גד (אל)

גד

תרבות	מיתולוגיה פיניקית

גַּד הוא אל מזל שמי, המוזכר בכתבים עתיקים בארם וארצות ערב. מוזכר גם בספר ישעיהו בתור אל שעבדו יהודים בגלות בבל: ”וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי, הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ” (ישעיהו, ס"ה, י"א). בין פרשני המקרא המסורתיים יש הקושרים את גד לאחד מן הכוכבים, ואף המזהים אותו עם כוכב הלכת צדק, לפי האטימולוגיה בערבית.

פירוש המילה גד, קרוב לחצייה או חריצה, קשור לתפיסה כי גורל האדם נחרץ. אמנם, אל הגורל השמי מזוהה כאל אחר בשם 'מני'.

ייתכן ויש לפרש את בחירתה של לאה בשמו של גד בן יעקב המורה על מזל טוב, בהקשר לאל גד: ”וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד” (בראשית, ל', י"א).

שתי ערים בארץ ישראל היו קרויות על שם האל גד: בעל-גד בבקעת הלבנון למרגלות החרמון (יהושע, י"ג, ה'; י"ב, ז') ומגדל-גד בנחלת שבט יהודה (יהושע, ט"ו, ל"ז). בנוסף, השם מוזכר ברמז בשמות המרגלים גדי וגדיאל, נציגי השבטים מנשה וזבולון (במדבר, י"ג, י'–י"א). ייתכן שהשמות אינם רומזים לאל נפרד אלא משמשים בביטוי בתור תואר לאל חזק יותר, כלומר 'האל נותן המזל'.

האל מוכר גם מתוך השם התאופורי הכנעני "בדגד".

ראו גם

• בעל גד
• נחל עזגד

לקריאה נוספת

van der Toorn, Karel; Becking, Bob; Willem van der Horst, Pieter (1999). Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Wm. B. Eerdmans Publishing. ISBN 9780802824912.