שלום נתן רענן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלום נתן רענן
לידה 1900
כ"ו באב תר"ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1972 (בגיל 72 בערך)
י' בניסן תשל"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה ז' בניסן תרפ"ד (1924)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
תקופת הפעילות ?–1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
רבותיו הראי"ה קוק, הרב דוד כהן (הנזיר)
תלמידיו הרב יעקב אריאל, הרב יעקב שפירא, הרב יהושע מגנס
צאצאים אליהו שלמה רענן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שלום נתן רענן (רב נוֹסוֹן - בפי תלמידיו; כ"ו באב תר"ס, 21 באוגוסט 1900 - י' בניסן תשל"ב, 25 במרץ 1972) היה ר"מ בישיבת מרכז הרב ומנהלה. חתנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יעקב אלעזר וצ'סנא רענן-הירשוביץ. למד בישיבת פוניבז' בליטא אצל הרב יוסף שלמה כהנמן, ואחריה גם בישיבת סלבודקה.

בז' בניסן תרפ"ד (1924) עלה לארץ ישראל משאולאי שבליטא. בתחילה לא הייתה לו קורת גג והוא ישן על ספסל בבית הכנסת "ישועות יעקב" במאה שערים. מאוחר יותר התגורר בביתו של הרב דוד כהן (הנזיר) וקבע את לימודו אצל הרב קוק בישיבת מרכז הרב. בקיץ תרפ"ח (1928) נישא לרבנית בתיה-מרים, בתו של הרב קוק (נפטרה בכ"ג בחשון ה'תשל"ב)[1].

בהוראת הרב קוק היה ממלא מקומו באמירת שיחה בסעודה שלישית בישיבה כאשר הרב קוק לא היה בירושלים. לאחר פטירתו של הרב קוק בתרצ"ה הוטל ניהול הישיבה על שכמו והוא שימש גם כר"מ בישיבה ומסר שיעור שבועי בדרך הלימוד הישיבתית.[2] הוא התגורר ב"בית הרב", שבו שכנה גם הישיבה. אחותו טובה (לימים אשתו של הרב זוסמן ריגר) התגוררה אף היא ב"בית הרב" כששימשה את אימו של הרב קוק. שיעוריו היו קצרים מהמקובל ונאמרו בתמציתיות. גם כאשר היה חולה הגיע לישיבה למסור את השיעור.

היה חברו הקרוב של גיסו הרב צבי יהודה הכהן קוק. היה יו"ר ועדת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב קוק[3]. בשנת תשכ"ח 1968 הוענק לו תואר "יקיר ירושלים"[4].

הרב רענן נפטר בליל שבת הגדול בשנת תשל"ב (1972)[5]. מכון הרצי"ה הוציא לזכרו את ספר הזיכרון "בשמן רענן".

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, אברהם יצחק, טבע בחוף בת-ים בכ"ג באב תשי"ט, בהיותו בן עשרים[6]. לזכרו יצא הספר "לחי ראי"[7] וכן החוברת "חזון הצמחונות והשלום" (בעריכת הרב הנזיר).

בתו, ציפורה, נישאה לרב מרדכי פרום, שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב, ונפטר בה'תשל"ב (1972).

בנו הרב אליהו שלמה רענן היה חבר מערכת הלכה ברורה ובירור הלכה. הוא היה תושב חברון ונרצח בביתו בתשנ"ח, 1998[8].

אחותו, הרבנית פנינה, הייתה נשואה לרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל.

אחותו, הרבנית טובה, הייתה נשואה לרב זוסמן ריגר, אב בית הדין הרבני בחיפה, שגם הוא לימד, לתקופה מסוימת, במרכז הרב.

אחיו, שמואל ליב, עבד במכון הארי פישל ונפטר בגיל צעיר[9].

יעקב אלעזר הירשוביץ
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה שפירא
 
 
 
שלום נתן רענן
 
טובה ריגר
 
זוסמן ריגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר כהנא שפיראמרדכי פרום
 
ציפורה פרוםרחל אליצור
 
 
 
קלמן בר
 
דפנה בר
 


עץ משפחת קוּק


שלמה זלמן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי יהודה רבינוביץ' תאומים
 
 
 
 
 
 
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר הירשוביץ
 
רייזא רבקה
 
אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוּק
 
אלטה בת שבע
 
דב בער קוּק
 
שמואל הכהן קוק
 
שאול חנא קוק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם אלקנה כהנא שפירא
 
פנינה
 
שלום נתן רענן
 
בתיה מרים
 
צבי יהודה הכהן קוק
 
פרידה חנה
 
ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים
 
רפאל קוק
 
הלל קוק
 
נחום הכהן קוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה כלאב
 
יעקב כלאב
 
צילה הלוי
 
חיים שלום הלוי (גורדין)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעקב אלעזר שפירא
 
 
 
 
 
צפורה
 
מרדכי פרום
 
שלמה קוק
 
יהודית קוק
 
שמחה הכהן קוק
 
נחום קוק
 
אברהם יצחק קוּק
 
יעקב כ"ץ
 
שרה זהבה קוק
 
לאה קוּק
 
אברהם שרמן
 
אברהם יצחק כלאב
 
 
 
 
 
שלמה הלוי
 
לינה הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
(בת)
 
אברהם ישראל סילבצקי
 
 
 
 
 
 
 
בן ציון קוק
 
 
 
זיוה מאיר
 
חיים קוק
 
דב איסר קוּק
 
לאה קוּק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרצי הלוי
 
אמיר הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה קוּק
 
סיון רהב-מאיר
 
ידידיה מאיר
 
יצחק מאיר
 
 
 
 
 


מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשמן רענן - ספר זיכרון לרבי שלום נתן רענן, בהוצאת מכון הרצי"ה
  • נשמה של שבת - ספר זיכרון לבנו, רבי אליהו שלמה רענן, בעריכת הרב מנדי אריאלי.
  • הרב משה צבי נריה, 'מדות דרבי נתן: לדמותו של חתנא-דבי-נשיאה הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה - כרך א, תשנ"א, עמ' 495–514
  • הרב משה צבי נריה, 'חתנא-דבי-נשיאה, הרב שלום-נתן רענן ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 272–276.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתה הרבנית מרים רענן-קוק, מעריב, 12 בנובמבר 1971, עמ' 5
  2. ^ הרב יעקב אריאל, הסכמה לספר "האר עינינו בתורתך" מאת אמיתי קמינצקי
  3. ^ לדוגמה: הרב אלטר מאיר, הרב גרשון אריאלי, הצופה, 20 בפברואר 1959, עמ' 5
  4. ^ העיטור "יקיר ירושלים" יוענק היום ל-20 אישים, על המשמר, 14 בפברואר 1968, עמ' 3; יקירי ירושלים לשנת תשכ"ח 1968 באתר עיריית ירושלים
  5. ^ מת הרב נתן קוק, דבר, 26 במרץ 1972, עמ' 4
  6. ^ אברהם יצחק רענן-קוק ז"ל, הצופה, 30 באוגוסט 1959, עמ' 4; אברהם יצחק קוק הובא למנוחות בירושלים, חרות, 31 באוגוסט 1959, עמ' 4
  7. ^ זכרון להולכים, ר' אברהם־יצחק רענן־קוק ז"ל (שנה לפטירתו), הצופה, 16 באוגוסט 1960;
    ר' אברהם-יצחק רענן-קוק ז"ל: שנתיים לפטירתו, שם, 21 באוגוסט 1961, עמ' 3
  8. ^ דף לזכר הרב אליהו שלמה רענן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  9. ^ שמואל ליב הירשוביץ ז"ל, הצופה, 26 במאי 1941;
    מצבתו בהר הזיתים