מכינה קדם-צבאית חילונית
במכינות הקדם-צבאיות החילוניות לומדים בוגרי תיכון למשך שנה אחת, לפני שירותם הצבאי. המכינות מחנכות את חניכיהן למנהיגות, דמוקרטיה, תרומה לקהילה, גיבוש זהות ערכית ורעיונית, ציונות, יהדות, פילוסופיה, מעורבות חברתית ועוד.
אף ששמן "חילוניות", ברוב המכינות הללו יש דגש על לימוד יסודות היהדות וערכיה, הכרת המסורת וההיסטוריה של עם ישראל, ועוד, כאשר בדרך-כלל מוצגות גם זוויות מודרניות ויותר ליברליות לפרשנות, בנוסף לאלו המסורתיות. בנוסף לכך, האוכלוסייה המגיעה למכינות היא מגוונת ורחבה, וכוללת, בין היתר, גם חניכים דתיים ומסורתיים, לצד חילוניים, אם כי החילוניים הם רוב.
המכינה החילונית הראשונה, אשר הוקמה בשנת 1997 ביישוב ניל"י, היא מכינת נחשון. כיום נמצאת מכינה זו במצודת יואב שליד אשקלון, במבואות הנגב בקיבוץ שובל שליד העיר רהט ובעיר שדרות.
[עריכה] מכינה קדם-צבאית לדתיים ולחילונים
המכינות הקדם צבאיות המשותפות לדתיים ולחילונים קמו על-מנת לתת מענה לקרע החברתי במדינת ישראל והן משלבות לימודים בנושאים שונים (ציונות, חברה, יהדות, פילוסופיה וכו') לצד עבודה קהילתית בתחומים מגוונים.
המכינה המעורבת הראשונה היא מכינת בית ישראל שנמצאת בקיבוץ העירוני בית ישראל בשכונת גילה בירושלים. המכינה קמה בשנת 1997 בעקבות רצח רבין.
[עריכה] מאפיינים כלליים
אחד הדברים שעושה את המכינה אטרקטיבית, היא שאין חובת נוכחות בשיעורים (שלא כמו מסגרת בית ספרית) וזה מעודד את החניכים לשיתוף פעולה יעיל ופורה יותר, ובכך גם נבנית המשמעת העצמית של החניכים.
למעט מכינת צהלי לבנות דתיות כל ראשי המכינות הדתיות כיום הם גברים.
בדרך כלל כרוכים הלימודים במכינה בתשלום של כמה מאות שקלים בחודש, ולעתים מוצעות מלגות למימון הלימודים. על פי חוק המכינות כל יציאה לעבודה בשנת המכינה דורשת אישורים מיוחדים ממשרד החינוך. במכינת רבין הלימודים אינם כרוכים בתשלום, ובמקום זאת יוצאים החניכים לתקופות של עבודה משותפת, לרוב עבודה חקלאית, ואת הכסף מעבירים לקופת המכינה.
שיעור ההשתתפות של תלמידי המכינות ביחידות הקרביות והמובחרות גבוה מאוד.
[עריכה] תקצוב המכינות
עד שנת 1999 תוקצבו המכינות בהתאם למבחני תמיכות. בשנת 1999 החליטה הממשלה לתקצב את המכינות בהתאם למספר התלמידים כפול "סל לאור", שבשנת 2006 היה כ-20,000 ש"ח [2].
[עריכה] חוק המכינות הקדם-צבאיות
ב-30 ביולי 2008 אישרה הכנסת את חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008.[1]. החוק מסמיך את מנכ"ל משרד החינוך לקבוע כללים להכרה במכינה קדם-צבאית, וקובע את תקציבה של המכינה כפונקציה של מספר חניכיה. החוק נכנס לתוקף בתחילת שנת 2009.
דברי ההסבר להצעת החוק[3] עמדו על מהותן של המכינות:
- במכינות הקדם-צבאיות - חילוניות, דתיות או משולבות - מקבלת הכשרה העתודה של הפיקוד הצבאי ושל דור המנהיגות של החברה הישראלית. כמחצית החניכים במכינות מתגייסים לתפקידי לחימה - שיעור גבוה בהרבה לעומת כלל המתגייסים לצה"ל, וכך גם באשר לפונים לתפקידים פיקודיים מתוכם. בשנת הלימודים התשס"ח פעלו 34 מכינות קדם-צבאיות, 25 מהן מוכרות ומתוקצבות מאוצר המדינה ותשע בשלבי הקמה. בכל המכינות למדו כ-1,800 חניכים, כ-1,600 מהם במכינות המוכרות והמתוקצבות.
- חניך הלומד במכינה רשאי לדחות את גיוסו לצה"ל בשנה, והוא זוכה להכנה נאותה להשתלבות בשירות מלא בצה"ל, בייחוד ביחידות השדה, תוך הרחבת אופקיו, העשרת עולמו וחינוכו לערכי הציונות.
בדצמבר 2009 התקין שר החינוך, גדעון סער, את תקנות המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2009,[4], המפרטות את תהליך ההכרה במכינה.
[עריכה] מועצת המכינות
בעקבות חוק המכינות הקדם צבאיות התארגנו המכינות לעמותה אחת המאחדת באופן וולונטרי את כל המכינות הקדם צבאיות הקיימות מעל שלוש שנים והקרויה "מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות-ישראליות". המועצה כוללת כיום 25 מכינות, ומטפלת בכל נושאי תיקוני חקיקה, דחית שירות, גיוס משאבים בארץ ובחו"ל וייצוג המכינות מול מוסדות המדינה. המאפיין את מפעל המכינות הקדם צבאיות, בא לידי ביטוי מרבי בשיתוף הפעולה יוצא הדופן במועצה, בין בעלי עמדות פוליטיות מגוונות ובעלי עמדות דתיות\חילוניות שונות.
ועד הנהלה של המועצה הוא בעצם המשכו של ועד ראשי המכינות, שקודם להקמת העמותה טיפל באותם נושאים. חברי הוועד נבחרים על ידי כל ראשי המכינות ולפיכך כוללים ראשי מכינות דתיות וחילוניות. בראש הוועד עומדים מאז שנת 2005 שני יושבי ראש משותפים: הרב משה הגר-לאו ראש מכינת בית יתיר, ועו"ד דני זמיר ראש מכינת רבין.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דף הבית של המכינות הקדם צבאיות - משרד החינוך
- נעמי אבנשפנגר, מכינות במבחן, מערכות 436, אפריל 2011

- מתי חי, המכינות הקדם צבאיות הכלליות/מעורבות, באתר "אנשים ישראל - המדריך לחברה הישראלית"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 חוק המכינות הקדם–צבאיות, התשס"ח-2008, ס"ח 2182 מיום 12.8.2008
- ^ יובל וורגן, מכינות קדם צבאיות, במרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת

- ^ הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008, ה"ח הכנסת 244 מיום 9.7.2008
- ^ תקנות המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2009, ק"ת 6833 מיום 10.12.2009