סקאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
משגר סקאד

סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי. הטיל הוא מתוצרת ברית המועצות וסימונו הוא SS-1.

הטיל תוכנן על ידי משרד התכנון מאקייב על בסיס עקרונות הפעולה של הטיל הגרמני V-2 מתקופת מלחמת העולם השנייה, בהנחיה אינרציאלית: כנפוני הטיל נעים במהלך השלב המונע בטיסתו בלבד, על פי הנחיית גירוסקופית פנימית. ההנחיה נעצרת עם כביית המנוע, ומרגע זה מסלול הטיל בליסטי ואינו מתוקן. עקב כך דיוק הטיל גרוע יותר ככל שטווח הירי גדול יותר. כיוונו של הסקאד אל המטרה נעשה בעזרת תחשיבים בליסטיים הכוללים משתנים הקשורים בין היתר בנתוני מטאורולוגיים. על פי הדוקטרינה הסובייטית לגדוד טילי קרקע קרקע מסוג סקאד אמצעים לאיסוף נתוני מטאורולוגיה הכולל בלונים מטאורולוגיים שמשדר את הנתונים המטאורולוגיים לתחנה הקרקעית באמצעות שידור רדיו.

הדגמים סקאד B וסקאד C הוצגו בשנים 1961 ו-1965 בהתאמה, כאשר כל אחד מהם יכול לשאת ראש קרב נפיץ סטנדרטי, ראש גרעיני בעוצמה של 5 עד 80 קילוטון או ראש נפץ כימי (בדרך כלל גז עצבים מסוג VX).

דגם הסקאד D פותח בשנות השמונים ויכול לשאת בנוסף לעיל גם ראש נפץ מסוג דלק-אוויר, 40 פצצות מצרר חודרות מסלולים או 100 מוקשים נגד אדם במשקל 5 ק"ג כל אחד.

אורך כל דגמי הסקאד הוא 11.25 מטרים (פרט לסקאד A הקצר במטר אחד) וקוטרם הוא 88 סנטימטר. הטיל מונע במנוע יחיד המתודלק בתערובת של קרוסין וחומצה חנקתית (סקאד A) או דימתילהידרזין אסימטרי (UDMH) וחומצה חנקתית אדומה מעשנת (RFNA) בדגמים מאוחרים יותר.

השם "סקאד" רווח גם בהתייחסות לדגמים בעלי טווח משופר על חשבון משקל ראש הנפץ והדיוק, מתוצרת עיראק, אשר כונו בכינויים "אל חוסיין" ו"אל עבאס" ונורו לעבר ישראל (39 טילים) וסעודיה (46 טילים) במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991. פרט ל"אל עבאס" כל דגמי הסקאד יכולים להיות משוגרים גם ממשגרים ניידים.

דווח בתקשורת על יירוט של חלק מאותם הטילים באמצעות טילי נ"מ מדגם "פטריוט" מתוצרת ארצות הברית, אך נתונים מדויקים לא נחשפו לציבור.

כתוצאה ממתקפת הטילים על ישראל נהרג אזרח ישראלי אחד ועוד עשרות נפצעו. בירי הטילים על סעודיה נהרגו אזרח סעודי ו-28 חיילים אמריקאים. מלבד זאת, מספר הפצועים היה 99. [1]

סמוך לסיומה של מלחמת יום הכיפורים שוגרו שלושה טילי סקאד מצריים לעבר כוחות צה"ל שהיו ממוקמים בראש הגשר בדוואר סואר. אחד הטילים פגש בריכוז משאיות תחמושת וגרם למותם של שבעה חיילים.‏[1] לאחר שיגור הטילים טענו המצרים כי היו אלה טילי אל קאהר שפותחו במצרים‏[2].

החל מ 2008, מערכת ה"איסקנדר" מחליפה את טילי הסקאד. מערכת זו מבוססת על שני טילים בכל משגר, מנוע דלק מוצק ויכולת ביות אופטית למטרה.

היסטוריה של שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת איראן עירק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאוקטובר 1982, העירקים החלו לירות טילי "סקאד" לעבר מטרות באיראן. חוקרים רבים מייחסים לירי הטילים את הפסקת הלחימה שנמשכה כשמונה שנים. גם האיראנים ירו טילי "סקאד" על העירקים, ככל הנראה טילים שיובאו מלוב. ב 1988, במסגרת מה שכונה לימים "דו-קרב הטילים", העירקים שיגרו טילי "סקאד" ששודרגו לדגמים שאפשרו ירי לטווחים רחוקים, לעבר טהרן, קום, איספהאן, שירז וחארג'. לפי דיווחים שונים, טילים אלו הביאו למותם של כ 2000 איראנים ולפינוי של מיליוני איראנים מבתיהם ‏[3].

מלחמת האזרחים באפגניסטאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1989 ל 1992, סביב נסיגת ברה"מ מאפגניסטאן ומלחמת האזרחים נורו בסה"כ 1700-2000 טילי "סקאד" באחת ממלחמות הטילים הגדולות שהיו בהיסטוריה.

מלחמת המפרץ הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לפלישת ארה"ב לעירק נורו כ 40 טילים לעבר ישראל ומספר דומה לעבר סעודיה.

מלחמת האזרחים בתימן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת האזרחים נורו טילי "סקאד" בכמות לא ידועה.

מלחמת האזרחים בלוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה שהתרחשה בלוב ב 2011 נורו מספר טילי "סקאד".

מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, נעשה שימוש תדיר בירי טילי "סקאד" החל משנת 2012 ועד לימים אלה.

תפוצה נוכחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמניה
Flag of Armenia.svg
קונגו
Flag of the Republic of the Congo.svg
מצרים
Flag of Egypt.svg
איראן
Flag of Iran.svg
קזחסטאן
Flag of Kazakhstan.svg
לוב
Flag of Libya.svg
צפון קוריאה
Flag of North Korea.svg
סוריה
Flag of Syria.svg
עומן
Flag of Oman.svg
תימן
Flag of Yemen.svg
אלג'יריה
Flag of Algeria.svg

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Ballistic Missile Threat Handbook, Jack Spencer, 2000, חוברת באנגלית, משנת 2000, כולל ניתוח מעבר הטכנולוגיות בין רוסיה, צפון קוריאה, ארה"ב והמדינות השונות שמתפעלות את ה"סקאד", מעודכן לשנת 2000, כולל תמונות ואיורים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]