לדלג לתוכן

ישראל באירוויזיון 1973

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"אי שם"
שיר אירוויזיון בביצוע אילנית
מתוך אירוויזיון 1973
מדינה ישראלישראל ישראל
שפה עברית
אורך 3:01
כתיבה אהוד מנור
לחן נורית הירש
כרונולוגיית שירי ישראלישראל ישראל באירוויזיון
"אי שם"
(1973)
"נתתי לה חיי"
(1974)
שיר באירוויזיון
תהליך הבחירה בחירה פנימית
מקום בגמר 4
ניקוד בגמר 97
1974
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל השתתפה באירוויזיון 1973 עם השיר אי שם בביצוע של הזמרת אילנית בעיר לוקסמבורג בירת לוקסמבורג. זו הייתה ההשתתפות הראשונה של ישראל באירוויזיון.

לפני האירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1972 אחד הצמדים הפופולריים ביותר בארץ אילן ואילנית, (שלמה צח וחנה דרזנר), שהיה בשלבי התפרקות, קיבל הצעה, במהלך סיבוב הופעות פולקלוריסטי מוצלח בחו"ל, לייצג את גרמניה באירוויזיון. בעודם מתבוננים בפרוטוקול התחרות, הם ראו שישראל רשומה כאחת המדינות שזכאיות להשתתף באירוויזיון, פרט שמעטים בישראל ידעו עליו. השניים פנו לרשות השידור שהייתה אמונה על נושא היחסים התרבותיים הבינלאומיים, בהצעה שאילנית תייצג את ישראל באירוויזיון 1972. אולם לאחר בדיקה התברר שחלף המועד להגשת המועמדות לתחרות. לכן רשות השידור הבטיחה לאילנית שעברה לקריירת סולו, כאשר שלמה צח הפך לאמרגנה, כי היא תייצג את ישראל בשנה שלאחר מכן באירוויזיון 1973.

עד אותו זמן, היו שתי זמרות ישראליות שהופיעו באירוויזיון, כנציגות של מדינות אחרות: באירוויזיון 1963 ייצגה אסתר עופרים את שווייץ באירוויזיון ודורגה במקום השני, ובאותה שנה ייצגה גם כרמלה קורן הישראלית את אוסטריה באותה תחרות.

בשנת 1973, בצל מלחמת ששת הימים והשינויים התרבותיים שחלו בישראל בעקבותיה, פנתה אילנית לכותבי שיריה הבולטים דאז, הצמד אהוד מנור ונורית הירש, ולאחר האזנה מרובה לפסטיבלי הזמר העולמיים, שבלטו אז במפה המוזיקלית, כמו למשל, פסטיבל סן רמו האיטלקי, נוצר השיר "אי שם". וכך, ב-7 באפריל 1973 נסעו אילנית, שלמה צח, אהוד מנור ונורית הירש, שהייתה האישה השנייה שניצחה על תזמורת האירוויזיון (הראשונה הייתה המלחינה השוודית מאותה התחרות), ללוקסמבורג - כדי לעשות היסטוריה, ולייצג לראשונה את ישראל באירוויזיון[1].

באירוויזיון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הישראלי שובץ במקום ה-17 והאחרון בסדר ההופעה בתחרות אחרי מרטין קלמנסו של צרפת. בתום ההצבעה קיבל השיר 97 נקודות, וסיים במקום ה-4 מתוך 17 מדינות שהשתתפו.

נקודות שהוענקו לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שופטים[2]
ציון מדינות סך הכל
10 נקודות 0 נקודות
9 נקודות 0 נקודות
8 נקודות לוקסמבורג 8 נקודות
7 נקודות איטליה אירלנד גרמניה יוגוסלביה מונקו 35 נקודות
6 נקודות בלגיה הולנד פינלנד שוודיה שווייץ 30 נקודות
5 נקודות הממלכה המאוחדת נורווגיה פורטוגל צרפת 20 נקודות
4 נקודות ספרד 4 נקודות
3 נקודות 0 נקודות
2 נקודות 0 נקודות
סך הכל 16 מדינות 97 נקודות

נקודות שישראל העניקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שופטים[2]
ציון מדינות סך הכל
10 נקודות 0 נקודות
9 נקודות הממלכה המאוחדת נורווגיה 18 נקודות
8 נקודות לוקסמבורג ספרד 16 נקודות
7 נקודות 0 נקודות
6 נקודות 0 נקודות
5 נקודות פורטוגל פינלנד שוודיה 15 נקודות
4 נקודות איטליה אירלנד גרמניה יוגוסלביה מונקו 20 נקודות
3 נקודות שווייץ 3 נקודות
2 נקודות בלגיה הולנד צרפת 6 נקודות
סך הכל 16 מדינות 78 נקודות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אילנית - אי שם - וידאו קליפ, סרטון באתר יוטיוב
  • "האירוויזיון 73 ישודר בטלוויזיה ישירות מלוקסמבורג". דבר. 1973-03-16.
  • "אילנית לתחרות אירוויזיון". דבר. 1973-03-26.
  • "שמירה על זמרת ישראלית בלונדון". דבר. 1973-04-02.
  • ישראל באירוויזיון 1973, סרטון באתר יוטיוב
  • "אילנית מגיעה לאולם". דבר. 1973-04-08.
  • לוצ'יאני, עדה (1973-04-11). "סכסוך בטלויזיה האיטלקית סביב הופעתה של אילנית". מעריב.
  • Israel 1973, באתר esc history
  • אירופה לשלוש דקות - פרק 1, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]