משתמש:Meni yuzevich/חנה שניאורסון – הבדלי גרסאות
מ המספר שנוי במחלוקת, לכן הסרתי אותו |
←לקריאה נוספת: זה עוסק גם בה וגם בזכרה |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
* ספר '''אם בישראל''' בהוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]] |
* ספר '''אם בישראל''' בהוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]] |
||
* ספר '''אם המלכות''', אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א |
* ספר '''אם המלכות''', אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א |
||
* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשס"ה |
* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשס"ה |
||
* קובץ '''אם המלכות,''' בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט |
* קובץ '''אם המלכות,''' בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט |
||
* '''אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת''', בעריכת הרב [[זושא וולף]], תשע"ו |
* '''אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת''', בעריכת הרב [[זושא וולף]], תשע"ו |
||
גרסה מ־01:58, 29 בינואר 2017
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| ||
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
חנה שניאורסון (כ"ח בטבת תר"מ 15 באוקטובר 1879 - ו' בתשרי תשכ"ה 12 בספטמבר 1964) הייתה אשת הרב לוי יצחק שניאורסון, שהיה רב ביקטרינוסלב. אמו של רבי מנחם מענדל שניאורסון, שנודע כאדמו"ר חסידות חב"ד.
קורות חייה
נולדה בעיר רומנובקה שבאוקראינה, לרחל ולרב מאיר שלמה ינובסקי, לימים רבה של ניקולייב. היא ניחנה בכשרון מוזיקלי והוריה, שנמנו על קהילת חסידי חב"ד המקומית העניקו לה חינוך חסידי. סב אביה הרב אברהם דוד לבוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. בגיל עשרים שידך לה הרב שלום דובער שניאורסון, הרבי מחב"ד, את לוי יצחק שניאורסון והם נישאו בי"א בסיוון ה'תר"ס (10 ביוני 1900), בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907).
לזוג נולדו שלושה בנים: מנחם מנדל (לימים נישא לבתו של הרבי מחב"ד ובהמשך היה בעצמו לרבי), דובער וישראל אריה לייב. בשנת ה'תרס"ט (1909) עבר רבי לוי יצחק לשמש כרב בעיר יקטרינוסלב. בזמן מלחמת העולם הראשונה הקימה חנה ארגון שדאג לספק מקום לינה ומזון לאלפי פליטים יהודיים שהגיעו לעיר[דרוש מקור], בהם חתנו של האדמו"ר מגור[דרוש מקור].
אחיו של בעלה, שמואל שניאורסון, נשא את אחותה.
בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל פעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית כשלצדו אשתו, שם שהו כארבע שנים[1]. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר לעיר אלמה-אטה, ושם נפטר בכ' באב ה'תש"ד (9 באוגוסט 1944). בשנת תש"ו (1946) יצאה שניאורסון מברית המועצות, באחת מבריחות החסידים הגדולות באמצעות דרכון פולני מזויף, כשבאמתחתה חידושי התורה אותם כתב בעלה בגלות. לימים, כתבים אלו הובאו לדפוס על ידי בנה. בשנת תש"ז (1947), לאחר שבנה הרבי הגיע לצרפת בשביל לבקרה, הגיעה לארצות הברית, ושם חייתה לצד בנה הבכור עד פטירתה.
שניאורסון נפטרה ביום השבת ו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964). ונקברה בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" שבקווינס, ליד האוהל שבו קבורים בנה ומחותנה.
כמה מוסדות נקראו על שמה לאחר פטירתה, בהן 'קרן חנה' המסייעת במימון נערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים. בשנת תשכ"ו (1966) ייסד בנה הרבי מלובביץ' את רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות. בשנת תשכ"ט (1969) ייסד את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי. בשנת תשל"ב (1972) נוסד 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה.
בשנת תשע"א (2011) נחשפה מחברת ובה רשימותיה של הרבנית חנה. ברשימות, שהעלתה לכתב בין השנים תש"ח-תשכ"ג (1948-1963)[2] מספרת הרבנית בעיקר על קורות חייהם בניקולייב, גלותם בצ'אילי ובאלמה-אטה. החל מיום השנה שלה בו' בתשרי תשע"ב יצאה לאור מדי שבוע על ידי "ועד הנחות בלה"ק" (מחלקה בהוצאת ספרים קה"ת) חוברת המכילה כמה פרקים מתוך רשימת הזיכרונות[3]. בסדרה יצאו לאור 39 חוברות בתרגום לעברית, יידיש, אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית.
לקריאה נוספת
- ספר אם בישראל בהוצאת קה"ת, תשמ"ג
- ספר אם המלכות, אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א
- קובץ אם המלכות בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי תשס"ה
- קובץ אם המלכות, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט
- אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת, בעריכת הרב זושא וולף, תשע"ו
קישורים חיצוניים
- חיים של אומץ ומסירות, ביוגרפיה קצרה של הרבנית חנה באתר בית חב"ד.
- זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק (לקריאה בעברית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית), ובאתר 'בית חב"ד' (ערוך)
- סרטון הלווית הרבנית בהפקת jem.
- "ירושה לראש השנה", סרטון באתר יוטיוב הרב יהודה לייב רסקין מספר על הרבנית חנה
- לקריאה אודות פטירתה, עלון ליובאוויטש שבליובאוויטש (גיליון 6, תשרי תשע"ג) בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי
הערות שוליים
- ^ אודות פעולות הרבנית בגלות ניתן לראות בדברי בנה הרבי מליובאוויטש בדברים שנשא ביום השנה ה-25 שלה (סוף העמוד ואילך).
- ^ עכשיו מותר לפרסם: כך נחשפו זכרונות הרבנית חנה ● מיוחד COL, ז' בתשרי תשע"ג.
- ^ הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו COL, כ' באב תשע"ב.