משתמשת:Noabar38/טיוטה
 | |||||||||||
| לידה |
8 בדצמבר 1542 ארמון לינלית'גו, מערב לות'יאן, ליד אדינבורו | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בפברואר 1587 (בגיל 44) מבצר פות'רינגיי, נורת'המפטונשייר | ||||||||||
| מדינה | סקוטלנד, אנגליה | ||||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת פטרבורג, אחר כך מנזר וסטמינסטר | ||||||||||
| בן זוג | פרנסואה השני, מלך צרפת, הנרי סטיוארט, לורד דרנלי, ג'יימס הפברן, רוזן בותוול | ||||||||||
| שושלת בית סטיוארט | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
מרי סטיוארט (באנגלית: Mary Stuart; 8 בדצמבר 1542 - 8 בפברואר 1587), המוכרת יותר בכינוי מרי מלכת הסקוטים, הייתה מלכת סקוטלנד משנת 1542, שבוע לאחר היוולדה, ועד הדחתה מהכס ב-24 ביולי 1567. את שארית חייה העבירה בגלות באנגליה, עד שהוצאה להורג בשנת 1587. בחייה עוררה מרי מחלוקות רבות.
מרי הייתה בתו היחידה של ג'יימס החמישי, מלך סקוטלנד, ואשתו מארי דה גיז מצרפת. מאחר שהייתה נכדתה של מרגרט טיודור, אחותו הבכורה של הנרי השמיני, מלך אנגליה, הייתה מרי בעלת זכות ירושה לכתר האנגלי.
עם מות אביה הייתה מרי למלכת סקוטלנד והיא בת שישה ימים בלבד, כאשר אמה שימשה כעוצרת עד הגיעה לבגרות. מרי התחנכה בחצר המלך הצרפתי, אנרי השני, וזכתה בה למיטב החינוך של תקופת הרנסאנס. מרי יועדה להתחתן עם פרנסואה השני, יורש העצר.
ב-1558, בהיותה בת שש עשרה, נישאה מרי לבנו הבכור של המלך, שבשנה שלאחר מכן הוכתר כפרנסואה השני, מלך צרפת, אך הוא נפטר ב- 1560.
בגיל תשע עשרה שבה מרי לסקוטלנד כאלמנה, ונתקלה בקשיים וביחס עוין. בשנות היעדרה הפכה הדת הרשמית בארצה מקתולית לפרוטסטנטית, ורבים מהפרוטסטנטים, ובראשם המטיף ג'ון נוקס, ראו במלכה הקתולית מקור לסכנה.
בעזרת אחיה למחצה, ג'יימס, רוזן מוריי, ובזכות סובלנותה הדתית, הצליחה מרי במלכותה, אך שתי טעויות גורליות הביאו אותה אל קצה. האחת, שלא ויתרה על זכויותיה לכתר האנגלי, דבר שגרם לאליזבת הראשונה, מלכת אנגליה להפוך לאויבתה, והשנייה, אהבתה ונישואיה ב-1565 להנרי סטיוארט, לורד דרנלי יפה התואר. יש לציין כי במחקר המודרני יש הרואים בנישואין אלה אילוץ ולא אהבה. נישואין אלו עוררו את התנגדותם של רבים מאצילי סקוטלנד, שהנרי היה שנוא עליהם, ואת התנגדותה של אליזבת מלכת אנגליה שחששה מפני הולדת צאצא נוסף לבית טיודור, שעלול להיות בעל טענות טובות משלה לכתר האנגלי. בנם של המלכה מרי ודרנלי, ג'יימס, שנולד ב-1567, אכן ירש את כס המלכות האנגלי בנוסף לזה הסקוטי.
בפברואר 1567 נרצח דרנלי, ושלושה חודשים לאחר מותו נישאה מרי לג'יימס הפברן, רוזן בותוול.
בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-16 הייתה מעורבת בקשר רידולפי בשותפות עם הספרדים. מטרת הקשר הייתה להפיל את אליזבת הראשונה מכסאה ולהכתיר את מרי במקומה. הקשר נתגלה ונחל כישלון. מזימה זו הביאה לכינון מרד בידי מתנגדיה הפרוטסנטנטים של מרי סטיוארט, וכפיית ויתור על הכס לטובת בנה התינוק ג'יימס השישי. היא נכלאה בידיהם, הצליחה להימלט ולחדש את הקרב, אך הובסה ונמלטה לאנגליה לבקש מקלט אצל קרובתה המלכה אליזבת. המלכה כלאה אותה במשך 19 שנה משום שראתה בה סכנה לכיסאה, ולבסוף הוציאה אותה להורג בעריפת ראש באשמה של השתתפות בארגון מחתרת קתולית וניסיון לרצוח את מלכת אנגליה.
מרי נידונה להוצאה להורג בעריפת ראשה, אך ההוצאה להורג נתקלה בקשיים כיוון שגרזן התליין לא היה חד דיו, והמכה הראשונה לא הביאה למותה. לאחר מותה, וקבלת הכתר לידי בנה ג'יימס השישי, הוא בנה אנדרטה לזכרה.
ילדותה של מרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרי נולדה בשביעי או השמיני בדצמבר 1542, בלינליתגו שבסקוטלנד לג'יימס החמישי, מלך סקוטלנד ולאשתו השנייה מרי דה גיז. מרי הייתה היורשת החוקית היחידה של ג'יימס.
מרי הפכה ליורשת החוקית שישה ימים לאחר שנולדה, לאחר שאביה מת. מרי הוטבלה בכנסיית סנט מייקל, זמן קצר לאחר שנולדה.
מאחר ומרי הייתה תינוקת כשירשה את כס המלכות, בסקוטלנד שלטו עוצרים עד שהיא הגיעה לבגרות. הקרדינל הקתולי ביטון וארל אוף ארן הפרוטסטנטי, שהיה הבא בתור לכס המלכות, טענו שניהם את הכס.
טענתו של ביטון התבססה על גרסה שבה העברת הכס אליו הייתה רצונו של המלך המנוח, אך הטענה נראתה כזיוף ובוטלה. ארן, יחד עם תמיכת חבריו ומכריו, הפך לעוצר עד שנת 1554, כשאמה של מרי הצליחה לגרשו.
אמנת גריניץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך הנרי השמיני ניצל הזדמנות והציע לקיים נישואים בין מרי לבין בנו, הנסיך אדוארד השישי, בתקווה לאיחוד של סקוטלנד ואנגליה.
ב -1 ביולי 1543, כאשר מרי הייתה בת שישה חודשים, אמנת גריניץ' נחתמה, אשר הבטיחה כי בגיל עשר מרי תינשא לנסיך אדוארד ותעבור לאנגליה, שם הנרי יוכל לנהל את חינוכה.
האמנה אומרת ששתי המדינות תישארנה ישויות חוקיות נפרדות ושבמקרה בו הזוג לא יוכל להביא ילדים, האמנה מבוטלת. עם זאת, קרדינל ביטון החל לצבור כוח מחדש ויצא בדעה חדשה בנודע לצרפת.
מעשיו הכעיסו את הנרי, שרצה לשבור את הברית בין צרפת לסקוטלנד. ביטון רצה להרחיק את מרי מהחוף לכיוון טירת סטירלינג.
העוצר ארן התנגד למהלך, אך נסוג כאשר התומכים החמושים של ביטון התכנסו בלינליתגו. הרוזן של לנוקס ליווה את מרי ואמה לטירה ב-27 ביולי, שנת 1543 בליווי 3500 חיילים חמושים.
ב-9 בספטמבר, 1543, מרי הוכתרה בטירה. זמן קצר לפני המלכתה, הנרי, עצר סוחרים סקוטיים והחרים את מוצריהם. המעצר גרם לכעס בסקוטלנד ולבסוף, גרם לביטול אמנת גריניץ'.
דחיית האמנה וחידוש הברית בין צרפת לסקוטלנד פיתחו בהנרי את הצורך לכפות את נישואי מרי ובנו.
הסקוטים לקחו את מרי לעיירה דנקלד, על מנת לשמור על ביטחונה. במאי 1546, ביטון נרצח על ידי ליירדים פרוטסטנטים, וכן ב -10 בספטמבר 1547, תשעה חודשים לאחר מותו של הנרי השמיני, הסקוטים נחלו מפלה כבדה בקרב של פינקי כלו. השומרים של מרי, היו חרדים לשלומה ולכן שלחו אותה לאינצ'מהום פריורי לשלושה שבועות. באותו הזמן, הם פנו לצרפתים בבקשת עזרה.
המלך הצרפתי, אנרי השני, הציע לאחד את צרפת וסקוטלנד כשמרי תתחתן עם בנו בן השלוש, פרנסואה. הסקוטים הסכימו לאיחוד לאחר שהובטחה להם עזרה צבאית. בפברואר 1548, מרי הועברה שוב לטירת דמברטון כדי להגן על חייה. האנגלים כבשו את העיר הדינגטון והשאירו שובל הרס אחריהם. בחודש יוני, העזרה הצרפתית הגיעה ולבסוף החזירה את העיר לשלטון הסקוטיים. ב-7 ביולי 1548, פרלמנט סקוטי שנערך במנזר ליד העיירה אישר את הסכם הנישואין הצרפתי.
החיים בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הסכם הנישואין, מרי בת החמש, נשלחה לצרפת, לבלות את שלוש עשרה השנים הבאות בחצר המלכות הצרפתי. הצי הצרפתי ששלח אנרי השני, בפיקודו של ניקולא דה וילגאגון, הפליג עם מרי מדמברטון ב-7 באוגוסט, 1548 וכעבור שבוע הגיע לבית רסקוף .
מרי שהתה בצרפת יחד עם בנות לוויה מחצר המלכות הסקוטי. היא התלוותה בשני אחיה למחצה, ו"ארבע המריות", אבע בנות בגילה, ששמן היה מרי. הבנות באו מן משפחות האצולה הסקוטיות: ביטון, סיטון, פלמינג, וליווינגסטון. אמה של מרי פלמינג שימשה כאומנת וליוותה גם היא את מרי.
על פי דיווחים, מרי הייתה ילדה יפה, חכמה ומלאת חיים ונצפתה לה ילדות מבטיחה. היא הייתה אהובה על ידי כולם בחצר המלכות הצרפתי למעט אשתו של אנרי, קת'רין דה מדיצ'י. מרי למדה שירה, רכיבה, רקמה ונגינה בלאוטה ובצ'מבלו.. מרי למדה צרפתית, איטלקית, לטינית, ספרדית ויוונית בנוסף לסקוטית שידעה מילדותה. גיסתה לעתיד, אלזיבת' ולואה, הפכה לחברה ויועצת קרובה של מרי. בנוסף, לסבתה מצד אמא, אנטואנט דה בורבון, הייתה השפעה חזקה מאוד על ילדותה של מרי והיא שימשה אחת מיועצותיה הקרובות ביותר.
דיוקנאות של מרי מראים שהיה לה ראש קטן, צוואר ארוך, שיער ערמונים בהיר, עיני שקד חומות, גבות דקות ועדינות, עור חיוור וחלק ומצח גבוה. היא נחשבה כילדה יפה ובהמשך, אישה נאה. מרי חלתה בשלב מסוים בחייה באבעבועות שחורות אך הדבר לא השפיע על תווי פניה.
מרי הייתה אישה רהוטה במיוחד, רבת קומות, במונחים של המאה ה-16(גובהה הגיע לכ-1.80 מטרים). אולם, בנו של אנרי, פרנסואה, גמגם והיה נמוך מהממוצע. אנרי ציין שמרגע פגישתם, מרי ופרנסואה התחברו זה לזו כאילו הם הכירו במשך זמן רב.
ב-4 באפריל, 1558, מרי חתמה על הסכם סודי המוריש את סקוטלנד ואת תביעתה לכס המלכות האנגלי לשלטון הצרפתי בתנאי שמותה יתרחש מסיבה טבעית, בשיבה טובה. כעבור עשרה ימים, מרי ופרנסואה התחתנו בקתדרלת נוטרדאם, ופרנסואה הפך לבן זוגה של מלכת סקוטלנד.
תביעה על כס המלוכה האנגלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנובמבר 1558, בתו הבכורה של הנרי השמיני, מרי הראשונה, מלכת אנגליה, הורישה לאחותה, הצאצאית היחידה בחיים, אליזבת' הראשונה, את כס המלכות.
על פי חוק הירושה השלישי, שהתקבל בשנת 1543 על ידי הפרלמנט האנגלי, אליזבת' הוכרה כיורשת של אחותה. בנוסף, צוואתו של הנרי מנעה מבית סטיוארט לרשת את כס המלכות האנגלי.
עם זאת, קתולים רבים ראו באליזבת' יורשת בלתי חוקית ומרי, כצאצאית הבכירה של אחותו הבכורה של הנרי השמיני נראתה כמלכה החוקית של אנגליה. אנרי הכריז כי פרנסואה ומרי הם שליטי אנגליה הנוכחים. תביעתה של מרי לכס המלכות האנגלי גרמה לסכסוכים בין רבים בין מרי לאליזבת' הראשונה.
כאשר אנרי מת, ב-10 ביולי, 1559, פרנסואה בן ה-15 ומרי, בת ה-16, הפכו לשליטי צרפת. שניים מדודיה של מרי, דוכס גיז והקרדינל לורין, הפכו מעורבים בפוליטיקה בצרפת.
כוחם של הלורדים הפרוטסטנטים בסקוטלנד התעצם ועלה על כוחה של מארי דה גיז, אמא של מרי, שכל שלטונה באותו הזמן היה תלוי בכוחות הצרפתיים שהגיעו לסקוטלנד. מהפכות שביצעו פרוטסטנטים סקוטיים וגרמנים מנעו, בסופו של דבר את בוא העזרה הצרפתית.
ביוני 1560, נפטרה אמה של מרי ועלו שאלות לגבי הקשר הצרפתי-סקוטי. החלו תהליכים לקביעת אמנת אדינבורו, על פייה, צרפת ואנגליה התחייבו להוציא את כוחותיהם מסקוטלנד אך צרפת תכיר בזכותה של אליזבת' לשלוט באנגליה. עם זאת, מרי בת השבע עשרה, עדיין מתאבלת על מות אמה, סירבה לאשר את האמנה.
חזרתה לסקוטלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]
המלך פרנסואה השני מת ב-5 בדצמבר 1560, מזיהום באוזן שהתפתח למורסה במוח. מרי הייתה מוכת אבל. קת'רין דה מדיצ'י, הפכה לעוצרת ושלטה בצרפת עד שאחיו של פרנסואה, שארל התשיעי, הגיע לבגרות.
מרי חזרה ללית', סקוטלנד, ב-19 באוגוסט 1561, תשעה חודשים לאחר מות בעלה. מרי שחייה בצרפת במשך כל ילדותה, חוותה קשיים בהתאקלמות והתמודדות עם הסכנות והפוליטיקה בסקוטלנד.
כקתולית אדוקה, היא נחשדה על ידי רבים מנתיניה. בסקוטלנד הקתולית התרחשה מהפכה פרוטסטנטית אותה הנהיג אחיה של מרי, רוזן מוריי. ג'ון נוקס, ממחוללי הרפורמציה הפרוטסטנטית, הטיף נגד מרי
השושלת המלכותית של בית סטיוארט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מלכי סקוטלנד | ||
|---|---|---|
| בתי אצולה | המלכים הפיקטים • בית אלפין • בית דאנקלד • בית מוריי • בית ברוס • בית באליול • בית סטיוארט • בית הנובר • בית סקסה-קובורג-גותה • בית וינדזור | |
| מלכים | רוברט השני • רוברט השלישי • ג'יימס הראשון • ג'יימס השני • ג'יימס השלישי • ג'יימס הרביעי • ג'יימס החמישי • מרי הראשונה • ג'יימס השישי • צ'ארלס הראשון • צ'ארלס השני • ג'יימס השביעי • מרי השנייה וויליאם השני (בית אוראנז'-סטיוארט) • אן | |
קטגוריה:בית סטיוארט קטגוריה:מלכי סקוטלנד קטגוריה:שליטי ארצות שהוצאו להורג קטגוריה:הוצאות להורג בבריטניה ואירלנד קטגוריה:נשות מלכים צרפתים קטגוריה:אישים הקבורים במנזר וסטמינסטר