טל בנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טל בנין
Flickr - Government Press Office (GPO) - Tal Banin After a Goal.jpg

טל בנין לאחר שהבקיע גול
מול נבחרת ארגנטינה, אצטדיון רמת גן, 1990
מידע אישי
תאריך לידה 7 במרץ 1971
מקום לידה קריית חיים, חיפה שבישראל
גובה 1.71 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
הפועל חיפה
מועדונים כשחקן
1987 - 1989
1989 - 1992
1992 - 1993
1993 - 1994
1994 - 1997
1997 - 2000
2000 - 2003
2004
2005
2005 - 2006
הפועל חיפה
מכבי חיפה
הפועל חיפה
קאן
הפועל חיפה
ברשה
מכבי תל אביב
בני יהודה תל אביב
בית"ר ירושלים
מכבי נתניה
44 (7)
94 (17)
29 (8)
23 (2)
74 (19)
81 (3)
79 (11)
21 (0)
12 (1)
27 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1990 - 2003 ישראל 78 (12)
קבוצות כמאמן
2008
2008 - 2010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2013-
מכבי פתח תקווה (עוזר מאמן)
ישראל עד גיל 17
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
הפועל חיפה
מכבי נתניה
מכבי אחי נצרת

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

טל בנין (נולד ב-7 במרץ 1971 בקריית חיים) הוא כדורגלן עבר ישראלי וקפטן נבחרת ישראל לשעבר, וכיום מאמן קבוצת מכבי אחי נצרת.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין החל את דרכו בגיל 7 במחלקת הנוער של הפועל חיפה. הוא שיחק בקבוצה הבוגרת בין השנים 1987 ו-1989 בליגה השנייה. בעונת 1989/1990 עבר לקבוצת מכבי חיפה לאחר מאבק משפטי ממושך עם הנהלת הפועל חיפה. בעונתו השנייה כיכב יחד עם ראובן עטר ואייל ברקוביץ' והצליח לזכות בשני תארים ראשונים בקריירה שלו: אליפות המדינה וגביע. הצלחתו בקבוצה הירוקה עודדה את ההנהלת שלה לנסות ולרכוש את כרטיס השחקן שלו, אולם ללא הצלחה עקב התנגדותה של משפחתו של השחקן.

בתחילת עונת 1992/1993 חזר לשחק בקבוצת נעוריו לשנה אחת עד שעבר לקבוצת קאן מהליגה הצרפתית, שאותה אימן לואיס פרננדז ובה שיחק שנה אחת. לאחר עונה אחת בצרפת, חזר להפועל חיפה ושיחק בה שלוש שנים עד שעבר לקבוצת ברשה האיטלקית, שם שיחק 3 עונות. בעונתו הראשונה ירדה ברשיה לליגה השנייה. בעונתו השנייה היה פצוע ולא הרבה לשחק, והקבוצה סיימה במרכז הליגה השנייה. בעונתו השלישית והאחרונה ברשיה סיימה במקום השלישי והבטיחה את מקומה בליגה הראשונה. בנין הוא הכדורגלן הישראלי הראשון אשר שיחק בליגה האיטלקית.

בעונת 2000/2001 עבר למכבי תל אביב, שם שיחק שלוש שנים עד שסולק מהקבוצה יחד עם אבי נמני על ידי המאמן ניר קלינגר, בטענה שהשניים גרמו למחנאות בקבוצה.

בעונת 2004/2005 חתם בנין בבני יהודה תל אביב אך באמצע העונה הצטרף לבית"ר ירושלים. בעונת 2005/2006 שיחק במדי קבוצת מכבי נתניה.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במאי 1990, כשהוא בן 19, קיבל בנין את ההזדמנות לפתוח בהרכב נבחרת ישראל במשחק ידידות מול נבחרת ברית המועצות, לאחר שכוכבי הנבחרת שלום תקווה, רוני רוזנטל ואלי אוחנה החרימו את המשחק עקב מחלוקת עם ההתאחדות לכדורגל. במשחק זה גם כבש בנין את שער הבכורה שלו בנבחרת, בדרך לניצחון 2-3. בנין שיחק בנבחרת ישראל במשך 13 שנים, ואף נבחר להיות קפטן הנבחרת ב-1997, לאחר פרישתו של ניר קלינגר. לזכותו של בנין 78 הופעות בינלאומיות ו-12 שערים. ב-28 במרץ 2009, כהוקרה על תרומתו לנבחרת זכה בנין לטקס פרידה ממשחק פעיל שנערך באצטדיון רמת גן במשחק בין ישראל ליוון במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנין לא הודיע על פרישתו מקריירת המשחק, אך במשך שנה לא היה רשום באף קבוצה, עד שב-8 באפריל 2008 מונה כעוזרו של מאמנה הטרי של מכבי פתח תקווה, ניצן שירזי, ובעצם פרש באופן רשמי. בסיום העונה עזב בנין את הקבוצה עקב חילוקי דעות עם שירזי ולאחר מספר חודשים מונה לתפקיד מאמן נבחרת נערים א' של ישראל.

ביולי 2010 מונה לתפקיד עוזרו של מאמן נבחרת ישראל, לואיס פרננדס, והשניים סיימו את תפקידם לאחר שהנבחרת כשלה בניסיון להעפיל ליורו 2012.

בנובמבר 2011 מונה בנין למאמן הפועל חיפה במקומו של ניצן שירזי. בסיום משחק ההישארות של הפועל חיפה בליגת העל במאי 2012 מול הפועל פתח תקווה הודיע בנין על עזיבתו. יום למחרת חתם בקבוצת מכבי נתניה. ב-17 במרץ 2013, לאחר שהקבוצה נקלעה לתחתית הטבלה, פוטר בנין מתפקידו.

ב-24 בנובמבר 2013 מונה בנין למאמן מכבי אחי נצרת מהליגה הלאומית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר