סמנתה פאוור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמנתה פאוור
Samantha Power
סמנתה פאוור
סמנתה פאוור
סמנתה פאוור
לידה 21 בספטמבר 1970 (בת 53)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג קאס סאנסטיין
samanthapower.com
מנהלת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי ה־19
3 במאי 2021 – מכהנת
(שנתיים ו־45 שבועות)
הנשיא ממנה ג'ו ביידן
→ ג'ון בארסה (בפועל)
שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות ה־28
2 באוגוסט 201320 בינואר 2017
(3 שנים ו־24 שבועות)
סגנית שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות מישל סיסון
הנשיא ממנה ברק אובמה
מישל סיסון (בפועל)
פרסים והוקרה
  • פרס פוליצר לספרי עיון כלליים (2003)
  • פרס אניספילד-וולף (2003)
  • טיים 100 (2004)
  • פרס ג'. אנתני לוקארס לספרות (2003)
  • Great Immigrants Award (2011)
  • מסדר הנסיכה אולגה, דרגה 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פאוור עם ברק אובמה בחדר הסגלגל בבית הלבן

סמנתה פאווראנגלית: Samantha Power; נולדה ב-21 בספטמבר 1970) היא אשת אקדמיה, פקידת ממשל, וסופרת אירית-אמריקאית המכהנת כמנהלת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי. בעבר כיהנה כשגרירת ארצות הברית באו"ם. שימשה יועצת מיוחדת לנשיא ארצות הברית ברק אובמה ועמדה בראש Office of Multilateral Affairs and Human Rights כמנהלת בכירה של יחסים רב-צדדיים (Multilateral Affairs) במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית. פאוור היא גם המנהלת המייסדת ופרופסור בקתדרה למנהיגות עולמית ומדיניות ציבורית על שם אנה לינד, השייכת למרכז קאר לזכויות אדם בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד.

פאוור החלה את הקריירה שלה בכתיבתה העיתונאית על מלחמות יוגוסלביה וזכתה בפרס פוליצר עבור ספרה A Problem from Hell ("בעיה מהגיהנום"), מחקר על תגובת ממשל ארצות הברית למעשי הטבח. היא הייתה בתחילה יועצת בכירה לאובמה עד מרץ 2008, אז התפטרה ממסע הפרסום הנשיאותי עקב התבטאויות שנויות במחלוקת. היא חברה מחדש למחלקת המדינה של ארצות הברית בשלהי 2008 ונכנסה לתפקידה בממשל החדש. ב-1 באוגוסט 2013 החלה פאוור את כהונתה כשגרירת ארצות הברית באו"ם, וב-20 בינואר 2017, עם כניסת דונלד טראמפ לתפקיד הנשיא, סיימה את תפקידה.

בינואר 2021, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן הודיע כי מינה אותה לתפקיד ראש הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה פאוור נפגשת עם ראובן ריבלין בעת ביקורה בארץ, פברואר 2016

פאוור נולדה בלונדון, בתם של ההורים אירים ורה דילייני, רופאה מומחית בנפרולוגיה, וג'ים פאוור, רופא שיניים ונגן פסנתר. פאוור, גדלה באירלנד עד גיל תשע, עד שהיגרה עם אמה לפיטסבורג, פנסילבניה, ב-1979.

היא למדה בבית-הספר התיכון לייקסייד באטלנטה, ג'ורג'יה והייתה חברת נבחרות הקרוס והכדורסל. היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטת ייל ותואר במשפטים באוניברסיטת הרווארד. ב-1993, בגיל 23, היא הפכה לאזרחית אמריקאית.

קריירה עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1993 ל-1996 עבדה כעיתונאית וסיקרה את מלחמות יוגוסלביה עבור העיתונים U.S. News & World Report, ‏הבוסטון גלוב, האקונומיסט והניו ריפבליק. כששבה לארצות הברית היא למדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, וקיבלה תואר במשפטים ב-1999. ספרה הראשון "בעיה מהגיהנום: אמריקה ועידן רצח העם" (A Problem from Hell: America and the Age of Genocide) צמח ממאמר אותו כתבה בבית הספר למשפטים. ספרה זכה בפרס פוליצר לספרי עיון ובפרס הספר על-שם אנתוני לוקאס[2], כמו גם בפרס אניספילד-וולף ב-2003. בספר היא סקרה את מקורות המילה genocide (רצח עם), את רציחות-העם העיקריות במאה העשרים, כמו גם ניתוח של כמה מהסיבות המונחות ביסוד הכישלון המתמיד של ממשלות והקהילה הבינלאומית לזהות בצוותא, להודות ואז להגיב באופן יעיל למקרים של רצח עם המשתרעים מרצח העם הארמני לרצח העם ברואנדה[3]. ההיסטוריון הווארד זין מתח ביקורת על עבודתה זו ומאמריה בנושאים אלה בטענו שהיא המעיטה בערך מות האזרחים "בשוגג" ו"מזדמנים" שניתן לסווגם כרצח עם[4], כן ביקרו אותה אדווארד הרמן[5] וג'וזף נבינס[6].

היא חוקרת של מדיניות החוץ ובמיוחד בכל הנוגע לזכויות אדם, רצח עם ואיידס. כעת היא פרופסור ומופקדת הקתדרה על-שם אנה לינד למנהיגות מעשית ועולמית ומדיניות ציבורית בבית הספר לממשל על שם ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד.

ב-2004 בחר "טיים מגזין" בפאוור כאחת ממאה המדענים וההוגים החשובים ביותר של השנה[7]. בסתיו 2007, היא החלה לכתוב טור קבוע בטיים מגזין. פאוור מופיעה בסרטו התעודי של צ'ארלס פרגוסון משנת 2007, No End in Sight, שמאשים את ממשל בוש במחדלים רבים במלחמתה של ארצות הברית בעיראק.

ספרה השני, Chasing the Flame: Sergio Vieira de Mello and the Fight to Save the World ("לרדוף אחרי הלהבה: סרג'ו ויירה דה מלו ומאבקו להציל את העולם"), ראה אור ב-14 בפברואר 2008. הוא דן בסרז'יו ויירה דה מלו, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם והנציג המיוחד של האו"ם בעיראק שנהרג בפיגוע במלון קאנאל בבגדד, ביחד עם ז'אן-סלים כנען, נדיה יונס, פיונה ווטסון, וחברים נוספים מצוותו, אחר-הצהרים של 19 באוגוסט 2003, הספר היה הבסיס לסרט התעודי Sergio, בבימויו של גרג ברקר ובעריכתה של קארן שמיר.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוור ידועה במיוחד בשל מאמציה להגביר את המודעות הציבורית בנושאים של רצח עם וזכויות אדם, במיוחד ברצח העם בדארפור. ב-2006 היא יעצה ל-Screamers, סרט אודות מעשי רצח העם בדארפור, ארמניה ואחרים במאות ה-20 וה-21. פאוור הפכה לקול מוביל הקורא להתערבות מזוינת במצבים של משברים הומניטאריים[8].

בשנת 2002, כשעוד הייתה חברת הסגל האקדמי של אוניברסיטת הרווארד, התראיינה פאוור להארי קרייזלר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. קרייזלר שאל אותה כך: ”הרשי לי לתת לך כאן תרגיל מחשבתי: מבלי להתייחס לבעיית פלסטין-ישראל, בואי נאמר שהיית יועצת לנשיא ארצות הברית, כיצד היית מגיבה לאירועים הנוכחיים שם[9].? האם היית מייעצת לו להניח במקום מערך כדי לנטר מצב זה, לפחות אם צד אחד או אחר נראה כאילו הוא נע לעבר רצח עם?” על כך השיבה פאוור: ”מה שאיננו צריכים שם הוא מנגנון אזהרה מוקדמת כלשהו. מה שאנו צריכים הוא נכונות להסתכן כדי לסייע למצב. ייתכן שהמשמעות של להסתכן היא לנכר ציבור בוחרים ביתי עם משמעות פוליטית וכספית עצומה. ייתכן שהמשמעות המכרעת יותר היא להקריב - או להשקיע, אני סבורה, יותר מאשר להקריב - מיליארדי דולרים, לא בשירות צבא ישראל, אלא למעשה להשקיע במדינת פלסטין החדשה, בהשקעת מיליארדי הדולרים שכנראה יידרשו, בנוסף, לתמוך במה שיהיה מוכרח להיות כוח הגנה ענקי[10], לא מהסוג הישן של רואנדה, אלא נוכחות צבאית משמעותית. משום שנראה לי בשלב זה - וזה נכון גם למקרי רצח עם של ממש, ולא רק להפרות חמורות של זכויות אדם, שנראו שם - שאתה חייב להיכנס כאילו אתה רציני, אתה חייב להסתכן. לרוע המזל, כפיית פתרון על צדדים ממאנים היא איומה. זה דבר נורא לעשות, זה בלתי דמוקרטי מן היסוד. אבל, לרוע המזל, גם לנו אין כאן רק דמוקרטיה, יש לנו דמוקרטיה ליברלית. ישנן מערכות מסוימות של עקרונות שמנחות את מדיניותנו, או שאמורות להנחות, בכל אופן. חיוני שמערכות מסוימות של עקרונות יהפכו לאמת מידה, ולא היענות לאלה[11] שנועדו פוליטית במהותם להרוס את חייהם של בני עמם. ובכך אני מתכוונת למה שתום פרידמן כינה "שרפאת"[12]. אני אמנם סבורה שבמובן זה, שני המנהיגים הפוליטיים היו חסרי אחריות באופן איום ונורא. ולרוע המזל הדבר מצריך התערבות חיצונית.”[13]

בריאיון להארץ, הסבירה פאוור את השקפותיה והצהרותיה לגבי ישראל והתעקשה שהיא מתייחסת לאיומים כלפי ישראל (כמו תוכנית הגרעין האיראנית) מאוד ברצינות[14].

בשנים 2005–2006 הייתה יועצת של הסנטור ברק אובמה כמומחית למדיניות חוץ, ולזכותה נזקפת הפחת עניינו והכוונתו של ברק אובמה בנושא רצח העם בדארפור[15].

מסע הבחירות לנשיאות של 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה פאוור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד

פאוור שירתה כיועצת בכירה למדיניות החוץ לאובמה במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2008. היא תמכה בפומבי כבר משלב מוקדם במרוץ בסנאטור ברק אובמה. כשהיא הצטרפה למסע הבחירות של אובמה כיועצת למדיניות חוץ, תיאר אותה העיתון Men's Vogue כ"גאונת הרווארד שיכולה להתפאר גם בפרס פוליצר וגם ב-a mean jump shot (תשאלו את ג'ורג' קלוני). כעת המשקיפה מהצד המושלמת משתתפת במשחק עצמו, בפוליטיקה בוושינגטון הבירה."[16]

באוגוסט 2007 כתבה פאוור תזכיר שכותרתו "וושינגטון השמרנית לעומת השינוי לו אנו זקוקים", שבו היא מציגה את אחת מהאמירות הכוללניות ביותר של גישתו של אובמה כלפי מדיניות החוץ. בתזכיר היא כותבת: "שיקול דעתו של ברק אובמה הוא צודק, ההיגיון המקובל מוטעה. אנו זקוקים לעידן חדש של דיפלומטיה אמריקאית קשוחה, בעלת עקרונות ומעורבת על-מנת להתמודד עם אתגרי המאה העשרים ואחת[17].

בפברואר ומרץ 2008, החלה פאוור במסע מכירות בינלאומית על מנת לקדם את ספרה, Chasing the Flame (לרדוף אחרי הלהבה). בשל מעורבתה במסע הבחירות של אובמה, רבים מהראיונות אותם העניקה חגים סביב השקפותיה לגבי מדיניות החוץ של ברק אובמה, כמו גם מסע הבחירות של 2008.

ב-21 בפברואר הופיעה פאוור אצל צ'ארלי רוז והשוותה את ברק אובמה לסרג'ו ויירה דה מלו, שהיה נושא ספרה Chasing the Flame. "זו הייתה תוכחתו של סרג'ו: אם אינך חושב במונחים של כבוד וחופש מפחד, וזהו הנושא האחר שאובמה שב אליו, הרעיון הרוזוולטיאני הנושן. אובמה ניסה לנהל מסע בחירות שמוציא אותנו מפוליטיקת הפחד. הוא גם מאוד רגיש למידה שבה, וסרג'ו השתמש במשפט זה, 'פחד הוא יועץ רע.' משפט זה יכול היה לצאת מפיו של אובמה, אף-על-פי שהוא יצא מפיו של סרג'ו. אנחנו לוקים בשיפוטנו כשאנחנו מפחדים".[18]

פאוור הופיעה ב-BBC וב-HARDtalk ב-6 במרץ, בהצהירה שהבטחתו של ברק אובמה "להוציא את כל הצבא מעיראק בתוך שישה עשר חודשים" הייתה "התסריט האפשרי הטוב ביותר" ש"אותו הוא יבחן שוב כשיהפך לנשיא"[19]. כשהמראיין איתגר אותה אם היא סותרת את מחויבותו של אובמה במסע הבחירות, היא הגיבה, "אתה לא יכול להתחייב במרץ 2008 לגבי מה שיקרה בינואר 2009... כמובן שהוא לא יסתמך על איזושהי תוכנית שאותה הוא הגה כשהיה מועמד לנשיאות או סנאטור. הוא יסתמך על תוכנית – תוכנית מבצעית – אותה הוא יתכנן בהיוועצות עם אנשים עמם הוא אינו בא במגע יומיומי כיום, מכיוון שהוא אינו הנשיא"[20]. היא סיכמה באומרה ש"אנחנו ננסה להוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק מהר ובאופן אחראי ככל האפשר"[19].

בריאיון לעיתון The Scotsman ב-6 במרץ כינתה את הילרי קלינטון "מפלצת"[21]. פאוור התנצלה על ההערה בלילה של ריאיון, ב-6 במרץ, ואמרה כי "הם לא מבטאים את רגשותי לגבי הסנאטורית קלינטון, שאני מעריכה ומעריצה זה זמן רב את מנהיגותה ושירותה הציבורי". היא הוסיפה כי "כמובן שאני מתחרטת על מילותיי. אינני יכולה להאמין שהם אפילו יצאו מפי ... בכל הופעה ציבורית דיברתי על הסנאטורית קלינטון; שיבחתי אותה על מנהיגותה, האינטלקט שלה. היא גם מאוד לבבית, מצחיקה ... הלוואי שהייתי יכולה לחזור אחורה בזמן". ביום למחרת, בעקבות התגובה להערות, היא התפטרה מתפקידה במסע הבחירות של אובמה[22]. בעקבות התפטרותה, היא הופיעה גם בקולבר ריפור ב-17 במרץ 2008 ואמרה: "האם אני יכולה להבהיר ולהגיד, אני לא סבורה שהילרי קלינטון היא מפלצת... נותרו לנו שלושה מתמודדים מדהימים במירוץ". כשפאוור הצטרפה מאוחר יותר לצוות השינוי של מחלקת המדינה של ארצות הברית, גורם רשמי המקורב לצוות אמר שפאוור התנצלה וש"המחווה שלה הביאה לפיוס" עם קלינטון[23][24]. פאוור נכחה בטקס השבעתה של קלינטון כמזכירת מדינה ב-2 בפברואר 2009.

ממשל ברק אובמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה פאוור נואמת במשרדי האו"ם בז'נבה, 2010

אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, שבה פאוור לצוותו של אובמה והייתה חברה בצוות השינוי, שעבד עבור מחלקת המדינה של ארצות הברית[25].

בינואר 2009 מינה הנשיא אובמה את פאוור לחברת צוות במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, שם היא משמשת כעוזרת מיוחדת לנשיא ומנהלת את ה-Office of Multilateral Affairs and Human Rights[26].

תמיכתה במעורבות צבאית בלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה פאוור נחשבת לדמות המפתח בתוך ממשל אובמה בשכנעה את הנשיא לתקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011). פאוור טוענת שלארצות הברית יש מחויבות מוסרית להתערב, אם יש צורך בכוח צבאי, על מנת למנוע רצח עם[27]. בתוך הבית הלבן, פאוור תובעת במפגיע התערבות אמריקנית על בסיס הומניטרי. היא תוארה כבעלת תפקיד מכריע בשכנוע אובמה לדחוף את מועצת הביטחון של האו"ם להתיר קואליציה צבאית על מנת להגן על אזרחי לוב[28]. פאוור טענה בעבר ש"אתה לא מקבל שום קרדיט על עשיית הדברים הנכונים" זה תלוי בנו "לשנות את המצב, היא אמרה. "המרשם שלי", היא אמרה, "הוא שרמת המעורבות האמריקנית והבינלאומית תהיה ביחס ישר למעשי העוול שמתחוללים בשטח."[29]

שגרירת ארצות הברית באו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2013 הודיעה הנשיא אובמה על מינויה לשגרירת ארצות הברית החדשה באו"ם. המינוי נתמך על ידי הסנאטורים הרפובליקנים ג'ון מקיין ולינדזי גרהאם, והסנאטור העצמאי ג'וזף ליברמן. פאוור גם קיבלה תמיכה מהדיפלומט האמריקני דניס רוס, המנהל של הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן ושגריר ישראל בארצות הברית מייקל אורן[30].

מינויה כשגרירה אושרר על ידי הסנאט האמריקני ב-1 באוגוסט 2013, ברוב של 87 מול 10, והיא הושבעה לכהונה יום לאחר מכן על ידי סגן הנשיא[31].

בנאום בספטמבר 2013, בנוגע להערכת ממשלת ארצות הברית לגבי השימוש של ממשלת סוריה בנשק כימי ב-21 באוגוסט 2013, אמרה פאוור במסיבת עיתונאים כי ממצאי המודיעין האמריקני "מצביעים ברובם המוחלט על מסקנה אחת חדה: משטר אסד ביצע מתקפה". היא הוסיפה, "הפעולות של משטר אסד ראויות לגינוי מוסרי, והן מפרות נורמות בינלאומיות ברורות". פאוור המשיכה ומתחה ביקורת על כישלונו של מנגון האומות המאוחדות לסכל או להעמיד לדין את האשמים בזוועות שבוצעו במלחמת האזרחים הסורית, שזו כבר השנה השלישית שלה. לדבריה, "המערכת שהוקמה ב-1945 בדיוק כדי להתמודד עם איומים מסוג זה לא פעלה כפי שהייתה אמורה לפעול". היא הוסיפה, "גם בעקבות הניפוץ הבוטה של הנורמה הבינלאומית נגד שימוש בנשק כימי, רוסיה ממשיכה להחזיק את מועצת הביטחון כבת ערובה ולהתנער מאחריותה הבינלאומית"[32].

בדצמבר 2015 השתתפה ונאמה בוועידה של עיתון "הארץ" בשיתוף עם הקרן החדשה לישראל, בה השתתפו גם ציפי לבני, סאיב עריקאת איימן עודה[33].

בפברואר 2016 ביקרה בישראל ונפגשה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמרה כי הממשל האמריקאי מודאג מכך שחוק שקיפות העמותות, אותו קידמה הממשלה, שכוון נגד עמותות השמאל, עלול לפגוע בארגוני החברה האזרחית בפרט ובדמוקרטיה הישראלית בכלל[34].

בדצמבר 2016, הסבירה בנאום ארוך את ההחלטה לא להטיל וטו על החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקבעה שההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו בשנת 1967 בגדה המערבית ובמזרח ירושלים אינן חוקיות[35]. כי מדיניות ארצות הברית מזה עשרות שנים כוללת התנגדות לבנייה בהתנחלויות. "במשך חמישה עשורים אנחנו מבהירים את עמדתנו לישראל בפומבי ובשיחות פרטיות", היא אמרה. "ההצבעה שלנו עולה בקנה אחד באופן מוחלט עם מדיניותה רבת השנים של ארצות הברית"[36]. בהחלטה תמכו 14 מתוך 15 המדינות החברות במועצת הביטחון, תוך הימנעות של ארצות הברית, אשר נמנעה מלממש את זכות הווטו שלה במועצת הביטחון[37].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 ביולי 2008 נישאה פאוור לפרופסור היהודי למשפטים קאס סנסטיין, אותו פגשה כשעבדה במסע הבחירות של אובמה[38]. ב-24 באפריל 2009 היא ילדה את ילדם הראשון דקלן. ב-1 ביוני 2012 הביאה לאוויר העולם את ילדתם ריאן פאואר סנסטיין.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Realizing Human Rights : Moving from Inspiration to Impact (coeditor, 2000) ISBN 0-312-23494-5
  • Chasing the Flame: Sergio Vieira de Mello and the Fight to Save the World (2008) ISBN 1-59420-128-5

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמנתה פאוור בהיכל השמות ביד ושם, מקבלת הדרכה מאת ד"ר דוד זילברקלנג, פברואר 2016

ממאמריה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנדריאה מיטשל, Biden to nominate Samantha Power to lead foreign aid agency, באתר NBC News‏, 13 הינואר 2021 (באנגלית)
  2. ^ זוכי פרס הספר על-שם אנתוני לוקאס, קרן ניימן לעיתונות באוניברסיטת הרווארד.
  3. ^ אביבה אבירם, "לעולם לא עוד" כחרב פיפיות, באתר הארץ, 23 באפריל 2003
  4. ^ הווארד זין, "על טרור", zcommunications.org‏ 21 באוגוסט 2007
  5. ^ אדווארד הרמן, "תגובה למאמרו של זין על סמנתה פאוור", zcommunications.org‏ 27 באוגוסט 2007
  6. ^ ג'וזף נבינס, "על הצדקת התערבות", ‏The Nation‏ 20 במאי 2002
  7. ^ "מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם ב-2004", טיים מגזין
  8. ^ ריצ'רד גוט, "הצבעתה של בריטניה באה לשים קץ לסחר העבדים ולבשר את האימפריאליזם הליברלי בזמננו", גארדיאן, 17 בינואר 2007
  9. ^ ראו 2002 בישראל
  10. ^ במקור: a mammoth protection force, כלומר כוח הגנה "בגודל של ממותה".
  11. ^ "אלה" הם שרון וערפאת עליהם דיברה מיד אחר כך
  12. ^ הלחם בסיסים של שרון וערפאת. למעשה מי שטבע את הכינוי היה עמוס עוז.
  13. ^ Obama Advisor Samantha Power Calls for Invasion of Israel, סרטון של קטע זה באתר YouTube, עם תמליל בלשונית המידע.
  14. ^ שמואל רוזנר, היועצת הבכירה של אובמה ל"הארץ": דרושה מעורבות מוגברת של ארה"ב במו"מ, באתר הארץ, 24 בפברואר 2008
  15. ^ "The Radical Roots of Barack Obama", Rolling Stone
  16. ^ Samantha Power, the outsider with a jump shot, is working on her inside game: D.C. politics: Crime + Politics: mensvogue.com
  17. ^ תזכיר בחירות: "ברק אובמה צדק", וושינגטון פוסט, 3 באוגוסט 2007
  18. ^ שיחה עם סמנתה פאוור", תוכניתו של צ'ארלי רוז, 21 בפברואר 2008
  19. ^ 1 2 שיחה נוקבת עם סמנתה פאוור, BBC, ‏6 במרץ 2008
  20. ^ "פאוור על תוכנית של אובמה לגבי עיראק: "התסריט הטוב ביותר", politico‏, 7 במרץ 2008
  21. ^ גרי פיב, "'הילרי קלינטון היא מפלצת': פליטת הפה של עוזרתו של אובמה", The Scotsman‏17 במרץ 2008
  22. ^ איי.פי, היועצת של ברק אובמה כינתה את קלינטון "מפלצת" ונאלצה להתפטר, באתר הארץ, 8 במרץ 2008
  23. ^ מתיו לי, "סמנתה פאוור שבה: פרופסור שלעגה לקלינטון תהיה עוזרתו של אובמה", הפינגטון פוסט, 29 בינואר 2009
  24. ^ התנצלותה של פאוור, הקולבר ריפור, 17 במרץ 2008
  25. ^ נטשה מוזגוביה, ברק אובמה החזיר לצוותו את היועצת שקראה להילרי קלינטון "מפלצת", באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
  26. ^ "סמנתה פאוור מצטרפת למועצה לביטחון לאומי", בית הספר למשפטים של הרווארד, 30 בינואר 2009
  27. ^ שריל גיי סטולברג, "עדיין במסע צלב, אבל עכשיו מבפנים", הניו יורק טיימס, 29 במרץ 2011
  28. ^ אינדרה לקשמנן והנס ניקולס, "סמנתה פאוור לוקחת תפקיד פעיל כדי לשכנע את הנשיא אובמה לפעול בלוב", בלומברג, 25 במרץ 2011
  29. ^ מרגרט טלב, [Samantha Power: The voice behind Obama's Libya action "סמנתה פאוור: הקול שעומד מאחורי פעילותו של אובמה בלוב"], McClatchy Newspapers, מיאמי הראלד, 25 במרץ 2011
  30. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, מינוי סמנתה פאואר: אפילו בירושלים מרוצים, באתר הארץ, 15 ביוני 2013
  31. ^ Cox, Ramsey (2 באוגוסט 2013). "Samantha Power confirmed as Obama's UN ambassador". The Hill. נבדק ב-3 באוגוסט 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Gladstone, Rick (5 בספטמבר 2013). "New U.S. Envoy to U.N. Strongly Condemns Russia". The New York Times. נבדק ב-6 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "הארץ", סמנתה פאוור, שגרירת ארה"ב באו"ם, תנאם בוועידת "הארץ" בניו יורק, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2015
  34. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, שגרירת ארה"ב באו"ם לנתניהו: חוק העמותות עלול לפגוע בדמוקרטיה הישראלית, באתר הארץ, 18 בפברואר 2016
  35. ^ שי ניב, ‏נתניהו: "אין ספק שהאמריקאים קידמו את ההחלטה המבישה", באתר גלובס, 25 בדצמבר 2016
  36. ^ ברק רביד, סמנתה פאוור: ההחלטה קובעת כי להתנחלויות אין תוקף חוקי, זו מדיניות ארה"ב, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2016
  37. ^ אתר למנויים בלבד עמירה הס, הסיבה לשביעות הרצון הפלסטינית ולעצבנות הישראלית: האג, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2016
  38. ^ אן לוסי, מקמפיין לשמפיין כשחבריו של אובמה קושרים את העניבה", The Independent‏ 5 ביולי 2008.