לדלג לתוכן

חיים שטיינר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ע.ש.ד (שיחה | תרומות)
הרחבה בהוראה
ע.ש.ד (שיחה | תרומות)
מ הגהה,
שורה 42: שורה 42:


===הוראה===
===הוראה===
הרב שטיינר לימד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] מעת הקמתה בשנת [[ה'תשכ"ד]]. בשנת [[ה'תשכ"ט]] ([[1969]]) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. הוא מכהן בתפקיד זה עד היום, אך בשנת [[תשע"ג]] הפסיק לשמש כר"מ לשיעור קבוע ב[[גמרא]]. הוא עדיין מעביר שיעור שבועי באמונה על ענייני [[ארץ ישראל]] והלכותיה ולעיתים נותן שיעורים באירועים בישיבה, וחותם על כרוזים שונים להביע את עמדתה הציבורית של הישיבה. נחשב לאחד המוסמכים מתלמידי [[הרצי"ה]] להביע עמדות בהנהגה הציבורית, כך למשל כרוזו המפורסם של הרצי"ה '''לא תגורו''' על פינוי יישובים נכתב על ידו בהוראת רבו. לאמירתו השפעה רבה ב[[ציונות הדתית]].
הרב שטיינר לימד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] מעת הקמתה בשנת [[ה'תשכ"ד]]. בשנת [[ה'תשכ"ט]] ([[1969]]) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. הוא מכהן בתפקיד זה עד היום, אך בשנת [[תשע"ג]] הפסיק לשמש כר"מ לשיעור קבוע ב[[גמרא]]. הוא עדיין מעביר שיעור שבועי באמונה על ענייני [[ארץ ישראל]] והלכותיה ולעיתים נותן שיעורים באירועים בישיבה, וחותם על כרוזים שונים להביע את עמדתה הציבורית של הישיבה. נחשב לאחד המוסמכים מתלמידי [[הרצי"ה]] להביע עמדות בהנהגה הציבורית, כך למשל כרוזו המפורסם של הרצי"ה '''לא תגורו''' על פינוי יישובים נכתב על ידו בהוראת רבו. לאמירתו השפעה רבה בציבור הדתי לאומי.


בשנת [[ה'תשנ"ט]] ([[1999]]) שב ללמד בביתו לתלמידי הישיבה לצעירים עד תחילת העשור השני של המאה 21.
בשנת [[ה'תשנ"ט]] ([[1999]]) שב ללמד בביתו לתלמידי הישיבה לצעירים עד תחילת העשור השני של המאה 21.
שורה 91: שורה 91:
* {{יוטיוב|nglrlSac1AM|שם=שיעור על מצוות ישוב א"י בישיבת ההסדר בשדרות}}
* {{יוטיוב|nglrlSac1AM|שם=שיעור על מצוות ישוב א"י בישיבת ההסדר בשדרות}}
* [http://www.inn.co.il/News/Tag.aspx/15468/0 ראיונות עם הרב שטיינר בערוץ 7]
* [http://www.inn.co.il/News/Tag.aspx/15468/0 ראיונות עם הרב שטיינר בערוץ 7]
*
* [http://www.srugim.co.il/tag/הרב-חיים-שטיינר הרב שטיינר באתר סרוגים]
* [http://www.kipa.co.il/tags/הרב-חיים-שטיינר הרב שטיינר באתר כיפה]
* [http://www.kipa.co.il/tags/הרב-חיים-שטיינר הרב שטיינר באתר כיפה]
* [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11546 לוחם ומאחד], ראיון בעיתון [[בשבע]]
* [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11546 לוחם ומאחד], ראיון בעיתון [[בשבע]]
* [[ארנון סגל]], [http://www.olam-katan.co.il/כתבות/item/2989-ארץ-ישראל-השלמה-באמת ארץ ישראל השלמה באמת], ראיון בעקבות ספרו "טובה הארץ מאוד מאוד", בעלון השבת [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]]
* [[ארנון סגל]], , ראיון בעקבות ספרו "טובה הארץ מאוד מאוד", בעלון השבת [[עולם קטן (עלון שבת)|עולם קטן]]
* [https://www.20il.co.il/הרב-שטיינר-השיק-ספר-נפשו-נקשרה-בנפשי/ הרב שטיינר השיק ספר: "נפשו נקשרה בנפשי"] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200601222959/https://www.20il.co.il/הרב-שטיינר-השיק-ספר-נפשו-נקשרה-בנפשי/ |date=2020-06-01 }}, [[ערוץ 20]]
* {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200601222959/https://www.20il.co.il/הרב-שטיינר-השיק-ספר-נפשו-נקשרה-בנפשי/ |date=2020-06-01 }}, [[ערוץ 20]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־02:50, 13 בספטמבר 2022

הרב חיים ישראל שטיינר
הרב חיים שטיינר רוקד עם ספר תורה בבית הרב קוק מלפניו חתנו הרב איתמר לשם
הרב חיים שטיינר רוקד עם ספר תורה בבית הרב קוק מלפניו חתנו הרב איתמר לשם
הרב חיים שטיינר רוקד עם ספר תורה בבית הרב קוק מלפניו חתנו הרב איתמר לשם
לידה 1937 (בן 87 בערך)
ה'תרצ"ז
ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש רבני מפלגת תקומה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי.
חיבוריו טובה הארץ מאוד מאוד.
בין הספרים שערך: אור לנתיבתי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא מזקני תלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק, זקן רבני ישיבת מרכז הרב ונשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב. היה מעביר שיעורים שבועיים מרכזיים במספר ישיבות בציונות הדתית.

הרב שטיינר הוא ראש רבני מפלגת תקומה, היה מחברי איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, וכיום הוא חבר הנשיאות של רבני הארץ הטובה.[1]

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרצ"ז בירושלים לעזרא ולחנה שטיינר שעלו ארצה מצ'כסלובקיה בשנת תרצ"ה. בשנת תשי"ב למד בישיבת כפר הרא"ה ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר עבר ללמוד בה לבקשת הרב אריה בינה. בשנת תשט"ו (1955) החל ללמוד בישיבת מרכז הרב והיה חלק מהגרעין הראשון של התחדשות הישיבה,[2] בישיבה למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. במלחמת יום הכיפורים שירת כרב חטיבה.[3]

בין השנים ה'תשל"ז (1977) - ה'תש"מ (1980) למד בכולל האידרא אצל הרב שלמה גורן.

בשנת תשמ"ב כתב לו הרצי"ה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על הגמרא שלו.[4] לאחר פטירת הרצי"ה ערך והוציא לאור עם הרב איסר קלונסקי את ספר כתבי הרצי"ה "אור לנתיבתי". כמו כן הוציאו יחד קובץ עליו קובץ בשם "לזכרו". בנוסף, הם ליקטו יחד מאות תשובות, מאמרים, והערות של הרצי"ה העוסקים בהלכה, במטרה להוציאם לאור.[2]

הרב שטיינר הוא ראש רבני מפלגת תקומה, חבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל וחבר נשיאות איחוד רבני תורת הארץ הטובה.

הוראה

הרב שטיינר לימד בישיבת ירושלים לצעירים מעת הקמתה בשנת ה'תשכ"ד. בשנת ה'תשכ"ט (1969) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. הוא מכהן בתפקיד זה עד היום, אך בשנת תשע"ג הפסיק לשמש כר"מ לשיעור קבוע בגמרא. הוא עדיין מעביר שיעור שבועי באמונה על ענייני ארץ ישראל והלכותיה ולעיתים נותן שיעורים באירועים בישיבה, וחותם על כרוזים שונים להביע את עמדתה הציבורית של הישיבה. נחשב לאחד המוסמכים מתלמידי הרצי"ה להביע עמדות בהנהגה הציבורית, כך למשל כרוזו המפורסם של הרצי"ה לא תגורו על פינוי יישובים נכתב על ידו בהוראת רבו. לאמירתו השפעה רבה בציבור הדתי לאומי.

בשנת ה'תשנ"ט (1999) שב ללמד בביתו לתלמידי הישיבה לצעירים עד תחילת העשור השני של המאה 21.

במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות ניר שבקריית ארבע, אור עציון, 'בית מדרש לתורה' ואחרות. הוא מלמד במדרשת בת-ציון בקריית משה והיה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן ואחרים. הוא מעביר את השיעור השבועי המרכזי בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב שהוא נשיאה. עד לפני מספר שנים העביר שיעור שבועי גם בישיבת בית אל.

הרב חיים שטיינר בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, עם הרב יעקב אריאל

משפחתו

בשנת תשכ"ד נשא לאישה את פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה", "ההר הטוב הזה", "למלכה אין כתר"), בתו של הרב שלמה זלמן מן-ההר, והם מתגוררים ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

לזוג שמונה ילדים.

  • בתו איילה נשואה לרב יוסי איתן - רב משיב במכון פוע"ה.
  • בתו בלהה נשואה לרב אלי פרידמן - ר"מ בישיבת עטרת נחמיה תל אביב, לשעבר ראש ישיבת בני עקיבא בנתניה.
  • בתו טליה נשואה לפרופ' חיים שקד - נשיא האקדמית חמדת.
  • בתו פנינה נשואה לרב אורי רותם - ר"מ בישיבת מרכז הרב.
  • בתו חנה נשואה לרב איתמר לשם, ר"מ בישיבת ניר קריית ארבע.
  • בנו הרב אברהם יצחק משמש כר"מ בישיבת 'רמות' בירושלים, לאחר שירות שנים רבות כרב צבאי.
  • בנו הרב משה (חתנו של הרב עמוס סמואל) ייסד ומנהל את תלמוד תורה מוריה ברמת בית שמש.
  • בנו הרב שמואל משמש כר"מ ומנהל חינוכי בישיבת כפר הרואה.

בין גיסיו: הרב עמיאל שטרנברג - ראש ישיבת הר המור, הרב יששכר גואלמן - לשעבר מפמ"ר תנ"ך במשרד החינוך, הרב ישעיהו שפירא איש חינוך בעל אתר שו"ת הלכה אקטואלי, (גם אפליקציה מתאימה), הרב חיים מן ההר - לשעבר ראש ישיבת 'תורת ירושלים' של קהילת מתמידים.

משנתו

הרב שטיינר דוגל בציות לגדולי הדור בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני כלל ישראל. הוא רואה ברב אברהם יצחק הכהן קוק ובבנו הרב צבי יהודה קוק גדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה אמונית. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "גלות", אלא "גאולה". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות לגדולי הדור הממשיכים - באופן כללי - את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס למדינה, שבתוכם הוא מונה את הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן והרב אליעזר וולדינברג.

הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ההלכה. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס לבתי המשפט החילוניים, והפגנות נגד חילולי שבת. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים - אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה.[5] הוא קבע שזו "הלכה פשוטה" כלומר שברור שכך הדין, ואמר שהעובדה ש"התנפלו על ר' אברום כשאמר אותה" היא בגלל שלדבריו חסרה דמות כמו הרצי"ה, שהנחיל את העמידה על קיום דין התורה והנחרצות שלא לזוז מההלכה.[6]

בהתאם למשנת רבותיו הרצי"ה והרב שפירא הרב שטיינר תומך בסמכותה הבלעדית של הרבנות הראשית לישראל בענייני היהדות בישראל, ועל כן הוא חתם על מכתבי רבנים נגד גיורים פרטיים שלא על ידי הרבנות והבהרה שלא יכירו בהם,[7] וכן נגד מערכי נתינת כשרות בניגוד לרבנות הראשית, וקריאה לארגון "צהר" לסגת ממערך הכשרות שיזם בניגוד אליה.[8]

הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות ארץ ישראל - העוסקים ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת המדינה: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ כחלק מהסכמי שלום, בתי המשפט וערכאות, סירוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד. הוא גם מדגיש את המצווה באהבת ארץ ישראל.[9]

בשנת ה'תשפ"א חתם עם רבנים נוספים על מכתב התנגדות להקמת ממשלה שתזדקק לתמיכה מכל סוג שהיא על מפלגות ערביות.[10]

בתמוז ה'תשפ"ב תמך במבצע של תנועת נחלה להקמת יישובים חדשים ביו"ש, והשתתף בעצמו בעליה לקרקע למאחז החדש יחיש ציון[11]

חיבוריו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים שטיינר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ תורת הארץ הטובה, באתר torat-haaretz.co.il
  2. ^ 1 2 חגית רוזנבאום, לוחם ומאחד, באתר ערוץ 7, 8 במרץ 2012
  3. ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 524
  4. ^ משמיע ישועה, תולדות הרצי"ה קוק,עמ' 133
  5. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
  6. ^ חגית רוזנבאום, לוחם ומאחד, באתר ערוץ 7
  7. ^ אריה יואלי, ‏רבנים בציונות הדתית: "גיורים פרטיים עומדים בסתירה לתורה", באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2015
  8. ^ גיא עזרא, ‏זקני הרבנים הסרוגים: "לסגור לאלתר את מערך הכשרות של צהר", באתר "סרוגים", 20 ביוני 2018
  9. ^ 1 2 אלירן אהרון, על הספר טובה הארץ מאד מאד, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2017
  10. ^ יהונתן גוטליב, מכתב רבנים: לא להישען על המפלגות הערביות, באתר ערוץ 7
  11. ^ יהונתן גוטליב, עשרות רבנים תומכים במבצע המאחזים של תנועת נחלה: "יעשו מאמץ להתייצב", באתר ערוץ 7