פורטל:שבת ומועדי ישראל/מלאכת שבת/פירוט

ל"ט אבות מלאכה

1	מלאכת זורע היא זריעה, נטיעה השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך.	עריכה | תבנית | שיחה
2	מלאכת חורש היא הכשרת הקרקע לזריעה על ידי חרישתה, ריכוכה ופעולות דומות. מתולדותיה של המלאכה, חפירת בור (שלא בתוך בניין), סיקול שדה מאבנים וכל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה.	עריכה | תבנית | שיחה
3	מלאכת קוצר היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק בצומח, אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר.	עריכה | תבנית | שיחה
4	מלאכת מעמר היא קיבוץ צומח שנקצר לערמה מרוכזת, לפי רוב הראשונים המלאכה היא רק כאשר קיבוץ הפירות הוא ממקום גדילתן המקורי, אך יש החולקים על כך, ולפי דעה זו, פירות שהתפזרו על הרצפה אסור לקבצן מהתורה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	מלאכת דש היא פירוק אוכל המכוסה כאחד משלבי הכנתו לאכילה. בכלל מלאכה זו היא הכנת משקה על ידי סחיטה כמו שמן ויין. הכנת שאר משקאות, שנסחטים על ידי עשירים שיש להם פירות אלו בשפע, אסורה מדרבנן.	עריכה | תבנית | שיחה
6	מלאכת זורה היא זריית דבר לרוח, ומהותה שנויה במחלוקת, לפי התלמוד ירושלמי – פעולה הנעשית על ידי פיזור גוף אחד לחתיכות קטנות ברוח (למשל רקיקה), ולפי התלמוד בבלי זו היא אחת מהאופנים הנוספים של מלאכת בורר, ונמנית בנפרד מסיבות צדדיות (כי במשכן הייתה פעולה זו בנפרד מפעולת ה"בורר" ולכן נמנית בנפרד).	עריכה | תבנית | שיחה
7	מלאכת בורר היא, ברירת דבר רצוי מדבר אחר לא רצוי, בהלכה היא נקראת "”הבורר פסולת מתוך אוכל”". האוכל הוא משל לדבר הנצרך, ופסולת הוא הדבר שלא צריך אליו.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מלאכת טוחן היא הפרדת החלקים של דבר מחובר, כך שנהפכים לפירורים קטנים או חתיכות קטנות, ההפך מלישה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	מלאכת מרקד היא הרקדת הקמח בנפה, כדי לגרום לקמח הדק יותר ליפול למטה, ולהותיר את הפסולת למעלה. למרות שמלאכה זו ומלאכת בורר הינן מלאכות שוות שמהותן ברירת אוכל מתוך פסולת, המלאכה מנויה כמלאכה נפרדת בל"ט מלאכות שבת, מכיוון שבמשכן היו שלוש פעולות נפרדות.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מלאכת לש היא חיבור שני חומרים (לרוב אבקה ונוזל) לעיסה אחת. לפי רוב הראשונים איסור התורה הוא רק ב"בלילה עבה" למשל הכנת בצק, ואילו "בלילה רכה" כמו הכנת טחינה אסורה מדברי חכמים. המלאכה היא גם כאשר מלאכת הלישה נעשית בפועל, ולא די ביציקת הקמח והמים לכלי אחד.	עריכה | תבנית | שיחה
11	מלאכת מבשל (או "מלאכת אופה") היא הכשרת דבר לשימוש על ידי אש או מים חמים שהוחמו על ידי האש. לרוב מלאכה זו נעשית באוכל שהכשרתו לאכילה נעשית לרוב על ידי האש, אך כל פעולה שהיא ריכוך או הקשיית דבר על ידי האש, כמו ריתוך נחשבת למלאכת מבשל.	עריכה | תבנית | שיחה
12	מלאכת גוזז היא ניתוק דבר ממקום גידולו על גוף האדם או בעל חי, חי או מת, כמו: צמר, שערות וציפורניים. אפילו גזיזת שער מהשטריימל היא איסור.	עריכה | תבנית | שיחה
13	מלאכת מלבן היא ניקוי וכיבוס בגדים, בדומה לפעולה שנעשית במשכן – ניקוי הצמר לאחר גזיזתו והפיכתו ללבן על מנת שיוכל לשמש כחומר גלם לבגדים.	עריכה | תבנית | שיחה
14	מלאכת מנפץ היא הכנת הצמר לטוויה על ידי הכאה על הצמר, המטרה היא הפרדת הסיבים זה מזה והכנת החוטים לשימוש.	עריכה | תבנית | שיחה
15	מלאכת צובע היא צביעת דבר בצבע המתקיים לתועלת כל שהיא. צביעה בדבר שאינו מתקיים, אסורה מדרבנן. השוחט בעל חיים, חייב בין השאר על צביעת צוואר בעל החיים בדמו, שכן פעולה זו היא תועלת לכך שידעו שמדובר בבשר טרי שנשחט עכשיו.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מלאכת טווה היא טווייה, תהליך בו נשזרים סיבים לכדי חוטים. הטווייה נעשית על ידי פיתול סיבים סביב עצמם עד כדי יצירת חוט.	עריכה | תבנית | שיחה
17	מלאכת מיסך היא סידור חוטי השתי לצורך האריגה כדי שיוכל אחר כך לארוג עליהם את חוטי הערב (שהיא מלאכת אורג).	עריכה | תבנית | שיחה
18	מלאכת עושה שתי בתי נירין היא מלאכה שמהותה הכנת הבסיס לאריגה, שהיא שילוב חוטי השְתִי והעַרֶב (מאוזן ומאונך), על ידי הכנת המקום שבו קושרים את חוטי השתי, כדי שיוכלו לטוות על גבם את חוטי הערב, או על ידי הדבקת חוטי השתי זה לזה – על ידי שני חוטים בשתי קצותם, כדי שיוכלו לטוות עליהם את חוטי הערב.	עריכה | תבנית | שיחה
19	מלאכת אורג היא אריגת שני חוטין. בשונה משיטת רבי אליעזר, נפסקת ההלכה כחכמים שאין חילוק אם מדובר בהוספת על אריג שכבר באמצע ייצורו, כך שהחוט האחד יכול להצטרף עם הקודמים לו, לחוט הראשון באריגה, ותמיד צריך שני חוטים. לעומת זאת, אם החוט הוא האחרון באריג ובכך נשלמת היריעה, נחשבת אריגת החוט האחד למלאכה, מפאת חשיבות האריגה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	מלאכת פוצע היא מלאכה שמהותה שנויה במחלוקת. לפי הרמב"ם היא הפרשת חוטי ה"שתי" מה"ערב" לצורך תיקון מסוים, אך הראב"ד חלוק על כך מכיוון שהוא סובר שפעולה זו היא מלאכת קורע, ואילו מלאכת פוצע היא חתיכת שיירי החוטים המבצבצים מהבגד לאחר גמר האריגה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	מלאכת קושר היא קשירת שני קצוות בקשר של קיימא העומד להתקיים לעולם (ומדרבנן כל קשר שאינו עומד להתירו ביומו ממש). נחלקו הראשונים האם קשר של קיימא הוא רק מעשה אומן, או לא.	עריכה | תבנית | שיחה
22	מלאכת מתיר היא התרת קשר של קיימא (מהתורה – קשר העומד להתקיים לעולם, ומדרבנן כל קשר שאינו עומד להתירו ביומו).	עריכה | תבנית | שיחה
23	מלאכת תופר היא חיבור שני אובייקטים באמצעות תפירה המתקיימת. זה תפירה מתקיימת היא שתי תפירות, יחד עם קשירת ראשי החוט על מנת שהתפירה תתקיים, או שלוש תפירות, גם ללא קשירה. כמו כן, המותח חוט תפירה רופף ובכך מהדק את התפירה חייב גם כן משום מלאכה זו. תולדת המלאכה (האסורה מהתורה גם כן) היא הדבקת ניירות ועורות זה לזה על ידי דבק.	עריכה | תבנית | שיחה
24	מלאכת קורע היא קריעת דבר לא בדרך קלקול, למשל קריעה על מנת לתפור שתי חוטין. גם קריעה שבה מקיימים מצווה, למשל קריעת בגד על אדם כשר, נחשבת למלאכה. לפי דעות מסוימות, גם קריעת שקית ממתקים כדי להוציא את תוכנן, נחשבת למלאכת קורע.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מלאכת צד היא צידת בעל חיים שרגילים לצוד אותם לצורך בשרם או עורם או הנאה אחרת. פעולה זו נעשית על ידי הכנסת בעל החיים לשטח קטן שבו אין לו אפשרות להמלט, ושניתן לתופסו משם ללא כל מאמץ.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מלאכת שוחט היא הרג בעל חי לשם שימוש בו. תולדת המלאכה היא חניקת בעל חי, למשל העלאת דג מספל של מים עד שמת חייב משום חונק. חז"ל שיערו, שכאשר כיון שיבש בו כסלע בין סנפיריו חייב מי שהעלהו, שאז אינו יכול לחיות עוד.	עריכה | תבנית | שיחה
27	מלאכת מפשיט היא הפשטת עור מבעל חיים לאחר מותו. שיעור מינמלי הוא עור שניתן לעשות ממנו קמיע.	עריכה | תבנית | שיחה
28	מלאכת מעבד היא ביצוע כל הפעולות הקשורות בעור לשם הכשרתו לשמוש האדם, כגון מליחת העור, דריסת העור ברגלים עד שיתקשה, או ריכוך העור ביד ומשיכתו וישורו כדרך הרצעניין.	עריכה | תבנית | שיחה
29	מלאכת ממחק מהותה החלקת פני גוף לצורך שימוש בו, כמו שבמשכן עיבדו את עורות האילים לצורך השימוש בהם. גם מריחת משחה או סבון היא בכלל המלאכה.	עריכה | תבנית | שיחה
30	מלאכת משרטט היא מלאכה שמהותה חריגה מרוב המלאכות, היא הכנה לפעולה אחרת, והיא – שרטוט על קלף, עור או נייר, לצורך חתיכתו, או כתיבה עליו.	עריכה | תבנית | שיחה
31	מלאכת מחתך היא חיתוך כלי או דבר אחר לפי מידה, למשל חיתוך קצה סיגריה או קיסם שיניים, נייר טואלט בבית שימוש. חיתוך דבר המשמש כאוכל, אינו מלאכה.	עריכה | תבנית | שיחה
32	מלאכת כותב שהיא אחת ממלאכות שבת, נחשבת לכזו רק כאשר נעשית בשיעור וחשיבות מסוימת. המינימום הרגיל הם שני אותיות, שזו היא כתיבה חשובה, אך גם המגיה אות שגויה באחד מספרי התנ"ך, שאסור להשהותם בבית כאשר יש בהם טעות גם את התיקון נעשית בפעולה מזערית של תיקון חי"ת של כתב אשורית לזי"ן על ידי מחיקת האמצע, או מחיקת קצה האות דלי"ת כדי להופכה לרי"ש. כמו כן, השלמת ספר על ידי כתיבת האות האחרונה היא מלאכה חשובה.	עריכה | תבנית | שיחה
33	מלאכת מוחק היא מלאכה שמהותה הכשרת נייר לכתיבה. מדרבנן כל מחיקת כתב, גם לא לצורך כתיבה אסורה.	עריכה | תבנית | שיחה
34	מלאכת בונה היא מלאכה החמורה יותר בקרקע, כל בנייה (או סתירה) כל שהיא בקרקע או בדבר המחובר לו, נחשבת למלאכת בונה. סתימת חור כל שהוא בקרקע – או לחלופין חציבת חור בקרקע או בקיר כדי לתקוע בו דבר, השוואת גומות של עפר בקרקע הבית. לעומת זאת, בכלי רק בנייה גמורה נחשבת לאיסור, למשל תקיעת מקל של פטיש בברזל, אך הדבקת שברי חבית קטנה, למשל, אינה איסור מהתורה. לפי החזון איש, הדלקת חשמל בשבת אסורה מדין מלאכת בונה, שכן זרם החשמל המתחבר לכלי גם הוא סוג של בנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	מלאכת סותר היא מלאכה שמהותה סתירת דבר הנחשב לבניין לפי כללי מלאכת בונה, כמו סתירת אוהל קבוע, פירוק חלון מציריו, פירוק כלי. גם סתירת צמה נחשבת לסתירה, שכן עשיית צמה נחשבת לבנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
36	מלאכת מכבה היא מלאכה שתכליתה כיבוי לצורך הנחשב למלאכה, כמו הכנת פחמים או כדי שיוכלו לחזור ולהדליק את הנר מחומר הבעירה שיוותר. כיבוי רגיל שלא למטרה כל שהיא, הוא קלקול ואינו נחשב למלאכה. כיבוי שרפה בשבת כדי להציל ממון או רכוש, הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה.	עריכה | תבנית | שיחה
37	מלאכת מבעיר היא המלאכה היחידה שמוזכרת בתורה בפירוש ("לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת") למרות שהיא כבר נכללת בל"ט מלאכות שבת מכיוון ששימשה כאחת מתהליכי ייצור המשכן וכליו, יציקת כלי המשכן והאדנים, ולצורך בישול הסממנים לקטורת הסמים. המלאכה היא הבערת אש או הוספת חומרי בעירה.	עריכה | תבנית | שיחה
38	מלאכת מכה בפטיש היא מלאכה שאינה מוגדרת בפעולה מסוימת כל שהיא, והיא כוללת בתוכה כל פעולה שמהותה סיום מלאכת ייצור כלי, זאת יכולה ליעשות על ידי הוצאת סיבים מבגד, השלמת חלק מציור שמשלים את הכלי שעומד להיות מצויר בציור זה, ניקוב פקק של בקבוק תינוק, ולפי דעות מסוימות – אף פתיחת שקית חלב או גביע לבן, או פקק של בקבוק משקה.	עריכה | תבנית | שיחה
39	מלאכת הוצאה מרשות לרשות היא מלאכה הנעשית על ידי הוצאה אובייקט מרשות היחיד לרשות הרבים, ומדברי חכמים – גם הוצאה לכרמלית. על האובייקט להיות בשיעור חשוב לפי מינו כך שיהא ראוי לדבר כל שהוא. מלאכת הוצאה היא חריגה ונחשבת ל"מלאכה גרועה", מכיוון שלא מתחדשת מציאות חדשה על ידה, ואינה אלא הזזת אובייקט ממקום למקום.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל