אירוסמית'

אירוסמית'
**Aerosmith**
מקום הקמה	בוסטון, ארצות הברית
מוקד פעילות	בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1970
סוגה	הארד רוק, בלוז רוק, גלאם מטאל
חברת תקליטים	Geffen; Columbia
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2001)
	אתר רשמי
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	סטיבן טיילר; ג'ו פרי; טום המילטון; בראד וויטפורד; ג'ואי קרמר
חברים לשעבר
	ריי טבנו; ג'ימי קרספו; ריק דופאי

אירוסמית' (אנגלית: Aerosmith) היא להקת הארד רוק אמריקאית פופולרית אשר נוסדה בשנת 1970. הלהקה נחשבת כלהקה בוסטונית אף על פי שאף אחד מחבריה אינו מבוסטון.

אירוסמית' זכתה לפופולריות רבה בשנות השבעים, אך הפיצול בתחילת שנות השמונים וצריכתם הרבה של סמים ואלכוהול בקרב חברי הלהקה עמדו להם למכשול. מאז שנת 1984, לאחר שחזרו חברי הלהקה לפעול יחדיו, הפכה אירוסמית' לאחת הלהקות המצליחות בעולם.

חמשת חברי הלהקה המקוריים הם סטיבן טיילר (שירה), ג'ו פרי (גיטרה ראשית), טום המילטון (בס), ג'ואי קרמר (תופים) ובראד וויטפורד (גיטרה שנייה). זהו הרכב הלהקה מאז ועד היום, מלבד התקופה שבין יולי 1979 בה עזב פרי את הלהקה (ו-וויטפורד אחריו בשנת 1981) לאפריל 1984 בה התאחדה הלהקה.

היסטוריה

תחילת הדרך

שורשיה של אירוסמית' החלו להתפתח בסוף שנות השישים. סטיבן טיילר היה מתופף וזמר רקע מיונקרס, ניו יורק, אשר לקח חלק בסדרה של להקות לא מצליחות. בשנת 1969, בזמן חופשה בסונפי, ניו המפשייר, טיילר פגש את נגן הגיטרה ג'ו פרי אשר עבד באותו הזמן כשוטף כלים בנמל-סונפי וכנגן בלהקה ביחד עם הבסיסט טום המילטון.

המילטון ופרי עברו לבוסטון בספטמבר, שם פגשו במתופף ג'ואי קרמר, גם כן מיונקרס, אשר הכיר את טיילר כבר מלפני כן וקיווה לנגן ביחד איתו בלהקה. קרמר, אשר היה סטודנט במכללת ברקלי למוזיקה, החליט לנשור מן הלימודים ולהצטרף ללהקה. באוקטובר 1970, שלושת הנגנים נפגשו שוב עם סטיבן טיילר. טיילר, אשר היה כאמור מתופף וזמר רקע, סירב לנגן בתופים בלהקה והתעקש על כך שייקח חלק בה רק אם יהיה הסולן. השאר הסכימו, ואירוסמית' הוקמה רשמית. שם הלהקה, אשר הוצע על ידי קרמר, נבחר לאחר שנשקלו השמות The Hookers ו-Spike Jones.

הלהקה צרפה אליה את ריי טבנו, חבר ילדות של טיילר, כנגן גיטרת-הקצב, אך טבנו לבסוף הוחלף בבראד וויטפורד, אשר גם כן למד במכללת ברקלי למוזיקה. בשתי שנותייה הראשונות ניגנה הלהקה מדי ערב במועדונים באזור בוסטון ומדי פעם גם בניו יורק, שם גילה אותם קלייב דייוויס, נשיא קולומביה רקורדס. בשנת 1972 הלהקה הוחתמה על ידי דייוויס בחברת התקליטים. בשנת 1973 יצא אלבומה הראשון של הלהקה אשר נשא את שמה, Aerosmith, וזכה להצלחה מקומית. השיר הבולט ביותר מאלבום זה (ולימים הפך למן המזוהים עם הלהקה) הוא "Dream On" אשר כתב והלחין סטיבן טיילר. שנה לאחר מכן יצא אלבומה השני של הלהקה, Get Your Wings.

הלהקה המשיכה להופיע בארצות הברית – בעיקר בתור להקת חימום. אך בשנת 1975 יצא אלבומה השלישי, Toys in the Attic, אשר הקנה להם מעמד של להקה מוכשרת בזכות עצמה, במיוחד לאחר ביקורות עבר חוזרות ונשנות אשר האשימו את אירוסמית' בחיקוי סגנון המוזיקה של להקת הרוק הבריטית האבנים המתגלגלות. סגנון האלבום, אשר הפך להצלחה מיידית, היה תערובת של הבי מטאל וגלאם רוק, ונכללו בו בין היתר הלהיטים "Walk This Way" ו-"Sweet Emotion". הצלחת האלבום גרמה להתעניינות מחודשת בשני אלבומיה הקודמים של הלהקה גם כן.

בשנת 1976 יצא אלבומה הרביעי של הלהקה, Rocks. האלבום זכה לביקורות מצוינות ונחשב לאחד מן האלבומים הטובים בהיסטוריה ולמן המשפיעים בתחום.

הפיצול וההתאחדות

אירוסמית' הוציאה עוד מספר אלבומים במידת הצלחה משתנה ואף הופיעה בגרסת הסרט של מועדון הלבבות השבורים של סרג'נט פפר (בכיכובם של הבי ג'יז), אך השימוש הרב בסמים בקרב חברי הלהקה החל להשפיע על יצירתה. בזמן הקלטת אלבומה השישי של הלהקה – Night in the Ruts, בשנת 1979, עזב ג'ו פרי את הלהקה והקים פרויקט עצמאי. פרי הוחלף, אך בשנת 1981 עזב גם בראד וויטפורד והוחלף גם הוא לצורך הוצאת אלבומה השביעי של הלהקה, Rock in a Hard Place. גם וויטפורד הקים להקה חדשה, אך לא הוא ולא פרי זכו להצלחה בפעילותם מחוץ לאירוסמית'. שני האלבומים שהוציאה אירוסמית' עם הרכבה החדש אף הם לא זכו לפופולריות דומה לקודמיהם. בשנת 1983 הגיעה הלהקה לנקודת השפל כאשר בזמן הופעה התמוטט סטיבן טיילר על הבמה בעקבות מנת יתר.

בשנת 1984 התאחדה הלהקה הודות למאמצים של טים קולינס, המנהל האומנותי של פרי. קולינס הצליח לפתור מחלוקות ישנות בין חברי הלהקה והפחית את שימושם בסמים. הלהקה התאחדה רשמית בסיבוב הופעות אשר נשא את השם "בחזרה על האוכף" ("Back in the Saddle", אזכור לשיר מפורסם של הלהקה אשר יצא בשנת 1976).

בשנת 1986 הקליטו הרכב ההיפ-הופ .Run D.M.C, ביחד עם אירוסמית', גרסת כיסוי לשירם הפופולרי של אירוסמית' משנת 1975 – "Walk This Way". השיר המחודש היה להצלחה אדירה, ומיוחסים לו גם ייסודו של תת-הז'אנר ראפ-רוק וגם החזרת הלהקה אל הזרם המרכזי.

התחיה המחודשת של הלהקה הפכה אותה לאחת מן הלהקות הפופולריות והמצליחות ביותר בעולם מבחינה מסחרית. אלבום האולפן העשירי של הלהקה, Pump, הפך להצלחה מסחרית מסחררת ואף זיכה את אירוסמית' בפרס גראמי עבור השיר "Janie's Got a Gun".

שנות ה-90

בשנת 1993 הוציאה הלהקה את האלבום Get a Grip אשר היה להצלחה אדירה וזכה בתואר פלטינה כפולה. שלושת הסינגלים אשר הביאו להצלחת האלבום,

"Eat The Rich" ,"Crazy" ו-"Crying", הושמעו בכל תחנות הרדיו ובערוץ MTV וחיזקו את מעמדה של הלהקה כאחת מלהקות הרוק הטובות ביותר. הצלחתו של האלבום הובילה לסיבוב הופעות ענק באירופה, אמריקה ובחלק מאסיה אשר נקרא Get a Grip Tour. סיבוב ההופעות זכה בתואר "מופע השנה".

בשנת 1994 יצא אלבום האוסף השלישי של הלהקה, Big Ones, אשר כלל גם שירים מאלבומם הקודם. ב-12 ביולי באותה השנה הופיעה הלהקה בתל אביב, בפארק הירקון.

בשנת 1996 החליטו חברי הלהקה להיגמל מסמים, החלטה אשר קיימו.

בשנת 1997 יצא אלבום האולפן ה-14 במספר של הלהקה – Nine Lives. האלבום כלל את הלהיטים "pink" ו-"(Falling in Love (Is Hard on the Knees" אשר זכו להצלחה גדולה.

בשנת 1998 ביצעו אירוסמית' את שיר הנושא של הסרט שובר-הקופות ארמגדון – "I Don't Want to Miss a Thing". השיר היה להצלחה מסחררת כאשר הגיע לראש פסגת ה-Billboard Hot 100 והיה מועמד לפרס האוסקר לשיר הטוב ביותר. בסרט כיכבה בתו של סטיבן, ליב טיילר.

באותה שנה יצאה הלהקה לסיבוב הופעות ענק אשר כלל את כל להיטיה עד אותה שנה והקליטה את אלבום ההופעה הרביעי שלה, A Little South of Sanity, באותו סבב.

העשור הראשון של המאה ה-21 – עד היום

בשנת 2001 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן ה-15 שלה, Just Push Play, אשר זכה להצלחה גדולה, ובשנת 2002 החלה בסיבוב ההופעות של האלבום. שיאו של הסבב היה עם סיומו בטקס של פיפ"א בו התארחה והופיעה הלהקה.

בשנת 2004 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות נוסף בשם You Gotta Move. ההופעות הוקלטו והופצו כאלבום הופעה אשר נושא את שם המופע. בנוסף לתוכן ההופעה, באלבום מדברים חברי הלהקה על התמכרותם לסמים, הגמילה מהם ומהלך הקריירה שלהם. האלבום וההופעה זכו להצלחה מסחררת.

בשנת 2007 השיקה אירוסמית' ביחד עם חברת סוני את משחק הווידאו Guitar Hero: Aerosmith אשר זכה להצלחה גדולה. במשחק נכללו גרסאות חדשות של השירים "Dream On" ו-"Walk This Way". בעקבות הצלחת המשחק, החליטה הלהקה לצאת לסיבוב הופעות גדול, כולל ב-Quilmes Rock שבארגנטינה. באותו סיבוב הופעות, נפגעו היכולות הווקליות של הסולן סטיבן טיילר בעקבות מחלת הצהבת הנגיפית שבה לקה, ולמרות זאת זכה סיבוב ההופעות בתואר "הופעת השנה", וגרף יותר מ-170,000,000 דולר.

בשנת 2008 הלהקה עבדה יחד עם מפתחי משחק הווידאו המצליח "Guitar Hero", ויצא משחקה של הלהקה שכלל בתוכו את שיריה. בנוסף, כלל המשחק שירים שהשפיעו על התפתחותה של הלהקה, ומיד לאחר השקת המשחק יצאה לסיבוב הופעות ברחבי ארצות הברית כדי לעודד את מכירות המשחק.

בשנת 2009 החלה הלהקה לעבוד על אלבום האולפן האחרון שלה עם חברת סוני. בנוסף, ב-10 ביוני, פתחה הלהקה בסיבוב הופעות ברחבי אמריקה שאמור היה להימשך עד סוף הקיץ. ב-5 באוגוסט נפל סטיבן טיילר מהבמה במהלך הופעה בדרום דקוטה, נפילה אשר הסתיימה בחבלות בראש, בצוואר ובשבר בכתף. בשל הפציעה הקשה בוטלו שאר הופעות הסבב. להקת ZZ Top שימשה כלהקת החימום ברוב ההופעות.

בשנת 2010 יצאו לסבב הופעות בשם Cocked Locked: Ready to Rock. הסיבוב נערך באירופה ובאמריקה, בלמעלה מ-18 מדינות, וכלל 42 הופעות. נוסף לכך, הופיעה הלהקה לראשונה בתולדותיה ביוון, בקולומביה ובפרו. מספר השירים הממוצע בהופעה היה כ-20 שירים, וכלל להיטים מכל הזמנים, כמו "Crazy" ‏,"Cryin'" ‏,"Pink" ‏,"Dream On" ‏,"I Don't Want to Miss a Thing" ואחרים. לאחר סיום הסיבוב, הצטרף סטיבן טיילר לצוות השופטים בתוכנית "אמריקן איידול" במקום סיימון קאוול שעזב את התוכנית.

בשנת 2012 הודיעו חברי הלהקה על פתיחת סיבוב הופעות חדש, "The Global Warming Tour", שיקדם את אלבומם החדש שעתיד לצאת ב-6 בנובמבר, בשם "Music From Another Dimension". הלהקה הוציאה שלושה סינגלים מהאלבום החדש: "What Could Have Been Love", "Lover alot ו"Legendary Child", אשר מככבים במצעדי הרוק.

הלהקה משתתפת בפסטיבל המוזיקה המצליח "iHeart Radio Music Festivle" בלאס וגאס יחד עם אמנים רבים, כמו בון ג'ובי, ריהאנה ונו דאוט.

ב-17 במאי 2017 הופיעה אירוסמית' בישראל בפעם השנייה, בפני כ-50 אלף איש בפארק הירקון.^[1]^[2]

ב-4 במאי 2023 הודיעה הלהקה שהיא תצא לסיבוב הופעות אחרון, שיתחיל ב-2 לספטמבר של אותה שנה ויסתיים ב-26 בינואר. בסוף חודש ספטמבר 2023, הלהקה דחתה את סיבוב ההופעות לשנת 2024, עקב הפציעה הקולית של סטיבן טיילר, שהתבררה כשבר בבית הקול שלו.^[3]

ב-2 באוגוסט 2024 הודיעה הלהקה כי החלמה מפציעתו של טיילר אינה אפשרית, ובשל כך החליטה על ביטול סיבוב ההופעות הנוכחי ופרישתה מהופעות.^[4]^[5]^[6] פרי הצהיר שהוא לא שולל מוזיקה חדשה של אירוסמית'.^[7]

דיסקוגרפיה

אלבומי אולפן

Aerosmith ‏ (1973)
Get Your Wings' ‏ (1974)
Toys in the Attic ‏ (1975)
Rocks ‏ (1976)
Draw the Line ‏ (1977)
Night in the Ruts ‏ (1979)
Rock in a Hard Place ‏ (1982)
Done with Mirrors ‏ (1985)
Permanent Vacation ‏ (1987)
Pump ‏ (1989)
Get a Grip ‏ (1993)
Nine Lives ‏ (1997)
Just Push Play ‏ (2001)
Honkin' on Bobo ‏ (2004)
Music from Another Dimension! ‏ (2012)

אלבומי הופעה

אלבומי אוסף

Greatest Hits ‏ (1980)
Anthology ‏ (1988)
Gems ‏ (1988)
Pandora's Box ‏ (1991)
Pandora's Toys ‏ (1994)
Big Ones ‏ (1994)
Box of Fire ‏ (1994)
Aerosmith: 3 Pak – Aerosmith/Get Your Wings/Toys in the Attic ‏ (1998)
Classic Aerosmith: The Universal Masters Collection ‏ (2000)
Young Lust: The Aerosmith Anthology ‏ (2001)
O, Yeah! Ultimate Aerosmith Hits ‏ (2002)
20th Century Masters: The Millennium Collection – The Best of Aerosmith ‏ (2003)
Aerosmith: The Collection – Aerosmith/Get Your Wings/Toys in the Attic ‏ (2004)
Devil's Got a New Disguise: The Very Best of Aerosmith ‏ (2006)
Tough Love: Best of the Ballads ‏ (2011)
The Essential Aerosmith ‏ (2011)