יהודה אלקלעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה אלקלעי
Judah Alkalai.jpg
תאריך לידה תקנ"ח
תאריך פטירה ד' בתשרי תרל"ט
מקום פעילות סרביה
נושאים שבהם עסק ארץ ישראל וגאולה.
רבותיו רבי אליעזר פאפו, רבי יהודה ביבאס
חיבוריו מנחת יהודה, גורל לה'
דיוקנו של הרב יהודה אלקלעי ורעייתו אסתר בווינה, 1874, לפני עלייתם לארץ ישראל

הרב יהודה חי אלקלעי (תקנ"ח, 1798 - ד' בתשרי תרל"ט, 1878) רב בסרביה, ממבשרי הציונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אלקלעי נולד לשלמה אלקלעי בסרייבו, שבבוסניה, אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ועלה ארצה בגיל 11. בגיל צעיר הוסמך לרבנות בירושלים, כתלמידו של רבי אליעזר פאפו, ה"פלא יועץ". בשנת 1825, בגיל 27 נשלח לשמש רב בזמון (בסרבית: Земун, בגרמנית זמלין), שהייתה עיירה בקרבת העיר בלגרד שבסרביה, ונשלטה באותה עת על ידי האימפריה האוסטרית.

ב-1839 פגש את רבי יהודה ביבאס והושפע רבות מהשקפותיו בעניין גאולת ישראל.‏[1] בהשפעת עלילת הדם בדמשק ב-1840 פרסם את ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה לארץ ישראל. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת כל ישראל חברים.

הרב אלקלעי לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון העברית, על פנייה לסולטאן הטורקי ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגנת ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות. בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:

Cquote2.svg

ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...

Cquote3.svg
שער ספרו "דרכי נועם"

לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידי רבי יהודה ביבאס, וממשיך דרכו- הרב אלקלעי, את משנתם המדינית של רבותיהם, ועלו ליפו מרחבי האימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית (מקוה ישראל הוקמה על ידי קהילת יפו בשיתוף עם כל ישראל חברים) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני היישוב הישן.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע בצרפת, אנגליה וגרמניה, ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, הרב אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בארץ ישראל, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של הרצל, מדינת היהודים. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של הרב אלקלעי בעירם זמלין, וסבו שמעון אריה (לייב) הרצל היה התוקע בשופר בבית הכנסת של הרב אלקלעי.‏[2]

בשנת 1874 חזר הרב אלקלעי לארץ ישראל, התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים וניסה לעודד את רעיון שיבת ציון ולשם כך התפלמס עם רבני היישוב הישן. הרב אלקלעי נפטר כעבור כ-4 שנים, בשנת 1878, ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת חזונו התאולוגי, הרב אלקלעי התייחד בכך שהקדים את הגאולה הטבעית לגאולה הניסית. משיח בן יוסף, הוא הדגיש, יקדים את משיח בן דוד (ראו משיח). מקורית הייתה פרשנותו לדברי חז"ל: "כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". תשובה זו לא פירש במובנה הרגיל, אלא כשיבה לארץ ישראל.

ייצוגיו בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו קרויה אור יהודה. הרומן כיסופים מאת יהודה בורלא עוסק בעלייתו של הרב אלקלעי ארצה, בשנותיו בירושלים ובקשריו עם הוזיר חיים פרחי.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרדכי אלקיים, יפו נוה צדק - ראשיתה של תל אביב, הוצאת משרד הביטחון 1990
  • יהודה בורלא, "כסופים", תל אביב תש"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ את פגישתו עמו תיאר הרב אלקלעי בהתרגשות רבה, הוא כינה אותו "איש אלוקים קדוש" "הרב המופלא" "המקובל האלוקי" וסיפר כי דבריו "הרעידו את ליבי וברכי כשלו". (הקדמה לספר "דרכי נועם")
  2. ^ רות וינקלר, מהרב יהודה אלקלעי ועד ד"ר תיאודור (בנימין זאב) הרצל-המקשר והמבדיל בחשיבתם
תקופת חייו של יהודה אלקלעי על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן