לדלג לתוכן

זה רק ספורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"זה רק ספורט"
שיר אירוויזיון בביצוע דפנה דקל
מדינה ישראלישראל ישראל
יצא לאור 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
פורמט הזרמת מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך 3:15
כתיבה אהוד מנור
לחן קובי אשרת
כרונולוגיית שירי ישראלישראל ישראל באירוויזיון
"כאן"
(1991)
"זה רק ספורט"
(1992)
"שירו"
(1993)
שיר באירוויזיון
תהליך הבחירה קדם-אירוויזיון
מקום בגמר 6
ניקוד בגמר 85
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

זה רק ספורט הוא השיר עמו ייצגה הזמרת והשחקנית דפנה דקל את ישראל באירוויזיון 1992. השיר נכתב על ידי אהוד מנור והולחן על ידי קובי אשרת.[1]

לפי סדר הצגות השירים בתחרות האירוויזיון 1992, השיר היה השלישי במספר, וזכה במקום השישי. דקל שרה על ההיבט המהנה של שירה וריקודים, המאפיינים את תחרות האירוויזיון.

רקע ומילות השיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מילות השיר, המספרת היא נערה או אישה, המתארת את עצמה כאסירה למוזיקה וכמכורה לקצבה. המספרת רוצה לרקוד את צרותיה ומועקותיה שלה החוצה, לשיר אל תוך החושך ולשתול אושר באווירה.

דפנה דקל במהלך ביצוע השיר, 1992

בבית השני, המספרת נגשת למאזינים באומרה: ”ואין לי שום רצון להתיפייף, ההתנשאות הזאת היא קטע מעייף, ולא אכפת לי לצפצף כי המשחק עושה לי כיף, בסך הכל נעים וטוב לי לחפף, עם גיטריסט ומתופף ועם קלידן שמתחצף ועם סיכוי אחד לאלף לעופף”.

במסגרת קדם-אירוויזיון 1992 זכה השיר במקום הראשון, ונבחר לייצג את ישראל באירוויזיון. ענת עצמון, אשר השתתפה בקדם והגיעה למקום השני עם השיר "התקווה", הגישה תביעה, משום שלטענתה השיר "זה רק ספורט" ארוך ב-17 שניות מהאורך המותר על פי כללי התחרות, שלוש דקות.[2] לאחר שהתברר שגם שירה של עצמון חרג באורכו מן האורך המותר במספר שניות, דקל זכתה במשפט, קיצצה את 17 השניות האסורות והגיעה למקום השישי באירוויזיון באותה שנה.

הגרסה האנגלית של השיר נקראת "ויוה ספורט", והמילים הן הצדעה לאולימפיאדת 1992 בברצלונה.

השיר הושמע שלישי בתחרות הסופית של האירוויזיון ב-1992, לאחר השיר שייצג את בלגיה, "Nous, on veut des violons" (בעברית: "אנחנו רוצים כינורות") והשיר של ספרד, "Todo esto es la música" (בעברית: כל זה זה מוזיקה). בראיון שנערך עם דפנה דקל שבוע לפני האירוויזיון, נשאלה דקל לאיזה מקום היא רוצה להגיע, וענתה "במקום כלשהו בין החמישייה לשביעייה". בתום ההצבעה קיבל השיר 85 נקודות, והגיע למקום ה-6 מתוך 23.

  • בתוכנית "ארץ נהדרת" השיר מוזכר כתירוץ מוכן מראש למקרה שישראל תפסיד.
  • בסדרה "פוראבר" טנצר (גדי רבינוביץ') מספר שהוא שימש בתור עורך דינה של ענת עצמון בתביעה נגד דפנה דקל על אורכו של השיר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]