ים (אל)
יָם הוא שמו של אל הים, הנהרות ומקוואות המים הכנעני, בנו של אל ואחיו של בעל. ביקש לשלוט על העולם והציף את האדמה במלחמתו עם בעל. המקביל של פוסידון היווני ונפטון הרומאי.
בשירה האוגריתית נחשב לאל אימתני שאלי הפנתיאון הכנעני פוחדים ממנו ומעוזריו. כאשר ים שולח את עוזריו לאסיפת האלים, הם לא משתחווים בפני האלים, והאלים מורידים את בגדיהם עד לברכיהם בשל יראתם. ולמעשה אל ראש הפנתיאון, מצדד במלכותו של ים, וקורא לכל האלים לעבוד את ים ולהעלות לו מס.
בעלילות בעל וענת מסופר עליו שהצליח להדיח את עשתר מכס מלכות העולם, אך לא מצליח לבנות לו היכל בפסגת צפון. והוא נכנס למלחמה עם בעל על השליטה בארץ, כאשר שפש אלת השמש, ענת אלת המלחמה וכושר וחסיס אל האומנות עוזרים לבעל. ענת הורגת את מפלצות הים הנוראות, לווייתן פתן בריח, ופתן עקלתון בעל שבעה ראשים. שפש - אלת השמש, עזרה לו לייבש את הקרקע, שים הציף במי מלח והרס את היבולים. וכושר וחסיס, אל האומנויות, הביא לבעל כלי נשק מאגיים שיעזרו לו במלחמתו נגד ים - יגרוש ("מגרש") ואימור ("מניע"). בעזרת כלי הנשק הללו "האלות שמזנקות כמו נשר מידיו של בעל", ניצח בעל את ים, הפילו ארצה והרגו.
עוזריו הן מפלצות ים איומות ומפחידות:
בתנ"ך יש מספר התייחסויות לים ועוזריו, בהם מתואר ה' כמי שברא אותם וכמי שיכול בכוחו לנצח אותם. אחד הידועים שבהם הוא בספר ישעיהו (כז א): "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן, נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין, אֲשֶׁר בַּיָּם". ים מכונה שם גם "רהב", על פי הפסוק: "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה', עוּרִי כִּימֵי קֶדֶם דֹּרוֹת עוֹלָמִים, הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין" (ישעיהו נא ט).
בספרות החז"לית קיים הד לתפיסה הקדומה על ים-רהב בסיפור הבא:
 |
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שביקש הקב"ה לבראות את העולם, אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם. אמר לפניו: רבש"ע די שאעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו, יב) "בכחו רגע הים, ובתבונתו מחץ רהב". אמר ר' יצחק שמה מינא שרו של ים רהב שמו, ואלמלא מים מכסין אותו, אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו. |
 |
| – בבלי, בבא בתרא עד ב, במדבר רבה יח כב | ||
ראו גם [עריכה]
| אלים במיתולוגיה הכנענית | |||
|---|---|---|---|
|
