רב חייא בר אבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי חייא בר אבין
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל
דור רביעי
רבותיו רב הונא ורב חסדא

רב חייא בר אבין הוא אמורא בבלי בדור הרביעי.

רבי חייא נולד לאביו רבי אבין, אמורא ששימש לפרנסתו כנגר, והיה מהדר כל המצוות הקשורות בהדלקת נר. אודות כך מסופר, כי רב הונא היה עובר בקביעות סמוך לביתו של רב אבין, ומשראה שהוא ואשתו רגילים להדר במצוות נר, הוא אמר, כי ברור לו שמבית זה יצאו שני אנשים גדולים, שכן מקובל כי "הרגיל בנר - שכרו בנים תלמידי חכמים"‏[1]. ואכן נולדו לו רב אידי ורב חייא.

למד תורה מפי רב עמרם ומסר מספר משמועותיו, ואף למד תורה אצל רב הונא ורב חסדא, יחד עם אחיו רב אידי בר אבין.

מספר משמועותיו הם בשם רב ושמואל, אך ככל הנראה לא שמע אותם מפיהם‏[2]. הוא היה בארץ ישראל תקופה מסוימת, ושם למד תורה מפי רבי יוחנן. בתקופה זו, שמע כמה מאמרותיהם של חמכי ארץ ישראל, ולאחר מכן מסר אותם בשמם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות ומקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד ב'.
  2. ^ היימן, תנאים ואמוראים עמ' 400.