נמל התעופה ברלין טגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה ברלין טגל
Flughafen Berlin-Tegel

Berliner Flughafen Logo.svg
Berlin-Tegel from the air.jpg
נמל התעופה מהאוויר
נתוני השדה

קוד IATA
TXL

קוד ICAO
EDDT

סוג השדה ציבורי
מפעיל Flughafen Berlin-Schönefeld GmbH
עיר סמוכה ברלין
משרת את ברלין
בסיס ל אייר ברלין, גרמניה (חברת תעופה)
קואורדינטות 52°33′35″N 013°17′16″E
גובה מעל פני הים 122 רגל
37 מטר
www.berlin-airport.de
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08L/26R 9,918 3,023 אספלט
08R/26L 7,966 2,428 אספלט
מפת שדה התעופה

נמל התעופה ברלין טֱגַלגרמנית:Flughafen Berlin Tegel) נקרא על שמו של חלוץ התעופה הגרמני אוטו ליליינטל, הוא נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ברלין.

הנמל ממוקם כ-8 ק"מ צפונית מערבית למרכז ברלין, ברובע טגל (Tegel). הוא מדורג במקום ה-28 ברשימת שדות התעופה העמוסים באירופה, ובשנת 2008 עברו דרכו 14,530,000 נוסעים. הנמל מתוכנן להיסגר עם סיום בניית נמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתמש צבא הקיסרות הגרמנית באתר כמתקן אימונים. בשנות השלושים קבוצה של מהנדסי אווירונאוטיקה בהם המדען ורנר פון בראון ביצעו במקום ניסויי טילים. במלחמת העולם השנייה הציבו הגרמנים במקום סוללות נ"מ, המקום נהרס בהפצצה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת ההסגר על ברלין בין השנים 1948-1949 הקים חיל האוויר האמריקאי באתר שדה תעופה וערך אליו טיסות במסגרת הרכבת האווירית לברלין.

בתקופת המלחמה הקרה שימש שדה התעופה כבסיס חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת, ובריטניה, והורשו לטוס אליו רק חברות ממדינות אלה. בתחילת שנות השישים החלו לטוס לנמל החברות אייר פראנס, פאן אמריקן, ובריטיש אירופאן איירוויז (British European Airways). משנת 1968 הופנו מנמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof) לנמל כל טיסות השכר. בין השנים 1974-1969 נבנה הטרמינל החדש והורחבו המסלולים כדי לאפשר למטוסים רחבי גוף לנחות בנמל. בשנת 1975 החלה פאן אם להשתמש בנמל כבסיסה בגרמניה, החברה פעלה בנמל עד שנת 1989.

לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 הוסרו ההגבלות האוויריות, והותר לחברות גרמניות לפעול. חברת לופטהנזה רכשה את קוויה של פאן אם בגרמניה. בשנות התשעים הורחב הנמל בצורה משמעותית, ונבנו הטרמינלים D ו-E.

בתי נתיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל התעופה ארבעה בתי נתיבות

  • הטרמינל הראשי נבנה בצורת משושה עם 14 גשרים, משמש את חברות התעופה הגדולות.
  • טרמינל B ממוקם לצידו של הטרמינל הראשי, הגישה למטוסים מטרמינל זה מבוצעת באוטובוסים.
  • טרמינל C נפתח במאי 2007 כפתרון זמני לבעיית הצפיפות בנמל, ומשמש בעיקר את חברת התעופה אייר ברלין.
  • טרמינל D נפתח בשנת 2001, ומשמש בעיקר את החברות האזוריות של לופטהנזה.
  • טרמינל E המפלס התחתון של טרמינל D, הטרמינל היחיד שפועל גם בלילה.

חברות תעופה ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנמל פועלות כ-50 חברות תעופה הטסות לאירופה, אסיה, אפריקה, וצפון אמריקה.

הנמל משמש כבסיס הפעולה המרכזי של החברות אייר ברלין, וגרמניה, וכבסיסם המשני של החברות לופטהנזה, ולופטהנזה סיטי ליין.

תחבורה אל הנמל וממנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Bundesautobahn 111 number.svg

הכביש המהיר 111 מחבר את הנמל לברלין.

  • נמל התעופה הוא גם תחנתם הסופית של מספר קווי אוטובוסים, שרותי מוניות נפוצים גם הם בנמל.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 1966 התרסק מטוס מטען של פאן אמריקן במהלך הנחיתה, שלושת אנשי הצוות נהרגו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]