רב ענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רב ענן היה אמורא בבלי בדור השני לאמוראי בבל, תלמידו המובהק של שמואל.

יחסים עם חכמים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובא כי הוא שלח לרב הונא מכתב (בבקשה להגבות לנערה נדוניה מעשירית הנכסים) כשאת רב הונא הוא קורא בתואר "הונא חברי". רב הונא, שהיה גדול הדור סבר שמדובר בפגיעה בכבוד התורה, ושלח את רב ששת שישב לפניו לומר לרב ענן בלשון זה: ענן ענן, מי יושב בבית הקרואים בבית האבל? הוא הזהיר את רב ששת שאם לא יאמר לו כך, הוא יהא בשמתא. רב ששת הוכרח ללכת לרב ענן ולמסור לו את הדברים, אך הקדים לפניו: מר (אתה) רבי, אך רב הונא הוא רבו של רבי (רבו של רב ענן) והוא ציווה עלי לומר כך - ואם לא אהיה בשמתא ואס מסר לו את דבר השליחות. החל רב ענן למר עוקבא בבקשה להסביר לו את פשר הדברים, ומר עוקבא הסביר לו כי רב הונא רמז לו, שאין ראוי לרב שאינ ויודע את ההלכה מי יושב בראש הקרואים בבית האבל לקרוא לרב הונא הגדול ממנו בתורה בשם "הונא חברי" וזו הייתה כוונת רב הונא‏[1].

כתיבת התנא דבי אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב ענן הוא זה שחיבר את הספר תנא דבי אליהו, שם רשם את התורה שלמד מפי אליהו הנביא, שהתגלה אליו. בעקבות מעשה מסוים השתנה סדר הלימוד. המעשה מסופר במסכת כתובות[2]:

אדם אחד הביא לרב ענן מתנה, וסיפר לו שהוא עתיד לבוא לדין תורה עם עמיתו בבית דינו של רב ענן. כאשר שמע זאת רב ענן הוא אמר שמכיוון שהביא לו מתנה, נחשבת המתנה כשוחד למרות שלא הובאה במפורש לצורך זה, ואין הוא יכול לדון אותו. הוא שלח אותו לרב נחמן, ומסר לרב נחמן שהוא אינו יכול לדון אותו על פי ההלכה, ולכן ידון אותו רב נחמן. רב נחמן ששמע כך, הבין שכנראה מדובר בקרוב של רב ענן. באותה עת היו במקום גם יתומים. שקל רב נחמן בדעתו ואמר: יש לפני עשה של כבוד תורה העדף על מצוות העשה של "ושפטתם צדק" שלפיו אסור לכבד אחד מבעלי הדינים מחשש שמא יסתתמו טענותיו של בעל דינו, ומחויב אני להקדים את קרובו של רב ענן בדין התורה.

כאשר ראה זאת בעל דינו של האיש ששלח רב ענן לפני רב נחמן, והבין שרב נחמן מכבד את בעל דינו, נסתתמו טענותיו של בעל דינו, ונגרם עוול בדין התורה בכך שאחד מבעלי הדינים לא יכול היה לטעון את טענותיו באותו ביטחון עצמי של בעל הדין השני, דבר האסור על פי ההלכה.

למרות שרב ענן גרם לעוולה זו בשוגג, בכך שהטעה בשוגג את רב נחמן לחשוב שמדובר בקרובו, הוא קיבל על כך עונש חמור:

"רב ענן, הוה רגיל אליהו דאתי גביה, דהוה מתני ליה סדר דאליהו. כיון דעבד הכי איסתלק. יתיב בתעניתא ובעא רחמי ואתא. כי אתא הוה מבעית ליה בעותי, ועבד תיבותא ויתיב קמיה עד דאפיק ליה סידריה, והיינו דאמרי סדר דאליהו רבה, סדר אליהו זוטא"

מסכת כתובות דף ק"ו עמוד א'

תרגום: רב ענן, היה רגיל אליהו לבוא אליו ולשנות לו את "סדר אליהו". כיון שעשה רב ענן כך (המעשה שמסופר קודם לכן, שהיטה דין שלא בכוונה), הסתלק אליהו. ישב רב ענן בתענית וביקש רחמים ושב אליהו. כשבא אליהו היה מפחיד את רב ענן, עשה רב ענן תיבה וישב בתוכה לפני אליהו עד שסיים אליהו ללמדו. וזהו ששנינו שיש "סדר אליהו רבה" (מה שלימדו קודם המעשה) ו"סדר אליהו זוטא" (מה שלימדו בתיבה לאחר המעשה)‏[3].

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמר רב ענן אמר רב, מנין ששכינה סועד את החולה, שנאמר ה' יסעדנו על ערש דווי‏[4].

מפסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שמסר רב ענן בשם רבו שמואל אם הציעו לאלמנה שידוך וסירבה, בנימוק שאין מדובר בשידוך מתאים או די מכובד, איבדה את חיוב מזונותיה, מכיוון שגילה בדעתה שאינה מסרבת להנשא מחמת כבוד בעלה, אך אם הנימוק לסירוב היה כבוד בעלה, לא הופקע זכותה לאכול מזונות על חשבון נכסי בעלה‏[5]. .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]