אולה שור-סלקטר

אולה שור-סלקטר

שור-סלקטר בנובמבר 2008
שור-סלקטר בנובמבר 2008
לידה	1 ביוני 1977 (בת 46) קישינב, ברה"מ
סוגה מועדפת	תיאטרון
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2001
עיסוק	זמרת יוצרת
מקום לימודים	בית צבי
פרסים והוקרה	ראו פרסים
פרופיל ב-IMDb

אוֹלָה שׁוּר-סֵלֶקְטָר (נולדה ב-1 ביוני 1977) היא שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, וזמרת יוצרת ישראלית ילידת מולדובה הסובייטית.

ביוגרפיה

נולדה בקישינב שבברית המועצות לשעבר, כיום בירת מולדובה, ובגיל 13.5 עלתה עם משפחתה לישראל (כשהגיעה המשפחה לישראל נפלה בטפסים שגיאה של פקיד, שבעקבותיה נודעה שור בשם אולה שצ'ור עד 2006). אביה הוא במאי תיאטרון המלמד במגמת התיאטרון בבית הספר החקלאי ויצו נהלל. למדה בתיכון "ניר העמק" בעפולה במגמת פיזיקה-מחשבים. בצבא שירתה בלהקת פיקוד הצפון. למדה משחק בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" (1998–2001). במהלך לימודיה זכתה במספר מלגות, ביניהן במלגת הצטיינות של קרן שרת אמריקה ישראל. זוכת פרס צבי קליר לתלמידה המצטיינת.

שיחקה במשך חצי שנה בתיאטרון הספרייה, תיאטרון הבוגרים של בית צבי. משחקת מאז שנת 2002 בתיאטרון הקאמרי, בדרך כלל בתפקידים ראשיים.

בטלוויזיה הופיעה ב"החצר", ב"בין השורות" וב"סוזנה הבוכייה", כמו כן הנחתה את התוכנית "חטף פתח" בטלוויזיה החינוכית, ועוד.

לשור-סלקטר מופעי יחיד מוזיקליים בליווי נגנים המתקיימים בין היתר ב"קפה תיאטרון של הקאמרי", אותם היא גם מביימת ועורכת. מופע הג'אז "Twisted", מופע "לאור נרות" של רומנסות רוסיות וצועניות עתיקות אותם עיבדה מוזיקלית בצוותא עם יבגני (ז'קה) פיסק; מופע שירי משוררים: לאה גולדברג, רחל המשוררת ונתן אלתרמן, אותו עיבדה ביחד עם אורן אלדור.

ב-2012 יצא לאקרנים הסרט "העולם מצחיק", בו שור-סלקטר מגלמת את דמותה של נטשה, אהובתו חולת הסרטן של שדר הרדיו גולן (אלי פיניש), שמנסה להקים מחדש את "הגשש החיוור".

היא משחקת בתפקיד הנשי הראשי של טניה, בסרטו של יבגני רומן, "איגור ומסע העגורים", שעלה במרץ 2013.

בשנת 2019 השתתפה בסדרת הנוער גיבור אמיתי לצד אדי קבטנר, רן דנקר וג'וי ריגר.

בשנת 2020 החלה להשתתף במחזה "אלוהי הקטל" בתיאטרון הקאמרי.

החל מסוף 2022 החלה לגלם את התפקיד הראשי במחזה ״נרות יום הולדת״ בתיאטרון הקאמרי.

בשנת 2023 השתתפה בעונה השנייה של דרמת-הפשע השוטרים שמשודרת בקשת.

חיים אישיים

שור-סלקטר נשואה לשחקן מיכה סלקטר, שאותו הכירה בהצגה "עיר הנפט", ולהם שתי בנות. בתה מעיין סלקטר שור שיחקה בסדרת הילדים המצליחה אולי פיל ובסרט שובר הקופות מזל טוב. היא כלתו של השחקן היא כלתו של השחקן אברהם סלקטר.

פרסים

• 2013 - פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הבינלאומי לסרטים קצרים בניו יורק בשנת 2013 על תפקידה בסרט "ברוכים הבאים או משתתפים בצערכם".
• 2006 – זוכת פרס התיאטרון הישראלי כשחקנית השנה על תפקידה בהצגה "אנטיגונה".
• 2006 – זוכת פרס עיריית תל אביב-יפו כשחקנית המצטיינת ע"ש אבנר חזקיהו על תפקידה בהצגה "ציפור שחורה".
• 2005 – זוכת פרס השחקנית המצטיינת ע"ש אברהם בן-יוסף לשנת 2005 על תפקידה בהצגה "ביבר הזכוכית".
• 2004 – זוכת פרס רוזנבלום כהבטחה בעולם התיאטרון.
• 2002 – זוכת פרס התיאטרון הישראלי, כשחקנית המבטיחה על תפקידה בהצגה "אמא קוראז'".
• 2002 – זוכת המלגה ע"ש עדנה פלידל על תפקידה בהצגה "מעיין הכבשים".
• 2001 – זוכת פרס צבי קליר לתלמידה המצטיינת ב"בית צבי".

תפקידים

תיאטרון הספרייה

הצגה	מחזאי	תפקיד	במאי
משחקי הפיג'מה	ג'ורג' אבוט	בייב	ארתור קוגן
הרפתקה בקרקס	ג'יימס אמברוז בראון	החתול	אלון אופיר
מלחמת טרויה לא תפרוץ	ז'אן ז'ירודו	הלנה	עידו ריקלין
הפנטזיות של פריאטייב	אלה סוקולוב	אלכסנדרה	סלבה מלצב

התיאטרון הקאמרי

הצגה	מחזאי	תפקיד	במאי
כימים אחדים	חנן שניר ודנה ידלין על פי מאיר שלו	יהודית	חנן שניר
הילד חולם	חנוך לוין	האם	עמרי ניצן
יהודים רעים	ג'ושוע הרמון	דפנה-דיאנה	עמרי ניצן
אלקטרה	סופוקלס	אלקטרה	כפיר אזולאי
מעיין הכבשים	לופה דה וגה	לאורנסיה	אילן רונן
אמא קוראז'	ברטולט ברכט	קטרין, הבת האילמת של אמא קוראז'	עמרי ניצן
המלביש	רונלד הארווד	איירין	מיכה לבינסון
קוויאר ועדשים	ג'וליו סקארניצ'י ורנלדו טאראבוזי	פיורלה	אילן רונן
עיר הנפט	הלל מיטלפונקט	יודית	הלל מיטלפונקט
ביבר הזכוכית	טנסי ויליאמס	לורה	מיכה לבינסון
ציפור שחורה	דייוויד הרוואר	אונה	עידו ריקלין
יתוש בראש	ז'ורז' פדו	לוסיין הומנידס	עמרי ניצן
אנטיגונה	סופוקלס	אנטיגונה	חנן שניר
הנפש הטובה מסצ'ואן	ברטולט ברכט	שן טה / שו טה	אודי בן-משה
ינטל	יצחק בשביס-זינגר	ינטל	משה קפטן
קברט	ג'ון מאסטראוף ופרד אב	סאלי בולס	עמרי ניצן
גטו	יהושע סובול	חיה הזמרת (מחליפה את אניה בוקשטיין, שעזבה את התפקיד)	עמרי ניצן
נשות טרויה	אוריפידס	קסנדרה	יוקיו נינגאווה
חולה אהבה בשיכון ג'	שבי גביזון	לבנה	עדנה מזי"א
נדנדה בשניים	ויליאם גיבסון	גיטל	אולה שור-סלקטר ומיכה סלקטר

טלוויזיה

סדרה	ערוץ	במאי	תפקיד	שנה
חטף פתח	הטלוויזיה החינוכית		הנחיה
החצר	ערוץ התכלת	אבי כהן	איטי רוטנברג	2005-2003
בין השורות	yes Raduga!	יבגני רומן	זויה פוגובקינה	2009
סוזנה הבוכייה	HOT3	לינה וסלבה צ'פלין	קטיושה	2009
להעיר את הדב	קשת	קרן מרגלית	איריס	2018

קולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
סימה וקנין מכשפה	דרור שאול	אחות בבית חולים	2003
הסיפור של יוסי	איתן פוקס		2012
העולם מצחיק	שמי זרחין	נטשה, חולת סרטן	2012
איגור ומסע העגורים	יבגני רומן	טניה	2013
ברוכים הבאים או... משתתפים בצערכם (סרט קצר, 28 דקות)	לאון פרודובסקי	אולה	2012
הרפסודה	עודד רז	יולה	2020

קישורים חיצוניים

• אולה שור-סלקטר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אולה שור-סלקטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אולה שור-סלקטר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• אולה שור-סלקטר, בארכיון הבימה
• אולה שור-סלקטר, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
• הדף של אולה שור-סלקטר, באתר התיאטרון הקאמרי
• אולה שור סלקטר היא אלקטרה – ריאיון, באתר התיאטרון הקאמרי
• צבי גורן, אולה שצ'ור בהופעה: שחקנית בסימן ג'אז, באתר הבמה, 1 בדצמבר 2005
• רוני תמיר, אולה שצ'ור - נרות מתרבות רחוקה וקסומה (אורכב 22.01.2020 בארכיון Wayback Machine), אפוק טיימס, 20 בינואר 2006
• מיכאל הנדלזלץ, מלים גבוהות ומוות חסר טעם, באתר הארץ, 16 בינואר 2007
• טל פרי, ‏תפקיד חייה, באתר גלובס, 18 בינואר 2007
• ענת זהר, אנטיגונה והיימון, באתר nrg‏, 29 במרץ 2007
• טל היינריך, זוכי פרס התיאטרון, באתר nana10‏, 1 באפריל 2007
• ורד לי, ספריות: אולה שור סלקטר שחקנית תיאטרון הקאמרי, תל אביב, באתר הארץ, 4 ביולי 2007
• יונתן אסתרקין, אולה שור-סלקטר היא הנפש החיה, באתר nrg‏, 20 בדצמבר 2008
• הנשים המבטיחות בתחום התרבות והפנאי, באתר כלכליסט, 5 במרץ 2009
• ליבת גרינבוים, אולה שור עושה את קברט, באתר ynet, 4 בספטמבר 2011
• לירון אלג'ם, אולה שור-סלקטר בנעליה של לייזה מינלי, באתר Xnet‏, 4 בספטמבר 2011
• חגית גינזבורג, סלקטיבית: הפפראצי לא מחכה לאולה שור סלקטר, באתר nrg‏, 26 ביוני 2012
• יעקב בר-און, ‏מלכת התיאטרון: הקריירה החדשה של השחקנית אולה סלקטר, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
• איה חיות, השחקנית אולה שור־סלקטר: "את הרגישות שלי הפכתי למקצוע", באתר הארץ, 24 בפברואר 2019