משתמשת:Sigal Lea Raveh/טיוטה זמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:אל
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בוהו, באהו
𒀭𒁀𒌑
אבן דרך מונומנטאלית, 1186–1172 לפנה"ס ועליה 24 סמלים של ישויות אלוהיות. סימן מספר 20, ברבע הימני התחתון, הינו הסימן של האלה באהו -בדמות ציפור מים מהלכת.[1]
אבן דרך מונומנטאלית, 1186–1172 לפנה"ס ועליה 24 סמלים של ישויות אלוהיות. סימן מספר 20, ברבע הימני התחתון, הינו הסימן של האלה באהו -בדמות ציפור מים מהלכת.[1]
תפקיד האם הבוראת, אלת החיים והמוות
תרבות מיתולוגיה פיניקית מיתולוגיה שומרית מיתולוגיה אכדית ומיתולוגיה בבלית

בוהו (בלועזית: Bohu או BaU) בכתב יתדות: 𒀭𒁀𒌑 היא האלה האם הבוראת. האלה מופיעה במיתוסים: השומרי, הפיניקי, האכדי והבבלי. בסיפורי בריאה רבים היא מופיעה כ"אישתו של האל הבורא" ומקושרת לתשוקה. בהמשך מופיעה כ-אם האלים, האם של כל בני האדם, אלת החיים, הפריון, הצמיחה והשפע, והן בייצוג ההפוך של אלת המוות, אלת עולם המתים.

קיים ויכוח בין החוקרים האם אכן מדובר באותה אלה המופיעה ביצוגים כה מגוונים, האם האלה הפיניקית קשורה לאלה הבבלית, והאם אלו קשורות לאלה ההודית, האם יש קשר בין האלה הפיניקית באאו ל"תהו ובהו" המופיע בבראשית. והאם האלה הקדומה שמופיעה בסיפורי הבריאה קשורה לאלה המאוחרת יותר בעלת השם הדומה שעליה נאמר שהיא "האם הגדולה" ו"האמא של האלים" יש חוקרים שטוענים שמדובר באלה זניחה ובלתי חשובה.

שמותיה של האלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה מופיעה בסיפורי הבריאה של תרבויות שונות - השומרית, האכדית, הפיניקית והבבלית - ובגרסאות השונות מופיעה במגוון שמות הקרובים זה לזה: האלה בָּאאוּ (Baau), האלה באו (Bao) האלה באהו (Bahu), האלה בהו (Bau), או האלה בוהו (Bohu).[2] [3][4][5]

שני השמות הראשונית הם התעתיק שעבר מפיניקית ליוונית ומיוונית לאנגלית ולכן החוקרים מניחים כי התעתיק העברי שמר טוב יותר על המצלול וההגייה של שם האלה.[6]

האלה בתרבות הפיניקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון פילון איש גבל תיעד את האלה באאו בכתביו. בתמונה מקדש האובליסקים, מהעיר גבל שנבנה בשנים 1200–1600 לפני הספירה. ומהווה דוגמה לאדריכלות פיניקית.

האלה באאו (Baau), האם הבוראת, האם הראשונית[7] מופיעה בסיפור הבריאה הפיניקי. האלה מוגדרת גם כ: הלילה הראשוני הקדום, האם של בני התמותה הראשונים.[8] [9]

האלה באאו מקושרת אל כאוס (Chaos) [10] [11] [12] ואל תשוקה.


סיפור הבריאה הפיניקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה עירומה בחותם מלכותי עשוי אבן שחורה וזהב. התגלה בקפריסין, שהיתה מושבה פיניקית. בשני צידי החותם שתי אלות עירומות, המחזיקות פרחים. יתכן הקשר ללידה או למיניות נשית, כנראה סמל לפריון. המאה ה 14-12 לפנה"ס. מוזיאון וולטרס לאמנות, בולטימור ארה"ב.

בתחילתו של סיפור הבריאה מסופר כי "הרוח קוֹלפִּיה (Copias ) ואשתו באאו (Baau) אשר תרגום שמה פרושו 'לילה' הולידו את אֵאון ופרוטוגונוס, האנשים בני התמותה." [13]

סנכוניאתון, ההיסטוריון, הסופר והכוהן הפיניקי תיעד את האלה בוהו בספריו על המתולוגיה הפיניקית, אשר כללו שמונה כרכים ונקראו "ההיסטוריה הפיניקית" (Φοινικικη ιατοαρια או Φοινικικια). הוא התייחס בהם לתיאור בריאת העולם, האלים והמיתולוגיה.[14][15] על פי כתביו הוא פעל בתקופה בה סמירמיס הייתה מלכת האשורים, כלומר בסביבות 1200 לפנה"ס.

כתביו של סנכוניאתון אבדו, אך נותר התרגום ליוונית של כתביו שנעשה על ידי פילון איש גבל,[16][17]

תשוקה ומיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלות פיניקיות קדומות: מקדש לאלה אטרגאטיס אלת האוקינוס, הירח, הכוחות הנשיים והמים.[18] המקדש נמצא בעתיקות ניהא-בקעה (Niha Bekaa) בלבנון, תעלת מים קטנה עוברת בפודיום במקדש, כנראה לטקסי טיהור.
    אלות פיניקיות קדומות: מקדש לאלה אטרגאטיס אלת האוקינוס, הירח, הכוחות הנשיים והמים.[18] המקדש נמצא בעתיקות ניהא-בקעה (Niha Bekaa) בלבנון, תעלת מים קטנה עוברת בפודיום במקדש, כנראה לטקסי טיהור.
  • אלות פיניקיות קדומות: מטבע עם הטבעה של האלה אטרגאטיס, ששמה הנוסף הוא דרקטו, אלה פיניקית, כנענית וסורית.
    אלות פיניקיות קדומות: מטבע עם הטבעה של האלה אטרגאטיס, ששמה הנוסף הוא דרקטו, אלה פיניקית, כנענית וסורית.
  • כתר זהב פיניקי מהמאה העשירית לפנה"ס עם אלות עירומות שכתר לראשן. נמצא היום ב Walters Art Museum ארה"ב. מהווה דוגמה לגישה הפיניקית של כבוד וקדושה המיוחסים לאלוהות הנשית.
    כתר זהב פיניקי מהמאה העשירית לפנה"ס עם אלות עירומות שכתר לראשן. נמצא היום ב Walters Art Museum ארה"ב. מהווה דוגמה לגישה הפיניקית של כבוד וקדושה המיוחסים לאלוהות הנשית.

פרד לוקגרד מעלה השערה לדעתו באאו (Baau) אצל פילון נובעת מהמילים באוגריתית "Ba'u" או "Bagu" שפירושן "תשוקה" ויש הטוענים שהמילה האוגריתית מתקשרת לשורש השמי בע'י שפירושו לרצות או לבקש.[19] ובהתייחס לכך, ג'ימס באר (אנ'), פרופסור לשפות שמיות ולפרשנות כתבי הקודש, אמר כי "אין להתעלם מהצעתו של לוקגארד (עמ 58) לגזור מתוך באהו (ba'u) את המשמעות של 'תשוקה' וכתוצאה מכך את החיבור ל'Pothos ' " - האלוהות המייצגת כמיהה מינית, ערגה ותשוקה.[20]

אדמיאל קוסמן, פרופסור ללימודי יהדות באוניברסיטת פוטסדאם מתיחס אל ספרו של הרולד ו. אטרידג, פרופסור למדעי הדתות באוניברסיטת ייל על המיתולוגיה הפיניקית,[21] ומציין כי "מוצגת 'סצנת־בראשית' ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית".[22]

מקור מידע נוסף שיש לנו על התרבות הפיניקית הוא אאודמוס מרודוס (אנ'), פילוסוף והיסטוריון שחי במאה הרביעית לפנה"ס וגם הוא מדגיש את הקשר בין תשוקה ארוטית לבין סיפור הבריאה הפיניקי. הוא מכנה את כל הפיניקיים "צידונים" ומדווח כי על פי אמונתם ראשית העולם החלה משלושה אלמנטים: זמן, תשוקה וערפילים. התשוקה והערפילים התמזגו וכך נוצרו היצורים הראשונים. [23]

בפולחן הפיניקי היה מקובל המנהג של הירוס-גמוס (ביוונית: ἱερὸς γάμος) הירוס-קדוש, גמוס - פירושו הן נישואים, והן יחסי מין. המנהג הפיניקי כלל עריכת טקס מיני שנתי גדול של "חגיגת נישואין" ואיחוד בין המלך לבין הכוהנת של האלה אשרה ובנוסף פולחן אשרה כלל טקסי מין במקדשי האלה ובטבע מתחת לעצים שהיו מקודשים לה. טקסים אלו התפשטו מצור וצידון אל כנען ומדינות נוספות והיו מקובלים גם בישראל וביהודה. הנביאים יצאו נחרצות נגד מעשי פולחן מיניים אלו שעל פי דבריהם נעשו "על כל גבעה גבוהה ותחת כל עץ רענן"..

הויכוח: האם יש קשר לביטוי המקראי "תהו ובהו"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר בראשית נפתח בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם — וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם". הפירוש הדתי למילה "בוהו" בביטוי "תוהו ובהו" הוא ריקנות ושיממון. ריק ושממה[24] המשמעות המילולית המקובלת היום היא: אי-סדר, בלגן, ערבוביה, אנדרלמוסיה. הפירוש המופיע בתרגום השבעים ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος פירושו: אפל ובלתי מסודר; בעוד המתרגמים לארמית (תרגום אונקלוס, תרגום יונתן) פירשו– שממה וריקנות.

אדמיאל קוסמן במאמר ב "הארץ" [25] מתיחס לשני המשפטים הפותחים את המקרא ואומר: "מתוך שגרת הקריאה נדמה שמעטים שמים לב למוזרותו של התיאור הזה... התוהו, כפי שעולה מהפסוקים הללו, קָדַם לבריאת העולם והאל הוליד ממנו את העולם (ולא כפי שמקובל לחשוב שהבריאה היתה "יש מאין") "

חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים טוענים שהמילה "בוהו" בביטוי המקראי "תהו ובהו" בבראשית א 2 מתייחסת לאלה בוהו והמילה תהו מתייחסת לאלה המסופוטמית תיאמת.

הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" בתנ"ך

הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" נזכר בתנ"ך שלוש פעמים:[26]

  • ספר בראשית, פרק א', פסוק ב': "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".
  • ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק כ"ג: "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם".
  • ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א: "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ, וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ".

בשני הפסוקים המאוחרים, נראה שמשמעות הביטוי היא אַין, ריקנוּת ושממה.[27] ספר בראשית הוא המקור הקדום מתוך השלושה. גם המסורת היהודית וגם חוקרי המקרא מסכימים כי ספרי התנ"ך חוברו בתקופות שונות. חוקרי המקרא מאסכולות ביקורת המקרא טוענים שספרי המקרא נערכו מתוך מקורות קדומים יותר. לכן יש להיות זהירים בהסקת מסקנות בין הפירוש בירמיהו ובישעיהו לבין הפירוש של המילים הנ"ל בספר בראשית.


הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" על פי אקדמיה ללשון העברית

על פי האקדמיה ללשון העברית, "בעברית בת ימינו לעיתים מכנים אי־סדר בשם 'תוהו ובוהו'. אך זאת איננה המשמעות המקורית של הצירוף המופיע בספר בראשית". בבדיקה של חיבורים שונים אשר חוברו לאורך הדורות עולות משמעויות שונות של המילים 'תוהו' ושל הביטוי 'תוהו ובוהו', חלק מהפירושים הקדומים מתייחסים אל 'תוהו' כאל המקום הנמצא מעבר לארץ המיושבת, ומתייחסים אל 'תוהו' כאל מקור הרוע וההתייחסות אל 'תוהו' כמים הקדמונים.[28] באתר האקדמיה ללשון העברית מוסבר כי "במקורות שונים, ובהם מדרש בראשית רבה[29] והתרגום המיוחס ליונתן, נקשר הצירוף 'תוהו ובוהו' אל הפעלים תָּהָה ובָהָה ומתפרש 'והארץ הייתה תּוֹהָה וּבוֹהָה'. הקישור לפועל תָּהָה מוכר גם מפירוש רש"י: "תהו לשון תמה ושממון, שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה". המסקנה המופיעה באתר האקדמיה ללשון העברית היא כי "גם כיום קושרים בין הדברים, אך מקובל יותר לומר שהפעלים תָּהָה ובָהָה – המתועדים לראשונה בספרות חז"ל – נגזרו מן המילים תֹּהוּ ובֹהוּ, ולא להפך."[30][31][32][33][34][35]


הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" על פי חוקרי מיתוסים קדומים

חלק מחוקרי המיתוסים הקדומים וחלק מהתיאולוגים טוענים שיש קשר בין האלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" המופיע בבראשית א 2. [36] [37] [38] [39] [40] התיחסות זאת מופיעה גם באינציקלופדיה בריטניקה[41] החוקרים מקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית בוהו או באאו.[42][43][44]

מבין חוקרי המיתולוגיות המתנגדים לדעה זאת אפשר לציין את הבלשן האמריקאי פרופסור ג'ון דינלי פרינס (John Dyneley Prince ) [45] וחוקרים נוספים שטוענים שאין קשר בין האלה באו (Baau)לפסוק ספר בראשית. [46] [47]

יש חוקרי מיתולוגיות המצביעים על הקשר בין המילה תהו לבין האלה תיהמת - אלת התהום המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי. החוקרים מציינים שהתרבות המסופוטמית הייתה בין שני נהרות ולא ליד ים, ולכן הגיוני שאת היחס שלה לאל ים היא שאבה מתרבות אחרת, כדוגמת התרבות הכנענית שהייתה לחוף הים התיכון. לכן החוקרים סוברים ש'אנומה אליש' מבוסס על המיתולוגיה השומרית העתיקה שנתגבשה עוד באלף השלישי לפני הספירה. התיאוגניה, סיפור בריאת העולם ובריאת האדם - לקוחים כולם מן המקורות השומריים.[48]

המיתולוגיה השומרית היא מהמיתולוגיות הקדומות ביותר שתועדו. ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. בסיפור הבריאה השומרית מסופר על נאמו (Nammu)[49] אשר כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים". "היוצרת של כל הדברים", "האם הראשונית".[50][51] היא ילדה את אן (An) השמים- וגן-עדן ואת קי (Ki) ארץ.[52] המומחה העולמי הידוע לתרבות השומרית, סמואל נוח קרמר, מתייחס לאלה נאמו כאל "הים הבראשיתי".[53] נאמו היא אמו של אנכי (Enki), אל מי-התהום, החוכמה והמאגיה. אחד המיתוסים מייחס לאל זה את "יישובו של עולם" וקביעת סדרי התרבות והציוויליזציה, על פי המיתוס השומרי האלה הראשונית נאמו הדריכה את אנכי כיצד ליצור את האדם, ועזרה לו לגבש את האנשים מחימר.[54] האלה נאמו מכונה גם נאמה (Namma).[55]

בהתבסס על המחקר של מיתולוגיות קדומות, קיימת אפשרות שהמשפט בבראשית, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", מביא הדהוד של שתי אלות שנחשבו לאם בוראת קדמונית.[56] [57] [58] [59]

הויכוח: האם האלה הפיניקית קשורה לאלה הבבלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים ויכוח בין החוקרים אם יש להתיחס אל האלה באאו (Baau) הפיניקית והאלה באו (Bau) השומרית-בבלית כאל אותה אלה.

דוגמא לאלו המתנגדים לכך: דוד טושו טסומורה (אנ') בלשן, חוקר התנ"ך, דיקן הפקולטה ופרופסור לברית הישנה בסמינר התנ"ך ביפן. אומר בסיפרו "כפי ש א.אבלינג (אנ') ציין לפני יותר ממאה שנה, אין שום קשר בין המילה העברית bohu לבין האלה השומרית Ba'u " והוא מציין שם כי גם האשורולוג ויליאם פ. אולברייט (אנ') וגם הרב וחוקר התנך אומברטו קאסוטו (אנ') המתנגדים לקשר הזה. ומצד שני בהערה אחרת באותו עמוד נראה כאילו למרות שבעיניו אין קשר בין המילה העברית לאלה השומרית הוא בדרך אגב מתיחס אל האלה Bau השומרית לאלה Baau הפיניקית כאילו הן אכן אותה אלה, וזאת בהתיחסותו לדבריו של התיאולוג יורגן איבאך (אנ') [60]

באינציקלופדות ובמאמרים שונים יש המציינים את שם האלה הפיניקית באאו כחלק מתוך שמותיה של האלה BaU השומרית. [61] [62] [63] [64] יש המתנגדים וטוענים שאין קשר בין האלה הפיניקית לאלה השומרית-בבלית [65] ויש הרואים בקשר זה אפשרות שאינה ודאית. [66] [67] [68]

האלה בתרבויות מסופוטמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליל בכתב יתדות שומרי הדומה ל"גליל ברטון"
פסל של אלה המוצג בלובר בפריז, משערים שהפסל מציג את האלה באהו. על ראשה של האלה "כתר הקרניים" האופייני לפסלי אלים ואלות ממסופוטמיה. הפסל מהתקופה הניאו-שומרית (2150-2100 לפנה"ס). התגלה בשנת 1905 ב-תלו (Telloh), בעיר גירסו (Girsu) העתיקה.
המלכה קובהבה (Ku-Baba), ששמותיה האחרים הם קו-באהו (Ku-Bau) וכן קוג-באהו (Kug-Bau) היתה שליטה של העיר כיש. היא החלה את דרכה כמוזגת בטברנה. היא מלכה על כיש בערך בשנת 2450 לפנה"ס. ברשימת השליטים השומרים היא השליטה היחידה. ובהמשך התייחסו אליה כאל אלה.[69] [70]

"באהו (BaU) – אפשר שהאלה הבולטת ביותר בתקופה הבבלית הקדומה היתה באהו. אחד משליטי לגש מגלם את שם האלה בשמו, וקורא לעצמו אור-באהו. (Ur-Bau ). שליט זה אינו היחיד המעריץ את האלה באהו, כך גם השליטים אורו-קגינה (Uru-kagina) גודיה (Gudea) ועוד." כך מתאר את האלה מוריס יאסטרוב ג'וניור (אנ') פרופסור לשפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה בספרו "הדת של בבל ואשור." 1898 [71] בכתביו הוא מגדיר אותה "אם האלים" "האם הגדולה" אשר ילדה את האנושות. כך אומרת גם בובולה אידה(אנ'), הסטוריונית וחוקרת שפה ממוצא הונגרי, אשר מחקריה תומכים בתיאוריה של של יחסי השפה השומרית-הונגרית. בסיפרה מ- 1961 היא מתעדרת מיתוסים ומנהגים הקיימים בהונגריה כיום שלגביהם היא מציגה את הקשר לאלה השומרית באהו (BA-Ú) היא מגדירה אותה "היוצרת" .וטוענת שיש סימנים לכך שבתקופות קדומות, כשהמערכות המטריארכיות היו שכיחות יותר באהו היתה "האלוהות הראשית". [72] .

יש גירסאות רבות של תיעתוק שמה של האלה המסופוטמית באהו (BaU) [73] במחקרים שונים היא מופיעה בתעתוק: Bao Bahu לפעמים שמה נכתב Bawa [74]

בנוסף היא נקראת גולה (Gula) ובאבה Baba ובהתאמה השליט אור-באהו נקרא גם אור-בבה (Ur-Baba) והשליטה קובהבה (Ku-Baba), מלכת כיש, מכונה גם קו-באהו (Ku-Bau) וכן קוג-באהו (Kug-Bau) [75] [76]

סיפור הבריאה השומרי הקדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור הבריאה השומרי הקדום מתחיל ומספר על ה"מצולה העמוקה" (deep abyss) . בשומר המים וה"מצולה העמוקה" היו ישויות מקודשות.[77]. ג 'ורג' אהרון ברטון תרגם ב 1918 גליל בכתב יתדות שהתגלה בעיר ניפור. ממצא זה תוארך על ידי שמואל נח קרמר ל 2,500 לפנה"ס, ויש המתארכים ל- 2,300 לפנה"ס. [78] במזמור מתיחסים אל "המצולה העמוקה" כאל גבירה ומבקשים ממנה הגנה[79].

המילה הארמית ל "מצולה העמוקה" היא "עמקיא" (Amqia)[80] , שפרושה "העמוק" או "מעמקים". חוקר המיתולוגיות אברהם סמיית פאלמר (Abram Smythe Palmer) אומר "בחלק הדרומי של בבל היה זה 'החומר חסר הצורה, החלל הריק' שהיה ידוע בשם באהו (Bahu) 'האם הגדולה, יוצרת האנושות', באהו עמקי התהום (The deep of chaos)." והוא משתף בתחושותיו לגבי הישות הזאת: "הארץ לבשה צורה, אבל בתוך רחם אשר עדיין הינו מים, כעובר לא מפותח" [81]

האשורולוג ארצ'יבלד הנרי סייס (Archibald Henry Sayce) מסכם ואומר: "אם באהו, לכן, היתה אי פעם מזוהה עם ה"עמוק" במוחו של הדרומי בבבלי, זה היה חייב להיות כאשר ה"עמוק" חדל להיות תהום מימי של כאוס והפך להיות ביתו של הבורא אהה, המביא מימיו מהרקיעים שממעל." [82]

בהמשך, בעלה של באהו, האל הבורא אאה (Ea) אל האוקינוסים הוא שמוצג בתור "האל של המעמקים" (god of the deep) [83] במקורות מסופטמים אחרים באהו מופיעה כאמא של האל אאה [84] דמותו, כמו דמותה של האלה באהו מופיעות פעמים רבות יחד עם דגים. בנוסף לדגים באהו מופיעה פעמים רבות עם ברווזים וצפורי מים. במיזמורים לאלות ממשיך הקשר למקור המים הקדום. למשל במזמור לנינסינה נאמר שנינסינה היא האם באהו (Bau) אשר כוחותיה האלוהים הם אדירים אשר יושבת בתוך האבזו (abzu) מקור המים הראשוני הקדום. [85]

באהו האם הגדולה, אלת השמים, אלת החיים והמוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סייס, באמונה השומרית הקדומה : "התהום המימית היתה תמיד המקור הראשוני של העולם. בין אם היו אלו השמיים אשר עלו ראשונים מתוך התהום, ולאחר מכן בשילוב עם התהום יצרו את הארץ, או אם התהום עצמה הפכה לשמים ולארץ." [86] בשלב הבא באהו מופיעה כאלת המים והשמיים, האם הגדולה, אלת הריפוי, הגבירה של החיים והמוות, שליטת עולם המתים, מאהבת, אם וגבירה אלוהית. היא זוכה לתארים: "המביאה את השפע" "הגבירה המשיבה חיים". "הרופאה הגדולה" בניגוד לייצוג הקדמון שלה שבו היא היתה "אם האלים", האלה הבוראת, זו אשר ממנה נוצרו השמים והארץ היא הופכת להיות "אשתו של האל הבורא." משבחים אותה על היותה "היוצרת חיים למען המלך" שכן מדי שנה בפסטיבל המוקדש לאלה באהו מתבצע האיחוד הקדוש בין הכוהנת של באהו לבין המלך, איחוד המבטיח את החיים והשפע של האדמה. בהמנונים, באהו היא בו זמנית "הגבירה של השמיים" וגם הבת של אנו (Anu), אל השמים. [87] בובולה בסיפרה מ- 1961 אומרת על האלה באהו (BA-Ú):

"היא היתה גם באבה (BABA) נותנת החיים, המילדת... GAL-AMA - האם הגדולה, או NIN-AN-NA המלכה הגבירה של השמיים." [88] .

"הנמר של השם-הרע"
המילה האכדית "נמר" שמופיעה בשורה 13 קשורה לסמלי המלכות כפי שאפשר לראות בהמנון לאל הירח סין: "נמר המלכות, מעניק השרביט".[89] ויתכן שיש קשר לכך שגם האלה באהו מופיעה יושבת על כס מלכות מעותר ראשי אריות. [90]

השם-הרע (The evil name) מתיחס ככל הנראה אל "אודוג הל" (Udug Hul) מלך השדים, גורם המחלות והמגיפות. "הו הנמר של השם-הרע" מדבר כנראה על באהו אלת הריפוי המולכת ומשתלטת על מלך השדים הגורם למחלות מגפות.

מפת מסופוטמיה, באלף ה-2 לפנה"ס
מזמור לאלה באהו [91]
10. 0 my lady, my goddess Bahu,
may thy heart be still!
11. 0 concubine and mother, Bahu,
may thy heart be still!
12. 0 Bahu, propitious white image,
may thy heart be still!
13. 0 namer of the evil name, lady of heaven,
may thy heart be still!
14. amentation of the heart to the divine lady
of life and death;
lamentation of the heart to the male (divinity)
who has created the white image.
10. הו, גבירה שלי, האלה שלי באהו,
יהי רצון וללבך ישקוט!
11. הו, מאהבת ואם, באהו,
יהי רצון וללבך ישקוט!
12. הו, באהו, רחומה, בבואה לבנה
יהי רצון וללבך ישקוט!
13. הו הנמר של השם-הרע, הגבירה של השמיים,
יהי רצון וללבך ישקוט!
14. קינת הלב לגבירה האלוהית
של חיים ומוות;
קינת הלב לגבר (האל)
שיצר את הבבואה הלבנה.
מזמור לאלה המגוננת רבת החסד באהו [92]
SEGMENT A
=============
Let us ...... praise (?) you,
the Beneficent Protective Goddess of Bau.
….She does not ....... She does not go to the rich
...
SEGMENT B
=============
I shall praise the good woman,
the Utu of the Land, my goddess.
Mother Bau's august minister,
who creates life for the king!
Holy messenger who brings the tablet of life down
from the interior of heaven,
who sets rain on its way (?) from heaven,
and brings forth abundance! Expeditious
an honour to Bau and an ornament of the holy shrine,
Protective Goddess of those who pray to Bau,
...... -- because you love mankind
and rejoice at its gifts,
let us forever praise (?) you,
the Beneficent Protective Goddess of Bau.
מקטע ראשון
=========
הבה ניתן ... שבחים (?) לך,
לאלה המגוננת רבת החסד באהו.
... היא לא ....... היא לא הולכת אל העשירים
...
מקטע שני
=========
אני אשבח את האישה הטובה,
את ה-אותו (Utu, אל השמש) של האדמה, האלה שלי.
אמא באהו ההוד של הגבירה,
היוצרת חיים למען המלך!
שליחה מקודשת המביאה את לוחות-החיים מטה,
מתוך תוככי השמים,
אשר קובעת גשם בדרכו (?) מן השמים,
ומביאה קדימה שפע! במהירות
כבוד אל באהו, פאר למקדש הקדוש,
האלה המגנה על אלו המתפללים אל באהו,
...... - כי את אוהבת את האנושות
ועולצת על מתנותיה.
הבה נשבח לנצח (?) אותך,
אלה המגוננת רבת החסד באהו.

ערים בהן התקיים פולחנה של האלה באהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה מצויה במסורות שונות מאזור מסופוטומיה בגרסאות שונות. בשומר הייתה האלה מוכרת בכמה שמות שונים. בשמה באהו (Bau) הייתה מוכרת כאלת העיר אורוקוג, סמוך ללגש. בעיר איסין הייתה ידועה בשם "נינינסינה, מלכת איסין". בניפור הייתה ידועה כ"ניניברו, מלכת ניפור".[93] סגדו לה כ באהו-גולה (Bau-Gula) בעיר שירגולה (Shirgulla) [94] ובעיר ארידו (Eridu) הוקדשו לה מקדשים רבים. [95]

באהו אלת הריפוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה באהו, המזוהה גם בשם גולה, "הרופאה הגדולה", מופיעה פעמים רבות עם הסמלים הקבועים: הכלב, העקרב, השמש, הירח והכוכב בעל שמונה הקצוות.


  • אבן גבול (Kudurru) נלקחה מבבל לשושן כשלל מלחמה. 1179 -1159 לפנה"ס. אלת הריפוי עם סמלי הכלב, העקרב, ציפור-מים והמים שמתחת. נמצא במוזיאון הלובר.
    אבן גבול (Kudurru) נלקחה מבבל לשושן כשלל מלחמה. 1179 -1159 לפנה"ס. אלת הריפוי עם סמלי הכלב, העקרב, ציפור-מים והמים שמתחת. נמצא במוזיאון הלובר.
  • פסל של האלה באהו-גולה אלת הרפואה. מוזיאון הרפואה הבריטי לונדון. (אנ')
    פסל של האלה באהו-גולה אלת הרפואה. מוזיאון הרפואה הבריטי לונדון. (אנ')

באהו אלת הריפוי מופיעה גם בשם גולה (Gula) פירוש המילה "גולה" הוא - "גדולה, אדירה". וכן בשמות: נינטינוגה (Nintinugga), בֶּלֶט (Bēlet) באלאטי (Balāti), אזוגאלאטו (Azugallatu) הרופאה הגדולה, נין-קראק (Nin-Karrak), נין-איזן (Nin-Ezen), גה-טום-דוג (Ga-tum-dug), ו-נם-דין-דוג (Nm-din-dug).

בכל השמות שבהם היא נקראת היא ממשיכה להופיעה כאשתו של האל נינורטה (Ninurta) ושומרת על שאר המאפינים המזהים שלה. [96] [97] [98] [99]

מכנים אותה "המרפאה גדולה של הארץ" ו"המרפאה הגדולה של שחורי הראש", (כך השומרים כינו את עצמם) "מגדלת העשבים" (עשבי המרפא) "הגבירה שההופכת את השבור לשלם מחדש" "היוצרת חיים בארץ" "האם של כל האנשים" המיילדת, "הנביאה", "האמא של הארץ". היא האלה של הצמחייה, הפריון המעניקה את כוחות ההחלמה.

בתרבויות שונות יש חיות קבועות המהוות סמל לרפואה לדוגמה: נחש, עקרב... בחלקים שונים של מסופטמיה החיה שהתקשרה לריפוי היא הכלב. בעיר איסין (Isin) שהיתה מרכז פולחני גדול של האלה באהו-גולה האלה מופיעה כשכלב גדול יושב לצידה. ארכאולוגים מצאו הרבה מאוד פסלוני כלבים בבתים בעיר איסין. ככל הנראה כקמע לריפוי ובריאות. שמה של האלה באהו בעיר איסין היה נין-איסינה (Nin-Isina), שפרושו "גבירת-איסין", האלה הפטרונית של העיר.

בהימנונים לאלה ולחשי ריפוי שנמצאו בעיר איסין הכלבים של האלה גולה הם שתוקפים את השדים הגורמים למחלה. [100]

ההסטוריונית והחוקרת בובולה מציינת ש"האלה האם באנטוליה כמו האלה באהו מופיעה עם אותן חיות - הזאב, הכלב וציפורים שונות."


באהו אלת עולם המתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באהו מקושרת לאלות השאול מאנונגל (Manungal) שמכונה פעמים רבות נונגל (Nungal)[101] במזמור לאלה ניניסינה (Nininsina) נאמר: [102]

"הגבירה היא אכן האם באהו"
"הגבירה היא אכן נונגל"

באינציקלופדיה בריטניקה מתוארת באהו אלת השאול אשר "הכתה את אישתר (אלת האהבה והמיניות) במחלות רבות וריתקה אותה לשאול" ומופיע שם התיאור של השאול "ובמרכז עלה הכס המוזהב של רוחות האדמה שמתחתן אשר נקרא "ממי החיים", וגם כאן היה המושב של באהו. באהו, מלכת העולם התחתון". [103]

במזמור לאלה באהו נאמר [104] "שליחה מקודשת המביאה את לוחות-החיים מטה". לוחות החיים שייכים לתפקידה של באהו כאלת המוות, אלת עולם המתים. ובמזמורים אחרים נונגל היא שאוחזת בלוחות החיים. [105][106]

במזמור לאלה נונגל [107]

תשוקה ומיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזמור לאלה ניניסינה (Nininsina) נאמר "הגבירה היא אכן Vאם באהו" "הגבירה היא אכן נונגל (Nungal) האלה של עולם המתים. Nininsina

1-2In ......, a dragon lying in wait for men, a ...... sticking out its tongue at everybody, my lady is indeed Nungal. 3 My lady entered Lagac. With her beloved spouse lord Pabilsaj, she ...... the holy city, her chosen place. All the ...... were drinking and enjoying ....... She gave them ....... She lay down with him on ...... and spent time joyously with him. http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm

בני הזוג של האלה באהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות שונות ובמקומות שונים האלה באהו הוגדרה כאשתו של האל הבורא או האל השליט העומד בראש פנתאון האלים.

האל אאה, האל המשגיח, מלך התהום

על פי אנציקלופדיה בריטניקה במיתוס הבבלי באהו (Bahu) היא אשתו של האל אהה (Ea) ונאמר שם "אאה, "אלוהי החיים והידע". "מלך התהום", "מלך הנהרות והגן", בעלה של באהו Bahu שרוחו מתפשטת על היקום."[108]

האל ניניב, אל השמש

מקורות שונים מתיחסים אל באהו כאל אשתו של האל ניניב (NINIB). פולחן ניניב שייך לתקופה העתיקה ביותר של ההיסטוריה הבבלית. [109]

האל בל - מרדוך

על פי חלק מהמיתוסים באהו נחשבה לאשתו של מרדוך מאוית בשומרית כשומרוגרמה: dAMAR.UTU, ומשמעו עגל השמש המכונה גם בֵּל (=אדון באכדית, המקבילה האכדית של "בעל"=אדון), הוא אל מהמיתולוגיה הבבלית, ראש הפנתיאון הבבלי, והאל התומך של העיר בבל. [110]

האל נין-גירסו

בהמנונים שונים באהו מוזכרת כאשתו של נין-גירסו (Nin-girsu) אדון העיר גרישו. "נין" פירושו אדון או גבירה. האל מכונה גם נינורטה (Ninurta) זהו אל מסופוטמי קדום הקשור לחקלאות, ריפוי, ציד, וחוק. בהמשך כשמספוטמציה הפכה ליוטר מיליטנטית הוא הפך לאל המלחמה, אם כי שמר על תכונות חקלאיות קודמות רבות. [111]


האלה באהו העגלה הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלות נוספות המקושרות לאלה באהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באהו-נינטנגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה מסופוטמית יושבת, כנראה באהו (נינטינוגה או באבא). בהט. דרום מסופוטמיה, עיראק. בסביבות שנת 2000 לפנה"ס. מוזיאון פרגמון, ברלין, גרמניה..

באהו-גולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולה-(Gula)

באהו-ניניסינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד משמותיה של האלה באהו הוא ניניסינה (Nininsina) , מלכת איסין (Isin) האלה השומרת של העיר איסין הנמצא דרומית לעיר ניפור (Nippur) [112]

במיזמור לניניסינה נאמר שהיא האם באהו (Bau) ומסופר עליה "הם ...... עמדו סביבה. הכוחות האלוהים הקדושים והטהורים הולמים את נינינסינה, גבירת הכוחות האלוהיים העצומים."

היא שומרת על תפקידה המיני הנכבד והמקודש ונאמר עליה "היא שכבה איתו על ...... ובילתה זמן בעליזות איתו" ונאמר עליה שהיא "המקום הקדוש אשר הביא את זרע האנשות"


[113]

באהו-ניניברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה באהו נקראה גם ניניברו (Ninnibru) מלכת ניפור, האלה השומרת על העיר ניפור. [114]

באהו-נינקארק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נינקארק (Ninkarrak) [115]

הויכוח: האם האלה באהו הבבלית היא אלה חשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים רבים טוענים שהאלה באהו המסופוטמית לא היתה אלה חשובה

בנוסף יש מעט מאוד תיעוד על האלה במקורות אינציקלופדים.

  • באינציקלופדיה בריטניקה בשנת 1875 מהדורה תשיעית, התפרסם המידע רב על האלה בערך Babylonia ומיד בהדפסה הבאה, מהדורה תשיעית 1891 המידע נמחק ויותר לא הופיע.
  • באינציקלופדיה בריטניקה האינטרנטית כיום מופיע מידע קצר 137 מילים. האלה מוגדרת "אלת הכלבים" ומתיחסים רק אל תפקידה כאלת הריפוי.[116]

איזכורים אפשריים לאלה במיתוסים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהו - הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהו - מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבה - המיתולוגיה הסלאבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באבה הוא אחד השמות של האלה באהו בבל, האלה האם. לא ברור האם יש קשר אל בַּאבָּה יַאגָה ממיתולוגיה הסלאבית. באבה יאגה היא מכשפה זקנה, בלה ומתועבת, גדר גינתה עשויה עצמות אדם וגולגולות. במרבית השפות הסלאביות היא מכונה "בַּאבָּה יַאגָה" (במלעיל או במלרע); כך ברוסית: Ба́ба-Яга́; בבולגרית: Баба Яга; בפולנית: Baba Jaga, וכך גם בצ'כית ובסלובקית, שבהן מופיעה גם הצורה "יז'יבאבה" (Ježibaba); ובסלובנית: Jaga Baba. בשפות הסלאביות הדרומיות מופיעה דמות דומה של מכשפה זקנה: "בַּאבָּה רוֹגָה"; בקרואטית: Baba Roga, בסרבית ובמקדונית: Баба Рога. משמעות המילה "באבה" במרבית השפות הסלאביות היא "סבתא" או "אישה זקנה". באבה יאגה מופיעה לעיתים בתפקיד אנטגוניסט, ולעיתים כמקור להדרכה. יש חוקרים הסבורים כי באבה יאגה הייתה במקור אלה. למשל, סרגיי ריאבצ'יקוב (Рябчиков, Rjabchikov) סבור כי יש לזהותה עם טַבִּיתִי, האלה האם הסקיתית,[117]. התנגדות: יש חוקרים הסוברים כי המקור של באבה יאגה הוא מסיביר ושביתה ה"בית על כרעי תרנגולת" דומה למבנה הנפוץ בקרב עמים ציידים-לקטים בסיביר, שמטרתו להגן על ציוד ומזון מפני בעלי-חיים בתקופות של היעדרות ארוכה. מבנה דומה שימש את אנשי סיביר כמשכן לצלמי האלילים שלהם ולדעתם יש קשר למבנה החברתי המטריארכלי של עמי סיביר, הארכאולוגים הרוסים יֶפִימֶנְקוֹ וטְרֶטְיַאנוֹב תעדו מבנים מהסוג הזה עם עקבות גוויות שרופות וגדרות מעגליות מסביב להן [118][119].

בוהו - התיחסות בספרות בת ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור קתרין קלר, תיאולוגית פוסט מודרניסטית המלמדת בחוג לדתות באוניברסיטת דרו בניו-גרזי. מצטטת ומנתחת את סיפרו של א. מ. פורסטר "המעבר להודו" ומתייחסת אל האלה בוהו המופיעה בבראשית. "הד ('או בוהום', ' ou-boum' ) במערה הקדושה מזרז משבר בנושא הקולוניאלי ואחר כך במושבה... ההד עצמו מבצע סוג של 'חתרנות קולוניאלית חקינית.' אין פלא ש'תוהו ובוהו' (האסייתי) המהדהד בתוך התנ"ך עצמו היה צריך להיות מעומעם מבחינה תיאולוגית." [120]


מקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Land_grant_to_Marduk-apla-iddina_I_by_Meli-Shipak_II
  2. ^ [Encyclopedia of Ancient Deities. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
  3. ^ .Encyclopedia of Religions By John G. R. Forlong 2008 פורסם לראשונה ב 1906 עמוד 223 "Baau. Bau. Bahu. Bohu. A Babylonian godess ; and according to the Greco-Phcenician legend (Sanchoniathon in Cory's Ancient Fragments) the wife of Kolpias ('the voice of the wind'). The name appears to be Semitic, signifying — like the Hebrew Bohu — 'space', or 'the void'. The Babylonians called her 'the eldest daughter of heaven', and she apparently the sky. The earth is said in Genesis (1,2) to have been tohu-va-bohu, 'formless and void', before creation began." https://books.google.co.il/books?id=LDoESlYRyMEC&pg=PA223&dq=bohu+godess&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwisgeDtyZPfAhUFbVAKHb-xBlYQ6AEIKjAA#v=onepage&q&f=false
  4. ^ A Phoenician Funereal Tablet. WSC Boscawen - Palestine Exploration Quarterly, 1882 - Taylor & Francis … of of Damacius, the Baau or Bahu of Phrenician cosmogony, the ,iT:J. of the Hebrew (Gen. i,2).
  5. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 עמוד 375 "Like Gula, she was 'the great mother,' and in the era of totemism was known as 'the pure heifer.' Bau, or Bahu, is the bohu of the Old Testament, the Baau of Phoenicianu mythology, of whom Philon Byblios informs us that 'of the wind Kolpia and of his wife Baau, which is interpreted 'night' "
  6. ^ Creation and Destruction: A Reappraisal of the Chaoskampf Theory https://books.google.ca/books?isbn=1575061066 Phoenician It has been suggested that the term bohû is associated with the Phoeniciandivine name Baau, the goddess of “night,”29 which is mentioned by Philo of Byblos. According to Albright, the divine name Baau “shows that the original form of the noun was bahu.
  7. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, 2008 Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother
  8. ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com … Bohu does not otherwise occur in Scripture; it seems to be related to the Canaanite Baau,“goddess of the primal night, the mother of the first mortals
  9. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  10. ^ And the Spirit of God Hovered”: A Dialogic Reading of the Opening Lines of Genesis" A Kosman - A Journal of Jewish Women's Studies 2018 "…the Phoenician story of the creation of the universe begins with the goddess Baau, whose name seems to be reminiscent of the bohu in tohu vabohu. One passage cited by Philo presents a “Primal Scene” featuring the two ancient elements, wind and Chaos"
  11. ^ The Encyclopaedia Britannica: A Dictionary of Arts, Sciences, Literature and General Information 1860 – "The Phoenicians believed that the breath of the supreme god Colpiah united with that of Baau (chaos) and produced the primitive matter, Moth." https://books.google.ca/books?id=_8mlVeH2GAYC
  12. ^ The New Schaff-Herzog Encyclopedia of Religious Knowledge 1977 "The first principle was 'an air dark with cloud and wind,' and a 'chaos dark as erebus,' both boundless. The wind fell in love with its parents, and ... From the wind Colpias and his wife Baau ('Night,' cf. Hebr. bohu, 'chaos') were born the men ..." https://books.google.ca/books?isbn=0801079470
  13. ^ pg 35 Philo (of Byblos); Harold W. Attridge; Robert A. Oden (1981). The Phoenician history. Catholic Biblical Association of America.. ISBN 978-0-915170-08-1. "from the wind Kolpias and his wife Baau (which he translates “Night”) were born Aion and Protogonos, mortal men"
  14. ^ [Baumgarten, The Phoenician History of Philo of Byblos (Leiden, 1981)]
  15. ^ PHILO OF BYBLOS AND HIS " PHOENICIAN HISTORY By JAMES BARR, M.A., B.D., F.B.A. PROFESSOR OF SEMITIC LANGUAGES AND LITERATURES IN THE UNIVERSITY OF MANCHESTER
  16. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43-68.
  17. ^ [O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952 ]
  18. ^ https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclop%C3%A6dia_Britannica/Atargatis
  19. ^ Dr. Frede Løkkegaard, “Some Comments On The Sanchuniathon Tradition” Studia Theologica, Vol. 8 (1954)” p. 58 Albert I. Baumgarten "The Phoenician History of Philo of Byblos: A Commentary" 1981" Lokkegaard attempts a Ugaritic interpretation, proposing That Baau is a transliteration of Ba'u Or Bagu, Which means desire." https://books.google.ca/books?isbn=9004063692
  20. ^ Professor James Barr F.B.A. "Philo of Byblos and his 'Phoenician history' 1974 "Lokkegaard’s suggestion (p. 58) of a derivation from ba'u 'desire', and a consequent association with Pothos, should not be ignored." Pg 43
  21. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  22. ^ לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, אדמיאל קוסמן, הארץ 13.09.2015
  23. ^ Professor James Barr University of Oxford. "Philo of Byblos and his 'Phoenician history' 1974 pg 48 "For Eudemus, see Jacoby, p. 796, fragment 4, along with Mochos. According to Eudemus, as here reported, the Sidonians supposed that in the beginning there were Time and Desire and Mist (o/lu'xA^) ; Desire and Mist mingled, producing aer and aura" https://archive.org/stream/ChemtrailsAreSatanicDemonicWitchcraft/Barr_Philo-of-Byblos-and-His-Phoenician-History_djvu.txt כיוון=שמאל
  24. ^ מה פרוש תוהו ובהו? הרב חנוך כץ, באתר ישיבה
  25. ^ אדמיאל קוסמן "לעשות אהבה כדי לברוא את העולם" הארץ 13.09.2015 http://www.haaretz.co.il/literature/study/.premium-1.2730362
  26. ^ http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/tohu_
  27. ^ https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=96414686&nTocEntryID=96423901
  28. ^ http://hebrew-academy.org.il/2015/10/13/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%94%D7%95-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%94%D7%95/
  29. ^ בראשית רבה ב ב.
  30. ^ יהושבע בנטוב, "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום – בין כאוס לתוהו ובוהו", מראה 7 (תשע"ב), עמ' 59–66
  31. ^ משה דוד קאסוטו, מאדם עד נח – פירוש על סדר בראשית, ירושלים תשי"ג, עמ' 11–12
  32. ^ מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, רמת־גן תשמ"א, עמ' 386
  33. ^ מנחם צבי קדרי, מירושת לשון ימי הביניים, תל־אביב תשכ"ח, עמ' 130–134
  34. ^ "תהו ובהו", אנציקלופדיה מקראית, ח, ירושלים תשמ"ב, טורים 436–437
  35. ^ Menahem Kister, "Tohu wa-Bohu, Primordial Elements and Creatio ex Nihilo", JSQ 14, 3 (2007), pp. 229–256
  36. ^ John G. R. Forlong 2008 Encyclopedia of Religions. First Edition 1906pg 223 "Baau. Bau. Bahu. Bohu. A Babylonian godess ; and according to the Greco-Phcenician legend (Sanchoniathon in Cory's Ancient Fragments) the wife of Kolpias ('the voice of the wind'). The name appears to be Semitic, signifying — like the Hebrew Bohu — 'space', or 'the void'. The Babylonians called her 'the eldest daughter of heaven', and she apparently the sky. The earth is said in Genesis (1,2) to have been tohu-va-bohu, 'formless and void', before creation began." https://books.google.ca/books?isbn=1605204846
  37. ^ A Phoenician Funereal Tablet. WSC Boscawen - Palestine Exploration Quarterly, 1882 - Taylor & Francis … of of Damacius, the Baau or Bahu of Phrenician cosmogony, the ,iT:J. of the Hebrew (Gen. i,2).
  38. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 עמוד 375 "Like Gula, she was 'the great mother,' and in the era of totemism was known as 'the pure heifer.' Bau, or Bahu, is the bohu of the Old Testament, the Baau of Phoenicianu mythology, of whom Philon Byblios informs us that 'of the wind Kolpia and of his wife Baau, which is interpreted 'night' "
  39. ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University's "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003 "Bohu seems to be related to the Canaanite Baau, “goddess of the primal night, the mother of the first mortals.” Pg 183 . https://books.google.ca/books?isbn=1134519222
  40. ^ "The Holy Spirit: The Growth of a Biblical Tradition" George T. Montague - 2006 "The second word is related etymologically to Baau, the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology." https://books.google.ca/books?isbn=1597529672
  41. ^ בערך "Babylonia" עמוד 193 כתוב "אאה (Ea)... בעלה של בהו Bahu (היא בוהו Bohu של בראשית א 2)", the husband of Bahu (the Bohu of Gen I 2), [1]
  42. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  43. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  44. ^ [Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927]
  45. ^ A hymn to the goddess Bau 1907. The American Journal of Semitic Languages and Literatures pg 63 https://www.journals.uchicago.edu/doi/pdfplus/10.1086/369602
  46. ^ Morris Jastrow 1861-1921 "The Religion of Babylonia and Assyria" 2018 pg 55 https://books.google.ca/books? hl=en&lr=&id=PQVdDwAAQBAJ&oi=fnd&pg=PA12&dq=Bau+Bohu+goddess&ots=_vM-CWWgJ9&sig=epJibYFbuf7rkc8j7yYuadJ5Kvw&redir_esc=y#v=onepage&q=Bau%20Bohu%20goddess
  47. ^ דוד טושו טסומורה David Toshio Tsumura בלשן, חוקר התנ"ך, דיקן הפקולטה ופרופסור לברית הישנה בסמינר התנ"ך ביפן. בספרו " Creation and Destruction" 2005 (עמוד 14) טוען שאין קשר בין האלה הפיניקית Baau המופיעה אצל פילון ובין "תהו ובהו" בבראשית. הוא סוקר חוקרים שונים ואומר שיתכן שמקור המילה התנכית "בהו" מהמילה הערבית bahiya שפירושה "to be empty". אפשרות אחרת שהוא מנתח באריכות היא הפרשנות של "El ,the Creator" De Moor הטוען שהמקור של תהו ובהו בבראשית הוא בביטוי בשפה האוגרית tu-a-bi-[u(?)] שפירושו "the state of chaos"
    טסומורה (עמוד 19) טוען שהביטוי באוגרית קשור לקטע מהאפוס האוגריתי שאומר:
    " "The womb of earth did not bear, Vegetation did not sprout
    לדעתו המשמעות באוגרית קשורה לרחם שאינו מצליח להיות פורה וללדת, ולכן הוא טוען שיש לדחות את הפרשנות המתייחסת להקשר בין תהו ובהו אל הביטוי באוגרית.
    https://books.google.ca/books?isbn=1575061066
  48. ^ ש. שפרה, י. קליין, אנומה אליש, בימים הרחוקים ההם – אנתולוגיה משירת המזרח הקדום, עם עובד, 1996, 8.
  49. ^ [Gwendolyn Leick, A dictionary of ancient Near Eastern mythology, Routledge, 1991, ISBN 978-0-415-00762-7, p. 124.]
  50. ^ [ http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9460 מבוא לפרשת הבריאה: סיפורי בריאה קדומים.], מחברים: פרופ' יעקב קליין; פרופ' יצחק אבישור; פרופ' משה ויינפלד" האלה נמו (Nammu), אמו של אנכי, כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים
  51. ^ Nammu, Mami, Eve and Pandora: 'What's in a Name?' Joan O'Brien. The Classical Journal. Vol. 79, No. 1 (Oct. - Nov., 1983), pp. 35-45, "Nammu has her epithet from eternity"
  52. ^ [ https://www.cambridge.org/core/journals/scottish-journal-of- theology/article/genesis-2-4b3-a-mythological-paradigm-of-sexual-equality-or-of-the-religious-history-of-pre-exilic-israel/E09B39CDC49F7AC3B5677FD2D0628A74 Genesis 2: 4b–3: A Mythological Paradigm of Sexual Equality or of the Religious History of Pre-Exilic Israel. Scottish Journal of Theology ], " Nammu, the goddess who had brought heaven and earth into existence "
  53. ^ סSumerian Mythology By Samuel Noah Kramer pg 75, …the goddess Nammu, the primeval sea
  54. ^ [Nammu and Enki H Sauren - The Tablet and the Scroll: Near Eastern Studies 1993 ]
  55. ^ [On Some Texts Mentioning Ur-Namma Miguel Civil Orientalia NOVA SERIES, Vol. 54, No. 1/2 ]
  56. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  57. ^ Karl Barth Church Dogmatics, (was published in stages from 1932 to 1967). Pg. 3:104 “The word bohu occurs in the Old Testament only in connexion with tohu. Possibly there is a connexion with the Phoenician and Babylonian goddess Bau who is for the Phoenicians a personification of night as the arch-mother of man, and simply means a ‘vacuum.’” file:///C:/Users/user/Downloads/edoc.site_karl-barth-church-dogmatics-vol-3-1.pdf כיוון=שמאל
  58. ^ "Genesis... and it begins - A resource guide to the biblical Creation and the Fall by David Steimle. 2012 university of the grand canyon. Phoenix. Pg 26 ובהו" Empty. A nonce term coined to rhyme. Other times they appear together Isa. 24:1 & Jer 4:23 Might be related to "baau", the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology" (van Rad 1963 p. 49) or "Babylonian Bau 'the great mother" (dummelow 1964 p.4)" https://books.google.ca/books?isbn=1105553140
  59. ^ "The sacred books and early literature of the east with an historical survey and descriptions" 1917 Under the editorship of a staff of specialists directed by PBOF. CHARLES F. HORNE, PH.D. p. 43 "Bau is probably the Baau of Phenician mythology, whose name was interpreted " the night," and who was supposed along with her husband Kolpia, " the wind," to have produced the first generation of men. The word has been compared with the Hebrew bohu, translated "void" in Genesis i. 2." https://archive.org/stream/.../sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
  60. ^ David Toshio Tsumura 2005 Creation and Destruction: A Reappraisal of the Chaoskampf Theory in the Old Testament. (Pg 14 note 29) Against contaction: Bau – Baau. (Pg 14 note 34) contaction Baau – Bau "J. Ebach's position that Baau comes from the plural form of Egyptian Ba (b•.w) is rejected on a phonological basis by Görg, who suggests that “Bau” should be connected with Egyptian bj• “heaven” or bj•.w"
  61. ^ [Encyclopedia of Ancient Deities 2000. Edited by Charles Russell Coulter, Patricia Turner. "Bau Ba'u (Akkadian, Babylonian, Phoenician, Sumerian) Also known as: Baau, Bahu, Bohu" ]
  62. ^ .Encyclopedia of Religions By John G. R. Forlong 2008 פורסם לראשונה ב 1906 עמוד 223 "Baau. Bau. Bahu. Bohu. A Babylonian godess ; and according to the Greco-Phcenician legend (Sanchoniathon in Cory's Ancient Fragments) the wife of Kolpias ('the voice of the wind'). The name appears to be Semitic, signifying — like the Hebrew Bohu — 'space', or 'the void'. The Babylonians called her 'the eldest daughter of heaven', and she apparently the sky. The earth is said in Genesis (1,2) to have been tohu-va-bohu, 'formless and void', before creation began." https://books.google.co.il/books?id=LDoESlYRyMEC&pg=PA223&dq=bohu+godess&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwisgeDtyZPfAhUFbVAKHb-xBlYQ6AEIKjAA#v=onepage&q&f=false
  63. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion as Illustrated by the Religion ... By Archibald Henry Sayce 1888 עמוד 375 "Like Gula, she was 'the great mother,' and in the era of totemism was known as 'the pure heifer.' Bau, or Bahu, is the bohu of the Old Testament, the Baau of Phoenicianu mythology, of whom Philon Byblios informs us that 'of the wind Kolpia and of his wife Baau, which is interpreted 'night' "
  64. ^ "Myths of Babylonia and Assyria - With Historical Narrative & Comparative Notes" By Donald A. Mackenzie 2015 "… the Sumerian goddess Bau, who was obviously identical with the Phoenician Baau, mother of the first man. Another name of Bau was Ma, and Nintu, 'a form of the goddess Ma', was half a woman and half a serpent, and was depicted with 'a babe suckling herbreast' (Chapter IV)." https://books.google.ca/books?isbn=1473370809
  65. ^ Umberto Cassuto, " From Adam to Noah" 1961 pg 22 "…there is no connection apparently with the Mesopotamian goddess Ba-u.”
  66. ^ Karl Barth Church Dogmatics, (was published in stages from 1932 to 1967). Pg. 3:104 “The word bohu occurs in the Old Testament only in connexion with tohu. Possibly there is a connexion with the Phoenician and Babylonian goddess Bau who is for the Phoenicians a personification of night as the arch-mother of man, and simply means a ‘vacuum.’” file:///C:/Users/user/Downloads/edoc.site_karl-barth-church-dogmatics-vol-3-1.pdf
  67. ^ "Genesis... and it begins - A resource guide to the biblical Creation and the Fall by David Steimle. 2012 university of the grand canyon. Phoenix. Pg 26 ובהו" Empty. A nonce term coined to rhyme. Other times they appear together Isa. 24:1 & Jer 4:23 Might be related to "baau", the nocturnal mother goddess in Phoenician mythology" (van Rad 1963 p. 49) or "Babylonian Bau 'the great mother" (dummelow 1964 p.4)" https://books.google.ca/books?isbn=1105553140
  68. ^ "The sacred books and early literature of the east with an historical survey and descriptions" 1917 Under the editorship of a staff of specialists directed by PBOF. CHARLES F. HORNE, PH.D. p. 43 "Bau is probably the Baau of Phenician mythology, whose name was interpreted " the night," and who was supposed along with her husband Kolpia, " the wind," to have produced the first generation of men. The word has been compared with the Hebrew bohu, translated "void" in Genesis i. 2." https://archive.org/stream/.../sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
  69. ^ "The Weidner 'Chronicle' mentioning Kubaba". From Grayson, A. K. (1975). Assyrian and Babylonian Chronicles.
  70. ^ *Munn, Mark (2004). "Kybele as Kubaba in a Lydo-Phrygian Context": Emory University cross-cultural conference "Hittites, Greeks and Their
  71. ^ The Religion of Babylonia and Assyria. 1898 Morris Jastrow (Jr.) Pg 58 https://books.google.ca/books?id=BxjuIsjG_qEC
  72. ^ Dr.Bobula Ida, 1961, A sumér–magyar rokonság kérdése Buenos Aires תקציר באנגלית מופיע בקישור: https://hungaryansforsatan.wordpress.com/2015/06/01/the-goddess-of-birth-and-fertility/
  73. ^ "On reading the name of this deity, written 'd/BA.U/2' , see Marchesi 2002 with opposing arguments by Rubio 2005. See also criticism by Richter 2004: 118 n. 526. In this volume, we will transliterate the name in texts as dBa-U2 and normalize the name as BaU, following the approach of Ceccarelli 2009." "Goddesses in Context: On Divine Powers, Roles, Relationships and Gender in Mesopotamian Textual and Visual Sources" Asher-Greve, Julia M; Westenholz, Joan Goodnick. University of Zurich 2013 pg. 54. www.zora.uzh.ch/135436/1/Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context.pdf
  74. ^ Gwendolyn Leick 2010 Historical Dictionary of Mesopotamia pg 29 1951 First Edition
  75. ^ "The Weidner 'Chronicle' mentioning Kubaba". From Grayson, A. K. (1975). Assyrian and Babylonian Chronicles.
  76. ^ *Munn, Mark (2004). "Kybele as Kubaba in a Lydo-Phrygian Context": Emory University cross-cultural conference "Hittites, Greeks and Their
  77. ^ "water was regarded as holy... and the 'mighty abyss' " www.zora.uzh.ch/135436/1/Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context.pdf
  78. ^ The Barton Cylinder found at the site of Nippur. Kramer, Samuel Noah (2007) [1961]. Sumerian Mythology: A Study of Spiritual and Literary Achievement in the Third Millennium B.C. Forgotten Books. p. 28. ISBN 978-1-60506-049-1. Falkenstein (c. 2300 BC). Jan van Dijk concurs with this suggestion that it is a copy of a far older story predating neo-Sumerian times. Norsk orientalsk selskap; Oosters Genootschap in Nederland; Orientalsk samfund (Denmark) (1964). van Dijk, J. J. A., Le motif cosmique dans la pensée sumérienne in Acta Orientalia 28, 1-59. Munksgaard. Retrieved 24 May 2011. Lindsay Jones (2005). Encyclopedia of religion. Macmillan Reference USA. ISBN 978-0-02-865743-1. Retrieved 24 May2011. https://en.wikipedia.org/wiki/Barton_Cylinder
  79. ^ Sumerian Archive of the Kharsag Enclosure col. iii, 10 http://www.goldenageproject.org.uk/kharsag_texts_archive.php כיוון=שמאל
  80. ^ "The sacred books and early literature of the East" 1917 pg. 21 "…the Aramaic word, 'Amqia, i.e., 'the deep'; 'the ocean'." https://archive.org/stream/sacredbooksearly01hornuoft/sacredbooksearly01hornuoft_djvu.txt
  81. ^ Babylonian Influence on the Bible and Popular Beliefs: A Comparative Study By A. Smythe Palmer - 2000 - ‎ original 1897 Pg 7 "In South Babylonia this 'matter unformed and void' was known under the name of Bahu, 'the great mother, the generatress of mankind.' Bahu, the deep of chaos" "Pg 7-8 "The earth was form'd, but in the womb as yet of waters, embryon immature involved" https://books.google.ca/books?isbn=158509000X
  82. ^ "The hibbert lectures – Etana" 1887 Archibald Henry Sayce pg. 376-377 "If Bahu, therefore, was ever identified with the deep in the mind of the southern Babylonian, it must have been when the deep had ceased to be the watery abyss of chaos and had become the home of the creator Ea, deriving its waters from the heavens above." www.etana.org/sites/default/files/coretexts/14508.pdf
  83. ^ Gwendolyn Leick "The Babylonian World" 2007 " pg. 342…the god of the deep, Ea" file:///C:/Users/user/Downloads/RoutledgeHandbooks-9780203946237-chapter23.pdf
  84. ^ "A Hymn to the Goddess Kir-gí-lu" by JD Prince - ‎1910 "… in some forms of the Babylonian theology, Bau was the mother of Ea, the deity of the ocean; viz., of water. " https://archive.org/stream/jstor-3087575/3087575_djvu.tx
  85. ^ http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm
  86. ^ "The hibbert lectures – Etana" 1887 Archibald Henry Sayce pg. 376-377 "The watery abyss was always the primal source of the universe. Whether it was the heaven which first rose out of the deep, and then in combination with the deep produced the earth, or whether the deep itself developed into the heavens and the earth, the deep, and the deep alone, was the first of things to exist." www.etana.org/sites/default/files/coretexts/14508.pdf
  87. ^ Professor James Barr University of Oxford. "Philo of Byblos and his 'Phoenician history' 1974 pg. 26 "Bau came to occupy so significant a rank has not been ascertained. It is her quality as the 'great mother,' as the goddess of fertility and abundance".
  88. ^ Dr.Bobula Ida, 1961, A sumér–magyar rokonság kérdése Buenos Aires תקציר באנגלית מופיע בקישור: https://hungaryansforsatan.wordpress.com/2015/06/01/the-goddess-of-birth-and-fertility/
  89. ^ Hymn to Sin (the moon god). "Namer of kingships, giver of the scepter". www.piney.com/BabHymSin.html
  90. ^ "lion decorates throne of BaU" (fig. 46) Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context Goddesses in Context: On Divine Powers, Roles, Relationships and Gender in Mesopotamian Textual and Visual Sources. Asher-Greve, Julia M; Westenholz, Joan Goodnick. www.zora.uzh.ch/135436/1/Asher-Greve_Westenholz_2013_Goddesses_in_Context.pdf
  91. ^ Lectures on the Origin and Growth of Religion pg.519 https://books.google.ca/books?id=HclMAQAAMAAJ Archibald Henry Sayce - 1888 Journal of Cuneiform Studies 26 (1974)
  92. ^ "A hymn to Bau's Beneficent Protective Goddess" Lectures on the Origin and Growth of Religion pg.519 https://books.google.ca/books?id=HclMAQAAMAAJ Archibald Henry Sayce - 1888
  93. ^ Nininsina, Akkadian Gula or Ninkarrak, in Mesopotamian religion, city goddess of Urukug in the Lagash region of Sumer and, under the name Nininsina, the Queen of Isin, city goddess of Isin, south of Nippur. In Nippur she was called Ninnibru, Queen of Nippur. Bau - Mesopotamian deity - Britannica.com https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity
  94. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Nintinugga
  95. ^ Archibald Henry Sayce 1887 THE GODS OF BABYLONIA THE HIBBERT LECTURES. "Temples and statues are dedicated to Ea, "the king of Eridu," and more especially to Bahu, a goddess who occupied a conspicuous place in the cosmological legends of Eridu." http://www.etana.org/sites/default/files/coretexts/14508.pdf
  96. ^ https://en.wikipedia.org/wiki/Nintinugga
  97. ^ http://oracc.museum.upenn.edu/amgg/listofdeities/gulaninkarrak/index.html
  98. ^ Cambridge University Press. p. 713. Michael Jordan, Encyclopedia of Gods, Kyle Cathie Limited, 2002.
  99. ^ BAU: "An adab to Bau for Luma." and "A tigi to Bau for Gudea (Gudea A)". Sumerian royal praise poetry before the Third Dynasty of Ur. See: The Electronic Text Corpus of Sumerian Literature.
  100. ^ https:/ Barbara Böck 2014 The Healing Goddess Gula pg, 41 books.google.ca/books?isbn=900426146X: Towards an Understanding of Ancient Babylonian medicine
  101. ^ Nungal-Bau http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm
  102. ^ http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm
  103. ^ Britannica 1875 Volume III Ninth Edition pg 193 "Bahu, as queen of the underworld, smote Istar with many diseases, and confined her in Hades" "In the midst rose the golden throne of the spirits of earth beneath which welled "the waters of life," and here, too, was the seat of Bahu"
  104. ^ "A hymn to Bau's Beneficent Protective Goddess" Lectures on the Origin and Growth of Religion pg.519 https://books.google.ca/books?id=HclMAQAAMAAJ Archibald Henry Sayce - 1888
  105. ^ Sjöberg Ake., "Nungal in the Ekur," Archiv für Orientforschung 24, p. 19-46, 1976.
  106. ^ Frymer, Tikva Simone., "The Nungal Hymn and the Ekur-prison", Journal of the Economic and Social History of the Orient 20, pp. 78-89, 1967.
  107. ^ http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4281.htm
  108. ^ בערך "Babylonia" עמוד 193 "Ea, "the god of life and knowledge." "the lord of the abyss" "the king of the rivers and the garden," the husband of Bahu ." https://books.google.ca/books?id=lTVnAAAAcAAJ
  109. ^ 1911 Encyclopædia Britannica/Gula - Wikisource, the free online library "GULA, a Babylonian goddess, the consort of Ninib. She is identical with another goddess known as Bau" https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclopædia_Britannica/Gula
  110. ^ Jastrow - 2018 The religion of Babylonia and Assyria "consort of Bel"
  111. ^ SAB Mercer 1922 Divine Service in Early Lagash "Nin means lord, or lady, of Girsu, one of the four quarters of the city of Lagash. He was considered the son of Enlil, and his consort was the goddess Bau." https://www.jstor.org/stable/593616
  112. ^ https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity ]
  113. ^ https://http://etcsl.orinst.ox.ac.uk/section4/tr4226.htm ]
  114. ^ https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity ]
  115. ^ https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity ]
  116. ^ https://www.britannica.com/topic/Bau-Mesopotamian-deity ]
  117. ^ Sergei V. Rjabchikov, The Scythian and Sarmatian Sources of the Russian Mythology and Fairy-Tales, 25 July, 2001
  118. ^ Рыбаков Б.А. (Boris Rybakov), "Язычество Древней Руси" (1987) Moscow, Nauka (ברוסית)
  119. ^ Ефименко П. П., Третьяков П. Н. Курганный могильник у с. Боршева. МИА, № 8. М.; Л., 1948, рис. 37-42.)
  120. ^ Catherine Keller, Professor of Constructive Theology at Drew University, "The Face of the Deep: A Theology of Becoming" 2003 "In E. M. Forster’s A Passage to India, an echo (“ou-boum”) in a sacred cave precipitates a crisis in the colonial subject and then in the colony… The echo itself performs a kind of “subversive colonial mimicry.” No wonder the (Asian) tohu vabohu echoing within the Bible itself had to be theologically muffled.” Pg 184. https://books.google.ca/books?isbn=1134519222

קטגוריה:אלים כנעניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמשת:Sigal_Lea_Raveh/טיוטה_זמנית&oldid=36951392"