פרנסיס טרוויל-פיטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנסיס טרוויל-פיטר
Francis Turville-Petre
1901 –‏ 1941
פרנסיס טרוויל-פיטר 1.jpg
תרומות עיקריות
מחלוצי המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל, חפירות במערת זוטייה ובמערת כבארה, גילוי שברי הגולגולת של ה"האדם הגלילי"

פרנסיס אדריאן ג'וזף טרוויל-פיטראנגלית Francis Adrian Joseph Turville-Petre,‏ 4 במרץ 1901 באנגליה - 16 באוגוסט 1941 בקהיר במצרים) היה אנתרופולוג וארכאולוג בריטי, מחלוצי המחקר הארכאולוגי-פרהיסטורי בארץ ישראל. חפירותיו במערות נחל עמוד, נחשבות לראשית המחקר הפרהיסטורי בארץ ישראל.‏[1]. הממצא המפורסם ביותר מחפירות אלה היה שברי הגולגולת הראשונה של אדם קדמון בארץ ישראל -תגלית ה"גולגולת מהגליל" או "האדם הגלילי" שחי לפני כ-250,000 שנה במערת זוטייה. טרוויל-פיטר היה גם פעיל לזכויות ההומוסקסואלים וחבר קרוב של הסופרים ויסטן יו אודן, כריסטופר אישרווד וסטיפן ספנדר.

משפחתו, ילדותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סר (Sir) פרנסיס טרוויל-פיטר נולד ב-4 במרץ 1901 כבכור מבין ארבעת הילדים של אוסוולד פיליפ פיטר ושל מארגרט לוסי, בת לבית קייב (Cave). אוסוולד פיטר היה צאצא למשפחה אריסטוקרטית קתולית ידועה, שהייתה בעבר קרובה לחוגים הישועים ושהיו ביחסי קרבה הדוקים עם משפחת טרוויל. בני טרוויל נמנו עם הנורמנים שבאו לאנגליה מצרפת עם ויליאם הכובש ומשערים כי מקור שמם ביישוב טורוויל-לה-קמפאן Turville-la-Campagne (כיום במחוז אר Eure בנורמנדי עילית). אוסוולד פיטר הוסיף לשמו את השם טרוויל כאשר ראש משפחה זו נפטר ללא ילדים והוריש לו את ביתו ביישוב בוסוורת (לסטרשיר). המשפחה עברה לגור שם בשנת 1907. בן אחר של אוסוולד פיטר היה גבריאל טרוויל-פיטר שהיה לבלשן נודע, מומחה בתרבות האיסלנדית ובשפות הסקנדינביות העתיקות.

פרנסיס טרוויל-פיטר נרשם למכללת אקסטר באוניברסיטת אוקספורד ולמד שם אנתרופולוגיה פיזית ואנתרופולוגיה תרבותית אצל רוברט רנולף גארט. סיים לימודיו עם תעודה באנתרופולוגיה פיזית בשנת 1922 ועם דיפלומה בשנת 1924.

פעילותו המדעית - כארכאולוג ואנתרופולוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסיס טרוויל-פיטר במערת זוטייה

בתום לימודיו באוקספורד נסע פרנסיס טרוויל-פיטר לארץ ישראל, שנמצאה אז תחת שלטון המנדט הבריטי, ולמד בבית הספר הארכאולוגי הבריטי בירושלים. בשנת 1925 הצטרף לפרופסור ג'ון גרסטנג, מנהל בית הספר וראש רשות העתיקות של שלטון המנדט וביצע חפירות בגליל העליון, ממערב לכנרת, בשתיים מהמערות במורד נחל עמוד: מערת זוטייה (מערת הגולגולת) ומערת אמירה (מערת הנסיכה). בעבודותיו במערה הראשונה - זוטייה -, יחד עם שרלוט ביינס, טרוויל-פיטר גילה שאריות מעצם המצח מגולגולת של אדם קדמון שקיבל את השם "האדם הגלילי" או ה"גולגולת הגלילית". בהתחלה תגלית זאת נחשבה הוכחה ראשונה לקיומו של האדם הניאדנרטלי באסיה (א. קיית, הרדליצ'קה). כעת החוקרים מיחסים את הגולגולת לסוג מאוחר של הומו ארקטוס, הדומה לאדם משוקוטיין מסין, ‏[2] או לחליפין לסוג מוקדם של אדם מודרני (הומו ספיינס), מן הסוג של האדם מהיידלברג) ‏[3]. קיימת גם אפשרות שהיה זה אחד מאבותיו של האדם מניאנדרטל. בנוסף, חשף טרוויל-פיטר מאובנים שייצגו פאונה עשירה שאיכלסה את צפונה של ארץ ישראל בתקופה הפלאוליתית, ושכללה קרנפים, סוסי יאור, דב חום, צבאים וכו' (לפי מחקרה של הפלאונטולוגית דורותיאה בייט.

באוקטובר -דצמבר 1928, יחד עם עמיתה מפורסמת, דורותי גארוד, גם היא תלמידה של גארט באוקספורד, טרוויל-פיטר נסע לאזור סולימניה בכורדיסטן העיראקי. שם לקח חלק בחפירות במערות בזארזי ובחזאר מרד. ב-1931 בחזרתו למזרח התיכון אחר שהייה בת כמה שנים בברלין, עוד הפסיק לבצע, להזמנתה של גארוד, במשך שלשה חדשים את החפירות הראשונות במערת כבארה על המדרון המערבי של הכרמל, על יד זכרון יעקב. שם חשף את שרידי התרבות החומרית שנקראה על ידי גארוד "כבארית (Kebaran) (מ-20,000- 16,500 קודם זמננו), ראשית התקופה האפיפלאוליתית, וכן הסיר את השכבה מהתרבות הנאטופית (סוף התקופה האפיפלאוליתית) ומצא בה כלי עצם וחפצי אמנות נאים. ‏[4] בגלל מצבו הבריאותי, אחרי חפירות אלה נאלץ להפסיק את פעילותו הארכאולוגית.

חייו בברלין וביוון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב1928 פרנסיס טרוויל-פיטר עבר לברלין ופעל והתגורר במכון לסקסולוגיה של הד"ר מגנוס הירשפלד. כמו כן היה חבר פעיל בוועדה המדעית-הומניטרית שנאבקה למען ביטול החקיקה הפלילית שדיכאה את ההומוסקוסואליות. בתור שכזה השתתף טרוויל-פיטר בקונגרס בקופנהגן של הברית העולמית למען רפורמה מינית, גם היא מיסודה של מגנוס הירשפלד. טרוויל-פיטר, שניהל חיי בילויים סוערים, התחבר לסופרים בני ארצו, אישרווד, אודן וספנדר ששהו בסוף שנות ה-20 בברלין ועשה להם היכרות עם חיי הלילה והמועדונים והברים ההומוסקוסואלים של בירת גרמניה. אולם, בשנת 1931,כשבריאותו לקויה בגלל עגבת, וצריכה מופרזת של סמים ואלכוהול[5] הוא עזב את ברלין כדי להשתקע ביוון על אי קטן ששכר - ניקולאוס הקדוש (אגיוס ניקולאוס),על יד חופי האי אביה[6], שם קיבל ביקורים של ידידיו כריסטופר אישרווד - בשנת 1933 וסטיפן ספנדר - ב-1936.

פיטר היה ידוע בכינוי "פרוני" (Fronny) ודמותו של פרנסיס טרוויל-פיטר שימשה השראה לגיבור אחד המחזות האבודים של אודן - The Fronny - (1930) ובמידה מסוימת - לגבור הראשי של מחזה אחר, משותף לאודן ולאישרווד, The Dog Beneath the Skin משנת 1935. בשנת 1959 זכרונות מהביקור אצל טרוויל-פיטר באי 'אגיוס ניקולאוס', עמדו בבסיס יצירה אחרת של אישרווד - Down There on a Visit בה מופיע דמות בשם אמברוז, המלך המשוגע של אי יווני קטן.

בימי מלחמת העולם השנייה פונה טרוויל-פיטר מיוון למצרים על ידי חיל הים המלכותי. פרנסיס טרוויל-פיטר מת בגיל 40 בקהיר, ב-16 באוגוסט 1941.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Francis A J Turville-Petre; Dorothea M A Bate; Charlotte Baynes; Arthur Keith Researches in Prehistoric Galilee, 1925-1926 London, Council of the British School of Archaeology in Jerusalem, 1927
  • "Excavations in the Mugharet el-Kebarah" Journal of the Royal Anthropological Institute of Great Britain and Ireland 62, 271-276, 1932
  • "Excavations at the Cave Mugharet-el-Kebarah, near Zichron Jakob, Palestine" Man 32(20), 15, 1932

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עופר בר יוסף ויוסף גרפינקל, הפרהיסטוריה של ארץ ישראל תרבות האדם לפני המצאת הכתב, הוצאת אריאל, 2008, עמ' 324
  2. ^ S. Sohn and Milford Wolpoff (U. of Michigan) ,Zuttiyeh face: a view from the East,American Journal of Physical Anthropology vol. 91, Issue 3,p.325-347, Wiley Liss, 1993 - Matt Cartmill, Fred H. Smith, Kaye B. Brown‏ The Human Lineage
  3. ^ William White Howell Getting here: the Story of the Human EvolutionCompass Press, 1997, Washington; and Esteban E. Sarmiento,Gary J. Sawyer et al. The Last Human: A Guide to Twenty-Two Species of Extinct Humans, Yale University Press,2002, New Haven and London
  4. ^ היסאשי סוזיוקי בעלון מס.5 של מוזיאון אוניברסיטת טוקיו,ע' 2
  5. ^ John Sutherland - „Stephen Spender- A Literary Life” - Oxford University Press, 2005, p.190
  6. ^ Sara Wheeler - Evia - Travels on an Undiscovered Greek Island IB Tauris,Londra 2002