נשק תרמובארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח קלוקל. משפטים מסורבלים והגדרות מעורפלות. שגיאות פיסוק..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ניסוי ימי בפצצת דלק-אוויר

נשק תרמובארי הוא נשק נ"א (נגד אדם) המיועד ליצור מספר רב של נפגעים על ידי יצירת גל אש, חום ולחץ באמצעות פיצוץ. משפחת כלי הנשק כוללת בין השאר פצצות דלק אוויר, רקטות נ"ט, טילי נ"ט ועוד.

מינוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש המושג תרמו(חום) בארי(לחץ), ומקורו ביוונית עתיקה (thermobarikos (θερμοβαρικός, אם כי הוא נהפך לחלק אינטגרלי מהאנגלית של ימינו. הגדרה נוספת לכלי נשק אלו היא נשק תרמובארי בעל פעימה גבוהה, HITs, נשק חום ולחץ, פצצת ואקום או פצצת דלק אוויר.

עיקרון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשק התרמובארי הוא נשק נפיץ אשר יוצר גל אש, חום, לחץ והדף לפרק זמן ממושך במיוחד ביחס לגל אשר נוצר מפיצוץ מרוכז. נשק זה שימושי לרוב ביישומים צבאיים המצדיקים מספר רב של נפגעים ויצירת נזק מרובה למבנים.[1] הפיצוץ התרמו-בארי אשר עליו מסתמך הנשק זקוק לחמצן בסביבתו על מנת לפעול, וזאת בניגוד לפצצות רגילות אשר ברובן מסתמכות על חומר מחמצן פנימי. אם משווים פצצות קונבנציונליות בגודל זהה לפצצות מסוג זה, הפיצוץ במקרה זה מרוכז יותר אך יכול לההתרחש רק על פני הקרקע, באטמוספירה שאינה דלילה ובמזג אוויר מתאים. בשל כך, במקומות עם אוויר דחוס כגון בונקרים, מנהרות ומערות, הנשק עובד באופן אפקטיבי יותר.

תוצאות שימוש בנשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דו"ח מחקר של ה-CIA שעסק בשימוש בפצצות דלק-אוויר ברוסיה, מנגנון ההרג של נשק זה מבוסס על גל ההדף והוואקום אשר קורע את הריאות. אם הדלק של הפצצה נשרף אבל לא מתפוצץ, הקורבנות יסבלו מכוויות חמורות וכן ינשמו את הדלק השרוף. כיוון שהדלק המשמש ברוב הפצצות הוא רעיל במיוחד, גם פצצות אשר לא התפוצצו עדיין הן קטלניות ביותר ליצורים חיים. בשטחים סגורים לנשק זה יש גם תוצאות הרסניות אפילו יותר. הקורבנות אשר נמצאים ליד נקודת ההצתה מושמדים, ואלו שבשוליים סובלים לרוב מפגיעות פנימיות בלתי נראות אשר כוללות בין השאר, קריעות עור התוף, זעזועי מוח חמורים, ריאות קרועות, קרעים באיברים פנימיים ואף עיוורון[2].

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"ק תרמובארי מצוי במגוון טילים ורקטות רוסיים, בהם ה-RPG-7 (רקטה מדגם TBG-7V) וטיל הקורנט. כמו כן מצויד צבא רוסיה בארטילריה רקטית עם רש"ק תרמובארי ופצצות דלק-אוויר.

צבא רוסיה עשה שימוש נרחב בנשק תרמובארי במלחמת צ'צ'ניה השנייה, גם כנגד אזרחים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסויים ראשונים לשימוש בפצצה בוצעו בגרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. על הניסויים פיקד Mario Zippermayr. בפצצות הגרמניות השתמשו באבקת פחם בתור דלק. הפצצות נבחנו בצורה אינטנסיבית ב-1943 ו-1944 אבל לא הגיעו לשלב ההפקה ההמונית עד תום המלחמה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]