ארגון טרור
ארגון טרור הוא ארגון צבאי או מעין צבאי, שמטרתו או מטרת פעולותיו היא להטיל אימה ולזרוע בלבול, פחד ודמורליזציה בקרב אזרחים, ובכך להפעיל לחץ על שליטי המדינה בה הוא פועל או לגרום למדינות אחרות להיענות לתביעותיו, ובלבד שאינו מחזיק לפי חוק בזכות בלעדית ולגיטימית (כלומר, מאושרת בחוק) על הפעלת אלימות כנגד אזרחי מדינתו ואזרחי מדינות אחרות.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבוא
ארגונים שונים מוגדרים "ארגוני טרור" על ידי מדינות או גופים בינלאומיים כאשר הם נעדרים זכות לגיטימית להפעיל כוח, וכאשר כוחם מופנה בעיקר כנגד אזרחים. הגדרות אלו שנויות לעתים קרובות במחלוקת, בעיקר בגלל אי הבהירות השוררת לעתים קרובות סביב השאלה מיהו בעל הזכות הבלעדית והלגיטימית להפעיל אלימות ביחידת שטח, והאם פעולותיו של ארגון מסוים מכוונות בעיקר נגד האזרחים. טענה רווחת נוספת היא כי מידת התקפות של ההגדרה מעורערת כי המניעים להגדרת ארגונים מסוימים "ארגוני טרור" והימנעות מהגדרה כך של ארגונים דומים יסודה במניעים פוליטיים של הגופים המגדירים. לעתים קרובות, הגדרת ארגון מסוים כ"טרוריסטי" מבוצעת על ידי בתי משפט במדינה או בארגון בינלאומי, שסמכותם יונקת מסמכות השלטון באותה מדינה — סמכות שיש המערערים עליה.
כמעט כל הארגונים המוגדרים "ארגוני טרור" חולקים על קביעה זו ומגדירים את עצמם "לוחמי חופש" או "ארגון גרילה". הגדרה זו מבוססת בעיקר על דחיית הלגיטימיות של הפעלת האלימות על ידי המדינה האויבת — לעתים קרובות בטענה כי הארגון אינו מכיר במדינה או בלגיטימיות של השלטון הקיים בה; ובדרך כלל גם על הטענה שכל או רוב אזרחי מדינת האויב הם חלק מהכוח הלוחם נגדו.
דוגמה מוקדמת בולטת לחילוקי־הדעות ביחס להגדרת ארגונים כ"ארגוני טרור" הן מחתרות האצ"ל והלח"י שפעלו בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל. ממשלת בריטניה ושלטונות המנדט הבריטי הגדירו את שני הארגונים כ"ארגוני טרור", אף כי ארגונים אלו פעלו כמעט באופן בלעדי נגד מטרות צבאיות, ולכן אינם עומדים בתנאים המקובלים לארגון טרור על־פי המשפט הבינלאומי או במדינת ישראל שהוקמה אחר־כך בחלק משטח המנדט. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט הכריזה ממשלת ישראל על לח"י כארגון טרור.
ישנן דוגמאות רבות בהן הגדרת ארגונים מסוימים כ"ארגוני טרור" מצויות במדינות בהן יש מלחמת אזרחים או עימות אזרחי בקנה מידה רחב, וקשה לקבוע באופן ברור כי גורם מסוים מחזיק בזכות בלעדית או לגיטימית להפעיל אלימות בתא שטח מסוים (לדוגמה, במקרה של עימות אזרחי בעקבות בחירות, שתוצאותיהן אינן מקובלות על חלק ניכר מתושבי המדינה). במקרים אחרים, כוחות הצבא ומוסדות השלטון אינם מזוהים באופן ברור ונדמים לאזרחים רגילים, מצב המקשה לקבוע אם הפעולה נגדם כוונה להטיל אימה באוכלוסייה האזרחית, או לפגוע במטרה צבאית.
דוגמאות אחרות בהן קשה מאוד להגדיר ארגון כ"ארגון טרור" הן כאלו בהן נחתם הסכם בין מדינה לארגון מסוים (לדוגמה, בין בריטניה למחתרת האירית), ובעקבותיו משונה הגדרת הארגון; תדירות, מלווה ההסכם בהכרה בארגון או בנציגיו כשליטים ביחידת שטח, קשירת קשרים דיפלומטיים, וכדומה. לעתים, הגדרתו של ארגון עשויה להשתנות לאורך זמן. כך, לדוגמה, המגעים בין נציגי מדינת ישראל לראש ארגון אש"ף, יאסר ערפאת הובילו ב-1995 לשינוי הגדרתו של אש"ף כ"ארגון טרור" והענקת לגיטימציה לשליטתו בחלק משטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. סדרה ארוכה של פעולות נגד אזרחי מדינת ישראל הובילה בתחילת שנות ה-2000 לשינוי נוסף בהגדרתו של יאסר ערפאת, שהוצג פעם נוספת על ידי ממשלת ישראל כ"טרוריסט".
הבעייתיות הכרוכה בהגדרת השליט הלגיטימי ביחידת שטח מסוימת הובילה את חלק מהגורמים המגדירים ארגוני טרור להתעלם משאלה זו, או לבסס את ההכרעה בה על קונצנזוס בינלאומי מסוים (הכרה בינלאומית רחבה), ולהתמקד בעיקר בתנאי השני: הפעולה המכוונת בעיקר נגד אזרחי מדינה מסוימת.
[עריכה] ארגוני טרור פעילים
- ארגוני טרור פלסטיני וארגוני טרור אסלאמי (ראו פירוט בערכים: טרור פלסטיני וטרור אסלאמי):
- גדודי חללי אל-אקצא
- החזית העממית לשחרור פלסטין
- חמאס
- הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
- ועדות ההתנגדות העממית
- אש"ף
- פת"ח
- החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP)
- החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (DFLP)
- החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית, בראשות אחמד ג'יבריל
- התנועה הקומוניסטית הפלסטינית (PPP, מפלגת העם הפלסטינית)
- חזית שחרור פלסטין (PLF)
- ארגון א-צעיקה ("חיל החלוץ למלחמת שחרור עממית")
- חזית השחרור הערבית (ALF)
- חזית השחרור הפלסטינית הערבית
- האיחוד הדמוקרטי הפלסטיני (FIDA)
- חזית המאבק העממית הפלסטינית (PPSF)
אחרים:
- חזבאללה (ארגון טרור שיעי שבסיסו בלבנון ונתמך על ידי סוריה ואיראן).
- עוצבת אל-אנצאר - ארגון טרור לבנוני שקשור לאל קעידה.
- אל קעידה - ארגון טרור גלובלי
- האחים המוסלמים (אלג'מאעה אלאסלאמיה), במצרים.
- הצבא האירי הרפובליקני (IRA), באירלנד והממלכה המאוחדת.
- כוח המתנדבים מאלסטר (UVF), באירלנד - קבוצה פרוטסטנטית התומכת בהמשך השלטון הבריטי.
- משמר השריעת של צ'צ'ניה בצפון הקווקז שברוסיה.
- המחתרת הבסקית - אט"א, בספרד.
- המחתרת הכורדית (PKK), בטורקיה וצפון עיראק.
- נמרי השחרור של טמיל אלאם, בסרי לנקה ודרום הודו.
- מוג'הדין חאלק, הפועל כנגד השלטון האיסלאמי באיראן.
- לשקאר א-טויבה (צבא הטהורים) בקשמיר.
- הנתיב הזוהר (Sendero Luminoso), בפרו.
- פוליסאריו, בסהרה המערבית.
- סוואפו, בנמיביה.
- אבו סייאף, בפיליפינים - נוסד במטרה להקים מדינת הלכה איסלאמית.
- אום שינריקיו, ביפן.
- FARC בקולומביה שמטרתם להפיל את המשטר ולהשליט משטר קומוניסטי.
- 17 בנובמבר ביוון
- קונגרס עמי אישקריה ודגסטאן, ארגון טרור קווקזי המבקש לייסד מדינת הלכה אסלאמית בתחומי צפון הקווקז
- החזית הקווקזית - ארגון טרור צ'צ'ני המאגד שורת ארגוני טרור אזוריים והמוביל את דגל המאבק באימפרילאליזם הרוסי.
[עריכה] ארגוני טרור בעבר
- FLN, חזית השחרור העממית שלחמה לשחרור אלג'יריה מידי הצרפתים בשנים 1954-1962.
- הבריגדות האדומות, באיטליה של שנות השבעים.
- סיעת הצבא האדום ("באדר מיינהוף") בגרמניה של שנות השבעים.
- מאו מאו ארגון השחרור הקנייתי
- FAG באיים הקנריים
[עריכה] מצב חוקי
- רוב מדינות המערב חוקקו חוקים כנגד ארגוני הטרור וכנגד מימון וסיוע לאותם ארגונים. בחלק מהמדינות נחקקו חוקים המאפשרים גם להחרים כספים ורכוש של ארגוני טרור.
- ארצות הברית מנהלת רשימה של ארגונים זרים המוכרזים על ידיה רשמית כ"ארגוני טרור" ושכנגדם ניתן לנקוט הליכים כמפורט בחוקים למניעת טרור. ברשימה מופיעים כמעט כל הארגונים הפלסטיניים, אל-קעידה, חזבאללה, תחנת הטלוויזיה אל-מנאר ואף ארגון כ"ך בארצות הברית.
- ארצות הברית, באמצעות מחלקת המדינה האמריקנית, אף מנהלת רשימה של מדינות התומכות בארגוני טרור המכונה "מועדון השבע" וכולל את המדינות: איראן, סוריה, עיראק, לוב, סודאן, צפון קוריאה וקובה. בתוכן הגרעין הקשה כונה "ציר הרשע", וכלל את עיראק, איראן וצפון קוריאה.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- נשיונל ג'יאוגרפיק הישראלי, גיליון מס' 78, עידן של טרור, וולטר לקר
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ארגוני הטרור, באתר "סיקור ממוקד"
- הכרזות על ארגוני טרור והתאחדויות בלתי מותרות, באתר משרד הביטחון
- פרויקט טרור ודמוקרטיה, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
- ד"ר יניב לויתן , סייבר טרור - על האינטרנט בשירות ארגוני טרור - וידאו, באתר הערוץ האקדמי

- תנועות טרור, באנציקלופדיה ynet