שבת הגדול
בשם שַׁבַּת הַגָּדוֹל מכונה השבת שלפני פסח. בשבת זו דורש הרב בקהילתו בהלכות הפסח. כן יש הנוהגים לקרוא בשבת זו קטעים מההגדה של פסח. שבת זו ידועה כשבת מיוחדת החל מאמצע ימי הביניים.
תוכן עניינים |
מקור השם [עריכה]
כבר בכתובת עתיקה מן המאה ה-10 ברמלה מוזכר השם "שבת הגדול". למעשה, ישנה אפשרות שכבר בתקופות קדומות עוד יותר נקראה שבת זו בשם זה. כך, בהבשורה על-פי יוחנן (יט, לא) נאמר על השבת שלאחר צליבת ישו שחל כנראה בערב פסח "והשבת ההוא גדול הוא" (בתרגומו של יצחק סלקינסון). בארמית הסורית כונה השבוע שלפני חג הפסחא הנוצרי "שבתא רבא", שיכול להיות מתורגם ל"השבוע הגדול" או ל"השבת הגדולה". במחזור ויטרי (וכן בעוד ספרים מהספרות דבי רש"י) מן המאה ה-12 מוזכרת (סימן רנט) התמיהה מדוע נהגו לקרוא לשבת זו "שבת הגדול", שהרי אין שבת זו גדולה מיתר שבתות השנה.
טעמים [עריכה]
טעמים רבים ניתנו לכך שהשבת שלפני פסח נקראת שבת הגדול:
- בטור (אורח חיים, תל) מובא שהשם ניתן בגלל הנס הגדול שהיה לבני ישראל במצרים על פי מסורת חז"ל (בסדר עולם) שי' בניסן של שנת יציאת מצרים היה באותה שנה בשבת ובאותו יום לקחו שה לקרבן פסח לעיני המצרים, אשר השה היה אלוהיהם ולמרות זאת לא אוּנה לבני ישראל כל רע מהמצרים.
- בספר "שבולי הלקט" (סימן רה) מובא שהרב מאריך לדרוש בשבת זו, ודומה לאנשים כיום ארוך וגדול, כשם שנקרא יום כיפור "צומא רבא" (הצום הגדול).
- האבודרהם הסביר כי בשבת זו קיבלו ישראל את המצווה הראשונה שלהם, ונהיו כקטן הנכנס לגיל בר מצווה ונקרא "גדול".
- ר' שלמה קלוגר טען כי שבת זו נקראת כך כדי להדגיש את מעלתה של השבת על פני יום טוב של פסח הקרוב, הנקרא שבת, על פי פרשנות חז"ל לפסוק "ממחרת השבת".
- היו שטענו כי השבת נקראת כך על שום שה'גדול' (הרב) דורש בבית הכנסת בהלכות החג.
- בשם מהרש"ל הובא שהשבת נקראת על שם ההפטרה שנקראת באותה שבת, שבסיומה מופיע הפסוק "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא... לפני בא יום ה' הגדול והנורא", למרות ששבתות שנקראות על שם הפטרות נקראות לרוב על שם התחלת ההפטרה.
- יש שגרסו שכל שבת לפני חג נקראה "שבת הגדול", דהיינו שבת שלפני חג גדול. כך, בסידור עתיק לפי מנהג קורפו נמצא "סדר לשבת הגדול של שבועות".
- השערה נוספת שהועלתה קושרת לכך את המנהג לאפות ככרות לחם גדולים לעניים משאריות החמץ שנותר.
הטעמים שבהם "הגדול" אינו מתייחס לשבת, אלא למושא אחר, כגון הרב הדרשן, פותרים גם קושי לשוני שעולה מהכינוי "שבת הגדול": המילה "שבת" לרוב משמשת בלשון נקבה, ואילו "גדול" הוא תואר לזכר. עם זאת, ישנם מקורות בהם מתוארת השבת בלשון זכר, לדוגמה: "כל שומר שבת מחללו (מלחלל אותו- את השבת)" (ישעיהו נ"ו, ו).
מנהגים בשבת הגדול [עריכה]
המנהג הרווח בשבת זו הוא שרב הקהילה דורש לפני הקהל מהלכות הפסח, לעתים בשילוב דברי אגדה ומוסר. בספר ה"תקנות בישראל" מציין הרב ישראל שציפנסקי כמה קהילות בהן התקיימה חובה של הרב לדרוש דווקא בשבת זו. נטען שההארכה בדרשה זו נובעת מריבוי ההלכות הקשורות לחג הפסח.
כמו כן ישנו מנהג (בקהילות האשכנזים) לקרוא חלק מההגדה של פסח - עד המילים "לכפר על כל עוונותינו"; והביאו האחרונים לכך טעם - שנס יציאת מצרים החל כבר בשבת שלפני היציאה, כמבואר בטור. יש שהסבירו כי הקריאה מהווה הכנה לליל הסדר. משבת זו גם מפסיקים האשכנזים לומר את המזמור "ברכי נפשי" (תהילים ק"ד) שנוהגים לאומרו כל שבתות החורף לאחר מנחה.
אצל הקראים נוהגים לקרוא בשבת הגדול בבית הכנסת בציבור את ההלל הגדול שהוא חיבור הדומה במבנהו ובחלקים גדולים מתוכנו להגדה של פסח לפי מנהג הקראים או ההלל הקטן שנקרא בבית היחיד, אולם במקורו הוא ארוך ממנו.
הפרשה וההפטרה בשבת הגדול [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
על פי הלוח העברי הקבוע, בשנים פשוטות חל שבת הגדול תמיד בפרשת צו. בחלק מהשנים המעוברות, קוראים את פרשת מצורע ובחלק את פרשת אחרי מות.
ברוב הקהילות נהוג להפטיר בשבת הגדול בפרשת "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים" (מלאכי ג'). לקריאה בהפטרה זאת נתנו מספר טעמים:
- הלבוש, וכן הגר"א כתבו שקוראים הפטרה זו בגלל שמוזכרת בה הגאולה האחרונה על ידי אליה הנביא, כמו בגאולה הראשונה, ביציאת מצרים.
- הרב יעקב עמדין מביא שקוראים הפטרה זו כדי להזהיר את הציבור על המעשרות:
- "עוד טעם, לפי שבפסח העולם נידון על התבואה. ואמרו חכמים: בעוון ביטול מעשרות, שמים נעצרין והיוקר הווה, ובני אדם רצין אחר פרנסתם ואינם מגיעים, ומביא רעב של כליה וכו'. ואם נותנים מעשרותיהם, מתברכים. שנאמר: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג, י), הרי הדבר מפורש מאוד שהפטרה זו מעניין של פסח היא תמיד. ולפיכך מפטירין בה לפני הפסח. להזהיר את העם על עניין המעשרות קודם גמר הדין על התבואה, שלא תלקה בשבילם".
עם זאת, במקרים שבהם הקריאה בתורה בשבת הגדול היא בפרשת מצורע, יש הנוהגים (של"ה פסחים בהג"ה) לקרוא את ההפטרה הרגילה של הפרשה ("וארבעה אנשים", מלכים ב' פרק ז), משום שגם בה יש מעניין הנס, שכן יש שם ברכת שפע מיוחדת ("סאה סולת בשקל"). יש שנהגו לקרוא בהפטרה זו רק אם חלה השבת בערב הפסח, ומשום שכתובה בה מצוות ביעור מעשרות, שאמור להיעשות בערב פסח.
יוסף עופר [1] טען שההפטרה של שבת הגדול התגלגלה מהיותה ההפטרה של חלק מפרשת צו, על פי המנהג הקדום בארץ ישראל, דרך היותה ההפטרה של כל פרשת צו על פי המנהג הבבלי, עד להפיכתה להפטרה של שבת הגדול, שבשנים פשוטות על פי הלוח העברי הקבוע קוראים בו את פרשת צו. לדבריו, במקור הפטרת "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים", נקראה עם הסדר (פרשת השבוע הארץ-ישראלית) הראשון שמתחיל בפרשת צו - "זה קרבן אהרן ובניו... מנחה תמיד" (ויקרא ו, יב), על פי הנוהג שהפסוק הראשון בהפטרה היה קשור לשונית לפסוק הפותח את ה"סדר". עם דחיית מנהג הקריאה התלת-שנתי הארץ ישראלי, היו ששימרו את המנהג, וקראו בכל שבת את הפטרת ה"סדר" הפותח את הפרשה, כפי שנהגו בביזנטיון (מנהג רומניה), וכן גם אצל הקראים. בשלב מסוים נוצרה תחרות בין הפטרת פרשת צו הבבלית, "עולותיכם ספו" (ירמיהו ז, כא ואילך) להפטרת "וערבה לה'". הד לעימות נמצא בתשובת ר' מנחם באור זרוע (חלק ב, הלכות קריאת מועדים והפטרות, סימן שצ"ג), שמתלבט בין המנהג המקובל בציבור להפטיר תמיד "עולותיכם ספו", לבין מה שקיבל מאבותיו להפטיר "וערבה". הפתרון שהציע הוא לקרוא את "וערבה" רק בערב פסח שחל להיות בשבת, יום בו מוקרב קורבן פסח ולא ראוי לקרוא בו על התנגדות לקורבנות, שמתואר בהפטרת "עולותיכם ספו". בהמשך התשובה הרחיב מנחם את הדברים גם לכל "שבת הגדול" שלפני הפסח.
עופר מציין שייתכן שהיו גורמים אחרים שהאיצו את הבחירה בהפטרת "וערבה" לשבת הגדול, כגון היותה של הפטרת "עולותיכם ספו" הפטרת פורענות קשה, שהציבור העדיף להימנע ממנה, וכן התקבעותו של המנהג לדרוש ב"שבת הגדול", ובכך להופכה לשבת מיוחדת, כמו גם הקשר המדרשי המאוחר בין "יום ה' הגדול והנורא" לגאולת פסח.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרב עוזי קלכהיים, שבת הגדול
- יוסף עופר, הפטרת שבת הגדול, "דף קשר" 332
- הרב ד"ר יצחק פריז, "שבת הגדול" - על שום מה?, דף שבועי, אוניברסיטת בר-אילן
- שבת הגדול, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים [עריכה]
| חג הפסח | ||
|---|---|---|
| מקורות |
עשר מכות מצרים • יציאת מצרים • קריעת ים סוף • קורבן פסח |
 |
| חמץ ומצה |
חמץ • מנהג איסור קטניות • מצה • מצה שמורה |
|
| ערב פסח |
שבת הגדול • הגעלת כלים • בדיקת חמץ • תענית בכורות • ביטול חמץ • ביעור חמץ • מכירת חמץ |
|
| ליל הסדר |
קערת ליל הסדר • הגדה של פסח • ארבע כוסות • כרפס • מה נשתנה • הא לחמא עניא • ארבעה בנים • סיפור יציאת מצרים • מרור (מרורים) • חרוסת • אפיקומן |
|
| סיום החג |
שביעי של פסח • סעודת משיח • לאחר צאת החג: מימונה • רומפלנאכט |
|
| מאכלי החג |
מצה בריי • קמח מצה • מסוקי • קניידלעך • קציצות כרישה |
|
| שונות |
סעודת אסתר • סהרנה • פסח שני • מסכת פסחים |
|
|
|
||
| חגי ישראל ומועדיו | ||
|---|---|---|
| חגים ומועדים |
ראש השנה • יום הכיפורים • סוכות • הושענא רבא • שמיני עצרת • שמחת תורה • חנוכה • ט"ו בשבט • פורים |
 |
| ימים מיוחדים |
שבת • יום כיפור קטן • ראש חודש • עשרת ימי תשובה (גם: בין כסה לעשור) • פורים קטן • ספירת העומר • ימי בין המצרים • חודש אלול |
|
| תעניות ציבור |
צום גדליה • עשרה בטבת • תענית אסתר • י"ז בתמוז • תשעה באב |
|
| שבתות מיוחדות |
שבת מברכים • שבת שובה • שבת שירה • שבת שקלים • שבת זכור • שבת פרה • שבת החודש • שבת הגדול • שבת חזון • שבת נחמו |
|
| ימים מיוחדים שנקבעו
לאחר הקמת המדינה |
יום הזיכרון לשואה ולגבורה • יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה • יום העצמאות • יום ירושלים |
|
| ימים ממלכתיים
להנצחת אישים |
יום הזיכרון לרחבעם זאבי • יום הזיכרון ליצחק רבין • יום הזיכרון לדוד בן-גוריון • יום הרצל • יום זאב ז'בוטינסקי |
|
| חגי עדות |
סיגד • י"ט כסלו • מימונה • סהרנה • יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל • פורים שני |
|
|
|
||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
