יהודה אלקלעי

יהודה אלקלעי
תאריך לידה	תקנ"ח
תאריך פטירה	ד' בתשרי תרל"ט
מקום פעילות	סרביה
נושאים שבהם עסק	ארץ ישראל וגאולה.
רבותיו	רבי אליעזר פאפו, רבי יהודה ביבאס
חיבוריו	מנחת יהודה, גורל לה'

דיוקנו של הרב יהודה אלקלעי ורעייתו אסתר בווינה, 1874, לפני עלייתם לארץ ישראל

הרב יהודה חי אלקלעי (תקנ"ח,1798 - ד' בתשרי תרל"ט, 1878) רב ספרדי בסרביה, ממבשרי הציונות.

ביוגרפיה

הרב אלקלעי נולד לשלמה אלקלעי בסרייבו, שבבוסניה, אז תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, ועלה ארצה בגיל 11. בגיל צעיר הוסמך לרבנות בירושלים, כתלמידו של רבי אליעזר פאפו, ה"פלא יועץ". בשנת 1825, בגיל 27 נשלח לשמש רב בזמון (בסרבית:Земун, בגרמנית זמלין), שהייתה עיירה בקרבת העיר בלגרד שבסרביה, ונשלטה באותה עת על ידי האימפריה האוסטרית.

ב-1839 פגש את רבי יהודה ביבאס והושפע רבות מהשקפותיו בעניין גאולת ישראל. בהשפעת עלילת הדם בדמשק ב-1840 פרסם את ספרו "מנחת יהודה", דברי דרשנות ששזורה בהם קריאה לעלייה לארץ ישראל. לרעיון זה ניסה לגייס מאוחר יותר, ללא הצלחה, את חברת כל ישראל חברים.

הרב אלקלעי לא הסתפק ברקימת חזון, אלא תיכנן תוכניות מעשיות לפרטיהן. דיבר על תחיית הלשון העברית, על פנייה לסולטאן הטורקי ולמעצמות, על הקמת מסגרת מארגנת ליישוב הארץ ועל הקמת בנקים שירכזו הון פרטי לפיתוח הקרקעות. בכתביו הלין על חוסר המעשיות שבו לוקים המדברים על ציון:

	ואפילו כשאנו דורשים בנחמות ויעודי הגאולה בשוב ה' את שיבת ציון - היינו כחולמים, וכל אחד מתאר הגאולה כאשר עולה בדמיונו, איש כפתרון חלומו...

שער ספרו "דרכי נועם"

לאורך כל המאה ה-19, גם אם לא במספרים גדולים, הגשימו תלמידי רבי יהודה ביבאס, וממשיך דרכו- הרב אלקלעי, את משנתם המדינית של רבותיהם, ועלו ליפו מרחבי האימפריה העות'מאנית, צפון אפריקה והקהילות הספרדיות במרכז אירופה. ביפו פרנסו עצמם, הכינו את התשתית המוסדית (מקוה ישראל הוקמה על ידי קהילת יפו בשיתוף עם כל ישראל חברים) והכלכלית לקליטת יהודי מזרח אירופה שהגיעו לקראת סוף המאה, ולא נפלו לנטל על קהילות המוצא שלהם בפזורה, כאחיהם בני היישוב הישן.

במהלך שנות ה-50 של המאה ה-19, במסגרת נסיונותיו לגייס את המעצמות האירופאיות ונגידי היהודים לתמיכה בתוכניתו המדינית, ערך מסע בצרפת, אנגליה וגרמניה, ואף העלה את משנתו המדינית בספר "גורל לה'". בספר שיצא בשלוש מהדורות ואף תורגם לאנגלית, הרב אלקלעי פורס לראשונה תוכנית ציונית-מדינית ריאלית ומפורטת להקמת בית לעם יהודי בארץ ישראל, הכוללת את כל היסודות הפוליטיים והארגוניים שעלו 50 שנה מאוחר יותר בספרו של הרצל, מדינת היהודים. סביר להניח שעיניו של הרצל שזפו את דפי "גורל לה'" והוא הפנים את הרעיונות שהועלו בו, יען כי אביו של הרצל היה תלמידו וסייע בהדפסת ספריו של הרב אלקלעי בעירם זמלין, וסבו שמעון אריה (לייב) הרצל היה התוקע בשופר בבית הכנסת של הרב אלקלעי.

בשנת 1874 חזר הרב אלקלעי לארץ ישראל, התיישב תחילה ביפו ולאחר מכן בירושלים וניסה לעודד את רעיון שיבת ציון ולשם כך התפלמס עם רבני היישוב הישן. הרב אלקלעי נפטר כעבור כ-4 שנים, בשנת 1878, ונקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות בהר הזיתים.

הגותו

מבחינת חזונו התאולוגי, הרב אלקלעי התייחד בכך שהקדים את הגאולה הטבעית לגאולה הניסית. משיח בן יוסף, הוא הדגיש, יקדים את משיח בן דוד (ראו משיח). מקורית הייתה פרשנותו לדברי חז"ל: "כלו כל הקיצים ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". תשובה זו לא פירש במובנה הרגיל, אלא כשיבה לארץ ישראל.

ייצוגיו בתרבות

על שמו קרויה אור יהודה. הרומן כיסופים מאת יהודה בורלא עוסק בעלייתו של הרב אלקלעי ארצה, בשנותיו בירושלים ובקשריו עם הוזיר חיים פרחי.

כתביו

• יצחק רפאל, כתבי הרב אלקלעי, ירושלים : מוסד הרב קוק, [תשל"ה] 1974

לקריאה נוספת

• מרדכי אלקיים,יפו נוה צדק - ראשיתה של תל אביב, הוצאת משרד הביטחון 1990
• יהודה בורלא, "כסופים", תל אביב תש"ג

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה אלקלעי באתר מט"ח
• הרב יהודה אלקלעי באתר הספרייה הלאומית
• ג'ני לבל, חולה אהבת ירושלים - ר' יהודה אלקלעי- הרקע הפוליטי והקהילתי לפועלו, פורסם בפעמים 40, תשמ"ט, עמ' 21-48. חוברת שהוקדשה לראשית הציונות באימפריה העות'מאנית ובסביביה. מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב
• מבשרי ציון:הרב צבי קלישר,והרב יהודה חי אלקלעי חוברת בהוצאת משרד החינוך
• שמואל ליב ציטרון, רבי יהודה אלקלעי, בפרויקט בן יהודה

הערות שוליים

תקופת חייו של יהודה אלקלעי על ציר הזמן