גד (אל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גַּד הוא אל המזל השמי, מוזכר בכתבים עתיקים בארם וארצות ערב. מוזכר גם בספר ישעיהו בתור אל שעבדו יהודים בגלות בבל: "וְאַתֶּם עֹזְבֵי ה' הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי, הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ" (ישעיהו ס"ה, יא)[1]. בין פרשני המקרא יש הקושרים את גד לאחד מן הכוכבים, ואף המזהים אותו עם כוכב הלכת צדק, לפי האטימולוגיה בערבית‏‏‏[2].

פירוש המילה גד, קרוב לחצייה או חריצה, קשור לתפיסה כי גורל האדם נחרץ. אמנם, אל הגורל השמי מזוהה כאל אחר בשם 'מני'.

‏ייתכן ויש לפרש את בחירתה של לאה בשמו של גד בן יעקב המורה על מזל טוב, בהקשר לאל גד: "וַתֹּאמֶר לֵאָה, בגד (בָּא גָד); וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, גָּד" (בראשית ל', יא). יש המעירים כי גד היה הבן השביעי ושווה בגימטריה לגד (=7) ולכפולה של מזל (=77).

שתי ערים בארץ ישראל היו קרויות על שם האל גד: בעל-גד בבקעת הלבנון למרגלות החרמון ( ספר יהושע י"ג ה', י"ב ז') ומגדל-גד בנחלת שבט יהודה (יהושע ט"ו ל"ז). בנוסף, השם מוזכר ברמז בשמות הערים גדי וגדיאל בנחלות שבט מנשה וזבולון (במדבר י"ג, י-יא). ייתכן והשמות אינם רומזים לאל נפרד אלא משתמשים בביטוי בתור תואר לאל חזק יותר, כלומר 'האל נותן המזל'.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏רש"י על ישעיה ס"ה י"א: "שם עכו"ם העשוים על שם המזל"‏
  2. ^ ‏רד"ק ומצודות דוד על ישעיה ס"ה י"א‏


אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדוניס
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל