דויד בילנקה
 | |
| לידה | 3 באפריל 1979 (בן 45) |
|---|---|
| סוגה מועדפת | תיאטרון |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-2004 |
| מקום לימודים |
סמינר הקיבוצים |
| בן או בת זוג |
גילה פוליצר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דויד בּילֶנקָה (נולד ב-3 באפריל 1979) הוא שחקן ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא במגמת תיאטרון. בין השנים 2000–2001 עבד בתור איש צוות בידור במלון "דן פנורמה" אילת. ב-2004 סיים את לימודיו בבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים. ב-2002 זכה במלגת קרן שרת, ובשנים 2002 ו-2004 זכה במלגת לימודי משחק מטעם סמינר הקיבוצים.
במסגרת סדנאות הבמה למד סדנאות תיאטרון ותנועה בהנחיית כריסטוף מארשנד (צרפת), אוהד נהרין ואילן רונן.
במהלך השנים השתלם בסדנאות קולנוע וטלוויזיה, תנועה, ושייקספיר. למד סדנת קולנוע בהדרכת שמי זרחין, עודד דוידוף וניר ברגמן. למד בבריטניה קורס במשחק מתודי בשיטת מייזנר בהדרכת סקוט ויליאמס. התמחה גם במחול מודרני, שירה (בריטון גבוה) ובמיומנויות קרקס: טרפז, חבל, ג'אגלינג והליכה על קביים.
חבר קבוע ב-אקטור סטודיו - מעבדת משחק בהנחיית אמנון מסקין ועודד קוטלר.
מחול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2004 הופיע ביצירת המחול "שיחות" מאת יעל אשר בפסטיבל "מחול אחר" ופסטיבל "מחולוהט".
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון הערבי-עברי ביפו: ב-2004 השתתף בהצגה "חורף בקלנדיה" שביימה נולה צ'לטון. הצגה זו היא מסמך תיאטרלי המבוסס על אירועים שהתרחשו במחסום קלנדיה. ההצגה הועלתה לראשונה על ידי תלמידי בית הספר לאומניות הבמה במכללת סמינר הקיבוצים, ולאחר מכן על ידי התיאטרון הערבי-עברי.
בתיאטרון תמונע: ב-2004 גילם את חיים - הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים, מכור לסמים הנמצא שנים ברחוב - בהצגה "הומלסים" מאת איציק ויינגרטן שביימה נולה צ'לטון.
בצוותא: ב-2005 גילם את הירש בהצגה "מזריץ'" שכתבו אפרים סידון ואיציק ויינגרטן שגם ביים, וגילם את לזלי בהצגה "מפלט ים" מאת אדוארד אלבי שביימה אלמה וייך חושן.
ב-2005 הופיע בפסטיבל תיאטרונטו בהצגה "שוברים שתיקה" - מונולוגים של חיילים שערכה וביימה טל בן סירא.
בתיאטרון חיפה: ב-2006 השתתף בקברט המלחמתי "גיבורים בעל כורחם" שביים סיני פתר. ב-2007 שיחק בהצגה "פיגמליון" מאת ג'ורג' ברנרד שו שביים אלון אופיר. על משחקו בהצגה "גיבורים בעל כורחם" כתב עידו סולומון באתר "עכבר העיר":
"גם כל אחד מצוות השחקנים ראוי לציון, ושניים מתעלים מעל כולם......ודויד בילנקה, שמצליח לרגש כמעט באותה מידה כאשר הוא מדבר מפיו של הכלב הזקן בייגל'ה וגם כאשר הוא מגלם פצוע ממוסך הרכבת שיושב על כיסא גלגלים." [1]
בתיאטרון גבעתיים: ב-2006 שיחק בהצגה "מובטל נולד" שכתב וביים עודד קוטלר. על משחקו בהצגה זו כתב אליקים ירון במעריב:
"...רצוי לציין כמה מרגעיה היפים של ההצגה. דיוויד בילנקה מרגש ממש בתפקיד של שותף בחברה שמפוטר דווקא על ידי חברו הטוב." [2]
בפסטיבל עכו: ב-2007 שיחק בהצגה "בלונדיניות עד כאב" מאת רוני קידר וסתו ג'יימס דייוויס שביים רוני קידר. ב-2012 השתתף כשחקן יוצר בהצגה "הטווס מסילואן" שכתבה עלמה גניהר וביימו חן אלון וסיני פתר.
בסמינר הקיבוצים: ב-2009 גילם את א"ד גורדון (לצד מאור זגורי) בהצגה "אחרון הפועלים" מאת יהושע סובול שביימו נולה צ'לטון ודניאלה מיכאלי.
ב-2012 שיחק בהצגה "איש חסיד היה" מאת דן אלמגור שביים איציק ויינגרטן בתיאטרון הבימה.
ב-2015 כתב וביים את ההצגה "אבא בורח עם הקרקס" שעלתה על ידי תיאטרון אלעד בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.
בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2007 גילם אביר ורופא בהצגה "טרנקילה" שיצרה וביימה אביטל דבורי בפסטיבל עכו, והצגה זו הועלתה לאחר מכן בקאמרי. על תפקידיו בהצגה זו כתב צבי גורן באתר "הבמה":
"מדובר בהצגה חזותית מאוד, וזה כולל את משחקו המטריף למדי של דייוויד בילנקה בתפקיד האביר הקוסם, ובעיקר בתפקיד הרופא היחיד שמדבר שם אנגלית." [3]
ב-2008 גילם את נוימן במחזמר "סאלח שבתי" במחזמר "סלאח שבתי" מאת אפריים קישון שביים משה קפטן. באותה שנה החל לגלם את הרב במחזמר "כנר על הגג" שכתב גוזף שטיין (ע"פ "טוביה החולב" מאת שלום עליכם) וביים משה קפטן. על תפקיד זה כתב צבי גורן באתר "הבמה":
"בכל הכבוד וההערכה לקבוצת היוצרים שעיצבה את ההפקה הזאת, גם הם יסכימו שלא היו מגיעים אל התוצאה המיוחלת בלעדי הגורם המסתורי הזה ששמו "משחק". ליתר דיוק – השחקנים. ואלה, בהפקה הזאת, הראו משחק קבוצתי מלוכד ואת כישרונם האישי, שהוכח גם בתפקידים הזעירים ביותר, שעוצבו לפרטיהם. הרשימה ארוכה, ואציין כמה מהם:...דויד בילנקה שדגדג את ההצגה כרב..." [4]
ב-2009 גילם את ליימל, יוס'ל, ושפטל החייט במחזמר "ינטל" שכתבו לאה נפולין ויצחק בשביס-זינגר (ע"פ סיפור קצר של יצחק בשביס-זינגר "ינטל בחור ישיבה") וביים משה קפטן. באותה שנה ב-2009 הופיע במופע "אחוזת בית - מחווה לתל אביב הקטנה" שהעלה התיאטרון לרגל חגיגות המאה לתל אביב. ב-2010 גילם את יענק'ל בהצגה "גטו" מאת יהושע סובול שביים עמרי ניצן. ב-2011 גילם את פרנק בהצגה "כולם היו בניי" מאת ארתור מילר שביים משה נאור - בהפקה משותפת עם תיאטרון חיפה. ב-2013 גילם את בוב זלניק בהצגה "פרוסט/ניקסון" מאת פיטר מורגן שביים עודד קוטלר. ב-2014 גילם את יאקוב כץ בהצגה "הכיתה שלנו" מאת טדיאוש סלובודז'אנק שביים חנן שניר - הפקה משותפת עם תיאטרון הבימה, ואת סטיב בהצגה "חשמלית ושמה תשוקה" מאת טנסי ויליאמס שביים אילן רונן.
ב-2010 זכה במלגת הצטיינות ע"ש אלי לאון מטעם התיאטרון הקאמרי עבור תפקידיו השונים בהצגות התיאטרון.
ב-2015 הוא שיחק במחזה "אח יקר" שכתב גדי ענבר וביים עודד קוטלר.
ב-2016 הוא שיחק במחזה "אשה בורחת מבשורה" שהמחיז וביים חנן שניר על פי ספרו של דויד גרוסמן.
ב-2017 הוא שיחק במחזה "ציד המכשפות" של ארתור מילר בבימויו של גלעד קמחי.
ב-2020 הוא משחק במחזה "מתאבל ללא קץ" שכתב חנוך לוין וביים ארי פולמן.
הצגות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתיאטרון המדיטק: ב-2007 שיחק בהצגה "אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו" מאת אפרים סידון שביים ישראל גוריון. ב-2009 גילם את המאחד בהצגה "ציפור הנפש" שעיבד אורן יעקובי (ע"פ הספר "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית) וביים משה קפטן. ב-2011 שיחק בהצגה "נחמן" על חייו של המשורר חיים נחמן ביאליק שכתב עוזי בן כנען וביים רוני פינקוביץ'. ב-2009 החל לשחק בהצגה "עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור" מאת אפרים סידון שביים ישראל גוריון.
בתיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער: בין השנים 2002–2004 שיחק בהצג התיאטרון-מחול "פילים לא רוקדים בלט" שעיבד איציק ויינגרטן (על פי ספרה של פני מקינלי) וביימו גליה ויינגרטן ועפרה לוי-יהודאי. ב-2004 שיחק בהצגה "הכי יפים בעולם" שכתבה וביימה דניאלה מיכאלי. ב-2005 החל לגלם את גוטפריד בהצגה "פצפונת ואנטון" שכתב אפרים סידון (ע"פ הספר מאת אריך קסטנר) וביימה דניאלה מיכאלי.
בתיאטרון שלנו: ב-2007 שיחק בהצגה "איה!, אווץ'! אווה!" שעיבד וביים רונן גולדפרב פלד ע"פ ספר מאת רנת פרימו. מ-2003 מגלם את המלך בהצגה "בגדי המלך החדשים" שעיבד וביים רונן גולדפרב פלד. מ-2005 משחק בהצגה "פתחו את השער" שכתב וביים רונן גולדפרב פלד ע"פ שירי קדיה מולודובסקי. כמו כן, ביים ב"תיאטרון שלנו" את הצגת הילדים "הבית של חתולה-לה" - עיבוד לסיפור עם רוסי ידוע בשם "קושקן דום" מאת סמואיל מרשק.
ב-2007 גילם את התפקיד הראשי בהצגה "דני אמר" שכתבו מיקי מבורך ושרית גורן וביימה מיקי מבורך בהפקת "חני הפקות".
מגלם את אנטילביץ' בהצגה "מכונת הצחוק המופלאה של פרופסור אלדמע" שכתבה וביימה שירלי יובל-יאיר ומועלית ב"הדיאדה" במתחם נמל תל אביב.
בתיאטרון הקיבוץ: ב-2014 שיחק בהצגה "ההבטחה" שכתבה דפנה אנגל וביים נועם שמואל. ההצגה מספרת את סיפורו של ספר תורה זעיר שקיבל אילן רמון מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף שקיבל אותה במחנה ברגן-בלזן מהרב שמעון דסברג שהבריח אותו למחנה.
החל משנת 2021 משחק בהצגה "עוץ לי גוץ לי" בתיאטרון הקאמרי שכתב אברהם שלונסקי, וביים ארז שפריר בתפקיד האישון.
בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2003 שיחק בסרט "דיסטורשן" של חיים בוזגלו.
ב-2005 גילם שוטר בסדרת הטלוויזיה "בוא נתערב" - סדרת דרמה קומית להקניית אמנות השיחה בעברית-ישראלית שכתב אפרים סידון וביים ישעיהו פורסטנברג. באותה שנה השתתף בתוכנית המערכונים לפורים "לחנוק את העיזה" שכתב וביים נדב בן סימון ושודרה בערוץ 10 ב-2006 גילם תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון בערוץ 10; וגילם תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה שיצרה מיכל ליבדינסקי "בשורות טובות" ששודרה בערוץ 2, ובטרילוגיית הסרטים החרדית "חרב דוד", בבימויו של אריאל כהן ולצד אלי גלפרין, בהפקת האחים כהן וחצי. ב-2009 שיחק והשתתף בכתיבת התסריט בסרט הקצר "להציל את תקווה"[5] שכתבה וביימה אלה פוליצר. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2009.
ב-2010 גילם תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "מתלהבת" שכתבו יונתן קוניאק ואסף בייזר וביים אילן עבודי בערוץ 10. ב-2012 שיחק תפקיד אורח בסדרת הטלוויזיה "אלנבי" שכתבו גדי טאוב וארז קו-אל וביים אסף ברנשטיין; באותה שנה שיחק בסרט הקצר "מארב" שכתבה מאיה הפנר וביים יואב גורפינקל בפרויקט סרטים של 48 שעות - הסרט זכה בפרס המשחק; וגילם תפקיד אורח בסרט הקצר "התיק השחור" שכתב וביים עמרי לוי (על פי סיפור מאת יהושע קנז). ב־2017 שיחק בסדרה "רון".
השתתף גם בפרסומות: בין השאר לבנק הפועלים[6] (בבימויו של שחר סגל); לאוויס (בבימויו של יואב צפיר); לחברת התוכנה "Vizelia" - פרסומת לחו"ל בבימויו של יריב הורוביץ; למקררי אלקטרה ולקרן לעידוד סרטי איכות ישראליים איכותיים.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בילנקה נשוי לשחקנית גילה פוליצר ואב לשלושה ילדים.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דויד בילנקה, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דויד בילנקה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דויד בילנקה בכיתה - ראיון בעקבות ההצגה "הכיתה שלנו", באתר תיאטרון הקאמרי, 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עידו סולומון, עכבר העיר אונליין, משחקי מלחמה, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2006
- ^ אליקים ירון, מעריב, 15 במרץ 2006
- ^ צבי גורן מפסטיבל עכו (רשימה ראשונה) באתר "הבמה", 1 באוקטובר 2007
- ^ צבי גורן, כנר על הגג – דטנר בתפקיד חייו, באתר "הבמה", 25 במאי 2008
- ^
להציל את תקווה, סרטון באתר יוטיוב
- ^ סדנאות היכרות עם שוק ההון - לארוז ת'אורז, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יעקב בר-און, "סוג של שליחות": דויד בילנקה מספר על הצגת היחיד שזיכתה אותו בציון לשבח, מעריב אונליין, 12 באוגוסט 2022
