סוזן רייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סוזן רייס

סוזן אליזבת רייסאנגלית: Susan Elizabeth Rice; נולדה ב-17 בנובמבר 1964) היא היועצת לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית ברק אובמה. כיהנה כשגרירת ארצות הברית באו"ם בממשלו של אובמה, כיועצת למדיניות חוץ ויועצת לענייני אפריקה של מזכירת המדינה מדלן אולברייט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס נולדה בוושינגטון די.סי, בתם של אמט רייס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קורנל ונגיד בבנק הפדרלי, ושל לואיס דיקסון פיט, בת למהגרים מג'מייקה, מנהלת בחברות עסקיות. הוריה התגרשו כשהייתה רייס בת עשר. אביה החורג של רייס היה עוזר מזכיר ההגנה של ארצות הברית ויו"ר ועדת הקונגרס לתקציב.

למדה בבתי ספר יוקרתיים בוושינגטון: בית הספר היסודי בובואר, ובתיכון הקתדרלה הלאומית, תיכון לבנות‏[1]. בתיכון הצטיינה רייס בלימודים ובספורט, שימשה כיו"ר מועצת התלמידים וכרכזת נבחרת הכדורסל. היא סיימה תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד ב-1986 וזכתה במלגת רודז ללימודים באוניברסיטת אוקספורד, בה סיימה תואר שני ודוקטורט ביחסים בינלאומיים ב-1990. עבודת התזה שלה עסקה במאבק לעצמאות מהשלטון הלבן ברודזיה. בזמן לימודיה הייתה פעילה במאמצים לקדם חרם כלכלי על דרום אפריקה במאמץ נגד שלטון האפרטהייד, כמו כן שימשה יועצת לענייני חוץ בצוותו של מייקל דוקאקיס במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1988.

ב-1992 היא נישאה לאיאן קמרון, יליד קנדה שלמד עמה בסטנפורד ועובד כמפיק ברשת ABC. לזוג שני ילדים. על נישואיה עם קמרון שהוא לבן, ציינה בראיון עמה: "מדוע שאוגבל מדעות קדומות שאינני מסכימה עמם? נישואיי עמו לא הופכים אותי לפחות אפרו-אמריקאית."‏[1] הונם של בני הזוג הוערך בין 23 ל-43 מיליון דולר נכון ל-2009.‏[1][2]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייס עבדה בתחילת שנות ה-90 כיועצת בשלוחה בטורונטו של חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי. משנת 1993 שימשה במגוון תפקידים בממשלו של הנשיא ביל קלינטון, ביניהם יועצת מיוחדת לענייני אפריקה במועצה לביטחון לאומי. ב-1997 מונתה על ידי קלינטון לעוזרת לענייני אפריקה של מזכירת המדינה מדלן אולברייט, ידידת משפחה ותיקה ששימשה כמנטורית שלה. בתפקיד כיהנה עד 2001, תום כהונתו של קלינטון.

על רייס נמתחה ביקורת, בין השאר במגזין "ניוזוויק", על חלקה בתפקוד ממשלו של קלינטון שלא מנע את רצח העם ברואנדה. רייס התבטאה ב-2001 כי למדה לקח מתקופה זו ואם תעמוד בפני מצב דומה בעתיד תפעל במלוא המרץ לפעולה דרמטית. במסגרת עדותה בפני ועדת הסנאט לענייני מדיניות חוץ שדנה בעמדת ארצות הברית על רקע רצח העם בדארפור, הביעה רייס תמיכה בצעדים צבאיים נרחבים נגד סודאן גם על רקע מעורבות ארצות הברית בחזיתות אחרות.

לאחר תקופתה בשירות הציבורי עבדה רייס במשך כשנתיים בחברת ייעוץ בוושינגטון, וב-2002 הצטרפה כעמיתה בכירה למכון המחקר הוותיק ברוקינגס. רייס שימשה כיועצת למדיניות חוץ של ג'ון קרי במסגרת הקמפיין שלו לנשיאות ארצות הברית ב-2004, ושל ברק אובמה במסגרת הקמפיין שלו לנשיאות ב-2008. במהלך הקמפיין, ביקרה רייס את יריבתו של אובמה הילרי קלינטון על תמיכתה ‫במלחמת עיראק ובהכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור‏[3].‬ לאחר היבחרו של אובמה, נבחרה רייס לשמש כחברה במועצה המייעצת לצוות האחראי על המעבר של הממשל החדש, וכן מונתה לשגרירה הבאה של ארצות הברית באו"ם, תפקיד אשר שודרג על ידי אובמה לרמת חבר קבינט. במינויה הייתה לאישה השלישית והאמריקאית אפריקאית הראשונה המכהנת בתפקיד זה.

במהלך ההתקוממות בלוב (2011) הציגה רייס קו תוקפני ולוחמני נגד משטרו של מועמר קדאפי, יחד עם מזכירת החוץ הילרי קלינטון ויועצת הנשיא סמנתה פאוור, הובילו לקבלת החלטות באו"ם על אזור אסור לטיסה ועל התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב[4]. בעקבות תקיפת בניין הקונסוליה האמריקאית בבנגזי ב-11 בספטמבר 2012, במהלכה נרצחו שגריר ארצות הברית בלוב, כריסטופר סטיבנס ושלושה אמריקאים נוספים, מסרה רייס כי מדובר ככל הנראה במעשה ספונטני על רקע פרסומו של סרט המציג באופן שלילי את מוחמד[5], על כך ספגה ביקורת כשהתברר שמדובר בפעולת טרור מתוכננת מראש לרגל ציון יום השנה לפיגועי 11 בספטמבר. פיטר קינג, יושב ראש הוועדה להגנת המולדת בבית הנבחרים של ארצות הברית, אף קרא לרייס להתפטר.‏[6]

רייס הוזכרה כמועמדת להחליף את מזכירת המדינה הילרי קלינטון בקבינט של אובמה, לאור זאת הודיעו הסנאטורים ג'ון מקיין ולינדזי גרהאם מבכירי הרפובליקנים בסנאט כי היא אינה אמינה ואינה ראויה לתפקיד‏[7] וכי הרפובליקאים יעשו הכל על מנת לחסום מינוי זה, בתגובה הודיע אובמה כי למבקרי רייס תהיה בעיה איתו.‏[8] בדצמבר 2012 הודיעה רייס כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד מזכירת המדינה, בהודעתה ציינה ש"אני משוכנעת כי אם אכן אבחר כמועמדת לתפקיד, הליך המינוי יהיה ארוך, כואב ויקר".‏[9]

לאחר התפטרותו של היועץ לביטחון לאומי, טום דונילון ביוני 2013, הוכרז כי רייס עתידה להחליפו בתפקיד ביולי 2013.‏[10] ב-1 ביולי 2013 החלה רייס את כהונתה בתפקיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 All eyes on Susan Rice now that she’s presumptive front-runner to become secretary of state, וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2012
  2. ^ סוזן רייס, באתר opensecrets.org
  3. ^ איי-פי, "אובמה טירון במדיניות חוץ", באתר nrg‏, 26 בפברואר 2008
  4. ^ ‫שמואל רוזנר, אז מי באמת ניצח את שליט לוב קדאפי?, באתר nrg‏, 27 באוגוסט 2011‬
  5. ^ Ambassador Susan Rice: Libya Attack Not Premeditated, אתר abcnews, ‏16 בספטמבר 2012
  6. ^ King calls for Rice resignation over Libya story, Kerry defends, פוקסניוז, 29 בספטמבר 2012
  7. ^ DOZEN HOUSE WOMEN DEFEND RICE OVER LIBYA COMMENTS, סוכנות איי.פי, 16 בנובמבר 2012
  8. ^ Obama to McCain: You can’t stop Susan Rice from being Secretary of State, The Washington Examiner, ‏14 בנובמבר 2012
  9. ^ ארה"ב: סוזן רייס פורשת מהמרוץ לתפקיד שרת החוץ, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2012‬
  10. ^ Donilon to Resign as National Security Adviser, ניו יורק טיימס, 5 ביוני 2013


שגרירי ארצות הברית באו"ם
אדוארד סטטיניוסהרשל ג'ונסוןוורן אוסטיןהנרי קאבוט לודג'ג'יימס ויידסוורת'עדלי סטיבנסוןארתור גולדברגג'ורג' בולג'יימס ויגינסצ'ארלס יוסטג'ורג' בושג'ון סקאלידניאל פטריק מויניהאןויליאם סקרנטוןאנדרו יאנגדונלד מקהנריג'ין קירקפטריקורנון וולטרסתומאס פיקרינגאדוארד פרקינסמדליין אולברייטביל ריצ'רדסוןפיטר בורלאייריצ'רד הולברוקג'יימס קנינגהאםג'ון נגרופונטהג'ון דנפורת'אן פיטרסוןג'ון בולטוןאלחנדרו דניאל וולףזלמאי ח'לילזאדסוזן רייססמנתה פאוור Flag of the United States.svgU.N. Flag