עשתר (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשתר (נקרא גם עתתר, עשתר עריץ ועשתר כמוש) הוא אל כוכב השחר במיתולוגיה הכנענית. הוא בנהּ של האלה עשתרת, אלת היופי, הפריון והתשוקה, ומשלים ביחד אתהּ את מאפייניה של האלה היוונית אפרודיטה. באזורים יבשים למחצה במערב אסיה שימש עשתר אל הגשם, ואף הופיע גם בדרום חצי־האי ערב, שם נקרא עתור (שמשמעותו מושקה) או זוהה עם ד'ו סמני.

בעלילות בעל וענת מסופר כי עשתר תפס את כס המלכות על האלים באופן חד־צדדי, אך האל ים הדיח אותו. לאחר הריגתו של בעל בידי מות, המליצה אשרה למנות את עשתר למחליפו בשל ניסיונו במלוכה, אך לאחר שעשתר התיישב על כס המלוכה של בעל בפסגת צפון, הוא ירד ממנו מפני שהוא הרגיש שהוא אינו ראוי לו. מכיוון שעשתר לא היה נשוי או מאורס, נמסר לו מפי שפש שהוא אינו זכאי לארמון משלו כמו יתר האלים.

לא קיימות עדויות באשר לפולחן של עשתר באוגרית, אך במקורות יווניים מהמאה ה-5 לספירה, הוא מוזכר בהקשר של קורבן ילדים על ידי שבטים בדואים בחצי־האי סיני.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק מנדלסון, העברת נחלתו של יפתח לאור סעיף כז של חוקת לפית-עשתר, ארץ ישראל, ג', תשי"ד 1954, עמ' 92-91.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gwendolyn Leick, A Dictionary of Ancient Near Easterm Mythology, Rootledge, 1991.


אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדוניס
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל