אימאג'סאט אינטרנשיונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אימאג'סאט אינטרנשיונל
ImageSat International N.V‏
סמל החברה
מייסדים התעשייה האווירית
אל-אופ
שנת הקמה 1997
משרד ראשי יהוד
שליטה בחברה קרן פימי
www.imagesatintl.com

אימאג'סאט אינטרנשיונל (ImageSat International) היא חברה בינלאומית המספקת תצלומי לוויין, באמצעות שני לוויינים שבבעלותה. החברה הוקמה על ידי התעשייה האווירית לישראל, אלביט מערכות ומשקיעים שונים. החברה רשומה באנטילים ההולנדיים, דבר המאפשר לה לפעול גם מול לקוחות שלא היו מעוניינים לקיים קשרים מסחריים גלויים עם ישראל. לחברה משרדים ראשיים בלימסול (קפריסין) ובתל אביב.

אימאג'סאט מעסיקה כ-40 עובדים, בהם מפעילי תחנת הבקרה של הלוויין הממוקמת במפעל מב"ת ביהוד, עובדי ארכיון התצלומים הנמצא בלימסול שבקפריסין, וכן מפעילים בתחנות הקולטות את התצלומים בעולם.

לוויינים בשירות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מפעילה שני לווייני תצפית, שיוצרו על ידי התעשייה האווירית:

  • לוויין שלישי, ארוס C, טרם נבנה ונמצא בשלב מוקדם של אפיון ומשא ומתן מול התעשייה האווירית וגורמים נוספים.

אופני הפעלה ייחודיים של לווייני החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת אימאג'סאט פיתחה מודלים ייחודיים בשוק לוויינות הצילום המסחרית.

  • SOP - Satellite Operating Partner: לקוחות ששילמו עבור שירות זה מקבלים למעשה שליטה על מצלמת הלוויין כשהוא מצוי מעל השטח שעבורו נרכש השירות, והפעלת המצלמות וניהוג הלוויין מתבצעים על ידי הלקוח.
  • Exclusive Pass on Demand - EPOD: לקוחות המשתמשים בשירות זה מקבלים בלעדיות על תוצרי הלוויין במעברים מוגדרים מעל שטחים ספציפיים בכדור הארץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימאג'סאט נוסדה בשנת 1997 על ידי החברות אל-אופ, התעשייה האווירית ומשקיעים פרטיים, במטרה למסחר את הטכנולגיה שפותחה לפרויקט הלווין הצבאי "אופק". למיזם גויסו כ-90 מיליון דולר והוא החל בבניית הלוויין ארוס A (ששמו נגזר מראשי תיבות של "מערכת תצפית מרחוק על כדור הארץ" באנגלית). הלוויין פותח ויוצר על ידי מפעל "מבט" של התעשייה האווירית, ושוקל פחות מ-250 קילוגרם, בלוויין הותקנה מצלמה דיגיטלית, שפותחה ומיוצרת על ידי חברת אל-אופ[1]. הלוויין שוגר ב-5 בדצמבר 2000 מאתר הטילים סבובודני שבסיביר[2]. ביוני 2001 נחתם הסכם לבניית לוויין ארוס B בעלות של 110 מיליון דולר בידי מפעל "מבט" של התעשייה האווירית[3], והוא שוגר באפריל 2006[4].

בנובמבר 2017 מכרה התעשייה האווירית את השליטה בחברה לקרן פימי תמורת 40 מיליון דולר[5].

ביקורת מבקר המדינה על מיזם לווייני התצפית המסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שבין יולי 2003 למאי 2004 בדק משרד מבקר המדינה את תוכניות התעשייה האווירית לכניסה לשוק לווייני התצפית האזרחיים, את תוכניותיה למימון ושיווק המיזם כפי שהוצגו לדירקטוריון התעשייה האווירית במהלך השנים 1997–2004, ואת העדכונים והשינויים כפי שהוצגו ביחס לתוכניות התעשייה האווירית המקוריות. כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את יחסי הגומלין, שהתהוו במשך שנות קיום המיזם, בינו לבין תוכניות החלל של משרד הביטחון. הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בהתייעצות עם מבקר המדינה, החליטה שלא להניח פרק זה במלואו על שולחן הכנסת, ולפרסם רק את עיקרי התקציר ואת עיקרי הסיכום שלו, לשם שמירה על ביטחון המדינה וכדי למנוע פגיעה בקשרי מסחר בינלאומיים שלה.

עיקרי הליקויים כפי שהם מופיעים בדו"ח מבקר המדינה:

  • תוכניותיה של התע"א למכירה לגורמים אזרחיים של לווייני תצפית ושירותי תצפית לוויינית היו חלקיות ובלתי מבוססות דיין מבחינת טיב הנתונים וסבירות ההנחות שעליהן הן נשענו. כל זאת בשוק שבו לתע"א לא היה ניסיון קודם.
  • הנהלת התע"א לא לקחה בחשבון את מידת יכולתו של השותף האסטרטגי העיקרי, שצירפה למימוש המיזם, לעמוד בהתחייבויותיו המימוניות, ולא הציגה לדירקטוריון התע"א בדיקת נאותות של השותף שערכה חברת ייעוץ חיצונית.
  • המלצת יו"ר ועדת הכספים של התע"א מינואר 1997, כי היא תעסוק בייצור הלוויין ושיגורו בלבד (להבדיל משיווקו ותפעולו), לא נבחנה ולא הוצגה בפני דירקטוריון התע"א.
  • החלטות הדירקטוריון מפברואר 1997 ומאוקטובר 1998 למימוש המיזם התקבלו על סמך נתונים שהציגה הנהלת התע"א לדירקטוריון, בלי שבדקה את מקורות גיוס ההון לתוכנית הכוללת, ואת יכולת השקעת השותף במיזם בהון ובהלוואות בעלים. בין היתר, לא הציגה הנהלת התע"א תוכנית עסקית כוללת לרבות האמצעים למימושה.
  • על אף שהנהלת התע"א לא הגישה לדירקטוריון בקשה למתן אשראי בגין ייצור לוויין מתקדם יותר - "ארוס B", כנדרש, נתנה הנהלת התע"א אשראי לחברה ללא אישור הדירקטוריון. האשראי הסתכם עד מועד סיום הביקורת בכ-39.1 מיליון דולר.
  • התוכנית העסקית שהוצגה לדירקטוריון התע"א במאי 2001, לאחר שיגור "ארוס A", כללה הנחת שיווק מרכזית, בדבר שני חוזים ארוכי טווח, שהייתה אופטימית מדי. הנהלת התע"א הציגה לאישור הדירקטוריון בתדירות שינויים בהיקף התוכנית, ללא ניתוח הנחות היסוד המקוריות והנתונים שהביאו להחלטות קודמות, וללא הנמקה מדוע מנקודת המבט של התע"א כדאי להמשיך ולקדם את התוכנית העסקית, נוכח השינויים שעליהם הוחלט מעת לעת.

לדברי המבקר, לכשהתעוררו הקשיים במימון המיזם, דרשה הנהלת התע"א מדירקטוריון התע"א לקבל החלטות לאו דווקא משיקולים כלכליים ומבלי שהציגה לו חלופה מעשית, אלא נוכח התחייבויות חוזיות של התע"א כלפי החברה שהייתה בעת ובעונה אחת לקוח של התע"א וגם חברה המוחזקת על ידיה.

תגובת התעשייה האווירית לדו"ח מבקר המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התעשייה האווירית הקימה בסוף שנות ה-90 יחד עם שותפים, חברה לאספקת שירותי תצפית לוויינית באמצעות לוויינים המיוצרים בתע"א. פעילות החברה, ISI (ImageSat International) החלה להניב הכנסות החל משנת 2001, בעקבות השיגור של הלוויין ארוס A (EROS A). ISI הוקמה על רקע נסיבות שאפשרו לתע"א ולשותפיה ליזום מהלכים עסקיים במגמה למנף את יכולותיה בתחום לוויינות התצפית, למכירת שירותי תצפית בשוק העולמי.
  • מאז שיגור הלוויין מספקת ISI שירותי תצפית למספר לקוחות ומפיקה מפעילות זו הכנסות בהיקפים ניכרים. יחד עם זאת, בתום כחמש שנים משיגור הלוויין הראשון נמצאת עדיין החברה בשלב של השקעה במערך הלוויינים. לפי התוכנית העסקית של ISI יכלול המערך מספר לוויינים נוספים מלבד לוויין ארוס A. שיגור הלוויין השני של החברה מתוכנן לראשית שנת 2006.
  • לפני קבלת ההחלטה על ידי התע"א להקים המיזם, נבחנה לעומק התוכנית העסקית של ISI. התוכנית התבססה על מודל שיווקי חדשני בשוק שהתחיל רק להתפתח ועדיין נמצא בראשיתו.
  • טבעי הוא שבתחום חדשני כגון שוק מכירות תצלומי לוויינים, התחזיות עליהן התבססה התוכנית העסקית, על אף שנערכו בצורה יסודית ומעמיקה, התממשו רק בחלקם. יחד עם זאת, יש לציין שהתע"א, עם שותפיה, איתרו משקיעים נוספים שהשקיעו סכומים ניכרים לשם בניית מערך הלוויינות של החברה, במקביל לתחילת מתן השרות ללקוחות.
  • הערכת התע"א ושותפיה היא שבטווח הארוך ההשקעות שבוצעו, ומתבצעות, ב-ISI יניבו תשואה נאה.
  • באשר להערת המבקר על ניגוד עניינים בין תפקידי יו"ר ISI ומנכ"ל התע"א: התעשייה האווירית מבקשת להבהיר כי כדי למנוע מצב של ניגוד אינטרסים, העביר מנכ"ל התעשייה האווירית את סמכויותיו בנושא ISI לסמנכ"ל, יועץ משפטי של התעשייה האווירית, ולסמנכ"ל לכספים של התעשייה האווירית.

סערות עסקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העסקה עם טאיוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הופיעו דיווחים באמצעי התקשורת על עסקאות בין אימאג'סאט לטאיוואן. הפרסומים הביאו לתגובות קשות של סין, שראתה עצמה נפגעת מהעסקה. משרד הביטחון הישראלי מסר בתגובה כי הלוויין משדר תמונות ברמת רזולוציה אזרחית המקובלת בעולם. מעבר לכך, אימאג'סאט הציעה את שירותיה לממשלת סין, אך זו העדיפה את שירותי לוויין הצילום האמריקאי איקונוס, שבבעלות חברת לוקהיד מרטין[6].

סכסוך עם משקיעים בחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2007 קבוצת משקיעים בחברה, ובהם מוריס טלנסקי, הגישו נגדה תביעה בבית משפט בניו יורק[7]. לטענת קבוצת המשקיעים, החברה עירבה שיקולים מדיניים וביטחוניים של מדינת ישראל (בעלת התעשייה האווירית) בהחלטות עסקיות ובכך פגעה בהכנסות החברה. השיקולים לביטולי העסקאות כללו לחץ ממשרד הביטחון הישראלי לא למכור תמונות לוויין למדינות מסוימות כגון ונצואלה, שנשיאה עוין את ישראל וידוע בקשריו עם איראן[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דובי בן-גדליה, ‏החלל בידינו, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2001
  2. ^ אמנון ברזילי, פה בונים מכפיל כוח, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2001
  3. ^ אמנון ברזילי, מפעל מב"ת של תע"א ייצר את הלוויין ארוס B ב-110 מ' ד', באתר הארץ, 29 ביוני 2001
  4. ^ הלוויין ארוס B החל לשגר תצלומים באיכות "מעולה", באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2006
  5. ^ אורה קורן, קרן פימי רוכשת כ-54% מחברת צילומי הלוויין אימג'סאט, באתר TheMarker‏, 5 בנובמבר 2017
  6. ^ אמנון ברזילי, עיניים ישראליות בחלל, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2001
  7. ^ שהם לוי, הוגשה תביעה בארצות הברית נגד חברת בת של אלביט מערכות, באתר Bizportal
    נמרוד הלפרן, תביעה נגד אימג'סאט: "התעשייה האווירית ואלביט פועלות נגד האינטרסים המסחריים של החברה", באתר הארץ, 21 באפריל 2008
  8. ^ יוני אריאל, מוריס טלנסקי נגד התעשייה האווירית, סופשבוע, מעריב, 9.5.08